ביולי האחרון קיימה ועדת הבריאות של הכנסת דיון באחת הסוגיות החשובות של סדר היום בתחום בריאות הציבור: מחסור חריף ביוד באוכלוסיית ישראל והנזקים החמורים שנגרמים מכך. בשל חשיבות הנושא, בהודעת הסיכום של הישיבה, נדרש משרד הבריאות לעדכן את הוועדה בתוך חודש ימים כיצד הוא מתכוון לקדם את הפתרונות שהוא עצמו הציע - כמו הוספת יוד למלח שולחני המצוי בכל בית. 

חלפו חודשיים ומשרד הבריאות התעלם מהבקשה. ב-19 בספטמבר פנה שומרים למשרד הבריאות בסדרת שאלות, ובהן על התעלמות המשרד מדרישת ועדת הבריאות של הכנסת. עם או בלי קשר לפניית שומרים, כעבור שבוע, הואיל המשרד לחזור לוועדת הבריאות במענה הבא: "אני פועלים בשיח עם הגורמים הרלוונטיים על מנת לקדם תקנות להעשרת מלח ביוד".

העיכוב הלכאורה פעוט ובירוקרטי, הוא חלק מגרירת רגליים ממושכת ותמוהה של משרד הבריאות בנושא. לא פחות משלוש ועדות מומחים של משרד הבריאות קבעו לאורך השנים שיש להוסיף יוד למלח. הראשונה שבהן מסרה את המלצותיה עוד בשנת 1996. לפני שבע שנים, ב-14 באוקטובר 2018, כינס מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ישיבה בנושא העשרת מזונות. הישיבה כונסה לאור המלצות ועדת המומחים השלישית במספר, שקבעה שיש להעשיר שורה של מזונות במינרלים וויטמינים שהאוכלוסייה בישראל חסרה בהם כמו חומצה פולית ויוד. 

תחת הכותרת "החלטות מנכ״ל" בפרוטוקול הדיון מופיעה השורה: "החלטה להתקין תקנות בנוגע להעשרת מלח ביוד". חמש שנים חלפו וב-30 ביולי 2023 כינס אותו בר סימן טוב ישיבה נוספת, שגם בה הנחה את חטיבת שירותי הבריאות לקדם חובת הוספת יוד למלח, חומצה פולית לקמח ו-ויטמין D לחלב. אלא שאף אחת מההנחיות הללו לא הגיעה לכדי מימוש. 

גורם שבקיא בנושא, אומר לשומרים כי לא סביר שהחלטות כל כך קרדינליות בבריאות הציבור לא מיושמות פעם אחר פעם. להערכתו, הסיבה לעיכוב נעוצה בלחצים שמפעילים גורמים בענף המזון החוששים מיצירת תקדים, שכן לצד המלח, יש כאמור כוונה להעשיר מזונות נוספים כמו קמח וחלב.

בדיון שהתקיים בכנסת ביולי האחרון אמר אביב חצבני, מנהל איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, כי תעשיית המלח תומכת בידוד (הוספת יוד) מלח, וכי "צריך לעשות תיקון ברמת האסדרה, מינונים ונושאים טכניים". 

בתגובה לדברים אמר פרופ' אהרון טרואן, מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה, באוניברסיטה העברית ונציג ישראל ברשת היוד עולמית (IGN), כי יש למעלה ממאה שנות ניסיון בעולם בהעשרת מלח ביוד. לדבריו, לשאול אם צריך או לא צריך להוסיף יוד למלח, "זה כמו לשאול האם צריך לשים חגורות בטיחות ברכב. כל השאלות הטכניות הן כלי לעכב את ההתקדמות".

גורם שבקיא בנושא, אומר לשומרים כי לא סביר שהחלטות כל כך קרדינליות בבריאות הציבור לא מיושמות פעם אחר פעם. להערכתו, הסיבה לעיכוב נעוצה בלחצים שמפעילים גורמים בענף המזון החוששים מיצירת תקדים

עייפות, השמנה, פגיעה בתפקוד הלב וכלי הדם

קצת רקע לפני שנמשיך. יוד הוא מינרל חיוני בייצור הורמון בלוטת התריס וחיוני להתפתחות מערכת העצבים והמוח. מחסור ביוד גורם למגוון נזקים בריאותיים כמו פגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית וירידה במנת המשכל, פגיעה בתפקוד התקין של בלוטת התריס שגורמת לעייפות, השמנה, הפרעות במחזור החודשי, פגיעה בתפקוד הלב וכלי הדם, מערכת העיכול ומערכת החיסון ועוד. מקור הצריכה העיקרי של יוד באכילת מאכלי ים, מוצרי חלב וביצים, אלא שבישראל נמדדו בשנים האחרונות רמות נמוכות במיוחד של יוד באוכלוסייה, בין היתר בשל מעבר למים מותפלים נטולי מינרליים ושינויים בהרגלי התזונה.

"אנחנו מאבדים, בהערכה מאוד שמרנית, 11 נקודות איי-קיו מההון האנושי הפוטנציאלי של ההתפתחות קוגניטיבית של ילדים. בהערכה גסה אנחנו פוגעים במיליארד שקל עלויות בריאות בשנתון"

סקר שבדק ב-2017 נוכחות יוד בשתן של 1,023 ילדים ו-1,074 נשים בהריון מישראל מצא אצל 62 אחוז מהילדים, ו-85 אחוז מאוכלוסיית הנשים ריכוזים נמוכים מהרמה המינימלית המומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי. חמש שנים אחר כך, נערך ניטור נוסף והממצאים נותרו כשהיו - מחסור חריף ומסוכן לבריאות.

"כבר לפני תשע שנים הצבענו על כך שנשים בהריון בישראל נמצאות בעשירון התחתון בעולם בצריכת יוד", אמר פרופ' טרואן לחברי ועדת הבריאות של הכנסת. "אם משליכים ממחקרים בעולם על המצב בישראל, אנחנו מאבדים, בהערכה מאוד שמרנית, 11 נקודות איי-קיו מההון האנושי הפוטנציאלי של ההתפתחות קוגניטיבית של ילדים. תוסיף לזה את ההשפעה של תת-תריסיות על השמנה ועייפות כרונית, קשה לאבחן את זה אבל זה כמו אנמיה. בהערכה גסה אנחנו פוגעים במיליארד שקל עלויות בריאות בשנתון".

לדבריו, הסיבה למחסור היא השינויים בהרגלי התזונה: "יש בישראל עלייה בצריכת מזון מתועש דל במינרלים וירידה בדיאטה ים-תיכונית מאוזנת של סלט ומצרי חלב". 

גם המעבר למים מותפלים נטולי מינרליים משפיע על הירידה בצריכת היוד. בנייר עמדה של מרכז טאוב, שהוכן לצורך הדיון, "70 אחוזים מהאוכלוסייה בישראל צורכת מים מותפלים. מחקר שפורסם לאחרונה מצביע על הבדלים ניכרים בריכוז היוד במי הברז באזורים שונים בישראל. כך לדוגמה, בעיר רחובות שבה שיעור הצריכה של מים מותפלים עולה על 80 אחוז נמצא כי ריכוז היוד במי הברז היה פחות מ-1 מק"ג לליטר, ואילו בחיפה שבה צריכת המים המותפלים נמוכה, ריכוז היוד היה גבוה בהרבה". 

"בעיר רחובות שבה שיעור הצריכה של מים מותפלים עולה על 80 אחוז נמצא כי ריכוז היוד במי הברז היה פחות מ-1 מק"ג לליטר, ואילו בחיפה שבה צריכת המים המותפלים נמוכה, ריכוז היוד היה גבוה בהרבה"

5% בישראל לעומת 88% ממוצע עולמי

בשונה מסוגיות אחרות בבריאות הציבור, את הנזקים הללו ניתן למגר בדרכים פשוטות יחסית, שמיושמות ביותר מ-120 מדינות בעולם המחייבות הוספה של יוד למלח שנמכר לתעשייה ולמלח שולחני לצריכה פרטית (מלח מיודד). כך, דוח של IGN שפורסם ב-2022, הדגים את התועלת בחובה המנדטורית: נרשמה עליה עקבית במספר המדינות שצריכת היוד אצלן תקינה וירידה בנטל התחלואה המיוחס למחסור ביוד באותן מדינות. 

ישראל נמנית על קבוצה מצומצמת של 19 מדינות שבהן קיימת רק המלצה לצרוך מלח מיודד, מוצר שנמכר בישראל, אלא שהוא לא מפוקח ומחירו גבוה עד פי חמישה ממחירו של מלח שולחני רגיל - מה שהופך אותו למוצר פרימיום שמעטים קונים. 

מוצר פרימיום | סרטון של מלח הארץ, ששולטת בתחום בישראל 

ואכן, מנתונים שעלו בדיון בכנסת, עולה כי רק כ-5.3% מהילדים ו-5.4% מהמבוגרים בישראל משתמשים במלח מועשר ביוד, לעומת ממוצע עולמי של 88%. "יש כשל שוק בריאותי וכלכלי", אמר בכנסת פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. "מוצר בסיסי חיוני נמכר במחיר מטורף של עשרה שקלים בלי שום הצדקה. מה שמגדיל את פערי הבריאות בין האוכלוסיות. ישראל מפגרת מאחור אחרי מדינות העולם השלישי".

שיא של אבסורד נרשם אגב בכך שברשות הפלסטינית יש חובה להוסיף יוד למלח כבר מ-2002, כאשר ב-2006 החלה חובת הוספת חומצה פולית וברזל לקמח. ישראל היא זו שמספקת לרשות הפלסטינית את המלח המיודד בעוד שמרבית אזרחי ישראל צורכים מלח ללא תוספת יוד. 

"המחסור ביוד מהווה איום ממשי על בריאות הציבור בישראל", כתבו ד"ר מאיה שדה ופרופ' נדב דוידוביץ' מהתוכנית למדיניות בריאות במרכז טאוב. השניים קראו לשר הבריאות לחתום על תקנות המחייבות הוספות יוד למלח שולחני ביתי ולמלח שבשימוש התעשייה, המליצו לקיים קמפיין להעלאת המודעות לשימוש במלח מיודד וכן לבדוק את רמות היוד בסקרי ניטור ביולוגי קבועים שעורך משרד הבריאות. 

"הוועדה רשמה לפניה כי עמדת משרד הבריאות היא שיש לחייב העשרה של המלח השולחני בהתאם להמלצת ארגון הבריאות העולמי ובדומה למדיניות המיושמת במדינות רבות", סיכם ממלא-מקום יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת, ח״כ ניסים ואטורי (הליכוד). "לפיכך הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לקיים בחינה משפטית על הדרך ליישום ההמלצה ולעדכן את הועדה בתוך חודש על תוצאות הבדיקה". 

הדיון התקיים ב-17 ביולי, תשובת המשרד הגיעה כאמור רק ב-25 בספטמבר, רק לאחר פניית שומרים בנושא. 

שומרים יוסיף לעקוב ולעדכן בנושא החשוב לבריאות הציבור בישראל. 

‍

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בקידום העשרה מחייבת של המלח ביוד לטובת בריאות הציבור. כפי שהוצג בוועדה, יוד הוא מרכיב חיוני להתפתחות המוחית והקוגניטיבית ולתפקודי הגוף ברמה היומיומית. 

"היוד נמצא בחוסר משמעותי באוכלוסייה. בישראל קיים מחסור אצל כ-60 אחוז מאוכלוסיית הילדים וכ-85 אחוז מקרב נשים בהריון. בדומה למקובל בלמעלה מ-120 מדינות בעולם, המשרד תומך באסדרה מחייבת, אשר תהווה את הדרך הבטוחה והיעילה ביותר למניעה ולטיפול במחסור ביוד.

"המזון אשר ישמש כנשא ליוד, כפי שמומלץ על ידי גופי רבים, הוא המלח השולחני, מפני שהוא נצרך על ידי כל האוכלוסייה וניתן לבקר את הכמויות המוספות לו בצורה ממוקדת. אמצעי זה הוא ללא השפעה על הטעם ועל הרגלי הצריכה של האוכלוסייה. המשרד החל בדיונים עם התעשייה הרלוונטית בישראל והובעה נכונות מצידה לשיתוף פעולה במימוש האסדרה שתיקבע. לשם יישום הנאמר לעיל, לטובת בריאות הציבור, אנו פועלים בשיח עם הגורמים הרלוונטיים על מנת לקדם תקנות להעשרת מלח ביוד מכח חוק הגנה על בריאות הציבור". 

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים