כששר התקשורת שלמה קרעי נשאל בראשית דרכו הפוליטית, מדוע הוא מתמודד בליכוד ולא בש"ס, השיב כי "אחד כמוני בליכוד יכול לשנות את נתיב הספינה הרבה יותר מאשר מפלגה דתית שלמה (...) מפלגת נישה נתפסת כסחטנית". קרעי, שעמד בראש מטה החרדים בליכוד בבחירות שהתקיימו ב-2019, הוא מה שמכנה הסוציולוג פרופ' נסים ליאון שחוקר את החרדיות המזרחית - שסד"ל, חרדי לאומי עם אוריינטציה מזרחית כמו של ש"ס. וקרעי, שבעברו לימודים במרכז הרב, ישיבת הדגל של הציבור הדתי לאומי, אבל פטרונו הפוליטי והרוחני היה הרב מאיר מאזוז המנוח, ראש הישיבה החרדית ספרדית "כסא רחמים", הוא שילוב של כל הדברים האלה.

סקירת הרשתות החברתיות שלו בשנה האחרונה, מראה שהוא מקדם אינטרסים חרדיים בצורה מובהקת, כמו חוק גיוס שיפטור את מי שתורתם אומנותם, לו הקדיש 27 פוסטים. "מי שמתנגד לחוק הזה ומשתף פעולה בסיכולו, פוגע בביטחון המדינה", הצהיר באחד מהם. קרעי גם התעקש לאשר לתחנות רדיו אזוריות חרדיות לשדר בפריסה ארצית בכסות של צורך מבצעי בעת מלחמה, בנימוק שהציבור החרדי לא מקבל לא מענה לכך בתחנות אחרות. הוא העלה 16 פוסטים בנושא, ברובם תקף את התנגדות בג"ץ ובעיקר את הייעוץ המשפטי שטען שקרעי מנצל את מצב החירום, כדי להעניק הטבות רגולטוריות לתחנות הרדיו. "עוד יועץ משפטי שחושב שהוא מעל הדרג הממונה עליו. חוצפה", גער ביועץ המשפטי של הרשות השניה, "יש לי חדשות בשבילך (…) על אפך ועל חמתך. הנחיתי את תחנות הרדיו המגזריות להמשיך בשידורים מחוץ לאזור הזיכיון ולהציל חיי אדם".

קרעי הכליל גם גם תחנות רדיו ערביות בדרישתו, אלא שהמאבק מתמקד בשתי החרדיות תחנת רדיו "קול חי" השייכת ליצחק מירילשוילי, הבעלים של ערוץ 14, שזכה להקלות בשווי מיליוני שקלים בתקופת כהונתו של קרעי. התחנה השניה היא "קול ברמה", אליה מרבה קרעי להתראיין. "קול ברמה" שייכת לצבי עמאר. תחקיר כלכליסט חשף כי משפחתו של עמאר כמו גם חברות בבעלותו, תרמו סכומים נכבדים לישיבת "כסא רחמים" של הרב מאזוז. קרעי מסר אז בתגובה, כי "העובדה שאנשים פרטיים תורמים לישיבות היא לא יותר ממחויבותם הערכית והדתית. אין לכך שום קשר לתהליכים שהשר מקדם. השר לא עוסק בעסקים שלהם, ואין לו שום מחויבות אליהם". 

קרעי מסייע בהקמת מרכז מורשת לזכר יהדות תוניסיה ו"מורשתו הגדולה" של הרב מאזוז ושמח לגלות, שרשות הדואר שתחת פיקוחו (גם אחרי ההפרטה), נענתה לבקשתו והנפיקה בול עם דיוקנו של מאזוז. 

יחד עם כל זה, כשהוא מבקש את עזרת המתפקדים בפריימריז, הוא מצניע באיור ה-AI את הכיפה ומציב לצידו בחורים ובחורות חילוניים. 

מצדד בהשתמטות, מאיים על שר הביטחון

ובחזרה לגיוס. מרבית השרים שסוקרו במדור בשבועות האחרונים התחמקו מלצייץ על גיוס חרדים. קרעי, לעומתם, שם את הדברים על השולחן. "זכינו להעביר את חוק לימוד תורה", הוא מצהיר בכנסת. "צריך להעביר את חוק הגיוס שאנחנו רוצים ואז לומר לבג"ץ 'אתה לא מתערב'", הוא מרטווט בפברואר ראיון שהעניק לאתר "חרדים10" שבו הוא מפרט, אם בג"ץ יתערב "מתעלמים". איש צבא שיעצור עריקים - "יעיפו אותו". ואם שר הביטחון יחשוב אחרת? "לא שואלים אותו. אם יתנגד, יפטרו אותו". 

בראיון לערוץ 14, הוא מגדיר את הנחיית היועמ"שית לא לסבסד מעונות יום למשפחות שבהן האב משתמט, כנסיון "להתעלל בתינוקות של החרדים". ובהזדמנות אחרת מבטיח כי רדיפת "האזרחית מיארה" את החרדים "תחזור אליה כבומרנג".

את תמיכתו ב"עצרת המיליון" באוקטובר שעבר, שבה הפגינו חרדים נגד חוק הגיוס ומעצר תלמידי ישיבות עריקים, תיאר במילים: "בנקודה הזו אני מלא מלא עם אחינו החרדים". 

כשספג ביקורת מחבריו למפלגה על כך שהלך רחוק מדי, טען כי העצרת היא מחאה נגד מערכת המשפט שמנסה לסכל "חוק גיוס היסטורי החשוב לביטחון המדינה, שצפוי להכיר באלו ש'תורתם אומנותם' מצד אחד ולגייס את כל היתר עד לשיעור הגיוס באוכלוסיה. מי שמשתתף בקמפיין ההסתה של 'חוק ההשתמטות', אינו ליכודניק אמיתי". 

מאז כבר הוכח שהחוק היחיד שישכך התנגדות חרדים הוא חוק ללא שיניים וללא אכיפה. לא סתם הודח לפני שנה, ח"כ יולי אדלשטיין מראשות ועדת חוץ וביטחון אחרי שדרש יעדים ברורים וסנקציות אפקטיביות, "יולי יזכר כעוד אגל זיעה טורדני בחום יולי", היגג קרעי על מי שהיה אז חברו למפלגה. 

שולח לעזאזל ולא מצטער לרגע

בימי המאבק נגד ההפיכה המשטרית קרא קרעי למילואימניקים שאיימו להפסיק להתייצב "סרבנים מחוצפים (…) עם ישראל יסתדר בלעדיכם ואתם תלכו לעזאזל". האיחולים של קרעי ליוו פוסט ברכת "פורים שמח" מחויכת להתריס - והתפרשו אז כזלזול בטייסי מילואים שהודיעו כי יפסיקו להתנדב. 

כשנשאל בימי "עם כלביא" אם אינו חוזר בו, לאור התפקיד הקריטי שמילאו טייסי המילואים שהובילו את ההפצצות ועבדו מסביב לשעון, השיב: "לא תמצאו בדברים שאמרתי אז מילה על הטייסים. אמרתי ל'סרבנים' עם ישראל יסתדר גם בלעדיכם, והוא אכן הסתדר. הם הודחו מהשירות ועם ישראל מנצח. ואם יש מי שאיים ובכל זאת השתתף בתקיפות באיראן, הרי שהבושה אינה עליי, אלא על מי שנתן לו להישאר בשירות".

גם במבצע "שאגת הארי" המשיך קרעי בשלו: "את הסרבנים העיפו כבר מזמן מהצבא. הם לא חלק מגבורת לוחמינו בשמי איראן ובשאר החזיתות במלחמה הזו". 

שוב ושוב היועמ"שית ובג"ץ

כאילו שלא היה די באלימות המילולית עד כה בסקירה, קרעי נחשב לאחד השרים הקיצוניים בהתבטאויות המסיתות כלפי מערכת המשפט. הוא פרסם מאז יוני 2025 - 112 פוסטים נגד היועמ"שית, 98 פוסטים נגד בג"ץ ועוד 67 נגד שני הגופים יחד, שמכונים אצלו לעתים קרובות "כנופיית שלטון החוק". בסך הכל 277 פוסטים נגד מערכת המשפט. בהינתן שמדובר באדם שאינו מצייץ בשבת, הרי שמדובר בקצב של קרוב לפוסט אחד ביום. 

הנה כמה מפניני המקלדת של קרעי: "מי זה בג"ץ שנציית לו כשהוא רומס את החוק?", צייץ.

בפעם אחרת הסית כנגד "בג"ץ הגולם שקם על יוצרו, ויש להשיב לעפרו". ואף הניח אבן פינה לבג"ץ "האמיתי" עם סגן השר במשרדו ישראל אייכלר (יהדות התורה).

הוא מתכחש למעמדו של יצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון - "פייק נשיא שלא מונה כחוק וחטף לעצמו את הנשיאות בכוח הזרוע", כך בשפתו הארסית באוקטובר, על אף שעמית נבחר כחוק. על היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה כתב, "בכל פעם שאני מתלבט אם להתייחס לקשקושי ההבל של האזרחית מיארה, אני בוחר להתעלם". והנה עוד דוגמה אלימה: "המודחת שמהלכת אימים על הממשלה מדברת. בקרוב תושלכי לפח האשפה של ההיסטוריה. בדרך לשם תעברי בחדר החקירות לבירור מעלליך". 

על פי "הדמוקרטיה של קרעי", לבג"ץ אין סמכות להשאיר את היועמ"שית בתפקידה, ו"על הממשלה לחסום את כניסתה למשרדי הממשלה ולמנות לה לאלתר ממלא מקום". מאז גם הצהיר שלא ימלא אחר החלטת בג"ץ, שהקפיאה עד לדיון בעתירות, את "חוק התקשורת" שיזם. "אני קורא לציית לחוק (…) לא לאג'נדה של יצחק עמית", הכריז. "לצו הניתן בחוסר סמכות אין כל תוקף משפטי. חוק התקשורת שריר וקיים".

את החוק שפוגע בעצמאות התקשורת החופשית על ידי שינוי משמעותי ברגולציה והגברת השליטה הממשלתית על ערוצי הטלוויזיה, מחשיב קרעי כגולת הכותרת של פעילותו המיניסטריאלית. הן היועצת המשפטית לממשלה והן היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק, טענו לפגמים מהותיים בהליך החקיקה, אבל לקרעי כמובן זה לא מפריע. "הפכנו את הייעוץ המשפטי לממשלה להערת שוליים, לכוכבית קטנה בתחתית הדף", התגאה לנוכח ההערה חריגה שצורפה להצעת החוק ברשומות, לפיה החוק הונח על שולחן הכנסת ללא אישור הייעוץ המשפטי לממשלה.

כמו שר המשפטים יריב לוין, גם קרעי מתנהל באופן לעומתי כלפי גופים המושפעים מפעילות משרדו ישירות או באמצעות הרגולטורים שהוא ממנה או מבטל - "מועצת הכבלים והלווין מתבטלת תוך שנתיים", הודיע בגאווה, "הרשות השניה - תוך שנה וחצי כולם יחזירו את הרשיונות (...) התנגדותה של היועמ"שית רק מפארת את החוק". 

אף מילה מהשר על הניפוץ והאיומים

קרעי, שר התקשורת, לא פרסם מילה על מכתב האיומים שצורף ללבנה שניפצה את דלת ערוץ 12 השבוע. "בפעם הבאה הלבנה תהיה מכוונת לאחד מהראשים שלכם. תתייחסו למכתב בכובד ראש ובמלא הרצינות כי בסוף מישהו ימות", נכתב בו. 

כשנשאל בדצמבר בראיון לערוץ הכנסת מדוע אינו מגנה אלימות נגד עיתונאים, כמו תקיפת ענבר טויזר בהפגנת חרדים וגרפיטי ליד משרדי חדשות 13 השיב, כי "הגרפיטי לא היה קשור לעבודה העיתונאית (…) וברור שאני מגנה אלימות, זה דבר חמור ביותר, אבל זה לא בתחום סמכותי כשר התקשורת לפעול". 

בפברואר, כשהעיתונאית לוסי אהריש סבלה מהפגנות יומיומיות ליד ביתה, הוא התראיין לערוץ הכנסת וסירב לגנות רדיפת עיתונאים. "אני לא הולך להתנצל על הדבר הזה" הבהיר, "אני הולך לומר את ההפך, אותה תקשורת שעודדה אנרכיה כמו רדיפה של טלי גוטליב ושמעון ריקלין בכיכר הבימה, שלא תתפלא שטיפת בוץ ניתזת גם עליה". 

קרעי לא מסתיר את שאיפותיו להעלים או לפחות לצמצם את פעילותם החדשותית של מי שמכונים "ערוצי התבהלה" בבייס הליכודי עוד קודם טבח השבעה באוקטובר, ובאופן בלתי נתפס גם אחרי שהאסון הגרוע מכל התרחש. 

"ראש הדסק הכלכלי בתאגיד הבזבוז הציבורי מציגה דוגמאות למיליארד שקל קיצוץ בגלל המלחמה. ואיזה קטע, זה בדיוק התקציב שנחסוך בשנה אם נפסיק לממן אותה ואת חבריה שלא מייצגים ולא מעניינים את הציבור" צייץ השר על דיווח של העיתונאית ליאל קייזר. ובהזדמנות אחרת ריטווט הצהרה שלו בוועדת הכספים: אם זה היה תלוי בי (…) התאגיד או לפחות תכני החדשות והאקטואליה שלו היו נסגרים מזמן". 

כלפי התאגיד הפנה 29 פוסטים, כשאת הבכורה תופס ערוץ 12 עם 37 פוסטים מכיוונו של קרעי. הטענות כלפיו מתייחסות לביקורת של כתבי הערוץ על רפורמת השידורים של קרעי ולסיקור הערוץ את פרשת שדה תימן - לא מתראיינים שם עד שלא יתנצלו בפני כוח 100 וחיילי צה"ל", הצהיר קרעי. ואחרי ביטול כתב האישום נגד כוח 100 כתב, "הגיע הזמן שערוץ 12 יעשה יום שידורים מיוחד של התנצלות". את עסקת מכירת השליטה ברשת 13 לקבוצת משקיעים בהובלת ההייטקיסט אסף רפפורט, שהכניס עשרות מיליארדים במסים לקופת המדינה, הוא ניסה לעכב באמצעות שיתוק מועצת הרשות השניה שצריכה לאשר את העסקה.

"הם ימשיכו לעקוץ, להטריד ולהשמיץ אבל הם לא יצליחו לעצור אותי", הוא כתב על רקע סרטון מעולמות התעמולה האפלים, שמדמה את גופי התקשורת לזבובים טורדניים עד ש"מרסקים" אותם כפי שמציע קרעי בסרטון. בסרטון מופיע גם עיתון הארץ, שקרעי דחף להפסקת התקשרויות המדינה עמו באמצעות ביטול מינויים ופרסום בעיתון, בטענה ש"עיתון דיבת ארץ מכפיש את חיילי צה״ל". 

מכין את הקרקע לאי-הכרה בתוצאות הבחירות

ומאחר שבלי נתניהו אי אפשר, אז גם קרעי, איך לא, תוקף 11 פעמים את משפט נתניהו, כששלוש פעמים מתוכן דורשות חנינה לראש הממשלה. כשהוא כמובן לוקח את זה רחוק מכולם בשפה המאיימת. "שי ניצן, אביחי מנדלבליט, גלי בהרב מיארה וכל חברי כנופיית שלטון החוק שניסו להפיל ראש ממשלה מכהן תוך שימוש לרעה בכוחם, לא ימלטו מאימת הדין", הוא מזהיר, וממשיך לאיים גם על חוקרי המשטרה של תיקי האלפים, שהם "צריכים להיחקר על חלקם ברדיפה הפוליטית הזו".

לנשיא המדינה יצחק הרצוג קרעי מבהיר, כי נותר לו "שיקול דעת מאוד מצומצם: חנינה מוחלטת!". אבל מה שהכי מטריד הוא הציוצים שמכינים את הקרקע לאי-הכרה בתוצאות הבחירות במקרה של הפסד לגוש נתניהו. "כשבג"ץ מנסה לערבב את הפתקים בקלפי כדי לקבל תוצאה אחרת, כולנו צריכים לדאוג מהבחירות הקרובות", הוא מצייץ. 

וכך הוא ממשיך. "אם לא נשים לכך סוף", מכריז קרעי בניסיון לבטל את החלטת בג"ץ לקיים בחירות חוזרות לתפקיד מבקר המדינה, "מחר הם עלולים להוציא צו גם על הכרעת העם בקלפי שלא תמצא חן בעיניהם".

ולמען הסר ספק הוא מוסיף המלצה: "מי שהשתעשע ברעיון האנטי-דמוקרטי שאולי כדאי לתת לבג"ץ להיות המילה האחרונה בכל נושא - כדאי שייחשב מסלול מחדש".

מהשר קרעי לא התקבלה תגובה לפניית שומרים.