המדשאות רחבות הידיים בישיבה התיכונית נחלים תופסות מיד את עינו של מי שבא לבקר במקום. קשה למצוא היום מוסדות חינוך שנבנו בצורה כה מרווחת עם מרחבים פתוחים שמשרים אווירה נינוחה. הקמפוס נושא את שם המושב הדתי שבו הוא שוכן, שבו יש, לצד בתים צנועים של פעם, גם וילות גדולות וחדשות. הבולטת שבהן נמצאת ממש מול הישיבה — בית לבן, עצום ממדים, שנבנה על ידי עולה מצרפת שהגיע בשנים האחרונות למושב. בשנות ה-50, כשהמושב הסמוך לפתח תקווה עדיין לא היה פנינה נדל"נית מבוקשת, הסכימו חבריו להקצות כ-32 דונם במרכזו לטובת הקמת ישיבה, שתסייע במשיכת תושבים. בהמשך התאגדה הישיבה כעמותה, שבוועד שלה שמור מקום לשני חברי מושב.

בשבועיים האחרונים הופרה הפסטורליה המקומית בעקבות סערה שהתעוררה כאשר מרכז ישיבות בני עקיבא (יב"ע), עמותת הגג של בני עקיבא נחלים, החליטה להזמין לשימוע לפני פיטורים את מנהל המוסד המוערך, הרב שמואל לורנץ. הורים ובוגרי המוסד כועסים יצאו להפגנות מול ישיבת נחלים ומול מטה בני עקיבא, השוכן במושב בית מאיר שבהרי ירושלים.

לורנץ הגיע למקום לפני כ-20 שנה, כאשר עמותת נחלים הייתה שרויה בגירעונות כבדים, שנותרו אחרי תקופתו של המנהל הקודם, ח"כ לשעבר הרב יוסף בא־גד. ברקע לפיטוריו נמצאת תביעה שהגישו 32 הורים נגד מרכז יב"ע ואנשיה לפני כשנה הנסובה בעיקר סביב סירובם לקבל אותם לעמותת נחלים. ההורים ביקשו שמרכז יב"ע תחדול ממעורבות בנחלים וכן תפסיק לקחת תקורה (דמי ניהול) של כמיליון שקל בשנה, עניין הנעשה לטענת ההורים בניגוד לנוהלי משרד החינוך, המתיר גביית תקורה רק בתנאים מסוימים שאינם מתקיימים. 

כמו כן, ההורים טענו בתביעה שמתקיים ניגוד עניינים: חברי הוועד המנהל של מרכז יב"ע יושבים גם בוועד המנהל של העמותה הבת - טענה שאותה גיבו בחוות דעת של שני רשמי עמותות לשעבר. 

בכתב ההגנה של מרכז יב"ע, שנוסח לפני המהומה האחרונה, נטען שלורנץ פועל יחד עם ההורים נגד מרכז יב"ע. לטענת מרכז יב"ע, אין שום ניגוד עניינים ומדיניותם המוצהרת היא למזג את העמותות הבנות לתוך מרכז יב"ע, כדי להיטיב את הניהול במוסדות השונים. אי־קבלת ההורים לעמותה, לטענתם, נעשה כדין.

מטיוטת החוזה בין מרכז יב"ע למושב, שהגיעה לידי שומרים, עולה שאחד הסעיפים מאפשר למרכז יב"ע להשכיר מבנים של הפנימייה לשוכרים חיצוניים, בתנאי שהשוכרים יעברו ועדת קבלה של המושב

השליטה בקרקע של הקמפוס היא חלק מהמאבק. לפי התביעה, אנשי מרכז יב"ע פעלו כדי להעביר לידיהם את הקרקע הרשומה על שם העמותה, וכך גם את סמל בית הספר, מהלך שעל פי הנטען היה מביא לכך שהיא תקבל ישירות את תקציבי משרד החינוך במקום העמותה. 

כדי להעביר את הקרקע נדרשה הסכמת המושב. מטיוטת החוזה בין מרכז יב"ע למושב, שהגיעה לידי שומרים, גם עולה שאחד הסעיפים מאפשר למרכז יב"ע להשכיר מבנים של הפנימייה לשוכרים חיצוניים, בתנאי שהשוכרים יעברו ועדת קבלה של המושב. 

אלא שחברים חדשים נכנסו לוועד המושב וסרבו לאשר את החוזה. אחד מהם הוא שי פסל, שגדל במושב נחלים, והוא חבר בקבוצת 32 התובעים. "הצטרפתי לוועד המושב שבועיים־שלושה לפני שאמורים היו לאשר את המהלך", הוא מספר. "ראינו את הבקשה הזו של מרכז יב"ע והתחלנו לשאול שאלות — מה ההשלכות של קבלת סמל המוסד וכל השטחים. הרי ברגע שזה יקרה, הכל יהיה תחת ניהולם. העלינו את הדברים האלה בפני חברים אחרים בוועד המושב והם אמרו: מה פתאום, אף אחד אחר לא אמר לנו. עצרנו את זה ממש ברגע האחרון".

בטיוטת החוזה נקבע כי שינוי ייעוד או בנייה חדשה יחייבו את אישור אגודת המושב. עם זאת, נראה שמשמעות הסעיפים בו הנוגעים להשכרה היא שאנשי מרכז יב"ע ביקשו להבטיח לעצמם את האפשרות ליהנות מהכנסות הקשורות לנדל"ן.

שי פסל, שגדל במושב נחלים, והוא חבר בקבוצת 32 התובעים: "ראינו את הבקשה הזו של מרכז יב"ע והתחלנו לשאול שאלות — מה ההשלכות של קבלת סמל המוסד וכל השטחים. הרי ברגע שזה יקרה, הכל יהיה תחת ניהולם"

משלמים עבור הזכות להשתמש במותג "בני עקיבא"

הסיפור של נחלים אינו יחודי. בני עקיבא הוא מותג ישראלי, הידוע בעיקר בזכות תנועת הנוער הנושאת את שמו. יב"ע, הנושאת שם דומה, פחות מוכרת בציבוריות הישראלית למרות היקף פעילותה הגדול. בגלל זהות בחלק מחברי הוועד נחשבות השתיים נחשבות ל"צדדים קשורים", שיש לדווח על עסקות ביניהן. 

בפראפרזה על האתוס של תנועת הנוער הציונית־דתית, "תורה ועבודה", המוטו של מרכז יב"ע יכול להיות "תורה, עבודה וגם קצת נדל"ן". העמותה, שלה מחזור של 480 מיליון שקל בשנה, חולשת על רשת של אולפנות וישיבות ציוניות־דתיות, ישיבות הסדר וגופים נוספים. לפי דוחות מרכז יב"ע ודוחות העמותות הבנות שלה, רוב המוסדות הם בבעלות מרכז יב"ע, אך יש קרוב ל–30 מוסדות, חלקם אולפנות וישיבות, שפועלות כעמותות בנות הנשלטות ברמה זו או אחרת על ידי חברי הוועד המנהל של מרכז יב"ע. 

כמו במקרה של נחלים, גם מעמותות בת אחרות נגבים דמי ניהול או תשלומים אחרים בהיקפים שיכולים להגיע גם למאות אלפי שקלים בשנה. בחלק מהמקרים, ניהול בית הספר הועבר לידי מרכז יב"ע, והעמותה הבת נותרה אחראית על הפעילויות החברתיות בלבד. במקרים אחרים עמותות הבת נכנסו להליכי פירוק או מחיקה. רק במקרים מעטים עמותות המשיכו להתנהל באופן עצמאי לגמרי, כשהן משלמות למרכז יב"ע סכום צנוע יחסית — 100 שקל לתלמיד, דבר הנקרא 'מס תלמיד'. לדברי עובד לשעבר ביב"ע, התשלום הוא למעשה עבור הזכות להשתמש במותג בני עקיבא. 

יו"ר מרכז יב"ע עד שלהי 2022 היה הרב חיים דרוקמן המנוח, מנהיגה הרוחני של הציונות הדתית. מנכ"ל מרכז יב"ע הנוכחי הוא אלחנן גלט, שב–2014 היה למשך שנה מנכ"ל משרד הדתות, כאשר נפתלי בנט היה השר. בכירים נוספים היו מקושרים גם הם לדמויות פוליטיות: הגזבר שוקי סט היה עד 2018 יועצו של שר החקלאות לשעבר אורי אריאל; סמנכ"ל התקצוב הלל רוט שימש בעבר כגזבר המועצה האזורית שומרון, ומונה באחרונה על ידי השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' לסגן ראש המינהל האזרחי. 

בכירים אחרים במרכז יב"ע מנהלים במקביל אולפנות או ישיבות שקשורות למרכז יב"ע. סט, לדוגמה, מכהן במקביל כמנכ"ל ישיבת שירת הים בהתנחלות נווה צוף. משה בר־חיים, שהיה עד שלהי 2022 סמנכ"ל מרכז יב"ע, מכהן במשך שנים כמנכ"ל אולפנת רעות בפתח תקווה. 

עובד לשעבר במרכז יב"ע מתאר את המטה, שבו עובדים כ-50 איש, כמנופח יחסית. "המטה מתנהל כמו במגזר הפרטי", הוא אומר. "אם אתה עובד ויש לך עשרה ילדים, אתה תקבל ואן עם עשרה מקומות. לא יאמרו לך, 'אנחנו נותנים אוטו חמישה מושבים כי זה מה שיש'. גם המשכורות מפנקות".

רשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה בעמותה מעידה על הנדיבות הזו. סט מקבל משכורת של 42.6 אלף שקל בחודש; הלל רוט מרוויח 48.5 אלף שקל בחודש, 1,000 שקל יותר ממשכורת של ח"כ; גלט המנכ"ל מרוויח 52 אלף שקל בחודש, כמעט כמו משכורת של שר. 

מתוך הכנסות של כמעט חצי מיליארד שקל, רוב הכסף — 285 מיליון שקל — מממן את שכרם של 2920 עובדי בני עקיבא. עוד 40 מיליון שקל מופנים לאחזקה, ו–40 מיליון שקל נוספים לטיולים, הרצאות ותוכניות העשרה.

יב"ע היא אמנם עמותה, אבל לראשיה יש חשיבה עסקית. בשנים האחרונות, לדוגמה, היא מפעילה קורסי נהיגה מונעת מטעם משרד התחבורה, פעילות שאין לה שום קשר לפעילות הליבה של בני עקיבא, ואחראית להכנסות של 32 מיליון שקל בשנה. לפי הכללים של רשם העמותות, לעמותה מותר לנהל פעילות מסחרית בהיקף של עד 30% — דבר שהעמותה עומדת בו במקרה זה. העמותה מחזיקה גם ב–17% מחברת קנה הכול, שנועדה לרכוש מוצרים שונים במרוכז עבוד הציבור הדתי־לאומי. השותפות האחרות בחברה הן רשתות חינוך דתיות־לאומיות, בהן תנועת הנוער של בני עקיבא. מדי שנה משקיעה העמותה בחברה 30 אלף שקל.

ברבים מהמוסדות של מרכז יב"ע ניתן לשכור חדרים לאירוח או לאירועים. הדבר מתנהל כך שנים, אף שכבר ב–2015 הגיש רשם העמותות דו"ח ביקורת, שבו מתח ביקורת על כך שהעמותה מכניסה מיליוני שקלים בשנה מהשכרת חדרים אף שהדבר לא נכלל במטרותיה. העמותה טענה בתגובה, שהדבר נעשה כדי לחשוף את הציבור הרחב לעמותה, ובכך יש משום הגשמת מטרותיה, טענה שהרשם לא קיבל.

לדוגמה, באתר האינטרנט של אולפנת ערד, שאותה מנהלת מרכז יב"ע מ–2015, יש מודעה תחת הכותרת "שבת קרובה לטבע", על כך שהמקום פתוח להשכרה בסופי שבוע לבר מצוות, או חופשה עם המשפחה המורחבת. כשיצרנו קשר עם האחראית הוסבר לנו שמיטה אחת עולה 180 שקל (150 ללא מצעים), ונדרשת תוספת של 2,500 שקל כדי להשתמש במטבח ובחדר האוכל (ללא אספקת אוכל). כלומר, אירוח של 280 איש, המספר המקסימלי, יכול להכניס כ–53 אלף שקל לעמותה בסוף שבוע אחד. אגב, עד אוגוסט הכל תפוס. 

הפוטנציאל הכלכלי הגדול יותר לעמותה הוא ייזום פרויקטים על הקרקעות שבהן היא שולטת. דוגמה לכך ניתן למצוא באולפנת אמנה בכפר סבא. ב–2012 עבר ניהול המקום לידי מרכז יב"ע, שהיא גם הבעלים של הקרקע במקום, בשטח של כ–20 דונם, שאותם קיבלה מתורמים פרטיים ב–1967. ב–2020 חתמה מרכז יב"ע על עסקת קומבניציה עם יזם הנדל"ן ליאור ברדוגו, שלפיה על חלק משטח האולפנה (המוגדר כשטח חום, לייעוד ציבורי) ייבנה מיזם נדל"ני. תחילה הייתה הכוונה להקים שם פרויקט דיור להשכרה, ואולם מאז חל שינוי, וכעת התוכנית היא להקים כ–370 יחידות דיור של מעונות סטודנטים בתשע קומות, ועוד כ–2,000 מ"ר שטחי מסחר ולידם מרפאות. לפי ההסכם, יב"ע תחזיק 30% מהפרויקט.

בבעלות מרכז יב"ע עוד כמה מתחמי קרקע ברחבי הארץ: בישיבה במושב שדה יעקב, שם היא מחזיקה בזכויות בקרקע מ–2016, יש קמפוס רחב ידיים של עשרות דונמים ובו עשר דירות אירוח. בהתנחלות נווה צוף (חלמיש) מרכז יב"ע מחזיק בבעלות על הקמפוס שירת הים, לאחר שב–2016 קיבלה הקצאת קרקע מהחטיבה להתיישבות. לטענת דובר יב"ע, העמותה שילמה עבור הקרקע. בהתנחלות אדרת קנתה מרכז יב"ע לפני כשנתיים, תמורת 1.8 מיליון שקל, קרקע שעליה ארבעה מבנים המשמשים ישיבה אחרת של בני עקיבא. בחדרה יש למרכז יב"ע זכויות חכירה על הקרקע של ישיבת בני עקיבא עד 2063. עוד שטח פוטנציאלי נמצא בישיבת כפר מימון, השוכנת בקמפוס גדול החולש על כ–60 דונם ומאוגדת כעמותה בת עצמאית. בכפר מימון מתרחש בימים אלה מאבק שליטה שהגיע לבית המשפט, משום שנציגי העמותה הבת מתנגדים להכנסה של חמישה חברי ועד מנהל מטעם מרכז יב"ע, מחשש להשתלטות. 

בכתב התביעה טענה עמותת כפר מימון כי ככל הנראה הסיבה לרצון ההשתלטות היא תקציבים שעומדים להגיע למוסדות חינוך בנגב המערבי בעקבות המלחמה, ולא היססה לתקוף את גלט באופן אישי. "יושב איש מתוחכם העוסק לא פחות בעסקי נדל"ן, מעורב בעסקות נדל"ן בשטחי אולפנות והפיכתם לכסף; כך הוא מעורב בעסקת קומבינציה בשטחי אולפנת כפר סבא, וכן קרו שוב בעניין ההשתלטות על עמותת נחלים אשר נדונה בבית המשפט כיום", נכתב בכתב התביעה. מרכז יב"ע עדיין לא הגיב לטענות בבית המשפט, אך עמדתו העקרונית, כפי שעולה מהתכתבות שהגיעה לידינו, היא שמותר לו, על סמך תקנון העמותה, למנות חברים מטעמו.

הפוטנציאל הכלכלי הגדול לעמותה הוא ייזום פרויקטים על הקרקעות שבהן היא שולטת. באולפנת אמנה בכפר סבא התוכנית כעת היא להקים כ–370 יחידות דיור של מעונות סטודנטים בתשע קומות, ועוד כ–2,000 מ"ר שטחי מסחר ולידם מרפאות. לפי ההסכם, יב"ע תחזיק 30% מהפרויקט

למקסם את הנכסים

כאמור, המדיניות של מרכז יב"ע היא למזג לתוכה את העמותות הבנות המפעילות ישיבות ברחבי הארץ. כך קרה בעמותת ישיבה מכינה לישיבות בני עקיבא שבגבעת שמואל, הנמצאת כיום בתהליכי מחיקה לאחר שעברה לניהול מרכז יב"ע. לפני ארבע שנים פרץ סכסוך בין מרכז יב"ע לעיריית גבעת שמואל ולחלק מההורים של תלמידי הישיבה, לאחר שאלה גילו על הכוונה להשכיר שטח בתוך מתחם הישיבה לפנימייה בשם שתילים לילדות חרדיות. המהלך עצמו נעשה לפי הכללים והדין אך ההורים טענו כי הישיבה לא מתוחזקת כראוי וייגרעו שטחים שעשויים לשמש לטובת תלמידיה. הסיפור פורסם לראשונה ב–2020 בערוץ 11. 

המבנה המדובר שימש עד 2015 כפנימייה לילדי עליית הנוער. כעסם של ההורים החמיר, לדבריהם, אחרי שגילו ששתילים החלו בעבודות שיפוץ. בשיחה שערך גלט עם ההורים הוא הודה שהאסטרטגיה של מרכז יב"ע היא לפתח את הנכס, אך אמר שהדבר נעשה כדי שיהיה כסף עבור תלמידי הישיבה. הוא הסביר שעד שיוסדר העניין הקרקעי, שיאפשר לעירייה להזרים כסף, אפשר להשכיר את המקום כדי "למקסם נכסים". כשאחת הנוכחות אמרה לו "השטח לא יכול להיות שטח נדל"ני (...) אין לנו אולם ספורט (...) אתה הולך לקחת חלק מהישיבה ולהחכיר אותה לצורך כספים", ענה לה גלט: "מצאנו מישהו שישקיע 2 מיליון שקל בטיוב הנכס ולהכניס כל שנה לכם 400 אלף שקל. אפשר גם להגיע להסדר עם העירייה וגם שיהיו כספים עבור התלמידים(...) אנחנו עושים כל מאמץ למקסם".

לפי טענות שהגיעו לשומרים גם בסגל ישיבת גבעת שמואל הייתה התנגדות להשכרת השטח לשתילים בשל החשש מבניית מוסד עבור בנות בתוך ישיבה תיכונית של בנים. במהלך עבודות השיפוצים, שהחלו בשבירת קירות מסיבית, נפגעה חזית חיצונית, דבר שהוליך לצו הפסקת עבודה מטעם פקחי עיריית גבעת שמואל. עד היום, ארבע שנים אחרי, מבנה הפנימייה נותר לא שמיש. כיום הישיבה שוכרת מבנים במקומות מחוץ למתחם כדי לקיים אירועים פנימיים ושבתות גיבוש עבור תלמידי הישיבה, בתשלום. הישיבה גם מפסידה הכנסות מהשכרות שנעשו במקום קודם לשיפוץ, בהיקף מוערך של מאות אלפי שקלים בשנה.

בסוף 2021, למעלה משנה אחרי פיאסקו השיפוצים העירייה ומרכז יב"ע הגיעו להסכם, שקיבל גם את ברכת משרד הפנים: מרכז יב"ע תחכיר לעירייה את רוב השטח, וזו תאפשר למרכז יב"ע להפעיל את הישיבה, בפטור ממכרז. כך יתאפשר לעירייה להעביר כספים לישיבה, ומרכז יב"ע תוכל לקדם מיזם על 4 דונמים, שטח הפנימייה. כשמיזם הנדל"ן ייצא לדרך, התחייבה מרכז יב"ע שתעביר 500 אלף שקל מדי שנה לתקציב פיתוח הישיבה, ואולם בינתיים לא ברור עד כמה הפרויקט התקדם ונראה כי המתיחות בין מרכז יב"ע לעירייה נמשכת. לדברי היזם ברדוגו, לפני שנה התפרסם קול קורא ליזמים המעוניינים לקחת חלק בפרויקט, הוא ועוד כמה יזמים הגישו הצעות. "אפשר לבנות שם או דיור מוגן או מעונות סטודנטים, מכיוון שזה שטח לייעוד ציבורי. אנחנו הצענו לבנות מעונות סטודנטים", הוא אומר.
מנכ"ל עיריית גבעת שמואל, גבי חדד, מסר לשומרים בעניין זה: "אם מרכז יב"ע ירצו לעשות שם מיזם, הם יצטרכו אישור שלנו. כרגע זה ירד מסדר היום". 

העמותה החרדית שתילים, שרצתה לשכור את המבנה בגבעת שמואל, שוכרת מבנים מעמותה בת אחרת של מרכז יב"ע במושב צפריה, הסמוך לנתב"ג. חברי הוועד של העמותה הם אנשי מרכז יב"ע, ובכלל זה גלט וסט. גם באולפנת צפירה חלק מהשטח משמש להשכרות עבור חדרי אירוח. משיחה עם אחראי מתחם ההשכרות במקום עולה כי המקום שופץ לפני שנה ואפשר לשכן בו כ–200 אורחים. מיטה, כולל מצעים, עולה 220 שקל ושימוש בחדר האוכל עולה 4,000 שקל, כך שמדובר בפוטנציאל הכנסות של כ–50 אלף שקל בסוף שבוע אחד. בדו"ח השנתי של העמותה הבת של אולפנת צפירה ההכנסות מסעיף שיתופי פעולה, שכירות, מלגות ושונות מסתכמות ב–2 מיליון שקל, כך שקשה להעריך כמה מכניסות לה ההשכרות בלבד. 

גם בדוחות מרכז יב"ע ובדו"חות של עמותות בנות אחרות קשה לקבל את המידע הזה. בהר מירון, שם פועלת ישיבה תיכונית שבה מרכז יב"ע שולטת מאז 2013, חשף האסון הגדול שאירע נתונים על עסקי השכירות. מנהל הישיבה צחי סעדה, שהוא גם מנהל מחוז במרכז יב"ע, העיד בפני ועדת החקירה הממלכתית שהוא מעריך כי ההכנסות מהשכרות במקום מגיעות ל–2 מיליון שקל בשנה, כרבע מתוכן מהשכרות שנעשות בימי הילולת הרשב"י. השוכרים הם חסידים שעלו לקבר הרשב"י, אך גם כוחות שיטור וביטחון שאיבטחו את ההילולה השנתית. גם באולפנת מירון שלרגלי ההר, שנמצאת בניהול יב"ע, התבצעו השכרות לאורך השנים. 

עובד לשעבר במרכז יב"ע מתאר את המטה, שבו עובדים כ-50 איש, כמנופח יחסית: "אם אתה עובד ויש לך עשרה ילדים, אתה תקבל ואן עם עשרה מקומות. לא יאמרו לך, 'אנחנו נותנים אוטו חמישה מושבים כי זה מה שיש'. גם המשכורות מפנקות"

יב"א בתגובה: "אנחנו מגייסים משאבים בדרכים מגוונות"

משרדי מרכז יב"ע נמצאים במושב בית מאיר שבהרי ירושלים, בתוך בית ההארחה רמות שפירא, שמחזור הפעילות שלו הוא 20 מיליון שקל בשנה. בית הארחה הזה נמצא בבעלותה של עמותה ששמה "רמות שפירא — מרכז חינוכי". העמותה הזאת בתורה היא "צד קשור" ליב"ע שכן בוועד המנהל שלה יושבים סט ודניאל הירשברג, לשעבר מנכ"ל תנועת בני הנוער של בני עקיבא וחבר בוועד המנהל של יב"ע.

לפי דוחותיה עמותת בית הארחה משלמת שכירות (234 אלף שקל בשנה ב-2022) בגין נכס או נכסים שאינם מפורטים בדוחות, וזאת לחברה בת בשם "רמות שפירא 1989". לפי נתוני רשם החברות, כפי שמופיעים באתר D&B, גלט הוא יו"ר החברה והירשברג הוא דירקטור בה. דובר העמותה (שהוא גם דובר יב"ע), מסביר כי התשלום לחברה הבת נעשה כי היא השתתפה בבניית חלק מהמבנה. 

‍ממרכז ישיבות בני עקיבא נמסר בתגובה: "מרכז יב"ע מנהל בהצלחה כבר שנים רבות עשרות מוסדות חינוך ברחבי הארץ. הניהול הוא על פי כל הכללים, ובאופן תדיר הנהלת הרשת זוכה לתשבוחות על התנהלותה. לעתים, כמו כל ארגון גדול, יש ביקורת, ובפעמים הבודדות כשמתגלה שהביקורת מוצדקת, היא מטופלת בצורה מהירה ומיטבית.

"כדי לתת לתלמידים חינוך מיטבי ולצמצם את הוצאות החינוך עבור ההורים, המרכז מגייס משאבים רבים בדרכים מגוונות. חלק מהדרכים הן ניצול המתחמים שבבעלותינו לטובת אירוח קבוצות, כאשר המוסד נמצא בחופשה, פרקטיקה המקובלת בכלל מוסדות החינוך הפנימייתים בארץ, ללא קשר לרשת כזאת או אחרת, ואף ידוע לכלל הגורמים הממשלתיים ועומדת בביקורת על ידם.

"דרך נוספת שאנו פועלים בה היא מקסום השימושים במתחמים שבבעלותינו ולא מנוצלים באופן מיטבי. רשת מקבילה עשתה דבר דומה ברעננה, זה לא מכבר. כמו כן, אנו מנצלים את יתרון הגודל שיש לנו ואת העלויות השקועות שלנו, כדי לספק שירותים נוספים לגורמים חיצוניים ובכך להגדיל את משאבי הרשת, שחוזרים כולם למוסדות לטובת חינוך מיטבי.

"מרכז יב"ע, כחלק ממדינות להעסיק אנשי מקצוע  מעולים במטה שלו, נוהג  לקחת מנהלים מהמוסדות שלא מועסקים במשרה מלאה ולהגדיל את משרתם בתמורה לניהול במטה הרשת וכך מקבל בעלות יחסית נמוכה עוברים מוכרים ומוערכים הנשארים במוסדות. 

 "יב"ע לא ניסתה להעביר שום קרקע מבעלות עמותת נחלים לבעלותה, ממילא גם לא הייתה כל חשיבה על מקסום הנכס באיזשהו אופן.

"בנוגע לכפר מימון - לטענות על-פי כתב התביעה אין שום בסיס במציאות. מעבר להאשמה החמורה בדברים, אלו דברים שאין להם קשר למציאות.

"צר לנו כי אתר שומרים בחר להיות שופר ולקבל חומרים שקריים או חמור מזה חלקיים, מגורמים בעלי אינטרס, ובחר לנסות ולפגוע בעשייה החינוכית המפוארת של אלפי אנשי חינוך שעמלים מדי יום לחנך את צעירי וצעירות הציבור הדתי־לאומי ולהביא אותם להישגים מעולים".

"מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא היא רשת חינוכית ציונית דתית הפועלת בישראל מאז שנת 1954 ומאגדת תחתיה למעלה מ-60 מוסדות בכל רחבי הארץ. אחד מאותם המוסדות הוא ישיבת בני עקיבא בית יהודה כפר מימון. ישיבת בני עקיבא כפר מימון נוסדה תחת ועל ידי מרכז ישיבות בני עקיבא, ותקנונה, כפי שאושר על ידי רשם העמותות, מעיד בבירור על מערך היחסים בין הישיבה למרכז, מערך שהתווה בחכמה ובשום שכל על ידי המייסדים, ואושר, כאמור, על ידי רשם העמותות. למותר לציין כי הישיבה פעלה לאורך עשרות השנים שמאז ייסודה על פי אותו מערך שהתווה, תוך הצלחה ניכרת ושביעות רצון של כל הנוגעים בעניין - הישיבה, המרכז, אנשי הצוות, ההורים והתלמידים.

"לצערנו, לאחר פטירתו של הרב דרוקמן, זכר צדיק לברכה, החליטו גורמים שונים, מטעמיהם האישיים והלא ענייניים, לשון המעטה, לפעול בניגוד לתקנון העמותה, ויותר מכך - תוך התעלמות מוחלטת מעצם קיומו. אותם גורמים פעלו בניגוד לחוק, במחשכים, באופן חד צדדי, ותוך שימת עניינם האישי קודם לטובת העמותה והישיבה, וזאת בניגוד לחובות המוטלות עליהם על פי דין. מפאת הרצון לשמור על כבוד המעורבים לא נרחיב, ורק נביע תקווה כי חלקם פעלו כך מתוך הטעיה מכוונת שהוטעו על ידי אחרים, וללא ידיעה ממשית על חומרת מעשיהם. משנחשפה התנהלותם הבלתי חוקית של אותם הגורמים, ונעשו פעולות למניעתה, הזדעקו אותם הגורמים והגישו לבית המשפט הליך מופרך, שכל מהותו הוא זעקת הקוזק הנגזל. כפי שיפורט בהרחבה בתגובה להליך, אשר תוגש במועדים שקבע בית המשפט הנכבד, ההליך הוגש בחוסר סמכות, חוסר תום לב, בניגוד לדין ותוך צירוף משיבים שאינם קשורים לעניין, במטרה אחת והיא להכביד ולהתריס. וכאילו לא די בכל אלו, ההליך רצוף טענות שאינן נכונות, לשון המעטה – לא עובדתית ולא מהותית, ואשר מטרתן אחת – זריית חול בעיני בית המשפט בניסיון להסיט את הדיון מהסיבות האמיתיות העומדות בבסיס ההליך.

"מרכז ישיבות בני עקיבא היא גוף אחראי וממלכתי, והיא בוחרת שלא להיגרר אחרי מי שמיעיבם לא ברורים תחת טובת הישיבה ותלמידיה, ואשר בחרו בצורה בלתי אחראית לגרום להם לנזק.
בתשובה אשר תוגש בהתאם למועדים שקבע בית המשפט, תובהר תמונת המצב העובדתית והמשפטית לאשורה".