את המכה שהנחיתה בשבועות אחרונים המלחמה עם איראן על סוחרי שוק העיר העתיקה בירושלים, יש מי שמתארים שם כמכה אחת יותר מדי. "המצב כיום הוא הגרוע ביותר שהיה אי פעם", אומר חיג'אזי רשק, חבר בלשכת המסחר והתעשייה בירושלים, מהגופים הבודדים העוקבים אחר מצב הסוחרים הפלסטינים במזרח העיר. "מסמר נוסף בארון הקבורה של שוק שכבר מת למעשה מזה כשלוש שנים". 

לדבריו, "עם תחילת המלחמה עם איראן, השוק נסגר בפועל והפך כמעט למחנה צבאי. אנחנו מדברים על חודש הרמדאן - התקופה החשובה ביותר בשנה עבור רוב הסוחרים, שאמורים לפצות בה על הפסדי השנים האחרונות. מה שקרה היה ההפך הגמור". באין לקוחות, חלק מהסוחרים פתחו את החנויות רק בימי שישי ושבת (וגם זה, אם אין לא היה איסור משטרתי - ועל כך בהמשך), אחרים נאלצו לצאת לעבוד במערב העיר בעבודות כמו ניקיון, בניסיון לייצר לעצמם ולמשפחתם מקור הכנסה חלופי. 

"זו התקופה הגרועה ביותר שחווינו אי פעם", מאשר סראג' אבו עסב (35), המנהל חנות לממכר מזכרות לתיירים. "גם אם יאפשרו לנו לפתוח את החנות, לא ייכנס אף לקוח, כי העיר העתיקה ריקה לחלוטין מאנשים. 80 אחוזים מהפעילות של החנות מבוססת על תיירים, ו-20 אחוזים על השוק המקומי. כמובן שהתיירות משותקת לחלוטין מאז ה-7 באוקטובר, וכעת, בעקבות המלחמה והסגרים, גם הלקוחות המקומיים נעלמו". אבו עסב מספר, כי "לפני תחילת חודש הרמדאן קניתי סחורה ב-105 אלף שקל, אבל עם פרוץ המלחמה קיבלתי הוראה לסגור את החנות בטענה שאין מרחב מוגן, ולא מכרתי אלא עשר יחידות דרך האינטרנט. וגם עליהן עדיין לא קיבלתי תשלום". 

"80 אחוזים מהפעילות של החנות מבוססת על תיירים, ו-20 אחוזים על השוק המקומי. כמובן שהתיירות משותקת לחלוטין מאז ה-7 באוקטובר"

מי שמגיע לשוק מחנה יהודה בירושלים או לרחוב יפו בימים אלה מוצא עיר שוקקת חיים למרות הכל. אך אם הוא ימשיך ללכת, יגיע אל חומות העיר העתיקה ויכנס דרך אחד משעריה, יתגלה לו מראה אחר לחלוטין: עשרות, ואפילו מאות חנויות עומדות זו לצד זו - כולן סגורות. דלתות ברזל, מנעולים חלודים ושלטים תלויים מעל חזיתות שכבר אינן רואות קונים. אין קולות, אין תנועה, ואין אפילו ניסיונות למכור. רק סמטאות צרות וריקות. שוק רפאים.

"כבר חמש שנים יש ירידה בפעילות הכלכלית בשוק עד כדי קיפאון כמעט מוחלט. בתקופת המלחמה האחרונה הכול פשוט היה סגור"

"אנחנו מנהלים עסק בחנות הזאת כבר כמעט 100 שנה", אומר אחמד דנדיס (60) בעל חנות צעצועים בכניסה לשער שכם, שחנותו נסגרה במהלך כל שבועות המלחמה. "ירשנו אותה מדור לדור. בעבר מכרנו בגדים, אבל לפני כמה שנים החלטתי לעבור למכירת צעצועים. כבר חמש שנים יש ירידה בפעילות הכלכלית בשוק עד כדי קיפאון כמעט מוחלט. בתקופת המלחמה האחרונה הכול פשוט היה סגור".

כל התקווה של דנדיס וחבריו, שהמבקרים לרגל הרמדאן יחזירו את השוק לחיים, נמוגו ברגע שפרצה המלחמה עם איראן. "קניתי סחורה ב-25 אלף דולר ולא מכרתי ממנה אפילו פריט אחד. היא עדיין מונחת כאן, בתוך החנות". לטענתו של דנדיס, בני משפחתו שעבדו עמו בחנות, נאלצו לעזוב ולעבוד כשכירים בחלקה המערבי של העיר.

העורק הכלכלי של אלפי משפחות

השוק של העיר העתיקה בירושלים הוא אחד השווקים העתיקים בעולם ומהווה עורק חמצן כלכלי לאלפי משפחות. אומדן מדויק של מספר החנויות בעיר העתיקה אין, אולם ההערכות נעות בין אלף לאלפיים חנויות, תלוי בהגדרות. סקר שדה מקיף שנערך בשנים 2019-2020 מצא כי בשוק כ-2,075 חנויות. הערכות קודמות של לשכת המסחר הפלסטינית בעיר דיברו על כ־1,400 חנויות ואילו נתוני הרשויות בישראל משנות התשעים הצביעו על כ־1,896 עסקים. כך או אחרת מדובר באלפי עובדים, כאשר הערכה היא שרק מספר המועסקים בשוק נע בין 2,600 ל־3,700 איש. רובם פלסטינים תושבי מזרח ירושלים, העיר העתיקה והאזורים הסמוכים לה.

מה יהיה עליהם כעת? לפי נתוני האגודה לזכויות האזרח, בשנת 2022 כ־75% מהמשפחות הפלסטיניות וכ־84% מהילדים במזרח ירושלים חיו מתחת לקו העוני. על רקע הקריסה הכלכלית המשתקפת בעדויות הסוחרים ובנתונים, המשבר בעיר העתיקה אינו מסתכם בהפסדים כספיים בלבד, אלא מחלחל אל שגרת החיים של התושבים. אם ב-2020 עמד קצב הסגירה של חנויות השוק על כ-30%, לדברי רשק "מאז ה-7 באוקטובר וכל האירועים הביטחוניים שאחריו, השיעור הזה עלה באופן משמעותי".

נור אלדאיה (19), תושבת עקבת אל-ח’אלדיה ברובע המוסלמי של העיר העתיקה, מספרת כי הימים הראשונים של המלחמה לוו בסגירה כמעט מוחלטת של העיר העתיקה, תוך הגבלת הכניסה למי שכתובתו רשומה בתוכה בלבד. שינוי שטרף את שגרת החיים מן היסוד. לדבריה, ההגבלות הללו לוו גם בהחרפת המתיחות והאלימות בתוך השכונות, לצד אובדן מקום עבודתה באחד המלונות הסמוכים לשער המוגרבים בעקבות קריסת התיירות. "אין לי מה לעשות אחרי שאיבדתי את העבודה".

היא לא היחידה. לאורך השנים נשענה העיר העתיקה על שלוש קבוצות עיקריות שפקדו אותה: תיירים, פלסטינים תושבי הגדה, ופלסטינים אזרחי ישראל. כל אחת מן הקבוצות ספגה פגיעה אנושה בתורה שלה. תושבי הגדה נותקו מאז סגירת המחסומים בשבעה באוקטובר. תיירות החוץ נמחקה כמעט לגמרי בשנים האחרונות. אם בשנת 2019 ביקרו בירושלים כ-4.4 מיליון תיירים, ב-2024 עמד המספר על כ-330 אלף בלבד. 

ומי שתלה תקוות בתיירות הפנים, מצד החברה הערבית בישראל, המלחמה עם איראן ריסקה גם אותן. "במצב רגיל", אומר אחד מעובדי הווקף שביקש להישאר בעילום שם, "מגיעים למסגד אל-אקצא בימי שישי במהלך חודש הרמדאן כ-250 אלף מתפללים - חלק גדול מהם פלסטינים אזרחי ישראל. אבל ברמדאן האחרון, בשל ההגבלות ומניעת כניסת מתפללים למתחם בטענה למצב הביטחוני והמלחמה, הזרם הזה כמעט ונעצר לחלוטין". 

"אין תיירות זרה בגלל המצב הביטחוני, ואין תיירות פנים בעקבות סגירת מסגד אל-אקצא וכנסיית הקבר במהלך חודש מרץ בשל המלחמה. אפילו פעילים ועיתונאים זרים נעלמו"

"במזרח ירושלים פעלו בעבר יותר מ-40 מלונות ובתי הארחה, בבעלות או בניהול של תושבי מזרח העיר או מוסדות כנסייתיים. בשל המצב בשנים האחרונות, נותרו מהם כיום רק 24", מסבר את האוזן ראאד סעדה, יו"ר ההתאחדות התיירות הפלסטינית ובעל מלון "ג'ירוזלים" בעיר. 

את המצב הנוכחי משווה סעדה אל השנים הקשות של האינתיפאדה השנייה בתחילת שנות האלפיים: "אין תיירות זרה בגלל המצב הביטחוני, ואין תיירות פנים בעקבות סגירת מסגד אל-אקצא וכנסיית הקבר במהלך חודש מרץ בשל המלחמה. אפילו פעילים ועיתונאים זרים נעלמו".

הרשויות לא מספקות הבהרות

אם לא די בקשיים האובייקטיביים, לטענת רמי סאלח, מנהל מרכז ירושלים לסיוע משפטי לזכויות אדם, רשויות האכיפה בישראל עושות את החיים קשים אף יותר לסוחרים. לדבריו, המרכז קיבל מספר עדויות מסוחרים שנמנע מהם לפתוח את חנויותיהם בעיר העתיקה, ללא כל הבהרה או בסיס משפטי. "באחד המקרים", הוא מספר על עדות שהגיעה אליו, "סוחר בשוק ניסה לפתוח את חנותו באופן חלקי רק כדי לסדר את הסחורה, אך המשטרה הכריחה אותו לסגור בטענה שאין מרחב מוגן, ואף שינתה בעצמה את השלט ל'סגור'". 

"סוחר בשוק ניסה לפתוח את חנותו באופן חלקי רק כדי לסדר את הסחורה, אך המשטרה הכריחה אותו לסגור בטענה שאין מרחב מוגן"

סאלח מספר כי לטענת הסוחר, בהמשך נאסר עליו לפתוח את החנות שוב, מה שגרם לו לוותר לחלוטין על ניסיון לפתוח אותה, זאת בזמן שעל פי עדותו, חנויות ברובע היהודי, לחלקן יש מרחב מוגן, היו פתוחות באותו זמן. במקרים אחרים לדבריו, סוחרים נמנעו מפתיחת חנויותיהם למרות שלא פורסמה הודעת סגירה רשמית כוללת, כאשר הפעילות המותרת מצטמצמת בעיקר לחנויות מכולת ולבתי מרקחת. 

את הפער העצום בזמינות מקלטים ציבוריים בין מזרח לעיר למערבה, סקרנו בהרחבה לאחרונה בשומרים: כ-40 אחוזים מתושבי ירושלים אמנם מתגוררים במזרח העיר, אבל שיעור המקלטים הציבוריים העומד לרשותם עומד כ-10 אחוזים מכלל המקלטים בעיר.

סאלח מציין, כי המרכז פנה לגורמים המוסמכים במשטרה ובעירייה בבקשה לקבל הבהרות משפטיות לטענות שהגיעו לפתחו, אך עד כה לא התקבלה תשובה. לדבריו, המצב משקף שימוש נרחב בסמכויות שיקול דעת תחת נימוקים ביטחוניים, ללא קריטריונים ברורים או אחידים, דבר שמעורר שאלות לגבי אופי המדיניות, במיוחד על רקע הישנותה בכל סבב של הסלמה.

‍

רחמה עלי היא כתבת באתר וסלא (פורטל כלכלה ועסקים בערבית)

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים