המשמעות היא שלמרות היציאה המבורכת אל שוק העבודה, מהלך שעל פניו אמור לעזור לצמצם את הפערים בין החברה החרדית לחברה הכללית, בפועל החרדים נשארים לעבוד בתוך גבולות הקהילה, לרוב במשרות הקשורות לדת או לחינוך לדת. "יש פחות חרדים במגזר העבודה הכללי, בין היתר כי בשביל זה צריך להתמקצע יותר, וזה דורש הרבה השקעה בהכשרה", מתאר בשיחה עם שומרים רב עיר שמעדיף להישאר בעילום שם. "מבחינה חברתית", הוא אומר, "זו סביבת עבודה נוחה ומוכרת, סוג של עבודה 'בתוך המשפחה'. ההוראה והמקצועות האחרים נתפסים בעיני רבים בעולם החרדי כשליחות, וגם אני רואה זאת כך". 

"לעלייה בשיעורי תעסוקה אצל חרדים אין משמעות כל עוד לא בוחנים איפה הם עובדים"

פרופ' דן בן-דוד, מרצה בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב ונשיא מכון שורש למחקר כלכלי-חברתי, רואה את הדברים אחרת לגמרי. "הוויכוח על זה שצריך לעודד את החרדים לעבוד, הוא לא הוויכוח הנכון", הוא אומר. "צריך שחרדים ילכו לעבוד בעבודות מסוימות, ולא רק לעבוד. כשחרדים חולים הם לא הולכים לרב, הם הולכים לרופא. הם גרים בעיר, ולא באמצע המדבר, לכן הם גם רוצים אדריכל טוב שיתכנן להם את הבתים. הם מאוד רוצים להנות מהפירות של החברה המודרנית, אז הם גם צריכים להיות חלק ממנה. לעלייה בשיעורי תעסוקה אצל חרדים אין משמעות כל עוד לא בוחנים איפה הם עובדים. זו השאלה המרכזית. שירותי דת זה לא נקרא לעבוד. לגבי החינוך, זה קצת יותר מורכב, כי חינוך צריך להינתן לילדים. כאן עולה השאלה לגבי תכני החינוך". 

או כפי שמסביר את הפער, ד"ר גלעד מלאך, עמית מחקר בתוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה: "מערכת החינוך לא מייצגת את ההכשרה של העובדים לדור הבא. זה לא שאותם מאה אלף החרדים המועסקים בחינוך, מכשירים את הדור הבא להשתלב בחברה, אלא להפך. זה במיוחד נכון בנוגע לבנים, שאצלם הלימודים הם ברמה בסיסית ביותר, אבל גם אצל הבנות זה לא ברמה מספיק גבוהה". 

"גפני ודרעי אומרים שזה הכישלון הגדול שלהם"

לצד הגיוס לצה"ל, שאלת החינוך - והיעדר לימודי ליבה - עומדת במוקד השיח הציבורי זה זמן רב, וגם מתחילת כהונת הממשלה הנוכחית, בכנסת ובעתירות לבית המשפט העליון. ביתר שאת, לאחר שש"ס ויהדות התורה הכניסו להסכמים הקואליציוניים סעיף הקובע שרפורמת "אופק חדש" תחול גם על מורים בשתי רשתות החינוך החרדיות - "מרכז החינוך העצמאי" של יהדות התורה ו"מעיין החינוך התורני" של ש"ס. בשתי הרשתות הללו מועסקים כ-17 אלף עובדים והן מקבלות מהמדינה תקציבים של יותר מ-3.6 מיליארד שקלים בשנה. אלו שתי רשתות החינוך היחידות בישראל שעל-אף שהן במעמד מוכש"ר (מוכר שאינו רשמי). כלומר לא חלק מהחינוך הממלכתי, מקבלות תקצוב כמעט מלא מהמדינה. 

עד כה, הניסיון של שתי המפלגות לכופף את האופק, לא נחל הצלחה. רשתות החינוך שלהן נדרשות ללמד לימודי ליבה מלאים (ובהן מתמטיקה, אנגלית ומדעים), אבל המצב שם רחוק מלהיות כזה. כך עולה בין היתר בדוח מבקר מדינה ובדיוני הוועדה לביקורת המדינה בכנסת ובעתירות שונות לבג"ץ, שהוגשו על-ידי חברי-כנסת ממפלגות העבודה ויש עתיד, ועל-ידי תנועת חדו"ש. 

"ברשת שבה לימדתי, פחות חשוב היה היכולת שלי כמורה להעביר תכנים אלא השאלה עד כמה אני יכולה להחזיק כיתה מבחינת משמעת ועד כמה ההשקפות שלי הן שמרניות-חרדיות", מעידה בשיחה עם שומרים י', שעבדה עד לפני כשלוש שנים כמחנכת באחת משתי הרשתות. 

מבחינת המפלגות החרדיות, המאבק על "אופק חדש" הוא קודם כל מאבק על משרות ותקציבים, מכיוון שהרפורמה מעלה את שכר עובדי ההוראה בכ-30% .  אולם מתשובות משרד החינוך לעתירות שונות שהוגשו לבג"ץ, עלה כי "אופק חדש" אינה רק תוספת שכר, אלא רפורמה שלמה הכרוכה בעמידה בסטנדרטים של שקיפות מוסדות הלימוד, רמת הכשרה מתאימה של מורים ועמידה בדרישות תכנית הלימודים. הרשתות החרדיות אינן ניגשות למבחני מיצ"ב או מבחנים בינלאומיים אחרים, כך ששקיפות אין וקשה להעריך את רמתן הפדגוגית. 

הנה כך כתבה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אביטל סומפולינסקי לשר החינוך יואב קיש בספטמבר 2024. "לא ניתן להחיל את תוכנית 'אופק חדש', הכרוכה בתוספת תקציבית משמעותית, טרם קביעת הכללים הבסיסיים החלים על הרשתות לצורך תקצובן ככלל ילדי ישראל, בהתאם לחוק יסודות התקציב, והבטחת עמידתן בהוראות אלה". עוד הוסיפה, כי "מנתונים שהוצגו בפנינו עולה, כי יש פער משמעותי גם ביחס להשכלת והכשרת המורים במקצועות הליבה. על רקע האמור, לא ניתן לגזור גזירה שווה בין תנאי הכניסה של אופק חדש בחינוך הרשמי לתנאי הכניסה שיש לקבוע לרשתות (החרדיות, ש.ש)". 

מאז נעשו אמנם מספר שיפורים בפיקוח על שתי הרשתות החרדיות, ואולם ההליך לא הושלם והדיון העקרוני עצמו עדיין נמשך. "סוגיית החינוך חשובה לפוליטיקאים החרדים, כי זה שומר על האידיאולוגיה, שומר על הכסף. זו גם דרך לשלוט בחברה החרדית, דרך הג'ובים", אומר לשומרים ח"כ משה טור-פז (יש עתיד), שהיה אחד העותרים לבג"ץ ויזם סדרה של דיונים בוועדה לביקורת המדינה בנוגע לפיקוח של המדינה על רשתות החינוך החרדי. 

"אני רואה דמיון למהלך ברפורמות הכשרות, שגם שם מנסים לדאוג לעוד ג'ובים לאנשי ש"ס"

"כיום, גפני ודרעי עצמם אומרים שזה שמורים חרדים לא נכנסים לאופק חדש, זה הכישלון הגדול שלהם. זה קרה כי דרשנו וקיבלנו כניסה לתהליכי שקיפות. לראשונה הרשתות נדרשו למסור את מצבת המורים. התגלה של-90 אחוזים מהמורים ברשתות אין תארים במקצועות נדרשים כמו אנגלית ומתמטיקה. גם משרד החינוך מודה שהחינוך שם הוא בכאילו. הרי אם מורה זה אברך שהוכשר ללמד גמרא, והוא בעצמו בקושי למד את לוח הכפל, אז מה המשמעות של זה שהוא מלמד מתמטיקה? בוועדה דיברנו גם על זה שבמעיין החינוך התורני (רשת החינוך של ש"ס) הכיתות יותר קטנות, כלומר יש יותר מורים על תלמידים. גם זה חלק מהשיטה של ש"ס, לדאוג לעוד ג'ובים לבעלי תפקידים. בעניין הזה, אני רואה דמיון למהלך ברפורמות הכשרות, שגם שם מנסים לדאוג לעוד ג'ובים לאנשי ש"ס".

מבחינת המפלגות החרדיות, גם אם קיימים ליקויים באופן היישום של אופק חדש ברשתות, הרי שלתפיסתן אין בכך כדי להצדיק אפליית שכר כלפי מורים. בראיון לרדיו קול חי בראשית ינואר האשים השר לשעבר במשרד החינוך, חיים ביטון את היועמ"שית ואת מערכת המשפט. "המטרה (שלהם) ברורה", אמר, "לפרק את מערכת החינוך החרדית השורשית. זה לא מתחיל ולא נגמר בכסף, זה נוגע לעצם קיומה".