• לאוגדה 98, שנלחמת בימים אלה ברצועת עזה, דרושים קצינים ולוחמי חי"ר. 
• ליחידת הניוד והמשימה המיוחדת הרב זירתית דרושים לוחם, חובש קרבי ונווט, "עם יתרון ליוצאי צנחנים/קומנדו". 
• יחידת חי"ר בצפון מחפשת חיילים לנשקייה. ליחידה אחרת, שפועלת בשטחים, דרוש טבח עם ניסיון במטבח צבאי. 
• יחידת שלישות במרכז מחפשת נציג שירות "עם יחסי אנוש מעולים".
• לחטיבת האש 282 דרוש גרפיקאי לעיצוב ספר מורשת חטיבתי - "תנאים - יומיות, עיקר העבודה מבית, יכולת התניידות. ניסיון בעיצוב גרפי - חובה".

אלו הן רק כמה ממודעות שפורסמו לאחרונה בקבוצת הפייסבוק דרושים ודרושות למילואים הכוללת כ-58 אלף חברים, או בקבוצות וואטסאפ וטלגרם בעלות שם דומה. כ-600 ימים אל תוך המלחמה, בחסותה וללא מועד סיום נראה לעין, שירות המילואים הפך לשוק תעסוקה לכל דבר ועניין בישראל של 2025. כמו בשוק העבודה האזרחי, גם כאן לא מדובר רק ב"מעסיקים". צעירה בשם שרון, למשל, שהייתה מפקדת כלואים פרסמה שהיא מחפשת שירות מילואים וציינה שהיא פתוחה לרעיונות, ולא רק בתחום הכליאה. סטודנטית בשם לילי רוצה לעשות מילואים עם משמרות/שמירות מספר פעמים בשבוע. צעיר אחר, בעל ניסיון כסמל-מבצעים, מחפש מילואים עם עדיפות לעבודת תקשוב. וגם רועי, משוחרר טרי מהרבנות, פתוח להצעות במילואים. 

בחלק מהמודעות לגיוס חיילי מילואים נכתב שמדובר בשירות בלי מועד סיום מוגדר מראש, מה שמכונה בעגה הצבאית "צו 8 פתוח". הצווים האלו הם המאפשרים מצב שבו מאז תחילת המלחמה יש חיילים ששירתו 300, 400 ואפילו 500 ימי מילואים. זה קורה בעיקר אצל צעירים - חיילים משוחררים, סטודנטים או כאלו שהם בין עבודות, אבל גם אצל מילואימניקים בגילאים מבוגרים הרבה יותר. 

אחד מהם הוא י', קצין בסוף שנות הארבעים לחייו. שבוע לפני ה-7 באוקטובר הוא נקרא לשימוע לפני פיטורין מהחברה שבה הוא מועסק, אלא שאז פרצה המלחמה ומאז הוא שירת קרוב ל-500 ימים בתפקידים שונים בתפקידי מטה של יחידות לוחמות. בסופו של דבר, בעקבות שינויים שאירעו בחברה, הוא חזר לעבוד בה וכעת גויס שוב למילואים. 

"כשקראו לי בצו 8 בתחילת המלחמה הגעתי בלי לשאול שאלות", הוא מספר. "ארבעה חודשים היו עבודה מאוד אינטנסיבית ברצועת עזה. אחר-כך עמדה בפני אופציה, האם להמשיך או להשתחרר. ידעתי שברגע שאני משתחרר מהמילואים, אני מפוטר ואצטרך לחפש עבודה, אבל אם אני במילואים אסור לפטר אותי. אמרתי לעצמי, עשיתי בשביל המדינה, בוא נראה מה המדינה יכולה לעשות בשבילי". 

בשלב זה עבר לשרת בתפקיד עורפי יותר במטה של אוגדה קרבית. לדבריו, "באוגדה היו כ-250-300 איש ששירתו כמוני, לא כולם תקופת שירות כל-כך ארוכה כמוני, אבל בהחלט שבועות או חודשים ארוכים. אפשר היו למצוא שם אנשים בני חמישים ושישים. אני נחשבתי מהצעירים". 

מקרה נוסף הוא של ג' בשנות העשרים לחייו, שכבר היה לו פטור ממילואים. במהלך המלחמה קיבל תפקיד בחפ"ק לתקופה של כשלושה חודשים, שאליו גוייס על ידי אחד מחבריו, קצין קרבי לשעבר שסופח לתפקיד של קצין מטה באוגדה. "זה היה על בסיס יומיות, אתה מגיע לבסיס בתשע וחצי או עשר בבוקר ומסיים בשתיים-שלוש בצהריים", הוא מספר. "יש ימים שלא הגעתי לבסיס. יש ימים שהחבר שחרר אותי מוקדם".

נ', קצינה באחת האוגדות, שעסקה בעבר גם בתחום התכנון, מתארת איך הדברים נראים מנקודת מבטם של אנשי הצבא: "זה המון כסף, בעיקר ביחידות שבהן יש 'צו 8 פתוח'. אני מכירה מישהו שהיה משמרת אחת בשבוע במשך חודשים. מ'דרושים למילואים' לקחתי שלוש חיילות נהדרות, שהיו אחרי צבא, הן היו אצלי בערך שלושה חודשים. זו ממש הייתה העבודה שלהם של אחרי הצבא. היו עושות קווים. כך הן מימנו את הטיול הגדול ועכשיו הן בדרום-אמריקה". לדבריה, ביחידות עצמן, מעדיפים לשמור על תקני המילואים, דבר שגורם לכך שצווי 8 נשארים פתוחים לאורך זמן. 

"האקט של לסגור ולפתוח - זה תקן", מסבירה הקצינה. "לדוגמה, מי שבא לשבוע ראשון נסגר הצו, ואז עוד פעם לשבוע אחרון, זה אומר פתיחת עוד תקן. אז עדיף, מנקודת המבט של היחידה, להשאיר את הצו פתוח כל הזמן, כדי שהתקן יישאר ולא יצטרכו לריב על זה אחר-כך. תקן זה משהו שכן אפשר לפקח עליו, לעומת ימי המילואים עצמם שיותר קשה. יש פיקוח למעלה מהמטה על התקינה; על מי בתכלס בא למילואים - אין ממש, זה פנים-יחידתי. לתחושתי, הצבא התמכר לפתרון של צו 8 כפלסטר. זה הזוי, מתישהו יצטרכו להתמודד עם ההשלכות התקציביות של זה".

"תקן זה משהו שכן אפשר לפקח עליו, לעומת ימי המילואים עצמם שיותר קשה", אומרת קצינה באחת האוגדות. "לתחושתי, הצבא התמכר לפתרון של צו 8 כפלסטר. זה הזוי, מתישהו יצטרכו להתמודד עם ההשלכות התקציביות של זה"

"אתה יכול לסדר לי משהו במילואים?"

ההשלכות הן כבדות וגורמים במשרד האוצר מודים בשיחות עם שומרים, שהם די אובדי עצות אל מול הבעיה. מאז פרוץ המלחמה תקציב הביטחון גדל בצורה משמעותית, כאשר חלק נכבד מהתוספות נוגעות לימי מילואים. בהכנת התקציב, משרד האוצר סיפק תחזית על בסיס גיוס מילואים, כאשר בהתאם למציאות בשטח, הדברים מתוקנים בדיעבד וניתנות תוספות. לפני למעלה משנה, למשל, העריך האוצר שהעלות המשקית של גיוס חייל מילואים אחד הוא כ-50 אלף שקלים בחודש. באפריל האחרון, חודש בלבד לאחר אישור תקציב המדינה הנוכחי, התברר שצה"ל כבר חורג מתקציב 2025 וכי יתכן שידרשו תוספות של מיליארדים.

"כן, מילואים הפכו לסידור עבודה. זה ידוע לנו", אומר לשומרים גורם באוצר. "אנחנו מנסים כבר שנה וחצי להילחם בזה". לדבריו, בדיונים שונים הם שבים ומציגים את העלויות המשקיות ומציגים דוגמאות ספציפיות להפחתה של ימי מילואים. אחד ההישגים, הוא מספר, הוא תיקון סעיף החלטת ממשלה 2540 שבמסגרתו הוחלט, שהמענקים לחיילי כיתת כוננות במילואים שאינם לוחמים במערך ההגנה המרחבית (הגמ"ר), יופחתו מ-136 שקלים ליום ל-60 שקלים ליום. "עשינו בהחלטות הממשלה האחרונות הבדלה רחבה בין מערך לוחם ללא לוחם, תחת הנחה שרוב הדברים הבעייתים נמצאים במערך הלא לוחם", אומר הגורם. (שומרים ביקש מדובר צה"ל נתונים על התפלגות ימי המילואים בין יחידות לוחמות לבין כאלו שאינן מאז המלחמה, אולם נתונים אלו לא נמסרו). 

"לנו, כמשרד האוצר, גם אין יכולת להעריך כמה ימים מילואים הם הכרחיים וכמה הם מבוזבזים. אין לנו שום יכולת לאמוד דבר כזה. זה התפקיד של הצבא", אומר לשומרים גורם במשרד

"הבעיה היא שבתוך הצבא, יש דברים שמנוגדים לפקודות", ממשיך איש האוצר. "אם חייל שומר מעט מדי או עושה מעט מדי משמרות, זה אומר שאמורים להיות שם פחות חיילים, ומישהו בתוך הצבא אמור למנוע את זה. מהצד שלנו, כל מה שאפשר לעשות ברמת פגישות שוטפות עם הדרגים הבכירים בצבא והחלטות ממשלה, אנחנו עושים. המצב, לצערנו, רחוק משלמות. לנו, כמשרד האוצר, גם אין יכולת להעריך כמה ימים מילואים הם הכרחיים וכמה הם מבוזבזים. אין לנו שום יכולת לאמוד דבר כזה. זה התפקיד של הצבא". 

מה עושה הצבא? לדברי ראש אכ"א לשעבר, אלוף (במיל') חגי טופולונסקי, "נוצר מצב אבסורדי שאת הצבא זה לא מעניין, והאוצר לא באמת מפקח. עוד לפני המלחמה, החלה מגמה של אנשי מילואים שראו בשירות שלהם פרנסה ופתרון תעסוקתי. המציאת של צווי 8 מתמשכים החריפה את זה. אתה שואל אנשים צעירים שהשתחררו, מה אתה עושה - הם אומרים לך - אני במילואים. השבוע מישהי אמרה לי, 'אתה יכול לסדר לי משהו במילואים שאשתחרר?' זה מצב רע מאוד. עברנו מהתנדבות למילואים כפתרון תעסוקתי".

"נוצר מצב אבסורדי שאת הצבא זה לא מעניין, והאוצר לא באמת מפקח. עוד לפני המלחמה, החלה מגמה של אנשי מילואים שראו בשירות שלהם פרנסה ופתרון תעסוקתי. המציאת של צווי 8 מתמשכים החריפה את זה"

טופולונסקי מספר כי הוא מלווה "בהתנדבות שני יישובים מהעוטף, לאורך שנה ומשהו", אולם, "כיתת הכוננות קיבלה צווי 8, קיבלה כסף - שכר מהצבא. במשך שנה היו תושבי יישוב שקיבלו כסף תמורת משימות אבטחה שעשו, זה מצב לא רצוי שבו קונים אנשים בכסף". 

אחד המקומות הללו הוא בארי, שנפגע קשות בשבעה באוקטובר, שם אפשר למצוא חיילי מילואים השומרים בש"ג של הקיבוץ, שנמצאים שם למעלה משנה. חלקם עבדו באזרחות בענף התיירות שקרס בשל המלחמה, ובכורח הנסיבות הש"ג הפך לסידור עבודה עבורם. 

עוד ביישובי העוטף אפשר למצוא את ב', חייל מילואים ששירת ביחידה מובחרת ונמצא כעת בשמירות בקיבוץ אליו עבר לאחר שעשה שמירות קודם לכן בקיבוץ בצפון. בשני המקרים, שמע מפה לאוזן על אפשרות לשמור מעט שעות יחסית ולקבל שכר מינימום של מילואים, שעומד על כ-9,600 שקלים לחודש ומגיע לכעשרת אלפים עם הוצאות. שירות המילואים של ב' כולל שמירה של ארבע שעות ביממה, כאשר את שאר הזמן הוא מקדיש ללמידה לפסיכומטרי בספרייה של הקיבוץ, שבה הוא נמצא יחד עם חברים נוספים שמתכוננים לבחינות קבלה במוסדות שונים. כולם נמצאים ב"צו 8 פתוח". 

עד כמה הצו הזה הוא סידור עבודה ולא כורח אמיתי, מלמדת העבודה שאם חבריו של ב' ליחידת המילואים האורגנית שבה הוא משרת יגויסו בצו 8, הוא מיד יחבור אליהם ויעזוב את המשמרות הנוחות בקיבוץ - כמו שכבר קרה אצל צעירים אחרים בקיבוץ שגויסו בצו 8 "אמיתי" לקראת התמרון הנוכחי בעזה. 

בגבול הצפון, שם המלחמה אינה במצב פעיל זה זמן מה, מעיד אחד התושבים, כי מדובר בתופעה שנפוצה גם כן. "אני לפעמים מבקר אצלם בעמדות, מדבר איתם, אתה רואה אנשים שאין להם משהו אחר לעשות בחיים, וכרגע המצב הזה נוח עבורם", הוא מספר. "לי זה נראה מאוד משונה שמחזיקים כוח מילואים ללא הגבלה לאורך תקופה ארוכה כל-כך". 

"עשרים חבר'ה שלמעשה היו שכירי חרב"

חשוב לומר, אין בדברים העולים בכתבה כדי להטיל ספק בעומס הנטל ובקשיים שחווים משרתי המילואים ובני משפחותיהם ובוודאי לא בסיכונים ובהקרבה. הכתבה מבקשת להאיר זרקור על מחירה של מלחמה שאינה נגמרת ועל העיוותים שזו מייצרת בכל הנוגע להקצאת ימי מילואים (ימ"מים) וחלוקתם. 

אל"מ (במיל') חנוך דאובה, יו"ר פורום לוחמי חרבות ברזל, אומר כי צה״ל עבר מקיצוניות אחת של קיצוץ בימי מילואים לקיצוניות השנייה, של חלוקה חופשית. "כשהייתי מח"ט מילואים לפני המלחמה, האתגר הגדול היה להביא ליחידה כמה שיותר ימ"מים", כך דאובה. "בדרך-כלל היינו מקבלים כמות מאוד נמוכה של ימ"מים והיה צריך לעשות שמיניות באוויר כדי להשיג עוד. עכשיו אין בעיה של ימ"מים, אלא של התייצבות חיילים ביחידות הלוחמות. מפקדות של אוגדות בנויות מאנשי מילואים. 

"במצב היום, של שגרת מלחמה, אין לצה"ל מנגנוני בקרה לטפל בתופעה הזו של אלו שעושים המון מילואים, גם אם לא באמת צריך אותם"

"מאז המלחמה, האוגדות פתוחות ועובדות, והמפקדות שלהן הן רק אנשי מילואים. אז אתה מדבר על אלפי אנשים שנמצאים בצווים פתוחים המון זמן. השיטה בצה"ל בנויה כך שהצבא מפעיל מילואים בצורה מלאה, קורא לכולם, לתקופה קצרה לכל היותר חודש-חודשיים, כמו שהיה ב'צוק איתן'. בקצה השני זה מילואים בימי שגרה של אימונים ותעסוקה לתקופת זמן מוגבלת. במצב היום, של שגרת מלחמה, אין לצה"ל מנגנוני בקרה לטפל בתופעה הזו של אלו שעושים המון מילואים, גם אם לא באמת צריך אותם". 

תא"ל במילואים, שבתפקידו האחרון היה בתפקיד מטה בכיר, מוסיף כי "ההמצאות של המערכת בסיטואציה המוגדרת מלחמה לאורך זמן מייצרת הרבה אזורי לגיטימציה אפורים. כל יום רואים את זה - היום מלחמה, מחר שקט, מחרתיים עסקה. מבחינה רשמית, המלחמה כל הזמן נמשכת, ולא נראה שיש לזה סוף. ככה נוצרות פרצות שקוראות לגופים ואנשים שמנצלים את המערכת בשעה זו. חלק עושים עבודה טובה, פשוט לא חייבים לעשות אותה. יש גם כל מיני בכירים לשעבר, שפתאום במילואים נותנים להם להיות 'הצל' של מישהו, או גיבוי או פרויקט - כל מיני תפקידים מקושקשים והם לוקחים. 

"הבעיה היא שברגע שאתה לא במצב מלחמה, אתה לא יכול להחזיק צווי 8 פתוחים כל-כך הרבה זמן. מצד שני, במציאות שנוצרה, אתה לא יכול בדיוק להגדיר את המצב הזה. המערכת לא יכולה לתפקד בלי כלים של גמישות. אין ספק שכאשר מצב זה נמרח לאורך כל-כך הרבה זמן, נוצרים הרגלים לא טובים בכל המערכת". 

אחד ההרגלים הללו הוא מתכונת של שירות מילואים של שבוע-שבוע. כלומר, שבוע של שירות מילואים ביחידה ושבוע בבית, כאשר התשלום הוא על כל התקופה. המודעה לגבי אוגדה 98, שצוטטה בתחילת הכתבה למשל, מבטיחה שירות במתכונת זו. במודעה אחרת שפורסמה לאחרונה, יחידה באזור אריאל מחפשת אנשי מילואים לצורך שמירה על מחנות, בצו 8, במתכונת של שבוע-שבוע. להבדיל, בת 21 מתל אביב פרסמה לאחרונה מודעה ולפיה היא מחפשת מילואים בתפקידי מטבח או שמירה במתכונת של שבוע-שבוע. לפי המודעה היא בעלת הכשרת רובאי 02, "אבל יש לי ניסיון במטבח צה"לי וגם בשמירות!״. 

המודעות האלו מתפרסמות בזמן שמבחינת הנהלים הרשמיים בצה"ל, חייל בתעסוקה מבצעית שנקרא בצו 8, אמור לקבל שלושה ימי חופש על 11 ימי שירות. ואולם הסוסים כבר מזמן ברחו מהאורווה. 

מ', קצין באחת מחטיבות המילואים הקרביות, מספר איך הדברים נראו מנקודת מבטו: "לפני שנה היינו בצפון, והיה חסר לנו צוות לאבטח את 'הקדמית' (כח עורפי של קצינים השולט מרחוק על הלחימה, ש"ש). דרך המודעות בקבוצות ווטסאפ, מישהו הצליח ליצור חבורה כזו, שהעברנו אותה מחטיבה לחטיבה והם ביצעו את המשימה. הם היו משהו כמו עשרים חבר'ה, שלמעשה היו שכירי חרב. הם באו מכל מיני מקומות - אחד סטודנט, אחד מתווך נדל"ן, אחד עצמאי. הם עשו שבוע-שבוע, וקיבלו גם על השבוע בבית. לא אהבתי את זה, אבל נכנעתי לזה כי הבנתי שאין ברירה. אנשים מפורקים, ואי-אפשר למשוך למילואים אחרת. כבר אין את ההתלהבות שהייתה בהתחלה. היום, רוב צבא המילואים עובד במודל הזה. שבוע-שבוע התנרמל, וזה ייקח הרבה שנים לתקן את הנרמול הזה. תחשוב על לוחם צעיר שנכנס למעגל המילואים, זה מה שהוא מכיר. זה נזק לטווח ארוך".

"ההמצאות של המערכת בסיטואציה המוגדרת מלחמה לאורך זמן מייצרת הרבה אזורי לגיטימציה אפורים", אומר תא"ל במיל'. "כל יום רואים את זה - היום מלחמה, מחר שקט, מחרתיים עסקה. מבחינה רשמית, המלחמה כל הזמן נמשכת, ולא נראה שיש לזה סוף. ככה נוצרות פרצות שקוראות לגופים ואנשים שמנצלים את המערכת בשעה זו. חלק עושים עבודה טובה, פשוט לא חייבים לעשות אותה"

המענקים? "הרגשתי שזה מוגזם"

המשמעות היא כפל משכורות, כאשר המדינה משלמת. מי שעושה "שבוע-שבוע" יכול לעבוד בשבוע שהוא בבית. הצעיר ג', למשל, שמוזכר בתחילת הכתבה, מספר ששירתו איתו אנשים שבמקביל עבדו "שחור". כמו כן, כששומרים פנה לבירור עם אשת הקשר במודעה על הגרפיקאי שהוזכרה גם היא קודם לכן, כדי לשאול, האם אפשר לעשות את העבודה במקביל לעבודה האזרחית התשובה שהתקבלה במהרה הייתה - "כן, בטח".

גם י', שכאמור שירת כ-500 יום כקצין במפקדה, מעיד כי ראה לא מעט סביבו שעובדים במקביל לשירות המילואים. "רובנו, עשינו בין שלוש לארבע משמרות בשבוע", הוא מספר. "משמרת זה 12 שעות, תוסיף לזה שעה נסיעה, יוצא 40 שעות שבועיות, לכאורה זה כמו משרה מלאה, אבל אתה עושה משמרות בסופי-שבוע, זה נותן יום-יומיים למי שרוצה לעבוד באמצע השבוע. במקרה זה, זה משכורת כמעט כפולה או 1.5, וזה עוד לפני בונוסים, מענקים, והחזרים על נסיעות". 

במהלך המלחמה, הממשלה אישרה כמה וכמה תוכניות מענקים לאנשי מילואים ולבני משפחותיהם. אנשים ששירתו תקופות ממושכות עשויים לקבל עשרות ואף מאות אלפי שקלים מענקים. לדברי י', שבאפריל האחרון הגיעו אליו המענקים על השירות ב-2024, הוא הרגיש אי-נוחות. "הרגשתי שזה מוגזם", הוא מספר, "תרמתי לעמותה גדולה שפעלה רבות בזמן המלחמה ולהקמת מצפור זכרון לזכר הנופלים. השכר והתעסוקה שלי בסופו של דבר לא נפגעו, והרגשתי שאני כן רוצה להחזיר קצת לחברה". 

במקרה אחר, שהגיע לידי שומרים, קצין בכיר ביחידה הבינלאומית של דובר צה"ל, העביר, תוך כדי שירות המילואים שלו בדובר צה"ל , סיורים בניר-עוז וביישובים אחרים שנפגעו לקבוצות של מבקרים מחו"ל. הסיור כלל כניסה לבתים אליהם חדרו מחבלים. באזרחות, אותו קצין הוא מורה דרך בעל חברה פרטית, המעביר סיורים לקבוצות בחו"ל. הוא גם זכה במכרז של משרד החוץ להדרכת קבוצות אורחים שמגיעות לבקר בישראל. כך, בזמן שהוא במילואים בדובר צה"ל הוא הדריך את הקבוצות שהגיעו מחו"ל ושעבורם החברה שלו קיבלה כסף. 

לטענת הממונים עליו בדובר צה"ל, הם כלל לא ידעו על ניגוד העניינים הפוטנציאלי הזה, ורק אחרי פניית שומרים הם התוודעו אליו. "באמת היה כאן דבר פסול, ופעלנו כדי לתקן אותו", אמר לשומרים גורם ביחידה. "להתרשמותי, הקצין פעל בתום לב. הוא התנצל, וחתמנו איתו על הסדר ניגוד עניינים".

"היום, רוב צבא המילואים עובד במודל הזה", אומר קצין מילואים ביחידה קרבית. "שבוע-שבוע התנרמל, וזה ייקח הרבה שנים לתקן את הנרמול הזה. תחשוב על לוחם צעיר שנכנס למעגל המילואים, זה מה שהוא מכיר. זה נזק לטווח ארוך"

בדובר צה"ל סירבו להתייחס לנאמר בכתבה. גורמים בתוך הצבא טענו בפני שומרים, כי "צה"ל מברך על המוטיבציה הגבוהה לשירות המילואים לצד העצימות והצורך המבצעי. עם זאת, היקף המשימות והעומס הנגזר גדולים במקצועות חיוניים (לחימה, נהיגה גבוהה וכו׳) ועדיין ישנם פערי כוח אדם מסוימים, אליהם לא ניתן לבצע הסבות ממקצועות העורף מפאת חוסר התאמה לתפקיד. צה"ל נוקט בצעדים שונים על מנת להגדיל את סד"כ צה"ל הלוחם, בין היתר על ידי החזרת משרתים כשירים מפטור בצו פוקד". 

לטענת אותם גורמים, "צה"ל מנהל ושולט בפערי כוח אדם ביחידות המילואים בערוצי הפעולה המקצועיים. קיימים מנגנונים קבועים לאיוש פערים ובנוסף אליהם יכולת לייצר חיבור בין צורך ביחידה לבין חיילים המבקשים לתרום או לשנות שיבוץ, למשל באמצעות אתר "מילג'ובס" ומוקד ׳חוזרים למילואים’ שהוקמו על מנת לקשר בין משרתי מילואים לתפקידים הרלוונטיים עבורם. 

"בקשות לשיבוץ המגיעות דרך מנגנונים שאינם פורמליים נבחנות אחת לאחת על בסיס הצורך, מקצוע, פרופיל רפואי, אופי השירות ועוד. מדיניות הפעלת הכוח בתעסוקה מבצעית בצו 8 קובעת כי על כל 11 ימי שירות מילואים פעיל מגיעים למשרת שלושה ימי חופשה ותשעה ימי התארגנות למי שמשלים את תקופת התעסוקה המבצעית בסופה. 

"שירות 'שבוע שבוע' יכול להיות אפשרי אך ורק במידה ומשרת מילואים אינו נמצא בצו פתוח". 

לסוגיית המקרה של קצין בכיר ביחידה הבינלאומית של דובר צה"ל, נמסר מדובר צה"ל: "ההתנהלות המתוארת נבדקה והנהלים בנושא חודדו. כמו כן, הובהרו הנהלים של הוצאת משלחות מטעם הארגון. הנדון שירת כמפקד מוערך בדובר צה"ל לאורך תקופה ממושכת".

‍

רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים