המונח "מכת מדינה" נשמע כמעט בכל דיון העוסק בשריפות של פסולת פיראטית בתוך ובעיקר מעבר לגבולות הקו הירוק. השרים במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' וישראל כ"ץ כינסו בחודש שעבר "דיון חירום" בסופו הכריזו שהשריפות מחוץ לקו הירוק הן "טרור סביבתי" והודיעו על הכנת "תוכנית חירום לאומית". מילים גדולות. השרה להגנת הסביבה עידית סילמן אפילו הקדימה אותם בחודש וקיימה "דיון חירום" משלה, במהלכו הכריזה על "תוכנית אסטרטגית למשילות וריבונות סביבתית". ואם כל זה מצלצל מוכר, זה מפני שהממשלה כבר אישרה תוכנית כזאת רק לפני כשנתיים וחצי, ביוני 2023. אלא שבינתיים כל התוכניות וכל האוויר החם (והמסריח) הזה לא מקבלים שום ביטוי תקציבי. אפילו לא עכשיו, בתקציב המדינה שאושר בממשלה לשנה הקרובה. 

קצת מספרים: הערכות המשרד להגנת הסביבה מדברות על כ-300 אלף טון של פסולת עירונית ועל כמות דומה של פסולת חקלאית שנשרפות מדי שנה בשטחי ישראל. מעבר לקו הירוק, הערכה היא שמדובר ב-420 אלף טון פסולת נוספים, כך על פי נתוני דוח מבקר המדינה. מספר שריפות הפסולת השנתי ששירותי הכיבוי וההצלה נדרשים הן עומד על כ-11 אלף. אל הנזקים הבריאותיים מתייחס דוח מרשם הפליטות לסביבה האחרון שקבע, כי הנזקים הבריאותיים משריפת פסולת עולים על נזקי זיהום האוויר מהתעשייה ומכלי רכב גם יחד: 75 אחוזים מהחומרים המסרטנים שנפלטים לאוויר מקורם בשריפת פסולת פיראטית. באותו דוח צוין גם כי מדובר בהערכת חסר, שכן הנתון אינו כולל את השריפות בשטחי הגדה, שיוצרות מטבע הדברים, זיהום חוצה גבולות. 

את ד"ר אלכסנדרה נתן כל זה לא מפתיע. את אוזלת היד היא וילדיה נושמים מדי יום. לפני כשנתיים היא עברה עם משפחתה מתל אביב למושב מאור במועצה האזורית מנשה בסמוך לכביש 6 ומזרחית לחדרה, עם ציפייה לאיכות חיים, מרחבים פתוחים ואוויר נקי. המציאות שפגשה שונה בתכלית. "אנחנו כל הזמן עם חלונות סגורים בבית. אין דבר כזה לפתוח חלון. פעם שכחתי לסגור את חלון חדר השירותים והתעוררנו בשתיים לפנות בוקר, כשכל הבית אפוף בריח כימי של פלסטיק שרוף". 

מקורו של העשן בשטחים החקלאיים המקיפים את מושב מאור, ובבעלי חממות המעלים באש יחד עם הגזם גם יריעות פלסטיק וצינורות השקייה על מנת לחסוך בעלויות ההטמנה של החומרים המזהמים. "בתקופת הקיץ יש שריפות כמעט על בסיס יומיומי", אומרת נתן. "אנחנו מסתגרים בבית. אני לא נותנת לילדים לצאת החוצה, אני לא עושה ספורט, אנחנו לא תולים כביסה. כשתולים בחוץ לכביסה יש ריח של פלסטיק. לפעמים בבוקר כשאני לוקחת את הבן שלי לגן אני עוברת מהרכב לגן בריצה, כי אני חוששת שהוא ישאף את זה. זה לא הגיוני שתינוק ייחשף לדבר הזה". 

הנזקים הבריאותיים משריפת פסולת עולים על נזקי זיהום האוויר מהתעשייה ומכלי רכב גם יחד: 75 אחוזים מהחומרים המסרטנים שנפלטים לאוויר מקורם בשריפת פסולת פיראטית

נתן היא רופאה אנדוקרינולוגית בכירה בבית החולים מאיר בכפר סבא, ומכירה היטב את המחקרים העדכניים על הנזקים שעלולים להיגרם מהמפגע על גדר הישוב. "שריפה של פלסטיק עלולה לשחרר לאוויר דיאוקסינים ופוראנים, חומרים רעילים מאוד שחלקם מסרטנים ידועים ונקשרו להפרעות במערכת האנדוקרינית – כולל שיבוש פעילות בלוטת התריס, פגיעה בפוריות והפרעות מטבוליות", היא מסבירה. "בנוסף, נפלט בנזן, שהוא מסרטן מוכח שקשור ללוקמיה ותרכובות אורגניות נדיפות נוספות, שחלקן רעילות ועלולות לגרום לפגיעה בריאותית משמעותית". 

היא לא טועה. מחקר שערך משרד הבריאות ודווח לכנסת באוגוסט 2024, מצא כי החשיפה לשריפות פסולת ובאופן ממוקד לשריפת פלסטיק, קשורה להשפעות בריאותיות על מערכת הנשימה, תחלואה קרדיו וסקולרית ואפילו תמותה. עם זאת, עורכי המחקר הדגישו, כי על סמך המידע הקיים לא ניתן להעריך באופן כמותי את ההשלכות הבריאותיות על אוכלוסייה ספציפית. 

"זה לא מטרד ריח וזו לא חשיפה חד-פעמית, אלא משהו מתמשך, פגיעה שקטה ומצטברת כמו לחץ דם וסוכרת. אנשים לא רואים את הנזק בעיניים, אבל הנזקים ישנם והם מצטברים", אומרת ד"ר נתן. 

"בתקופת הקיץ יש שריפות כמעט על בסיס יומיומי. אנחנו מסתגרים בבית. אני לא נותנת לילדים לצאת החוצה, אני לא עושה ספורט, אנחנו לא תולים כביסה. כשתולים בחוץ לכביסה יש ריח של פלסטיק. זה לא הגיוני שתינוק ייחשף לדבר הזה"

יש פקח אחד, והוא "לא עובד בשעות ההצתות" 

למרות שהתופעה לא החלה כאשר נתן ומשפחה עברו למושב מאור, המועצה אזורית מנשה, שהמושב נמצא בשטחה, רחוקה מלצאת מגדרה לטיפול במפגע. "במועצה טוענים שמרבית השריפות מתרחשות באיזורי החיץ עם יישובי באקה וג'ת, או בשטחי באקה וג'ת עצמם, ולכן אין לנו, התושבים, מה לפנות למועצה וצריך לפתוח פניות במוקד להגנת הסביבה", אומרת נתן. "גם אם זה נכון - וזה לא, כי תושבים דיווחו על שריפות פנימיות מתוך המושבים של המועצה עצמה - המחויבות של המועצה היא לדאוג לרווחת התושבים ולא להקטין ראש. לפני שנתיים כתבתי מייל לראש המועצה ולאיגוד ערים לאיכות הסביבה, איש לא טרח לענות לי. הפקח האזורי בעצמו הודה שבמרבית הפניות הוא מגיע לאזור השריפה יום למחרת, כי הוא לא עובד בשעות ההצתות, וסוגר את הפניה במקום". 

נתן ושכניה במושב מאור ובקיבוץ להבות חביבה הסמוך, הקימו ועד פעולה במטרה להפעיל לחץ על המועצה לפעול. לדבריה, "התקיימו שתי פגישות שבהן התברר שהמועצה לא יזמה שום מהלך קונקרטי להפסקת המפגע. לא בוצע מיפוי כדי לנסות ולאתר עבירות חוזרות או להציב מצלמות לאיתור המציתים. במשך שנתיים תיעדנו (התושבים) נ.צ. מדויקים שניתן להצליב מול רשומות כיבוי האש, שלחנו לפני כשנה נייר עמדה מסודר עם הצעות קונקרטיות להפסקת התופעה, כולל הצעות למחזור רצועות הפלסטיק המזהמות ומבצעי איסוף פסולת חקלאית. להבנתי איש לא קרא את המסמך, מנכ"ל המועצה לא ידע על מה אני מדברת בכלל בישיבה האחרונה שהתקיימה לפני כחודש". 

בתכתובות ווטסאפ של תושבים עם האחראית על איכות הסביבה במועצה, עם הפקחית האזורית של יחידת ינשוף לטיפול בהשלכת פסולת ברשות הטבע והגנים (ראו הרחבה בהמשך) ועם מוקד המשרד להגנת הסביבה ניכרת פעילות ערה בעיקר בתחום זריקת האחריות מזה לזה. 

הנה דוגמה מהתכתבות של תושב הישוב עם פקחית ינשוף לפני כחודש, אחרי שפנה אליה טלפונית ושאל לגבי השריפות. "קיבלתם דיווחים?" שואל התושב את הפיקוח. "עוד לא קיבלתי אבל תדווחו למוקד. ככה כולם רואים (מהפקח ועד מנהלת המחוז)", משיב הפיקוח. "כולם דיווחו, פשוט הזוי שאתם לא מקבלים כלום", כותב התושב. 

במקרה אחר, התקשרה תושבת למוקד הטלפוני של הגנת הסביבה, אמרו לה לשלוח בוואטסאפ מיקום ותיעוד, כפי שאכן עשתה. אף אחד לא חזר אליה.

במקרה נוסף, תושב המועצה מפציר בנציגת איכות הסביבה שלה, כי השריפה עליה הוא מדווח נמצאת בשטח המועצה. "אני לא בטוחה שזה בשטח שלנו היום, אבל בכל מקרה אין לנו סמכויות אכיפה בנושאים האלה", היא הודפת את הפנייה. 

זו טיפה בים, לא פחות מ-305 דיווחים טלפוניים על שריפות חקלאיות בסמוך לגדר היישובים, נעשו רק מהיישובים מאור ולהבות חביבה בשנה וחצי שבין אפריל 2024 לספטמבר 2025. הפניות היו למוקד המשרד להגנת הסביבה או למוקד עמותת אזרחים למען אוויר נקי שמעבירה את הפניות לגורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה. למרבית הדיווחים, שרוכזו על ידי ועד הפעולה של היישובים לנושא, צרפו התושבים תיעוד מצולם, אבל אף לא אחת מהפניות - כך הם טוענים - הולידה טלפון, פולו-אפ או איזושהי התייחסות מצד המשרד. התופעה לא פסקה לרגע. (צפו בתיעוד).

בשיחה עם שומרים טוען חגי פלמר, מנכ"ל המועצה האזורית מנשה, כי המועצה מנסה להילחם בתופעה בכלים המצומצמים שעומדים לרשותה. "יש לנו תיעוד מפורט של מאות פעולות שביצע הפקח שלנו - אדם אחד, כי זה התקציב שיש לי - אבל לצערנו הוא חוזר בלא כלום, כי כשהוא מגיע הערימה כובתה או שהמצית ברח".

פלמר מתאר סדרה של פעולות שמבצעת המועצה בעיקר כדי לרתום את הממשלה להיכנס לתמונה - מהכרזה על המועצה כ"רשות אדומה", "הגדרה שתאפשר למשרד להגנת הסביבה להקצות את הכוחות המועטים שיש לה לטובת טיפול מרוכז בבעיה ועד לובי בכנסת ובממשלה לשינויי חקיקה שיאפשרו מאבק אפקטיבי בתופעה". עם זאת הוא מודה בפשטות, כי "המצב לא טוב". 

עוד נמסר מהמועצה בתגובה לפניית שומרים: "ביכולתנו לקנוס רק כשהשריפה מתרחשת בתחומי המועצה ורק כשיש וודאות מוחלטת בנוגע לזהות המדליק. לצערנו אלו יכולות אכיפה מוגבלות מאוד. חלק מהשריפות מתרחשות מעבר לקו הירוק, חלקן בשטחי המדינה אך בתחום שיפוט של מועצה אחרת, ובכל המקרים לא מושגת וודאות בנוגע לזהות המדליק" (התגובה המלאה מובאת בהמשך). 

"הקימו את ינשוף בישראבלוף קלאסי", מסביר פקח ביחידה. "האוצר לא מאפשר להגדיל את המשטרה הירוקה, אז הקימו יחידה עם פקחים שאינם עובדי מדינה ועם סמכויות מוגבלות. אני יכול רק לרשום קנסות, וגם זה רק אם אני תופס על חם" 

"סמוטריץ לא מתקצב למרות ההצהרות"

לא מדובר בבעיה מקומית או אזורית. דוח מבקר המדינה מהשנה שעברה קבע, כי נוצר משבר חירום לאומי בשל מחסור בשטחי הטמנה, העדר תשתיות זמינות למחזור והשבה של פסולת, העדר מוחלט של תשתיות איסוף וטיפול בישובי הפזורה ועד השתלטות גורמים עברייניים על ענף הפסולת בחלק מרשויות הערביות. על פי נתונים שאסף מרכז המידע והמחקר של הכנסת ופורסמו לפני כחודש וחצי, בין החודשים אפריל 2024 לאוקטובר 2025, התקבלו במוקד עמותת אזרחים למען אוויר נקי כ-17 אלף פניות על שריפות פסולת בכל רחבי הארץ. מספר נמוך בהרבה, כ-6,200 פניות, התקבלו באותה תקופה במוקד של המשרד להגנת הסביבה, כאשר הפער בדיווחים אינו ברור נוכח כך שהעמותה מדווחת על כל פניה גם למוקד המשרד להגנת הסביבה. 

"מה עושות הרשויות - כמעט כלום", אומר יניב בלייכר, מנכ"ל עמותת אזרחים למען אוויר נקי, שהוקמה ב-2018 להילחם בתופעת שריפת הפסולת בישראל. "לפני כמה שבועות הצהירו השרים סמוטריץ' וכ"ץ ששריפות הפסולת בשטחים הן פגיעה בביטחון הלאומי ואמרו שהתקציבים יהיו בלתי מוגבלים, אבל בסופו של יש אפס שקלים בתקציב המדינה לדבר הזה. יש דרישה של המשרד להגנת הסביבה ל-134 מיליון שקלים תוספת תקציב - בעיקר תוספת כוח אדם ליחידות האכיפה, אבל סמוטריץ לא מתקצב את זה למרות ההצהרות". 

"סמוטריץ' וכ"ץ הצהירו ששריפות הפסולת בשטחים הן פגיעה בביטחון הלאומי ואמרו שהתקציבים יהיו בלתי מוגבלים, אבל בסופו של יש אפס שקלים בתקציב המדינה לדבר הזה"

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר, ה-5 בינואר, בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, בעקבות דוחות מבקר המדינה בנושא השריפות בשטחי יהודה ושומרון, התברר כי עד היום שום תוכנית מכל אלה שהשרים הצהירו עליהן לא יושמה ואפילו לא תוקצבה. קמ"ט הגנת הסביבה במנהל האזרחי הודה בדיון, כי אין מקור תקציבי לכל הפעולות שהכריזו עליהם השרים כ"ץ וסמוטריץ׳ ב"דיון החירום". נציג מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, אמר כי הכספים יגיעו מקיזוז כספי הרשות הפלסטינית, אבל גם זה עוד לא קרה. 

כל הפעולות שננקטו עד היום בשטח - ניטור וכיבוי השריפות ואכיפה - נעשו על ידי יחידה קטנה ודלת אמצעים במנהל האזרחי, שפועלת תחת קצין מטה איכות הסביבה. במסגרת הכרזת כ"ץ וסמוטריץ׳ על תופעת השריפות כעל "אתגר לאומי" הוחלט על הקמת "צוות משימה משולב" של כלל כוחות הביטחון שפועלים בשטח, אלא שהחמ"ל המשותף באוגדת איו"ש עוד לא נפתח רשמית (נכון לעכשיו). 

באשר להחלטת הממשלה מיוני 2023, החלטה 592 שאמורה להעניק טיפול עומק לבעיה ולא "כיבוי שריפות" מיידי, נציגו של סמוטריץ׳ במשרד הביטחון גלגל את האחריות לעברו של המשרד להגנת הסביבה, ואילו סמנכ"ל המשרד התקומם באותו הדיון וטען כי הם סיימו את עבודת המטה וטיוטת התוכנית ממתינה לאישור של שני השרים במשרד הביטחון. 

לביקורת על השניים, הצטרפה גם השרה סילמן באותו הדיון על שריפות הפסולת בשטחי הגדה: "כ"ץ וסמוטריץ' עשו דיון חירום במשרד הביטחון לפני כמה שבועות, התקשרתי ערב הדיון וביקשתי להיות נוכחת, אמרו לנו, זה לא תפקיד שלכם, זה עניין ביטחוני. אתם תדאגו לתחנות ניטור". 

לטענת סילמן, משרדה הוא היחיד שהעביר עד כה 40 מיליון שקלים לטיפול החירום בשלל הבעיות הבוערות, כמו השריפות בנעלין, שפגעו בתושבי שוהם ומודיעין. "אם צריך לתקצב את כל המשרדים שלא עושים את העבודה שלהם, תגידו", אמרה בדיון. "דיברתם על קיזוז תקציבי הרשות לא ראיתי ששמתם כסף, אנחנו היחידים שעושים את העבודה. אני לא אמורה לתקצב פינוי של פסולת (בשטחי הגדה), אתם אמורים לעשות את זה", פנתה סילמן אל נציגי המנהל האזרחי ומנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון. 

"הקנס המקסימלי על שריפת פסולת הוא 12 אלף שקלים. על השלכת פסולת זה 1,500 שקל. ההטמנה לרוב עולה יותר, כך שבסופו של דבר משתלם לעבור על החוק"

אגב, לקראת אותו הדיון בוועדה חיבר מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך שבחן את התוכניות השונות בנושא החלטת הממשלה מ-2023 ושתי התוכניות השונות שנגזרות ממנה לכאורה, שעליהן הכריזו - בנפרד - שני השרים במשרד הביטחון והשרה להגנת הסביבה: "אפשר לשאול מדוע מגובשות שתי תוכניות בנפרד ומה הקשר בין תוכנית המשרד לתוכנית הצוות הבין-משרדי, מה תאריך היעד ואילו תקציבים יוקצו לנושא. ביקשנו מהמשרד להגנת הסביבה את פירוט התוכנית שלו אך לא קיבלנו", כתבו מחברי המסמך וסיכמו היטב את המבוכה והתסכול. (בנוסח שעלה לאתר הכנסת, רוככה מעט הביקורת והושמטה השורה שדיברה על גיבוש "שתי תוכניות בנפרד"). 

מאחורי שלל התוכניות והמילים המפוצצות על ריבונות ומשילות סביבתית משתקפת מדיניות מבולבלת של הממשלה בטיפול בבעיות עומק סביבתיות בשטחים. כך למשל, במסגרת פעולות החירום שהוחלט עליהן כעת - המנהל האזרחי ישכור קבלנים פרטיים שיאספו את הזבל בשטחים הפלסטינים (ומשרד האוצר יקזז את הסכומים מכספים המיועדים לרשות הפלסטינית). אלא שבאזורים נרחבים בגדה - אין בנמצא פתרון לכל הפסולת שתאסף. במשך יותר מעשור מטרפדת ישראל הקמת מטמנה לסילוק פסולת שיזמה הרשות הפלסטינית במימון ממשלת גרמניה סמוך לרמאללה. האתר בשם ראמון, אמור היה לטפל בפסולת פלסטינית בלבד, מה שגרר התנגדויות של ארגוני ימין כמו רגבים, ירוק עכשיו ומועצת בנימין. גם השר לשעבר זאב אלקין בלם את התוכנית, ואילו כעת היא שבה ועולה על השולחן במסגרת "התוכנית האסטרטגית" של השרה הנוכחית. 

"היום רק מי שמצית בפועל ונתפס בשעת מעשה ייענש", אומר יניב בלייכר מעמותת אזרחים למען אוויר נקי. "כבר שנים שאנחנו מנסים לקדם תיקון לחוק שיטיל אחריות על המחזיק בקרקע - בעל החממה, או מתחם סגור של פסולת פיראטית"

"ארבעה פקחים על כל אזור חדרה עד גדרה"

נחזור אל גבולות הקו הירוק, ואל הפעילות העבריינית והתרבות המתרחבת של אי ציות לחוק. מול אלה פועל כוח מצומצם, שלא לומר מגוחך, של אכיפה: כ-30 פקחים במשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, שאמונים על אכיפת כל עבירות הסביבה ברחבי הארץ, יחד עם 14 פקחים של יחידת ינשוף שהוקמה ברשות הטבע והגנים במימון המשרד להגנת הסביבה, שתפקידם לאכוף השלכה ושריפה של פסולת בישראל, ויחידת דוד שנמצאת במעברי הגבול בין ישראל לשטחים ותפקידה למנוע מעבר משאיות עם פסולת בין שני עברי הקו הירוק. 

"זו יחידה מאד טובה ויעילה, איפה שהם עובדים אנחנו רואים תוצאות", מתייחס בלייכר לפעילות ינשוף, "אבל לצערנו על כל איזור חדרה עד גדרה יש ארבעה פקחים, חמישה נוספים בצפון ועוד חמישה בדרום. זאת כל היחידה הזאת".

ינשוף היא סוג של "יצור כלאיים". היא הוקמה מתקציב הקרן לשמירת הניקיון שבאחריות המשרד להגנת הסביבה, ופועלת לצד המשטרה הירוקה, אבל אין לה סמכויות של משטרה. בעוד המשטרה הירוקה מוסמכת לפתוח בחקירות פליליות, פקחי ינשוף ודוד יכולים רק לקנוס, וכולם יחד מתקשים להוות זורע אכיפה אפקטיבית. 

"הקימו את ינשוף בישראבלוף קלאסי", מסביר פקח ביחידה. "האוצר לא מאפשר להגדיל את התקנים של המשטרה הירוקה (שעומדים על 35, מהם 30 פקחים), אז הקימו יחידה עם פקחים שאינם עובדי מדינה ועם סמכויות מוגבלות. אני יכול רק לרשום קנסות, וגם זה רק אם אני תופס על חם. אם זה 'משלח ידו' של החשוד, כמו שריפת פלסטיק של כבלי נחושת, הוא מקבל 12 אלף שקל קנס, או 2,000 שקלים אם מישהו שורף פוסלת שאינה 'משלח ידו'. פקח של המשטרה הירוקה יכול להחרים מנהלית משאית ששפכה פסולת, או לפתוח בחקירה פלילית". 

בלייכר סבור שצריך לבצע תיקוני חקיקה כדי להפוך את האכיפה לאפקטיבית. "היום רק מי שמצית בפועל ונתפס בשעת מעשה ייענש. כבר שנים שאנחנו מנסים לקדם תיקון לחוק שיטיל אחריות על המחזיק בקרקע - בעל החממה, או מתחם סגור של פסולת פיראטית - אבל ללא הצלחה. צריך גם להגדיל את הקנסות - הקנס המקסימלי על שריפת פסולת הוא 12 אלף שקלים. על השלכת פסולת - עבירה שיותר קל לתפוס אותה, כי זה לוקח יותר זמן מלהשליך גפרור - זה 1,500 שקל. ההטמנה לרוב עולה יותר, כך שבסופו של דבר משתלם לעבור על החוק".

מה אפשר לעשות? יש צעדים שניתן לבצע מיידית, גם בלי שינוי חקיקה, כמו הגדלת סמכויות הפקחים של ינשוף בשטחי ישראל ויחידת דוד והמנהל האזרחי בשטחים, מסבירים גורמי המקצוע. חוק שמירת הניקיון, חוק אוויר נקי ופקודת בריאות העם מאפשרים להסמיך את פקחי ינשוף לביצוע פעולות נרחבות, אבל "הם (המשטרה הירוקה) מעדיפים לא לתת לנו סמכויות ולהנחות אותנו מה לעשות. זה כנראה עניין של אגו", אומר מפקח של ינשוף. 

"זה חייב להיות פתרון מערכתי של כל הרשויות במדינה", אומר גורם אכיפה בכיר במשרד להגנת הסביבה. "כדי לטפל בארגוני הפשיעה שחדרו לתחום צריך להפעיל את היחידות הכלכליות של המשטרה, את רשות המיסים, את משרד הפנים, יחד עם המשטרה ירוקה ויחידת ינשוף". 

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים