קצת אחרי טבח השבעה באוקטובר, פרסמנו בשומרים תחקיר נרחב על מחדל המיגון בעורף, תחת הכותרת "כך הגיעה ישראל למצב שבו מיליוני תושבים אינם ממוגנים". סקרנו את החלטות הממשלה לאורך השנים, את הכספים שהוקצו ובוטלו, את ההבטחות שלא קוימו, את הסחבת הבירוקרטית ואת הפערים הבלתי נתפסים כאשר מדובר במדינה שנמצאת תחת איום רקטי רב-זירתי מזה שני עשורים ושנושא מיגון אזרחיה אמור היה להיות בראש סדר העדיפות שלה. כיצד בקריית שמונה למודת הקטיושות חסרים אלפי ממ"דים, איך באשקלון הסמוכה לרצועת עזה לרבע מהתושבים אין מיגון, וכך גם בשאר אזורי העימות מאשכול ועד הגליל.

למעלה משנתיים וחצי חלפו מאז והאיומים על העורף רק גדלו והחמירו. הטילים הבליסטיים מאיראן הכו במרכזי הערים, מבת ים, באר שבע ורחובות ביוני שעבר ועד לתל אביב, בית שמש ושוב באר שבע בימים האחרונים, תוך שהם גובים מחירים עצומים בנפש וברכוש - ומצב המיגון תופתעו או שלא, כמעט לא השתנה. אז נכון, תהליכי בנייה לוקחים זמן - אפילו שכבר חלפו יותר משנתיים - אבל לא כולם ולא כך. 

מעבר לביורוקרטיה שלא מתאימה את עצמה לצורכי המציאות, ישנם שלל פתרונות מהירים וברי השגה לשיפור מצב המיגון, בחדרי מדרגות, בדירות ובבתים. הם קיימים, נגישים מסיבה שקשה להבין, הם לא נמצאים באג'נדה של ממשלת ישראל. "ישנם פתרונות מיגון מאושרים על ידי פיקוד העורף ומותקנים בתוך חדר בדירה המיועד לחיזוק ולמיגון", הסביר לשומרים אחרי השבעה באוקטובר ד"ר בני ברוש, לשעבר המהנדס הראשי בפיקוד העורף, והדגים: "שיטות המיגון מבוססות על ציפוי קירות החדר בחומר מיוחד, חזק מאוד למתיחה, אשר בולם את השפעת ההדף של הפיצוץ הדוחפת את קיר הבלוקים הקיים, פנימה. זה מנגנון פעולה שנקרא ממברנה, שבו יריעה או פח תפוסים בקצוות הקיר לרצפה ולתקרה העשויים מבטון, וכך ההשפעה של הפיצוץ ממותנת באופן משמעותי".

"ישנם פתרונות מיגון מאושרים על ידי פיקוד העורף ומותקנים בתוך חדר בדירה המיועד לחיזוק ולמיגון. שיטות המיגון מבוססות על ציפוי קירות החדר בחומר מיוחד אשר בולם את השפעת ההדף של הפיצוץ"

מיגון אחד החדרים בדירה בטכנולוגיה מיוחדת אינו דורש היתר מרשות כלשהי או אישור שכנים. גם הזמן אינו פקטור משמעותי - מדובר בימים ספורים של עבודה. אגב, באחד המקרים שאירעו במערכה עם איראן ביוני שעבר, ניצל אדם ששהה בחדר שמוגן בטכנולוגיה כזו, על-אף שטיל בליסטי נחת מטרים ספורים בלבד מהחדר שבו שהה. היכן הקאץ? בעלות - בין 100 ל-140 אלף שקלים לחדר. חסם משמעותי גם לאנשים מבוססים. מדוע ממשלת ישראל אינה מפעילה את הכלים שברשותה על מנת לתמרץ את שיפור המיגון? החל במענקים למעוטי יכולת, הלוואות בערבות מדינה או תמריצי מס, כדי לעודד אזרחים להשקיע את הכסף הזה במיגון ולו בבתים משותפים שבהם אין בכלל מקלט ( 33% מהאזרחים גרים בבתים כאלו).  

"שר הביטחון צריך לקחת אחריות ולדאוג שיהיה מיגון לעם ישראל", אומרים לשומרים רן נאור, הבעלים של חברת אורטק, אחת החברות הפעילה בתחום. "היא לא צריכה לממן הכול, אבל בהחלט יכולה למצוא את הדרך לתמרץ את האזרחים. ברור שזה פוגע בקבלנים, אבל הדבר החשוב הוא להיות ממוגנים. שיפור מיגון לוקח שבוע. כמה זמן לוקח לעשות פינוי-בינוי?".   

"המדינה לא צריכה לממן הכול, אבל בהחלט יכולה למצוא את הדרך לתמרץ את האזרחים. ברור שזה פוגע בקבלנים, אבל הדבר החשוב הוא להיות ממוגנים. שיפור מיגון לוקח שבוע. כמה זמן לוקח לעשות פינוי-בינוי?"

מעט מדי, מוגבל מדי

בדומה לתרחישי ביטוח למיניהם, גם במיגון נזכרים רק כשצריך אותו ואם אין, אז לרוב זה כבר מאוחר מדי. הנה רק לפני חודשיים פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, דוח מעודכן ששיקף את תמונות המצב העגומה של העורף. לפי הדוח (שבו הנתונים מעודכנים לינואר 2025), ל-3.2 מיליון תושבים, כשליש מאזרחי ישראל, אין מיגון תקני. בין הממצאים של המבקר: ב-12% מהמקלטים ברשויות המקומיות בכלל לא ניתן לשהות. בגבול הצפוני, עדיין ל-18% (42 אלף) מיישובי קו העימות אין מיגון תקני. נתון שצריך להביא בחשבון ביתר שאת גם נוכח החזית שנפתחה מחדש כעת עם חיזבאללה.  

מאז מלחמת המפרץ הראשונה אי-שם בתחילת שנות התשעים, נראה כי המדיניות הממשלתית העיקרית להגברת המיגון היא של בניית ממ"דים בדירות, דבר שאמור לענות גם על איום הנשקף מרעידות אדמה. לפי מבקר המדינה, נכון לינואר 2025 כ-46% מתושבי המדינה ממוגנים באמצעות ממ"ד או ממ"ק (מרחב מוגן קומתי). המדינה, באמצעות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, מבקשת בשנים האחרונות לעודד יזמים ורשויות מקומיות לבצע כמה שיותר פרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א. 

אלא מה? אלו כאמור תהליכים ארוכי טווח שלא עומדים בקצב האיומים הביטחוניים, יחד עם הקשיים הקבועים של הסכמות שנים וביורוקרטיה. לפי הדוח האחרון של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ב-2024 ניתנו היתרי בנייה רק ל-31 אלף דירות במיזמים שונים של התחדשות עירונית. טיפה בים. 

אמנם מיד לאחר השבעה באוקטובר הממשלה החליטה לעודד הקמת ממ"דים באופן פרטי, כאשר התירה לבתים פרטיים ודירות בבתים משותפים של עד שתי קומות לבנות ממ"ד בהליך מזורז, תוך כדי בקשת היתר מפיקוד העורף בלבד ללא צורך באישור תכנית בוועדה מקומית. כמה ממ"דים נבנה מאז? לפי נתון שנמסר ממינהל התכנון, פיקוד העורף אישר ל-10,650 בעלי בתים בניית ממ"ד במסלול זה. כמחצית מהם נבנו, כך גורמים צבאיים הבקיאים בפרטים. 

במקום אחד, הממשלה אף החליטה לסייע במימון, כאשר בדצמבר 2024  אושרה תוכנית לסייע באופן ספציפי לתושבי הצפון המתגוררים עד חמישה קילומטרים מהגבול, לבנות ממ"ד, כך שתתוקצב ב-132 אלף שקלים לממ"ד (באזור עוטף עזה המדינה ביצעה בעצמה את המיגון בבתים, לפני כעשרים שנה). עד יוני 2025 הוגשו כאלף בקשות במסלול הזה, אבל שוב מדובר בפתרונות נקודתיים. רוב הדירות נמצאות במבנים משותפים שבהם שלוש קומות ומעלה. באותם מבנים, על-אף הקלות מסוימות שניתנו בכל הנוגע לקיצור הליכי אישור בעירייה, עדיין נדרש אישור לבניית ממ"ד אחרי הגשת תוכנית לוועדה מקומית. לתוכנית כזו נדרש אישור ושיתוף פעולה של השכנים בבניין משותף, דבר שהופך את ההליך למסובך הרבה יותר. 

ואם כבר קפצנו לצפון, צריך לזכור שהוא דוגמה חיה לחדלונה של הממשלה בכל הנוגע למחדל המיגון. כבר ב-2019 אושרה "תוכנית מגן הצפון", שהייתה אמורה להיות מתוקצבת בשלושה מיליארד שקלים. אלא מה? לתוכנית לא נמצא מקור תקציבי בקופת המדינה. עד טבח השבעה באוקטובר התקבל תקציב של 537 מיליון שקלים בלבד, לאחר מכן נוספו 870 מיליון שקלים. כלומר, גם אחרי פרוץ המלחמה, התוכנית תוקצבה רק ב-1.5 מיליארד שקלים - חצי התוכנית המקורית. סוף סיפור? לא ממש. מתוך סכום זה מומש בפועל רק חצי מהתקציב, כך נתוני דוח מבקר המדינה.  

בתשובתו למבקר טען פיקוד העורף שהיו עיכובים הנובעים מתהליך קבלת היתרי בנייה ואילוצים הנובעים מהמלחמה. עוד מסר פיקוד העורף שהוא התריע פעמים רבות על היעדר תקציב נדרש למימוש התוכנית.

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים‍