זימון משטרתי שגרתי לכאורה הוביל את עדי ישראלי למפגש בלתי צפוי עם אנשי שב"כ. דפיקה בדלת, אנשים בלבוש אזרחי שמגישים לה הזמנה לתשאול, ורק בתחנת המשטרה הבינה שמדובר בחקירה אחרת.

"לא הופתעתי שהגיעו אליי", אומרת ישראלי, בת 27 מתל אביב. "ניסיונות ההפחדה וההשתקה הופכים להיות נפוצים נגד אנשי מחאה. מגיעים לאנשים הביתה, ולפעמים גם עוצרים אותם. אני לא יודעת למה השב"כ הגיע דווקא אליי, כי מעולם לא רמזתי שצריך לפגוע פיזית במישהו. אני כן קוראת להחרפת המחאה, מבלי לפגוע באף אדם. אני תלמידת תואר שני לספרות ולפילוסופיה. זה כנראה מאיים עליהם".

"הגעתי למה שחשבתי שהוא חקירה במשטרה", היא ממשיכה. "חיכו לי שם שלושה אנשי שב"כ ששאלו אותי ישירות אם יש לי כוונות לפגוע בראש הממשלה או בסביבתו, או באחד מסמלי המדינה. אמרתי שכמובן שלא. הם שאלו אם בכוונתי לעודד אנשים לעשות דברים כאלה, ושוב אמרתי שלא. הם הציגו לי פוסטים מהפייסבוק שלי, שמבחינתם גרמו להם 'לחשוש', נקרא לזה כך." ביקשתי לצאת להתייעץ עם עורך הדין שלי. הם התעלמו." ה"שיחה" הסתיימה לאחר כמה דקות.

בשנתיים האחרונות מוזמנים פעילי מחאה מפעם לפעם לשיחות עם שב"כ. אולם מה שבולט אצל ישראלי הוא שמדובר בהפרה בוטה של הכללים שקבע בג"ץ בנוגע לשיחות מסוג זה. לפי פסיקת בג"ץ מ-2017, זימון לשיחה לא ייעשה על גבי אותו טופס משטרתי המשמש לזימון לחקירה, ויש להבהיר למוזמן כי אינו חייב להגיע וכי הדברים שייאמרו לא יוכלו לשמש נגדו בהליך משפטי בעתיד. כל אלה לא קרו לישראלי.

עו"ד רן תגר, ממערך "עוטף עצורים" המספק סיוע משפטי למוחים נגד הממשלה, ליווה את ישראלי לתחנה ואומר כי לא מדובר במקרה חד פעמי. "זו לא פעם ראשונה ולא חמישית ששב"כ מזמן פעילים ל'שיחות ידידותיות''. ההנחיות שלנו זה לא להגיע לשיחות כאלה, אז הם אומרים 'הבה נתחכמה לו'.

"הם שולחים שוטרים למסור את הזימון, ואז האדם מגיע עם הסנגור שלו כשהוא חושב שמדובר בחקירה משטרתית – והפלא ופלא, שלושה אנשי שב"כ מחכים לו שם ושואלים שאלות ביזאריות כמו 'האם את מתכוונת להרוג את ביבי, או לפגוע בסמל שלטון אחר'. עשו לה כיפה אדומה, בניגוד מוחלט לפסיקת בג"ץ. ומה שחמור זה ששתי רשויות שאמונות על אכיפת החוק פועלות בניגוד לחוק. אבל מה חדש?", תוהה תגר.

"בעולם נורמלי, שהיה פה עד לפני שלוש שנים, מי שהיה מעז להגיש כזאת בקשה, ואז לחטוף כזאת סטירת לחי משופט, היה יושב בשקט בפינה, מתבייש, והמנהל שלו היה אומר לו 'מה לעזאזל עשית'. היום הוא מקבל קידום", אומר עו"ד גולדברג

המשטרה מתעלמת מבתי המשפט

ואכן, הפרת פסיקות בתי המשפט מול פעילי המחאה אינה נחלתו הבלעדית של שב"כ, ולמעשה בולטת הרבה יותר בהתנהלות המשטרה מול המוחים. במצב עניינים רגיל, פעולות שונות של המשטרה מגיעות לפתחו של בית המשפט, שמבקר אותן, והמשטרה מפנימה ומיישמת את הביקורת בפעמים הבאות.

בשלוש השנים האחרונות השיטה הזו חדלה מלעבוד. המשטרה עוצרת פעילים בנסיבות שבהן קבע בית המשפט שאין עילה למעצר, ומטילה מגבלות על מפגינים גם כשבתי המשפט מבהירים כי אין לכך סמכות. כך למשל במקרה של בועז לבינשטיין, שנוהג להפגין מול ביתו של שר החינוך יואב קיש בהוד השרון.

ב-15 באוקטובר שוטרים שהגיעו לבית השר לקחו את לבינשטיין לחקירה, בחשד להפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הפרת הוראה חוקית, הקמת רעש או הפרעת מנוחת הציבור, השתתפות בהתקהלות אסורה ופגיעה בפרטיות. בתום החקירה שוחרר, אך נדרש להפקיד ערבות ולחתום על תנאים שקבע מפקד המחוז.

לבינשטיין ערער על תנאי השחרור, ובית המשפט קבע כי מאחר שלא הייתה עילה לעצור אותו, אין בסמכות המשטרה לקבוע תנאי שחרור. המשטרה ערערה לבית המשפט המחוזי, ונדחתה. מדובר בתופעה חוזרת. השופט שמואל בורנשטין ציין כי פניותיה "נדחו בזו אחר זו על ידי בתי המשפט".

השופט הזכיר ארבעה מקרים שונים מהשנה האחרונה שבהם נדחו טענות דומות של המשטרה, כולל תיק של לבינשטיין עצמו. אך מילותיו לא הותירו רושם. בסוף השבוע האחרון לבינשטיין שוב נלקח לחקירה,  עם שישה מוחים נוספים. לאחר שעות חקירה קבע בית המשפט, שוב, כי יש לשחרר את כולם ללא תנאי.

"ההתנהלות החוזרת בניגוד להחלטות בתי המשפט מראה שלמשטרה ברור לגמרי שהיא פועלת נגד החוק והפסיקה", אומר עו"ד נעם משי, המייצג את לבינשטיין במסגרת "עוטף עצורים". "המטרה היא לטרטר את המוחים, להפחיד אותם, להציק להם ולאיים עליהם. הם יודעים שהם יפסידו בבית המשפט, אבל הם עדיין עושים את זה. למה? כי הם יכולים. כי זה על חשבון המדינה, על חשבון הכיס שלך ושלי".

"המטרה היא לטרטר את המוחים, להפחיד אותם, להציק להם ולאיים עליהם. הם יודעים שהם יפסידו בבית המשפט, אבל הם עדיין עושים את זה. למה? כי הם יכולים. כי זה על חשבון המדינה, על חשבון הכיס שלך ושלי", אומר עו"ד משי

"ברור שזה מוכתב מלמעלה"

למשי אין ספק שמדובר במדיניות. "ברור שזה מוכתב מלמעלה", הוא אומר. "משטרת ישראל מקבלת חסינות מהמערכת הפוליטית שמעליה. מקסימום אם היא תפסיד בבית משפט, היא תעשה את זה עוד פעם, אבל (כל עוד) היא עושה את עבודתה לפי מה שאומרים לה מלמעלה, אז אף אחד לא יעצור אותה."

איציק לוי נוהג בשנה האחרונה להקריא את שמות החטופים שטרם חזרו, ולאחר מכן את שמות אלה שנרצחו בשבי, מול בית יו"ר הכנסת אמיר אוחנה בתל אביב. לוי ועורכי דינו מונים 16 תיקי חקירה נגדו. לטענתם, הוא נעצר 10 פעמים, נאזק ונכבל 18 פעמים, עבר ארבעה חיפושים בעירום וזומן ל-15 חקירות.

בתי המשפט דחו יותר מפעם אחת את בקשת המשטרה להטיל עליו תנאים מגבילים. השופט עודד מאור מבית המשפט המחוזי בתל אביב אף קבע כי "הקראת שמות החטופים שנותרו בעזה, וזאת בפרק זמן קצר בשעות הבוקר, תוך שימוש באמצעי כריזה (מגה-פון) בודד, הא ותו לא, אינה עולה כדי הפרעה לסדר הציבורי מעבר לנדרש ואף לא כדי פגיעה בלתי מידתית בזכויות השכנים."

עד היום לא הוגש כתב אישום נגד לוי. שניים מהתיקים נסגרו על ידי המשטרה עצמה בעילה של "חוסר אשמה", שישה נוספים נסגרו על ידי הפרקליטות באותה עילה, ושמונה נוספים ממתינים להחלטה. אך המשטרה ממשיכה בשלה. בחודש שעבר, לאחר שהקריא מול בית אוחנה את שמות החטופים שנרצחו בשבי, שוב עוכב לוי, נאזק, ונלקח לתחנת המשטרה. לדבריו, אחד השוטרים בניידת אף חבט בו בפניו.

איציק לוי ועורכי דינו מונים 16 תיקי חקירה נגדו. לטענתם, הוא נעצר 10 פעמים, נאזק ונכבל 18 פעמים, עבר ארבעה חיפושים בעירום וזומן ל-15 חקירות. בתי המשפט דחו יותר מפעם אחת את בקשת המשטרה להטיל עליו תנאים מגבילים

השיטה החדשה: תביעות אישיות נגד שוטרים

משהתברר כי המשטרה אדישה להחלטות בתי המשפט, החליטו עורכי הדין המלווים את פעילי המחאה לפנות לאפיק נוסף. תביעות נזיקין אישיות נגד שוטרים. לוי עצמו הגיש תביעה כזו בגובה 2.9 מיליון שקלים בה נתבעים, לצד המשטרה ושב"ס, גם 14 שוטרים.

לוי מיוצג על ידי עורכי הדין שחר בן מאיר ואורן גולדברג, שמרכז את התביעות האישיות מטעם "עוטף עצורים". "בתי המשפט אומרים שאין עילות למעצר או לשחרור בתנאים, ומה קורה?", אומר גולדברג. "בעולם נורמלי, שהיה פה עד לפני שלוש שנים, מי שהיה מעז להגיש כזאת בקשה, ואז לחטוף כזאת סטירת לחי משופט, היה יושב בשקט בפינה, מתבייש, והמנהל שלו היה אומר לו 'מה לעזאזל עשית'. היום הוא מקבל קידום. אין שום משמעות מבחינתם לביקורת הזאת".

לדבריו, המטרה היא ליצור מסה קריטית של תביעות ופסקי דין שייצרו הרתעה ואחריות. "אחת הסיבות לכך שאנו לא רואים מאות ואלפי תביעות כאלה, למרות דפוס מתמשך ומתועד של הפרות חוק חמורות בהיקף עצום כלפי מפגינים בשלוש שנים האחרונות, היא חוסר הכדאיות הכלכלית", הוא מסביר. "קשה לנהל תביעה מורכבת כשהפיצוי בסוף הוא זעום".

"בארצות הברית על הפרה חוקתית חמורה נפסקים פיצויים של מאות אלפי דולרים, במטרה מפורשת להרתיע את המשטרה. כאן הפיצוי נמדד באלפי שקלים בודדים. המטרה היא ליצור מסה של תביעות, תובעים ופסקי דין, כדי שיהיה בכך גם להגביר את ההרתעה וגם לייעל את ניהול ההליכים וכך להפחית את עלותם. מה שמאפשר זאת הוא ההחלטה שלי להקדיש את עיקר הפרקטיקה שלי להליכים כאלה".

גולדברג מוסיף כי הגיש יותר מ-35 תביעות בשם פעילי המחאה (כולן טרם הוכרעו). למרות שמדובר בתביעות אישיות נגד שוטרים, גם אם אותם שוטרים יפסידו, הסיכוי שישלמו את הפיצוי מכיסם נמוך.

"הדרך לחיוב שוטר בתשלום מכיסו היא מאתגרת משפטית, שכן המדינה לרוב מעניקה להם חסינות או גיבוי", מודה גולדברג, "אבל עצם העובדה שיש פסק דין מנומק של שופט, שכותב שהשוטר הזה והזה הפר זכויות, נתן הוראה לא חוקית לעשות חיפוש בהפשטה, עצר ואזק שלא כדין, יש לזה הרבה מאוד אפקט. יש פה הטלת אחריות. זו המהות, זה מה שחשוב, וזה מה שכמעט ולא קיים במציאות חיינו כיום".

‍ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל רואה במחאה זכות בסיסית במדינה דמוקרטית ולפיכך מאפשרת קיום מחאות מול בתי נבחרי ציבור בהתאם לפסיקת בג"צ, תוך הקפדה יתרה על האיזון שבין זכות המחאה לבין חופש התנועה, הסדר הציבורי ושלום הציבור.

"ככל שמתקיימות מחאות מול ביתו של נבחר ציבור, תוך שימוש באמצעי הגברה וגרימת רעש בלתי סביר, וככל שמתקבלות תלונות מתושבי השכונה על הפרעה לסדר הציבורי המשטרה פועלת לשמירה על שלום הציבור ובטחונו והשבת הסדר על כנו".

בשב"כ סירבו להתייחס לדברים.

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים