אמצע שנת הלימודים זה לא הזמן שבו תלמידי בית ספר יסודי אמורים לחפש את עצמם ולנדוד בין כיתות לימוד מאולתרות במבנים ברחבי עירם. אבל זה היה המצב לפחות עד לאחרונה עבור כ-120 תלמידים ברעננה. העירייה ומשרד החינוך הן אמנם הרשויות שאמורות לתת על כך דין וחשבון, אבל נראה שבמקרה הזה יש גם אחריות להורים ולארגון שאליו חברו לצורך חינוך ילדיהם: תנועת חב"ד. אנשי חב"ד התנהלו "בחוסר תום לב והטעייה, תוך סיכון שלומם וביטחונם של התלמידים והצוות", כך לשון משרד החינוך בצו ביטול רישיון שהוציא בתחילת ינואר ל"בית חינוך חב"ד רעננה". 

אותו בית חינוך אמור היה לפעול מתחילת שנת הלימודים במבנה ברח' אחוזה 23 בעיר, אבל לפחות עד נובמבר פעל בפיראטיות בשני מקומות אחרים בעיר - אחד מהם בית כנסת. אנשי חב"ד לא דיווחו למשרד החינוך על כך שהמבנה ברח' אחוזה נאסר לשימוש כבר בתחילת שנת הלימודים בשל בעיות תכנוניות שלא הוסדרו, הילדים פוזרו ללא פיקוח בין שני המבנים החלופיים, ורק בנובמבר נערכה שיחה בין מפקחת במשרד החינוך לבין מנהלת בית הספר, בה הבהירה המפקחת את חומרת המעשה. חודש לאחר מכן, בדצמבר, כאשר פקחי משרד החינוך ביקשו לבחון את מצב הילדים בשני המבנים החלופיים של בית הספר, התלמידים כבר לא היו שם. 

היכן הילדים? בשלב מסוים, לפי שיחה שערך שומרים עם אחת האמהות עולה, בית הספר פעל בבית כנסת אחר בעיר (ביוזמת ההורים, לפי מנהל בית-חב"ד המקומי). לאחר מכן, לפי תגובת עיריית רעננה, התלמידים פוזרו בין בתי-ספר דתיים-ממלכתיים שונים. כעת, העירייה אישרה את השימוש המקורי במבנה ברח' אחוזה לטובת בית ספר, כך שייתכן שהתלמידים יעברו לשם, עוד בשנת הלימודים הנוכחית.

בכיר בעיריית רעננה מתאר את השתלשלות האירועים מנקודת מבטו. "לפני כמה שנים חב"ד הפעילו בית ספר מתוך וילה פרטית שהם שכרו, בלי סמל מוסד (כלומר ללא רישיון, ש"ש) דבר שעשה הרבה צרות לעירייה. בין היתר, השכנים התלוננו. העירייה עזרה להם לקבל סמל מוסד ולעבור למקום אחר. לקחו מבנה ישן והחליטו שפותחים בובית ספר. אין לי שום דבר נגד חב"ד, אבל התנהלות כאן היא כאילו אין דין ואין דיין, בדרך של לקבוע עובדות בשטח. בשנת הלימודים הזו הם פשוט עברו ממקום למקום ולא שמו על אף אחד". 

"זו שיטה - לפתוח פיראטי ואז לנסות להכשיר", אומר פעיל חרדי בתחום החינוך, החושש להזדהות בשל הכוח שהוא מייחס לחב"ד. "מגייסים אותם, באים עם רשימות לרשות ואומרים - יאללה, תפתחו. האינטרס שלהם הוא אידיאולוגי, להנחיל את רעיונות חב"ד והרבי, שחלקם מכתירים אותו כמשיח, לכלל הציבור". 

"לקחו מבנה ישן, החליטו שפותחים בית ספר. אין לי שום דבר נגד חב"ד, אבל התנהלות כאן היא כאילו אין דין ואין דיין, בדרך של לקבוע עובדות בשטח. הם פשוט עוברים מקום למקום ולא שמים על אף אחד", אומר בכיר בעיריית רעננה

"תשלחו את הילדים לאנתרופוסופי. זה מה שיש"

דוגמה אחרת לשיטה בה פועלת חב"ד מגיעה ממזכרת בתיה. לפני כשנתיים פתחה נציגות חב"ד ביישוב בית ספר עם כעשרה תלמידים, שפעל בתוך מבנה שהמועצה המקומית הקצתה לחב"ד ב-2012, כדי שישמש כבית כנסת. חב"ד עשתה זאת ללא אישור. בסוף שנת הלימודים הקודמת, פרסמה העירייה מכרז להשכרת מבנה הסמוך לבית כנסת ומי שזכה, במקרה או שלא במקרה, הוא בית חב"ד מקומי. קבוצת תושבים עתרה נגד המועצה בטענה שהמכרז תפור ועתירה הובאה עמדת משרד החינוך וממנה עלה שבאותה תקופה (ספטמבר 2025) חב"ד כלל לא הגישה בקשה לרישיון בית ספר, שפעל ללא כל פיקוח. התושבים משכו בהמשך את העתירה, חב"ד שכרה את המבנה הסמוך וכיום מספר התלמידים עומד על 47 ילדים בכיתות א'-ב' - ועדיין ללא רישיון ממשרד החינוך וללא פיקוח. 

"ראש המועצה מאפשר להפעיל בית ספר, כאשר הוא יודע שהוא לא חוקי, אין רישיון, אין סמל מוסד", אומר אחד מחברי מועצת העיר, המעדיף שלא להזדהות בשמו. "הוא הגיע לשם בטקס הנחת מזוזה וגם בחנוכה. בשנה הבאה יגידו - טוב, הם פועלים שנתיים, ואז משרד החינוך יהיה חייב לתת להם רישיון. זה מטורף". 

מנהל חב"ד במזכרת בתיה, הרב אריה גרינברג, מודה שיש בעייתיות בהתנהלת. "אני מסכים שזה בעייתי קודם לפתוח בית ספר ואחרי זה רישיון, הייתי מעדיף שזה יהיה אחרת", הוא אומר בשיחה עם שומרים. "לצערי, יש אנשים במערכת שתוקעים מקלות בגלגלים, לכן זו הדרך היחידה לעשות את זה. הרי אם אני אבוא להורים ואגיד להם - אני רוצה להקים בית-ספר, אף אחד לא יתייחס אליי, אבל שכבר יש בית-ספר עם 50 תלמידים, אז קשה להתעלם מזה".

גרינברג מוסיף, כי "מדובר כאן על חינוך יהודי לילדים, מאות משפחות במזכרת בתיה שרוצות חינוך כזה. הן לא רוצות חינוך דתי, אבל גם לא עממי, אלא משהו עם יותר מסורת. אנחנו עשינו את כל מה שצריך כדי להסדיר את בית הספר ובעזרת השם משרד החינוך יאשר את זה. בשנה הבאה נהיה ממלכתי-דתי. מי שאומר שזה פוגע בזרם הממלכתי-דתי, צריך לזכור שיש כאן תחרות בריאה, אבל גם שרוב הילדים שמגיעים אלינו הם לא דתיים ומי שבעינינו מתאים לחינוך הממלכתי-דתי אנחנו מפנים אותו לשם". 

גרינברג נוגע בנקודה שאמנם שקופה לציבור החילוני, אבל מטרידה מאוד את הציבור הדתי והחרדי, והיא שאף שבתי הספר של חב"ד כוללים תלמידים רבים שאינם דתיים או חרדיים, זה לא מפריע להם "לתפוס תקן" ולנגוס בפעילות הזרמים הרשמיים של החינוך הממלכתי-דתי (ממ"ד) והממלכתי-חרדי (ממ"ח) במקומות שבהן הם נדרשים. "אם מדובר בקהילה שהיא קהילת חב"ד מובהקת, אז הגיוני שהם יקבלו סמל למוסד ממלכתי-חרדי", אומר הפעיל החרדי. "אבל יש מקומות שבהם אין קהילה גדולה ואורגנית של חב"ד, ואז בית ספר כזה תופס מקום של בית ספר והורים שרוצים ממלכתי-חרדי - אין להם. ברגע שהמדינה נותנת בית ספר במעמד של ממ"ח לקבוצה שהיא לא חרדית לגמרי במאפיינים של בית הספר שלה, כמו במקרה של חב"ד, היא חוסמת אחרים מלקבל אותו".

"לוקחים משאב ציבורי חשוב, והופכים אותו למשהו סקטוריאלי", מדגים הפעיל לאוזן החילונית. "זה כמו שיגידו להורים חילונים - תשלחו את הילדים שלכם לבית-ספר אנתרופוסופי. זה מה שיש. בראשון לציון, לדוגמה, היו הורים שהתלוננו על כך שיש ממלכתי-חרדי באופן רשמי, אך הוא פועל כמוסד של חב"ד, שבו מקבלים גם מסורתיים. נכון, להורים חרדיים אין מניעה לשלוח לשם את הילדים שלהם, אבל זה לא באמת בית ספר ממלכתי-חרדי". 

"אם מדובר בקהילה שהיא קהילת חב"ד מובהקת, אז הגיוני שהם יקבלו מוסד שהוא חב"ד. אבל יש מקומות שבהם אין קהילה גדולה ואורגנית של חב"ד, ואז בית ספר כזה תופס מקום של ממ"ח והורים שרוצים ממלכתי-חרדי - אין להם"

"מה שווה הפיקוח, אם מחר הם עוברים לזרם אחר?"

עיקר התרעומת מגיעה מכיוון משפחות חרדיות מודרניות המעוניינות שילדיהן ילמדו בזרם החינוך הממלכתי-חרדי, המחייב גם לימודי ליבה. זרם זה נפתח ב-2014 ביזומת שר החינוך דאז הרב שי פירון, אולם הדבר נעשה בהחלטת ממשלה ולא בתיקון חקיקה. המשמעות היא שמשרד החינוך אמנם פועל לאשר בתי ספר מהזרם הממלכתי-חרדי, אך הוא לא מחויב לעשות כן. לדברי אותו פעיל, המדינה בהתנהלות הזו מבקיעה "גול עצמי", מכיוון שהקמת ממח"ים תגדיל את מספר הלומדים לימודי ליבה בציבור החרדי. 

שמואל שטח, לשעבר מנכ"ל תנועת נאמני תורה וכיום מנהל של 'דור -המרכז לחינוך דתי', פרסם לפני כמה שבועות פוסט שבו פרס את האופן, שבו לשיטתו חב"ד פועלים. "בשנים האחרונות אנו ממשיכים לקבל פניות מהורים ומנהלים מודאגים המתארים תחרות לא הוגנת מול אנשי חב"ד בסביבתם. זה קורה למשל בחולון, רעננה, אור עקיבא, מזכרת בתיה, גדרה ועוד", כתב. "הסיפור דומה: שליח של חב"ד מחליט להקים בית ספר יסודי ולא מקבל רישיון כנדרש על פי חוק. הוא נכנס למשל, לתוך מקלט, אוסף שמונה ילדים, משיג תרומות ומתחיל. תוך שלוש שנים כבר יהיו לו שלוש כיתות והוא יפעיל לחץ אדיר על מנת שיכשירו בדיעבד את בתי הספר שהוקם בניגוד לחוק, יתנו לו סמל מוסד ויתקצבו אותו. במקרים רבים חב"ד מבצעים סינון, ובדרך כלל אין להם מענה לצרכים השונים של התלמידים. וכך, מי שנשאר עם תלמידים בעלי צרכים הינם בתי הספר הציבוריים. ואז, כאשר הממ"ד (חינוך ממלכתי-דתי) לוקח אחריות (ובצדק) על כלל תלמידי האזור, הוא מתקשה לעמוד בתחרות הזו".

בשיחה עם שומרים מוסיף שטח, כי "מעבר לפתיחה של בתי ספר בצורה פיראטית, יש בעיה ברשת בתי-הספר של חב"ד בזה שהם 'רוקדים בכל החתונות' של זרמי הפיקוח. הם יכולים להיות בחינוך החרדי, בממלכתי-חרדי, בממלכתי-דתי. פעם מפקח אמר לי, מה שווה הפיקוח שלי, אם מחר הם עוברים לזרם אחר? כאסטרטגיה, הם משחקים על התפר, וככה ממקסמים רווחים. יש מערכת ומשרד החינוך מאפשרים את הבלאגן הזה. זו לא טעות, לא מדיניות. חילונים או דתיים שירצו לפתוח בית ספר לא יוכלו ככה סתם לקפוץ מזרם לזרם".

דוגמה לאופן ההתנהלות התקבלה באותו מקרה של בית חינוך חב"ד רעננה, שתואר בראשית הכתבה, כאשר קבוצת הורים הגישה עתירה מנהלית נגד משרד החינוך והעירייה בדרישה שימצא להם מקום, בטענה שאין ברעננה מוסד חינוכי המתאים לזרם הממלכתי-חרדי. טענה זו כשלעצמה נכונה, אלא שקבוצת ההורים שייכת לפחות בחלקה הגדול לחסידות חב"ד שאינה נמנית עם הזרם הממלכתי-חרדי. 

בשיחה עם שומרים הודה גורם המקורב לחב"ד, כי זו הייתה טענה שנועדה לצרכי ההליך המשפטי. "נכון, העותרים דיברו על ממלכתי-חרדי, כי משפטית עדיף לא לטעון בשם בית ספר מ'זרם לא מוכר'. אבל אם מעלים טענה שזה ממלכתי-חרדי, אז זה מתקבל יותר טוב", הסביר. 

"כאסטרטגיה, הם משחקים על התפר, וככה ממקסמים רווחים", אומר שטח. "יש מערכת ומשרד החינוך מאפשרים את הבלאגן הזה. זו לא טעות, לא מדיניות"

קצת נתונים לפני שממשיכים. על פי משרד החינוך, פועלות בישראל עשרות מסגרות של בתי ספר המזוהים עם חב"ד, רובן ברמת החינוך היסודי. חלקן משתייכות לרשתות חינוך מובחנות, ובראשן "שלהבות חב"ד" ו"אוהלי יוסף יצחק", וחלק בתי הספר פועלים כמוסדות עצמאיים שאינם משויכים לרשת־משנה רשמית. מוסדות על־יסודיים מהווים מיעוט קטן בלבד. במגזר החרדי, הפעילות של חב"ד בכל הנוגע לפתיחת מוסדות חדשים מתמקדת בגני ילדים, כאשר הנתונים, צריך לסייג, הם חלקיים ואינם כוללים את המוסדות שנפתחים באופן לא חוקי, והופכים מכוח השיטה לחוקיים בהמשך, כפי שתואר קודם לכן. 

אשר לזרם הממלכתי-דתי, על פי בדיקת שומרים, בחמש השנים האחרונות ניתן למצוא נוכחות חריגה יחסית של מוסדות חב"ד חדשים, כאשר בבתי הספר היסודיים הקטנים - אלו שנפתחו עם פחות משתי כיתות - עולה כי 30% קשורים לחב"ד או מזוהים עמה. מדובר בשיעור גבוה באופן משמעותי מהחלק היחסי של חב"ד במגזר הסרוג. 

"אני מסכים שזה בעייתי קודם לפתוח בית ספר ואחרי זה רישיון, הייתי מעדיף שזה יהיה אחרת", אומר הרב אריה גרינברג מבית חב"ד במזכרת בתיה. "לצערי, יש אנשים במערכת שתוקעים מקלות בגלגלים, לכן זו הדרך היחידה לעשות את זה"

"לחץ פוליטי שאינו חלק מהתהליכים המקובלים"

שאלת פתיחה או סגירה של בתי-ספר של חב"ד, מלווה דרך-כלל גם במאבקי הורים מתוקשרים, לפחות ברמת המקומונים והרשתות החברתיות. בחולון למשל, בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, זכה בית ספר שלהבות חב"ד להכרה של משרד החינוך ויפעל תחת הזרם הממלכתי-דתי. באור עקיבא בית ספר שלהבות חב"ד קיבל בתחילת השנה סמל מוסד ממשרד החינוך, כמוכר שאינו רשמי. מאידך, בדצמבר האחרון סגר משרד החינוך את שלהבות חב"ד באשקלון לאחר שבית הספר פעל ללא רישיון או סמל מוסד, ואחרי שמשרד החינוך מצא כי שני שלישים מהתלמידים שדווחו כלומדים בו, לומדים בכלל בבתי-ספר אחרים. במקרה אחר, בגני תקווה פועל בית-ספר של שלהבות חב"ד כחמש שנים, חלקו בבית-כנסת, וכעת הוא עומד בפני סגירה. לפי דובר העירייה, המוסד קיבל רישיון זמני בלבד ממשרד החינוך, ולא יקבל רישיון קבוע עד שלא יעמוד בדרישות משרד החינוך בנוגע לבטיחות והתאמות מבנה. 

אנשי חב"ד מצדם יודעים היטב להפעיל לחץ. בפוסט שכתב שטח, הוא טוען: "יותר מדי פעמים שמענו מנבחרי ציבור בעלי אחריות, כיצד אנשי חב"ד פעלו בכוחניות יתרה על מנת להשיג מבנה או אישור לסמל מוסד שהוקם ללא היתרים. כאשר ראש עיר מנסה לחזק את המוסדות הציבוריים בעלי האחריות, ולמנוע מחב"ד לפתוח מוסד פיראטי שאין לו הצדקה מספרית - הוא יזכה ללחץ בלתי רגיל. יש פה מרכיב בעל כוח אשר יכול לשבש כל החלטה הגיונית: לחץ פוליטי שאינו חלק מהתהליכים המקובלים. לא הרבה ראשי ערים יכולים לעמוד מול חברי מרכז ליכוד מסוימים, או מול שר בממשלה שיתקע לך אישורים אם לא תאשר את הסמל של חב"ד. הלחץ הזה אינו ענייני והוא פועל לעתים כמו פרוטקשן".

ואכן, לחב"ד יש תמיכה נרחבת בממסד הפוליטי הנוכחי. כפי שפורסם לאחרונה עסקנים של חב"ד מובילים התפקדות מאורגנת לליכוד, אולם עוד קודם לכן, בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לעוצמה יהודית, הוזכרה חב"ד כמי שהקואליציה מחויבת לתמוך בה. "הממשלה תעביר החלטה לחיזוק וסיוע לתנועת חב"ד שבמסגרתה יורחב כפר חב"ד ויושלם בינוי מרכז מורשת הרבי מליובאוויטש, וכן תיבחן סוגיית תמיכה בבתי חב"ד", נכתב. במאי האחרון, נחשף בשומרים הקשר ההדוק בין חב"ד למפלגתו של בן גביר, וכעת, עומדת על הפרק הכרה בבתי-ספר של חב"ד, שפעילותם לא מוסדרת. הרב שמואל אוירכמן, הלוביסט של חב"ד, רתם לעזרה את שר האוצר סמוטריץ, וכן את יו"ר הקואליציה אופיר כץ (ליכוד) שהביע תמיכה בספטמבר האחרון בפגישה עם אוירכמן. כץ, יחד עם ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) הוא גם מיוזמי הצעת החוק הפרטית להנחלות מורשתו של הרב מלובביץ' ושושלת חב"ד. 

במקרה או שלא, המאבקים הנקודתיים של הורים לפתיחת בתי-ספר של חב"ד, מסוקרים לא אחת על-ידי ערוץ 14, כמו במקרה של המאבקים באשקלון או באור-עקיבא. בעלי הערוץ יצחק מירילשוילי הוא אחד התורמים הגדולים של חב"ד. 

מכץ נמסר בתגובה: "יו"ר הקואליציה תומך בפעילות החשובה של חב"ד ומסייע בנושאים שנמצאים תחת תחום אחריותו, כמו קידום החוק החשוב לזכר הרבי מלובביץ'. הפעילות של חב"ד במדינת ישראל וברחבי העולם היא נכס לעם היהודי ולחיזוק הציונות". 

שמואל שטח טוען, כי "לא הרבה ראשי ערים יכולים לעמוד מול חברי מרכז ליכוד מסוימים, או מול שר בממשלה שיתקע לך אישורים אם לא תאשר את הסמל של חב"ד. הלחץ הזה אינו ענייני והוא פועל לעתים כמו פרוטקשן"

ומה קורה כשרשות מקומית לא מתקפלת

בדיקה של מאבקי הורים בנוגע למוסדות החינוך של חב"ד ברחבי הארץ, אינה מצביעה על קו מפלגתי ברור ביחס לתמיכה בפתיחה או סגירה של מוסד, אך כן מעלה דפוס אחר: במקומות שבהם הנהגת הרשות – בגלוי או בשקט – בחרה שלא לחסום את המהלך, המוסדות נפתחו, גם לאחר מאבק. לעומת זאת, ברשויות שבהן נרשמה התנגדות עקבית מצד העירייה ובשילוב משרד החינוך, בית ספר של חב"ד לא נפתח. 

דוגמה לכך הוא המקרה של היישוב צור-יצחק שבשרון. זהו יישוב קהילתי-עירוני של 8,000 תושבים השוכן במועצה האזורית דרום השרון, שבראשה עומדת אושרת גני-גונן, המזוהה עם הצד הליברלי של המפה הפוליטית. גם כאן נוהל מאבק של הורים בעד פתיחת בית הספר, אולם המועצה לא אישרה את הקמת שלהבות חב"ד ביישוב, שכן כבר פועלים שני בתי ספר יסודיים אחרים, אחד מהם ממלכתי-דתי. 

מהמועצה האזורית נמסר: "לתושבות ותושבי צור יצחק קיימת האפשרות לרישום לבית ספר ממלכתי-דתי יסודי דקל שבכוכב יאיר. היות ושלהבות חב"ד משתייך לאותו הזרם, המועצה לא ראתה צורך ממשי בהקמת בית ספר חדש בשטחה וזאת בעיקר על סמך נתוני הרישום בפועל לבית הספר דקל ועל סמך הנתונים שהציגו בחב"ד לתלמידים פוטנציאלים שמבחינה מספרית לא עמדו ברף המינימלי שדורש המחוקק לפתיחת בית ספר חדש".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "כל בקשה לקבלת רישיון המוגשת לאגף הרישוי במשרד החינוך נבחנת באופן שוויוני, מקצועי ובהתאם לכללים ולהוראות הדין, ללא הבחנה בין גופים או רשתות חינוך.

באשר לחב"ד מזכרת בתיה נמסר: "בשנת הלימודים הקודמת, תשפ"ה, פעל המוסד עם עשרה תלמידים בלבד, ובהתאם להוראות חוק הפיקוח החוק אינו חל במקרים אלו, ולפיכך לא הוצא צו סגירה. לשנת הלימודים הנוכחית, תשפ"ו, הוגשה בקשה לקבלת רישיון לאחר פתיחת שנת הלימודים. הבקשה מצויה בימים אלו בבחינה מקצועית באגף הרישוי, והחלטה תתקבל בהתאם לדין ולממצאים". 

באשר לחב"ד רעננה נמסר: "למוסד הוצא צו סגירה ובוטל רישיון ההפעלה, לאחר שהתברר כי פעל בכתובות שלא אושרו במסגרת הרישיון שניתן לו. ככל שיתקבל במשרד מידע כי המוסד החל לפעול בכתובת נוספת, ייבדק הנושא, והחלטה תתקבל בהתאם לדין ולממצאים".

מאליהו שדמי, מנהל בית חב"ד רעננה, נמסר בתגובה: "מרגע שמשרד החינוך ביטל את הרישיון, נותק הקשר בין בית הספר לבין תנועת חב"ד. שאר הטענות ייענו בכתב הערר שהוגש למשרד". 

מעיריית רעננה נמסר בתגובה: "עיריית רעננה רואה חשיבות עליונה בהענקת מסגרת הולמת לילדי העיר ושמירה על הרצף החינוכי. עם ביטול רישיון מוסד החינוך של חב"ד על ידי משרד החינוך, פעלה העירייה לשיבוץ התלמידים במוסדות החינוך הממלכתיים דתיים בעיר, והם שובצו כמחויב על פי חוק. במקביל, מעדכנת העירייה כי בישיבת מועצת העיר האחרונה שהתקיימה בשבוע שעבר (ד' 28.1), אישרה מועצת העיר ברוב קולות את מתן ההיתר לשימוש החורג ברחוב אחוזה 23, לקראת הקמת בית ספר חב"ד במקום, בכפוף לתנאי ההיתר".

ממועצת מזכרת בתיה נמסר בתגובה: "מועצת מזכרת בתיה מקדמת חזון של 'קהילה של קהילות' ומהווה סמל לחיים משותפים. בתוך כך לפני כחמש שנים נפתח במועצה גן חב"ד הראשון, בעקבותיו, ולפני שלוש שנים נפתח גן חב"ד השני. לפני שנתיים גם נפתח מעון לקהילת חב"ד ובד ובד ילדי גן חב"ד עלו לשכבה א'. הילדים פוזרו בבתי הספר הקיימים במועצה, אולם לנוכח הצורך העולה ביקשה עמותת חב"ד לפתוח בית ספר בשנה"ל הנוכחית לתלמידי כיתה א' וזכתה במכרז של המועצה לשכירת מבנה. העמותה פועלת לקבלת סמל מוסד מוכש"ר מול משרד החינוך. בשלב זה עדיין לא התקבל סמל המוסד, אך מדובר בתהליך שהינו בעיצומו".