לפני כחודשיים, דיווחה ענקית הטכנולוגיה OpenAI על חשיפת מבצע השפעה שהשתמש לטענתה בשירות הפופולרי שלה, צ'ט-GPT, על מנת להפיק ולקדם נרטיביים פרו-רוסיים במטרה לתקוף את אוקראינה ואת מדינות האיחוד האירופי והמערב. התכנים הופצו ברשתות X, פייסבוק, לינקדאין, טלגרם ועוד. החברה העריכה כי מקור החשבונות "ככל הנראה ברוסיה" וכינתה את הקמפיין "מבצע השפעה חשאי חדש שלא דווח עליו בעבר". המפעילים, לפי החברה, השתמשו בשירותי VPN על מנת לעקוף את החסימה על רוסיה, ויצרו באמצעות ה-AI תכנים באנגלית המקדמים פרסומים תוך הסרת "כל רמז לשוני לכך שהם רוסים".

על פי הדוח, שפורסם ב-25 באוגוסט, התכנים שנוצרו קידמו פרסומים של גוף ישראלי בשם "מכון ברק הבינלאומי" (IBI) שהציג עצמו כ"קהילת מומחים". המכון התהדר בשמות של הוגי דעות כמו פרנסיס פוקויאמה ונועם חומסקי, אולם בדגימה של 36 מאמרים שפורסמו באתרו נמצא כי 34 מהם הועתקו ממקורות אחרים או יוחסו לכותבים שלא כתבו אותם. לפי הערכת OpenAI ההשפעה המיידית של המבצע הייתה מוגבלת: החברה דירגה אותו בקצה התחתון של קטגוריה 3 במדד המקובל להערכת "סולם הפריצה", עם פעילות בכמה פלטפורמות וסימנים ראשונים לחדירה לקהלים אותנטיים. ואולם, לפי OpenAI, חשיבותו של המבצע אינה בהכרח בקהל שאליו הגיע אלא בתשתית שבנה עם פוסטים שהפנו אל גוף שנראה אמין, עם "מומחים", "מאמרים אקדמיים" ו"מדד סיכונים" שהוצג כפיתוח של המכון עצמו.

אחרי פרסום הדוח הגיב המכון בהודעה שבה דחה את הטענות. לפי ההודעה, ייחוס שגוי של פרסומים "אינו מהווה ראייה לשיתוף פעולה, לתיאום, למימון או למטרה משותפת". את מיקומו בתל אביב הסביר המכון בכך שישראל, "מספקת סביבה טבעית למחשבה עצמאית, למחקר אקדמי ולבחינה ביקורתית של פרשנויות בינלאומיות רווחות". 

כמה ימים לאחר הדוח של OpenAI פרסמה גם מטא - החברה-אם של פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם - דוח משלה, שבו דיווחה כי הסירה שבעה חשבונות פייסבוק, תשעה דפי פייסבוק ושמונה חשבונות אינסטגרם שהיו קשורים לרשת השפעה רוסית לכאורה. גם מטא זיהתה את ישראל ואת "מכון ברק הבינלאומי" במוקד, כאשר לפי הדוח שלה הרשת הרוסית הפעילה "מכון מחקר מפוברק" ש"התחזה למוסד אקדמי לגיטימי שבסיסו בישראל". מטא הוסיפה כי המפעילים ניסו "להלבין" את הנרטיבים שלהם אל תוך העולם האקדמי. כמו OpenAI, גם בדוח של מטא נכתב כי מפעילי הרשת עשו זאת באמצעות מאמרי מחקר מפוברקים.

כעת חושף שומרים פרטים נוספים בנוגע לפרשה והעומדים מאחוריה.

מאמרים בתקשורת, שדולה בכנסת

בדיקת שומרים מעלה, כי ביולי אשתקד נרשמה בישראל עמותה בשם מכון ברק (Burke Institute). מייסדיה הם איגור קמיניק, אזרח ישראלי תושב חיפה וגבריאל מרט (שנקרא במקור אינוקנטי מרטינוב).

בחודשים שלאחר הקמתו הופיעו שורת פרסומים ארוכה מטעמו בכלי תקשורת בינלאומיים, באתרים המוקדשים לפרסומים אקדמיים וגם בתקשורת הישראלית. כך למשל, באפריל השנה פרסם הג'רוזלם פוסט מאמר דעה של עיתונאית בשם רחל אברהם בשם "Sovereignty under siege" ("ריבונות במצור"). המאמר ניתח את המלחמה עם איראן באמצעות "מדד הריבונות של ברק" (Burke Sovereignty Index), שמדרג מדינות בשבעה מימדים. 

לפי דוח OpenAI, "מדד ריבונות" כזה היה אחד התכנים המרכזיים באתר של מכון ברק הבינלאומי, שלא פעם הציג את רוסיה באור חיובי ואת המערב באור שלילי. בשורת הקרדיט של המאמר הוצגה אברהם כמנכ"לית "מרכז דונה גרציה לדיפלומטיה" וכעיתונאית ישראלית. הקשר שלה למכון ברק לא הוזכר, אולם בפרסום אחר שלה העידה אברהם על עצמה שהיא מומחית מטעם המכון. בהתכתבות עם שומרים אברהם אישרה זאת ואמרה, כי קיבלה מהמכון תשלום במזומן על עבודתה. בשיחת המשך חזרה בה מדבריה.

קמיניק עצמו חתום באתר הקנדי The J על שני מאמרים שפורסמו החודש - שניהם עוסקים בבחירות בישראל. באותו אתר מופיעים גם מאמרים מחודשים קודמים של אדם בשם "יגאל אבנים" (Igal Avanim), שמוצג כמי ש"כותב על ביטחון מזון ואנרגיה עבור מכון ברק הבינלאומי בתל אביב". בין היתר עוסקים מאמריו בשחיתות באוקראינה, במערכת המזון האירופית ובמירוץ של האיחוד האירופי לצרף את אוקראינה לאיחוד. על פי בדיקת שומרים, המשתמש הפועל תחת השם "יגאל אבנים" וכתובת המייל שלו בטלגרם, מחוברת למספר הטלפון של קמיניק עצמו. אגב, משמעות המילה קמיניק בעברית היא אבנים. 

באוגוסט האחרון פרסם קמיניק מאמר פרי עטו באתר "זמן ישראל" ובו הוגדר כ"אסטרטג פוליטי, ופעיל אזרחי ישראלי בולט", שעבודתו "מגשרת במידה רבה בין מחקר מדיניות ציבורית לבין הסברה תקשורתית, ומכוונת במיוחד לקהל הדמוגרפי הגדול דובר הרוסית בישראל". ודוגמה לפעילותו הפוליטית התקבלה בשנה שעברה כאשר קידם קמיניק הצעת חוק להסדרת מועצות רובעים בערים, ועמד גם מאחורי הקמת "השדולה לייצוג אישי וקהילתי בשלטון המקומי", שהקים בכנסת ח"כ עמית הלוי (הליכוד) ושהתכנסה מאז פעמיים. הלוי לא התייחס לפנייה בנושא.

שלושה ימים אחרי פרסום הדוח, חברי העמותה התפטרו

"מכון ברק" אינה העמותה הראשונה שהקים קמיניק. ב-2017 הוא הקים את עמותת דור מוריה, שמטרתה המוצהרת הייתה לסייע לעולים מברית המועצות לשעבר. לפי הדיווחים לרשם העמותות, עד 2023 לא היו לדור מוריה הכנסות כלל. מאז היא מקבלת מדי שנה כ-200 אלף שקלים בתרומות. 

בשנת 2018 היה חתום קמיניק על מאמר שהתפרסם בגוף רוסי בשם IINES ועסק בהשפעתם של מכוני מחקר זרים על הבחירות ברוסיה. לצידו חתום על המאמר גם אלכסי מרטינוב, שעמד בעבר בראש אותו הגוף. העיתונאי מרטין ליין (Martin Laine) מהאתר האסטוני Delfi, שהיה שותף בהכנת תחקיר זה, גילה כי מרטינוב מוזכר בפסק דין שניתן באסטוניה בשנת 2022 כנגד אזרח אסטוני שהואשם שפעל נגד המדינה בשירות גורמים רשמיים ברוסיה - וביניהם מרטינוב. פסק הדין מציין כי IINES פעל לקידום מבצעי השפעה רוסיים תחת משרד הנשיאות במוסקבה, וכי על מרטינוב נאסר להיכנס למדינות השנגן (מדינות אירופה המאפשרות מעבר חופשי ביניהן ללא ביקורת גבולות פנימית). בתגובה לליין אישר מרטינוב, כי הוא הכיר את קמיניק ב-2008 בזכות עבודתו האקדמית, ואמר כי הוא כתב עבור המכון שבראשו עמד. לדבריו, הוא מעולם לא עבד עבור אף גוף רשמי ברוסיה. 

גוף המחקר העצמאי CRC היושב בברלין וחוקר מבצעי השפעה, צפוי לפרסם בקרוב דוח על מכון ברק. בין היתר גילו חוקריו צילום רשת משנת 2022 שבו מופיעים יחד קמיניק, מרטינוב וגבריאל מרט (ראו צילום), ותיעוד של קמיניק במוסקבה מדצמבר 2025. 

אגב, השכלתו האקדמית של קמיניק אינה ברורה, אך מתיקים משפטיים בהם היה מעורב כתובע בשנים האחרונות עולה כי בעבר הוא עבד בהתקנת חלונות ולוחות סולאריים. באחת התביעות, משנת 2021, נאמר כי הוא "עובד פשוט, בן 58…(ש)חיפש כל עבודה על מנת לפרנס את משפחתו בכבוד".

מתיק מכון ברק ברשם העמותות עולה, כי שלושה ימים לאחר פרסום דוח OpenAI התכנסו חברי העמותה לישיבה בביתו של קמיניק בחיפה והודיעו על התפטרותם מתפקידיהם במכון. קמיניק ומרט לא הגיבו לשורת שאלות שנשלחה אליו משומרים. מי שהחליף אותו בעמותה אמר בשיחה קצרה שהוא דובר אך ורק רוסית, אך לא הסכים להשיב לשאלות גם ברוסית. 

שומרים פנה למוסד בשאלה האם הוא מודע לפעילות מכון ברק. מהמוסד נמסר כי השב"כ הוא שמטפל בנושאים מעין אלו. מהשב"כ נמסר כי הם לא יתייחסו לדברים בשלב זה.