"השר בן גביר זכה לעידוד מעסקני שכונת קראון הייטס"; "השר בן גביר נאם ב-770 (מרכז חב"ד העולמי); "לאורו של הרבי - השר בן גביר התפלל באוהל הקדוש" (קברו של הרבי מליובאוויטש בניו יורק); "שליח חב"ד במיאמי בחיזוק לשר בן גביר בביקורו בעיר".

שלל הכותרות הללו כמו גם כותרות נוספות התפרסמו לפני כשלושה שבועות באתר COL חב"ד און ליין, בעת שסיקר בהרחבה ובהתלהבות את ביקורו בארצות הברית של השר לביטחון לאומי. הנסיעה אמנם הוגדרה כ"מדינית" אך לפי פרסומים בתקשורת, היא לא כללה אף פגישה מדינית עם גורמים אמריקאים רשמיים. את הזמן שהתפנה, כך נראה, הקדיש בן גביר לביקורים במרכזי חב"ד ולפגישות עם חברי התנועה. 

הפרסומים סביב פגישותיו של בן גביר עם אנשי חב"ד מספקים הצצה נדירה אל ציר פוליטי חדש באופן יחסי, שהלך והתבסס בשלוש השנים האחרונות, בין מפלגת עוצמה יהודית לבין החסידות. על אף שהציבור אינו מקשר באופן אינטואיטיבי בין השתיים מדובר בשתי תנועות המחזיקות בבסיס רעיוני-אידאולוגי דומה ובחיבור כמעט טבעי.

חב"ד, יש להוסיף, ממתגת את עצמה כבר עשורים רבים כתנועה א-פוליטית ומנסה להתחבר לחלקים גדולים בציבור באמצעות הצגת יהדות נגישה וידידותית. החסידות מקיימת בין היתר אירועים עירוניים בחגים, מספקת מארזי סופגניות, אוזני המן ומצות שמורות לבסיסי צה"ל, ויוזמת פעילויות מגוונות במוסדות חינוך מכל הזרמים. 

בחברה שסובלת מקיטוב פעילויות מסוג אלה מעוררות לא פעם גלים של ביקורת והתנגדות, אך לא במקרה של חב"ד. המיתוג המוצלח והדגשת "הצד היפה והמחבר של היהדות" פתחו בפני התנועה את הדלת אל לב המיינסטרים הישראלי. אלא שדי בעלעול קצר בכתבי התנועה וברעיונותיה כדי להבחין בסדר יום ימני-משיחי מובהק - מתמיכה מוחלטת בארץ ישראל השלמה, דרך התנגדות אפילו ל"שיחות עם ערבים" ועד האמונה בגאולה משיחית. 

הקשר המעמיק בין עוצמה יהודית לחב"ד בא לידי ביטוי גם בסדר היום של בכירי המפלגה והתבטאויותיהם. לאנשי עוצמה יהודית שמור מקום של כבוד בכנסי ואירועי חב"ד, וישנן גם עדויות לקשרים קרובים וחמים ביניהם לבין רבני החסידות

נישואי תועלת

החיבור בין עוצמה יהודית לחב"ד הוא כר פורה לקידום האינטרסים המשותפים והפרטיקולריים של שתיהן. עבור בן גביר, חב"ד היא כוח אלקטורלי פוטנציאלי, ולא פחות חשוב מכך גם מנגנון מאורגן היטב הכולל בין היתר כ-1,300 בתי חב"ד הפרוסים כמעט בכל יישוב בארץ. עבור חב"ד, שבמשך שנים הביטה מבחוץ בזרמים החרדיים המיוצגים ביהדות התורה ובש"ס והתקנאה בתקציבי העתק, בג'ובים ובעמדות הכוח - החיבור לעוצמה יהודית הוא כלי להשגת השפעה פוליטית ולמימון.

הקשר החל להיווצר עוד לפני הבחירות האחרונות וצף אל פני השטח במוצאי סוכות 2022, כשבן גביר התקבל בתשואות בטקס הריקודים המסורתי בכפר חב"ד, וזכה לעידוד מהקהל כשבנימין נתניהו, אז עדיין מועמד האופוזיציה לראשות הממשלה, לא הסכים לעלות אל הבמה ולהצטלם לצדו, עד לעזיבתו.

עוד כמה חודשים קדימה ובסעיף 165 להסכם הקואליציוני שעליו חתמו הליכוד ועוצמה יהודית בסוף 2022, מופיעים הפירות הראשונים של החיבור. "ממשלת ישראל מוקירה את פועלה של תנועת חב"ד העולמית", נכתב בו. "הממשלה תעביר החלטה לחיזוק וסיוע לתנועת חב"ד שבמסגרתה יורחב כפר חב"ד ויושלם בינוי מרכז מורשת הרבי מליובאוויטש, וכן תיבחן סוגיית תמיכה בבתי חב"ד (…) באמצעות האגף לחוסן לאומי במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי".

ובמילים אחרות: עוצמה יהודית ביקשה כי "תיבחן" תמיכה ממשלתית במגוון רחב של פעילויות ויוזמות של חב"ד, כולל לפעילות מסוימת של בתי חב"ד בחו"ל. כיוון שבלתי אפשרי לבודד את סעיפי התקציב הרלוונטים שבמסגרתם הייתה כוונה להעביר את התקציבים, לא ידוע אם אכן זרם כסף ממשלתי לבתי חב"ד ומאיזה משרד. עם זאת אתרי אינטרנט חרדיים דיווחו על תמיכה ממשלתית במרכז מורשת הרבי וכן כי התוכניות להרחבת כפר חב"ד התקדמו. השבוע אף התקיים בכנסת דיון שנמשך, לפי פרסומים, כשעתיים בו נדונה הצעת חוק להקמת תאגיד סטטוטורי חדש להנצחת מורשת הרב וחב״ד בעלות תפעול שוטפת של עד 12 מיליון שקל לשנה.

הקשר המעמיק בין עוצמה יהודית לחב"ד בא לידי ביטוי גם בסדר היום של בכירי המפלגה והתבטאויותיהם. לאנשי עוצמה יהודית שמור מקום של כבוד בכנסי ואירועי חב"ד, וישנן גם עדויות לקשרים קרובים וחמים ביניהם לבין רבני החסידות. לפני הבחירות, למשל, ביקר בן גביר בביתו של בועז יורקוביץ, רב קהילת חב"ד בלוד, כדי לקבל את ברכתו. במרץ האחרון הגיעו שר המורשת עמיחי אליהו וח"כ יצחק וסרלאוף לניחום אבלים בבית משפחתו של הרב יוסף וילשאנסקי לשעבר כראש ישיבות חב"ד בצפת. 

את הקשר בינו לחב"ד סיכם אליהו כך בראיון שהעניק לאתר חב"ד אינפו: "חייתי את ערכי חסידות חב"ד לאורך כל חיי. הרבי (מליובאוויטש - ל"ס) היה ועודנו בחיים שלנו בכל דבר ודבר ולאורו אני חי".

"הדעות של הרבי מליובאוויטש קרובות לאלה של איתמר בן גביר", אומר זלמן הכט, נציג חב"ד ועוצמה יהודית במועצת העיר קריית גת. "שלוש השלמויות: שלמות העם, שלמות התורה ושלמות הארץ. לכן מצאנו מכנה משותף איתם"

ימניות לפני חרדיות 

"יש לחב"ד אידאולוגיה מאוד קשוחה. הם מאוד ימניים אבל מצד שני לא-ציוניים. זה שילוב מוזר מאוד", אומר לשומרים הסופר והעיתונאי דב אלבוים. "הצד המיסטי מאוד חזק שם. הם מאוד 'אתה בחרתנו' ותופשים את עם ישראל כעם הבחירה באופן גזעני. זו מין תפישה כזו של לאומנות. המדינה היא לא פקטור בעניין קדושת הארץ. הרבי מליובאוויטש לא היה ציוני. זה עניין מיסטי".

"בשנים האחרונות, כחלק ממשבר ההנהגה הכללי בחברה החרדית - אין מנהיג ברור לחב"ד. יש כל מיני התפתחויות ולכן יש הרבה יותר חופש ללכת לכיוונים שונים. הרבה מהם הלכו לכיוון הבן גבירי" 

אלבוים רואה את הקשר בין חב"ד לעוצמה יהודית כטבעי. כדי לחזק את דבריו הוא מזכיר את הרב יצחק גינזבורג, מהבולטים ברבני החסידות, הידוע בעמדותיו הימניות קיצוניות. גינזבורג שימש בעבר כראש ישיבת "עוד יוסף חי" בשכם ובהמשך ביצהר ואף הועמד לדין בגין הסתה לגזענות, תיק שהסתיים בהסדר במסגרתו התנצל.

"חב"ד תמיד היו בצד הימני של המפה", מדגיש אלבוים. "רואים את זה עשרות שנים אחורה. המנהיגות של הרבי הייתה ימנית. הוא תמיד אמר לחסידים שלו להצביע למועמדי הימין. בשנים האחרונות, כחלק ממשבר ההנהגה הכללי בחברה החרדית - אין מנהיג ברור לחב"ד. יש כל מיני התפתחויות ולכן יש הרבה יותר חופש ללכת לכיוונים שונים. הרבה מהם הלכו לכיוון הבן גבירי". 

בשל הפיזור הגדול של קהילת חב"ד ברחבי הארץ קשה לדגום את אופן הצבעת חבריה. ובכל זאת, את התחושה ניתן לקבל מתוצאות הבחירות בכפר חב"ד שבו מתגוררות רק משפחות מהחסידות. בבחירות האחרונות זכתה עוצמה יהודית, שרצה יחד עם הציונות הדתית, ב-56 אחוזים מהקולות ביישוב וניצחה בפער עצום את רשימת יהדות התורה שקיבלה 19 אחוזים, ואת ש"ס עם 12 אחוזים. 

ד"ר שוקי פרידמן, מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס, מעריך כי כוחה האלקטורלי של חב"ד – על חסידיה והמקורבים לה – הוא שניים-שלושה מנדטים. "החב"דניקים הם הקבוצה החרדית הכי קיצונית בישראל. הרבי מליובאוויטש, ולימים אלה שמדבררים אותו פוליטית, תמיד תמכו בכמה שיותר ימין", הוא אומר.

"יש בחב"ד עדיין הצבעה למפלגות החרדיות. השכבה המבוגרת יותר נאמנה ליהדות התורה, הצעירים יותר נוטים לבן גביר"

בהתייחס לעובדה שהרבי נהג לעתים להזכיר בהוראותיו גם את חשיבות ההצבעה למפלגה החרדית ביותר, מציין פרידמן כי מדובר בסוג של דילמה. "יש בחב"ד עדיין הצבעה למפלגות החרדיות. השכבה המבוגרת יותר נאמנה ליהדות התורה, הצעירים יותר נוטים לבן גביר", הוא מוסיף. אגב, בבחירות האחרונות נשמעו בחב"ד קולות רבים שהסבירו כי לפי ערכי הרבי, הציונות הדתית היא גם הסיעה החרדית ביותר. הציונות הדתית דאז הייתה למעשה איחוד טכני בין האיחוד הלאומי-תקומה בראשות בצלאל סמוטריץ, עוצמה יהודית של בן גביר, ומפלגת נעם בראשות אבי מעוז.

"בשונה מכל הקבוצות החרדיות האחרות, חב"ד לא מחויבת להצביע ליהדות התורה. רוב חב"ד מצביעים בדרך כלל למפלגה הימנית ביותר. כעשרה אחוזים מכלל החרדים מצביעים למפלגות לא חרדיות, ובערך חצי מהם נמנים על חב"ד", אומר ד"ר גלעד מלאך, איש מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "כביכול אין לחב"ד נציגים פוליטיים וכביכול הם לא תנועה שנמצאת בתוך הפוליטיקה, ולכן הם גם לא מחויבים ליהדות התורה כמו חרדים אחרים".

השילוב בין כוחה האלקטורלי של חב"ד לבין היותה תנועה המפוזרת מדן ועד אילת, ולצד זאת – העובדה שהיא משוחררת מכבלי הממסד החרדי המסורתי, הוא חלום רטוב עבור כל מפלגה ימנית. נוסף על כך, היות שמדובר באנשים דתיים הקנאים לאמונתם, משיחיים בתפישת עולמם, את רבים מהם ניתן לגייס בלא מאמץ רב לטובת הסברה, בעיקר בתקופת בחירות. 

כשמדובר בחב"ד, נדמה כי מי שתמצת טוב מכולם את הפער בין מיתוג למציאות היה דווקא יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד. "אני אומר לכם אנשי חב"ד, לא יצליח לכם להיות כל השנה תנועה של כלל ישראל, ואז אם יש בחירות להיות פעילים פוליטיים", סינן לפיד במהלך דיון שהתקיים בכנסת לפני כחודשיים ועסק בבניית מרכז מורשת הרבי מליובאוויטש שהוזכרה קודם לכן. 

לפיד, אגב, בחר בסופו של דבר שלא להתנגד להצעה ואמר כי הוא עושה זאת "משום כבודו של הרב".

עבור בן גביר, חב"ד היא כוח אלקטורלי פוטנציאלי, ולא פחות חשוב מכך גם מנגנון מאורגן היטב הכולל בין היתר כ-1,300 בתי חב"ד הפרוסים כמעט בכל יישוב בארץ. עבור חב"ד, החיבור לעוצמה יהודית הוא כלי להשגת השפעה פוליטית ולמימון

ברית מקומית

חב"ד סירבה כאמור במשך שנים ליטול חלק רשמי בפוליטיקה. אך אם היה רגע שסימן את "יציאתה מהארון", הרי שהיו אלה הבחירות המקומיות שהתקיימו בפברואר 2024. אל הזירה המוניציפלית נכנסו בבחירות אלה כמה וכמה אנשי חב"ד שהתמודדו באופן עצמאי או כחלק משיתוף פעולה עם מפלגות. כך קרה למשל ברחובות ובקריית גת, כשאנשי התנועה התמודדו במסגרת עוצמה יהודית. פיילוט לקראת הבחירות? לא ברור אך מעניין לשמוע את דבריהם של המתמודדים ברשימות הללו.

"הדעות של הרבי מליובאוויטש קרובות לאלה של איתמר בן גביר. שלוש השלמויות: שלמות העם, שלמות התורה ושלמות הארץ. אלה דברים שמאוד חשובים לעוצמה יהודית וחשובים גם לנו. לכן מצאנו מכנה משותף איתם", אומר זלמן הכט, נציג חב"ד ועוצמה יהודית במועצת העיר קריית גת. לדבריו, בן גביר ביקר בעיר כמה פעמים לקראת הבחירות המקומיות. 

בתשובה לשאלת שומרים על קשר תועלתני בין המפלגות, הוא עונה בשלילה. "אני מכיר את בן גביר ומאוד מחבב אותו. הוא אדם אמין, ישר והוגן. הוא עזר לי בבחירות, הוא פעל בשבילי גם פה, בקריית גת, ואנשים כיבדו את המילה שלו מאוד".

רוב חב"ד מצביעים בדרך כלל למפלגה הימנית ביותר. כעשרה אחוזים מכלל החרדים מצביעים למפלגות לא חרדיות, ובערך חצי מהם נמנים על חב"ד"

מקור בעיריית רחובות, שגם בה התמודדו אנשי חב"ד כחלק מעוצמה יהודית, סיפר לשומרים כי מאז כניסתם למועצה חל שינוי משמעותי מאוד בעיר לטובת החסידות. "מתחילת הקדנציה הזו, בכל חגי ישראל לדוגמה, חב"ד מובילים. פעם היה להם בחנוכה קצת, בסוכות קצת. בשנה האחרונה זה כאילו הם מנהלים את החגים בעיר. מרגישים אותם בעיר כל הזמן וחזק מאוד", הדגיש.

"בעיניים של חב"ד, החשיבות של הימניות, הלאומיות וההזדהות עם ארץ ישראל, יכולה להתבטא גם ברשויות המקומיות", אומר מלאך ואינו פוסל את האפשרות שחב"ד תתמודד באופן רשמי עם עוצמה יהודית בבחירות הכלליות הבאות. "זה יכול לקרות", הוא אומר, "בינתיים הם שומרים על הקו הזה (חוסר מעורבות פוליטית רשמית - ל"ס), אבל זה לא שולל את האפשרות שבן גביר יבחר לרשימתו מישהו שמזוהה עם חב"ד או מקורב לחב"ד. זו יכולה להיות דרך לחיזוק נוסף בשיתוף הפעולה הזה".

שומרים פנה לדוברו של בן גביר וביקש לקבל את התייחסות המפלגה לכתבה. הדובר הפנה את השיחה ליוסי גולדברגר, אשר תפקידו במפלגה אינו ידוע. חיפוש ברשת העלה כי הוא ככל הנראה משתייך לחסידות. 

גולדברגר הכחיש בשיחה נמרצות כל טענה בדבר קשר המתהווה בין חב"ד לעוצמה יהודית. כך, לדבריו, בעניין הרשויות המקומיות - אין קשר מיוחד והריצה המשותפת ברשויות המקומיות שהוזכרו נולדה לגמרי במקרה. 

ביחס לפגישותיו של בן גביר בארצות הברית הוא אמר, כי "ראית חבר כנסת או שר שנסע לארה"ב בשנה האחרונה ולא נפגש עם חב"ד?". וביחס להסכמים הקואליציונים טען כי "על חב"ד יש קונצנזוס". 

את דבריו סיכם כי בן גביר "הוא בן אדם שמעריך את חב"ד כמו הרבה אנשים שאוהבים את חב"ד ואת הרבי ונותנים דברים".

‍

רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים