פקיעתו של התיקון לחוק הגיוס שאפשר מתון פטור לתלמידי ישיבות, לפני כשלוש שנים, סימן עבור הציבור החרדי את תחילתה של מערבולת חברתית וכלכלית שמאז רק הולכת ומתגברת. הוראות שנתנה היועצת המשפטית לממשלה וצווים שנתן בג״צ (לאחרונה) חייבו את משרדי הממשלה לעצור תקציבים לישיבות ולבטל שורה של הטבות כלכליות שמהן נהנו חייבי גיוס. ההטבה המשמעותית ביותר בסל ההטבות לאברך היא סבסוד מעונות היום: לפי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מ-2024 שווי הסבסוד הזה עמד במשפחות חרדיות על כ-2,200 שקלים לחודש לכל ילד בגיל הרלוונטי שנשלח למעונות יום מפוקחים, סכום דרמטי במשפחות שהכנסתן נמוכה. מעבר למשמעות הכלכלית לסבסוד יש גם השפעות חברתיות כבדות משקל הנגזרות מכך שבמשפחות חרדיות צעירות האישה היא לרוב המפרנסת העיקרית, דבר המתאפשר בזכות שעות הפעילות הארוכות של המעונות. 

שורה של שיחות שערך שומרים בשבועות האחרונים מעלה כי לביטול הסבסוד הראשוני, שנכנס לתוקפו במארס 2025 (מעגל הביטול צפוי להתרחב בקרוב בעקבות פסיקת בג״צ), היו גם השלכות שליליות: אלפי תינוקות ופעוטות הועברו ממעונות מפוקחים למעונות "פיראטים" שמתנהלים בדירות פרטיות ללא פיקוח וללא סטנדרטים מחייבים.

נזכיר כי רק לפני כארבעה חודשים התרחש במעון פרטי בירושלים אסון כבד בו מצאו את מותם שני תינוקות - כבני שלושה ושישה חודשים - ועשרות נוספים נזקקו לטיפול רפואי ככל הנראה כתוצאה מהרעלת פחמן דו חמצני. האסון הזה לא היה הראשון: בעבר התרחשו מקרי מוות של תינוקות במה שכונה "מחסני ילדים", מעונות פיראטים שבהם שהו ילדים של פליטים ועובדים זרים. בזמנו הוסדר הנושא והיקף השימוש במעונות פיראטים צנח.

הנחות של כמעט 700 מיליון שקל 

סבסוד מעונות היום נולד במקור ככלי לעידוד עבודת אמהות לפעוטות מתחת לגיל 4, הגיל שבו חל חוק חינוך חובה חינם. הרציונל היה פשוט: משפחות חלשות כלכלית אינן יכולות לשלם על מעון ולכן לא פעם האם נשארת בבית במקום לצאת לעבוד. 

במהלך שנות התשעים הבינו הפוליטיקאים החרדים את הפוטנציאל הגלום בהטבה והתקנות שונו כך שאיפשרו מתן סבסוד גם כאשר אחד מבני הזוג אינו עובד אלא לומד. במקביל החלו להאיץ דפוסי השינוי בעבודת נשים חרדיות והפיכתן למפרנסות העיקריות, מה שהפך את ההטבה למרכזית עבור משפחות חרדיות. מי שניסה להתנות שוב את הסבסוד בעבודת שני בני הזוג היה אביגדור ליברמן, בתקופת כהונתו כשר האוצר ב-2021, אולם צחוק הגורל ודווקא בג״צ ביטל את השינוי.

כמו נתונים רבים הקשורים למערכת החינוך בישראל גם פילוח מקבלי ההנחות במעונות היום אינו מפורסם והנתונים פה נלקחים מהמחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהוזכר קודם לכן. יצוין כי המחקר מתבסס על דאטה מ-2022 וסביר להניח שבשנים שחלפו המספרים רק גדלו. כך או אחרת לפי המחקר 83 אחוז מהילדים החרדים במעונות היו זכאים לסבסוד, שכאמור עמד בממוצע על 2,200 שקלים לילד.

האוכלוסיה החרדית, בין 12 ל-15 אחוז מאוכלוסיית ישראל, נהנתה מ-55 אחוז מההנחות שניתנו. 6 אחוזים בלבד הגיעו לאוכלוסיה הערבית ו-39 אחוזים לכל יתר האוכלוסייה. היקף ההנחות לחרדים, לפי המחקר, הסתכם ב-678 מיליון שקלים. ואלה כאמור נתוני 2022. לשאלה המשמעותית בכמה ילדים בדיוק מדובר אין תשובה חד משמעית. במארס 2025, כשבוטלה ההטבה לחלק מחייבי הגיוס, הייתה ההערכה הרווחת כי מדובר בכעשרת אלפים ילדים שאיבדו את הסבסוד. שלילת הסבסוד מחייבי גיוס נוספים בהמשך לצו בג״צ צפויה לשלול את הסבסוד מאלפים רבים נוספים. 

"מי שיש לו צו, והוא בטווח של גילאי הגיוס, כבר לא שולח את הילדים שלו למעונות המפוקחים. זה שונה מאוד ממה שהיה קודם; אין כמעט אברך שלא היה זכאי לדרגה גם כי המשפחות גדולות וגם כי אצל מי שיושב ולומד אין משכורות גבוהות"

"כלכלית אנחנו על הקצה"

לוי, בן 27 מבני ברק, הוא אב לשלושה פעוטות ששניים מהם מטופלים במעונות יום. הוא אברך, אישתו מורה באחת הרשתות החרדיות וחיי היום יום הם מלחמת קיום כלכלית מאתגרת. ֿהמעון, הוא מספר, עולה סביב 3,500 שקלים לחודש לכל ילד, הסבסוד שקיבל נע סביב 2,500 שקלים. "אין לי מאיפה להוסיף עוד 2,500 לכל ילד במעון. אני יכול לגרד קצת מפה וקצת משם אבל זה לא יכול לעבוד לטווח הארוך”, הוא אומר.

הכיוון לשנת הלימודים הבאה ברור - יציאה מהמערכת המפוקחת. "אם לא ישתנה כלום אני ארשום את הילדים למעונות פרטיים. הרישום התחיל כבר עכשיו וקשה מאוד למצוא מקומות טובים. יש אמנם כמה נשים שפותחות בשכונה בבתים שלהן אבל אני חושש כי יהיה הרבה ביקוש. אני גם לא ממש מכיר אף אחת מהן ואלה לא יהיו מקומות עם פיקוח”.

שקלת לצאת לעבוד כדי להגדיל את ההכנסה המשפחתית?

"לא. אנחנו נמצא פתרונות. הלימוד זה מה שמחזיק אותנו ואת עם ישראל. זה שורש האמונה ואי אפשר לוותר על זה”.

"אם לא ישתנה כלום אני ארשום את הילדים למעונות פרטיים. הרישום התחיל כבר עכשיו וקשה מאוד למצוא מקומות טובים"

לוי רחוק מלהיות היחיד והתיאורים של אברכים אחרים דומים. שימי, כבן 24 מאלעד, הוא אב לשני ילדים קטנים. "אני לומד בכמה כוללים ויוצא לי בערך שלושת אלפים שקלים (מקצבאות אברך. ל"ס). אשתי מרוויחה סביב עשרת אלפים. כלכלית אנחנו על הקצה". הוא מסביר כי עד ביטול הסובסידיה לפני כשנה המשפחה קיבלה את הסבסוד המקסימלי במעון ושילמה כ-1,100 שקלים לחודש. "מאיפה אני יכול להביא עוד 2500 שקל לשלם לאותו מעון?" הוא שואל, "זה לא בא בחשבון, ועברנו למעון פרטי". 

שימי מודע לבעייתיות הכרוכה במעונות הפרטיים. "היה חשוב לי שזה יהיה מישהו שאנחנו מכירים מהאזור שלנו כדי שאני אוכל לשים שם את הילד בראש שקט. אבל בסוף בסוף אין פיקוח כמו שיש כיום. כשאלה הדרישות אין הרבה היצע ויש אנשים שלא מצליחים למצוא משהו טוב כמונו". שימי מוסיף כי הבעיות לא מסתכמות רק בעלות. לדבריו יום הלימודים במעונות המפוקחים מסתיים בארבע בעוד המעונות הפרטיים מסיימים את היום באחת. הם גם לא פועלים בימי שישי ואת האוכל צריך לשלוח עם הפעוט מהבית. הוא מסתדר עם התנאים הללו כי הוא יוצא להפסקת צהריים מהכולל ונמצא עם הילדים עד שאשתו מסיימת את עבודתה ומחליפה אותו. "במקרה שלנו זה יצא איכשהו בסדר, ומבחינה כלכלית לא באמת נדפקתי כי אנחנו משלמים אותו הדבר, אבל בכל מה שקשור לתנאים של המעון, ברור שנדפקנו".

שימי מספר כי בקרב רבים ממכריו הסיטואציה דומה "מי שיש לו צו, והוא בטווח של גילאי הגיוס (18-29 ל"ס), כבר לא שולח את הילדים שלו למעונות המפוקחים. זה שונה מאוד ממה שהיה קודם; אין כמעט אברך שלא היה זכאי לדרגה (הכוונה לדרגת סבסוד הנגזרת מהכנסות המשפחה. ל"ס) גם כי המשפחות גדולות וגם כי אצל מי שיושב ולומד אין משכורות גבוהות".

שימי טוען כי בעיר מגוריו אלעד נפתחו מעונות רבים וכי לקראת שנת הלימודים הבאה התופעה רק תתגבר. הוא גם טוען כי משפחתונים מפוקחים פרטיים שהיו מוכרים על ידי המדינה וזיכו בסבסוד נסגרו בשל הסנקציה. "מי שהיה לו מעון מפוקח הפך אותו לפרטי כי אחרת אין לו נרשמים לשנה הבאה", הוא אומר. 

שומרים פנה למשרדי החינוך והעבודה וביקש את התייחסותם לטענה, כי מוסדות מפוקחים נסגרו אך עד פרסום הכתבה זאת לא התקבלה. בערים החרדיות לעומת זאת, מאשרים את הדברים. נפתלי, אברך כבן 32 מבני ברק, למשל אומר כי בסביבתו גם מי שזכאים לסבסוד מתקשים למצוא מקומות במעונות מפוקחים בשל הצטמצמות מספרם. גם המשפחות הללו, הוא טוען, נאלצות לעבור למעונות פרטיים. 

"אני לא חושבת שזה גורם ליציאה לשוק העבודה", אומרת תמר זוסמן, חברת מועצת העיר בית שמש. "לפי מה שאני רואה זה בעיקר גורם לפנייה מוגברת לקופות הצדקה ולסיוע של הורים. מי שאמת יושב ולומד לא ילך לעבוד"

"חלק מהסנקציות ממש משרתות את העסקנים"

עצירת הסבסוד משפיעה לא רק על רמת המעונות בהם שוהים הילדים אלא גם על מעמדן של הנשים החרדיות והשתלבותן בשוק התעסוקה. הנשים כאמור הן המפרנסות העיקריות וסיומו של יום הלימודים בשעות הצהריים המוקדמות משפיע במישרין על יכולתה של האישה לעבוד יום מלא. תמר זוסמן, חברת מועצת העיר בית שמש ופעילה חברתית בעיר, אומרת כי נשים רבות העובדות בהייטק או במשרדי ממשלה עומדות כיום בפני שוקת שבורה כאשר אינן מצליחות למצוא סידור לילדים שהועברו למעונות הפרטיים והזולים יותר.

לדבריה, "רבות מנשות ההייטק במשרדי ממשלה כיום הן חרדיות. לכל אחת מהן יש לפחות שלושה קטנטנים שנמצאים במעונות פרטיים שמסתיימים כיום באחת בצהריים (במקום בארבע. ל"ס) ואין להן סידור להמשך היום. לשלם למעונות המפוקחים? זה הון עתק שאין להן מאיפה להביא. שתביני - בעלי היה מקבל כאברך 700 שקל לחודש. יש כאלו שמקבלים 1,550 שקל. אלה לא סכומים שאפשר לחיות מהם. זה לא משכורת".

"אז כן", היא ממשיכה, "אני יודעת שכל האלו שאין להם את ההנחה של המעונות, בשביל שהנשים יוכלו לצאת לעבוד, שולחים את הילדים כל מיני מקומות שהם במחיר יחסית נמוך". זוסמן מאששת גם את ההשפעה של הסנקציות על כלכלתן של המשפחות החרדיות דרך קופת צדקה שהיא מפעילה. לטענתה, מספר המשפחות שפונות אליה קפץ משמעותית מאז הוטלו הסנקציות. 

האם הלחץ הכלכלי יגרום לאברך חרדי לצאת לעבוד? זוסמן מסופקת. היא מספרת שהילדים שלה, שלא הסתדרו במסגרות חרדיות, נותבו על ידה לגיוס אבל היא עצמה סבורה שבחור שיושב ולומד לא צריך להתגייס. "אני לא חושבת שזה גורם ליציאה לשוק העבודה; לפי מה שאני רואה זה בעיקר גורם לפנייה מוגברת לקופות הצדקה ולסיוע של הורים. מי שאמת יושב ולומד לא ילך לעבוד. מי שבאמת ירגיש שהגיעו מים עד נפש אולי יצא לעבוד אבל זו של החלטה של הזוג עצמם. אני ובעלי באופן אישי החלטנו שהוא יצא לעבוד רק אחרי 14 שנים בישיבה".

"פעם המשגיח בישיבה היה רודף אחרינו, עכשיו מדינת ישראל עושה את העבודה בשבילם. זה טירוף מערכות. זה צריך להיות הפוך - שכולם יעשו רשיון נהיגה", אומר יעקב ווידר, חבר מועצת העיר בני ברק

יעקב ווידר, חבר מועצת העיר בני ברק, אומר כי הוא מכיר היטב את המעבר ממעונות מפוקחים לפרטיים. הוא מספר גם כי שמע גם על התארגנויות של עולם העסקנות החרדי להתמודדות עם הבעיה. "מה הראש החרדי דבר ראשון עושה? קודם כל, קומבינה. תמיד הקומבינה תגבר על החוק, בכל דבר. על כל דבר יש קומבינה", הוא אומר ומוסיף כי הוא מתכוון למציאת פתרונות עוקפי בג"צ להחזרת הסבסוד.

"אני אומר בצער שהסנקציות שהוטלו לא יעודדו אף אחד להתגייס לצבא וגם לא יעודדו תעסוקה לא של נשים ולא של גברים", כך ווידר. "עצוב לי בכלל כל הנושא של כל הסנקציות שמפעילים על הציבור החרדי, כי חלק מהסנקציות ממש משרתות את העסקנים החרדיים; הם לא אומרים את זה אבל הם מאוד-מאוד בעד. למה? כשאני הייתי בישיבה לדוגמה, האיסורים הכי גדולים היו לעשות רישיון, לנסוע לחו"ל, ללכת לעבוד וללמוד לימודים אקדמיים. עכשיו האיסורים האלה ממש עוגנו בהתנהלות המדינה.

"פעם המשגיח בישיבה היה רודף אחרינו, עכשיו מדינת ישראל עושה את העבודה בשבילם. זה טירוף מערכות. זה צריך להיות הפוך - שכולם יעשו רשיון נהיגה. למה העסקנים נלחמים בזה? כי הם יודעים שמי שיש לו רישיון, גם יעבוד; שמי שטס לחו"ל ייפקחו לו העיניים, שמי שלמד לימודים אקדמיים, פתאום לא יקשיב להם. זו אותה מערכת מטומטמת לגמרי, היא לא תביא חיילים לצבא, היא לא תעודד לימודים אקדמיים, היא לא תעודד לפרנסה. כלום".

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים‍