לילה סטילמן, בת 19 מוורמונט שבארה"ב, היא בת למשפחה יהודית ליברלית. היא ביקרה בישראל לא מעט פעמים, כולל למשך שנה כשהייתה בכיתה י'. כשסיימה את התיכון הגיעה לישראל לתקופה של חצי שנה נוספת, במסגרת תוכנית "אחוות עמים", של תנועת השומר הצעיר העולמי. בעונת המסיק הקודמת לפני כשנה, היא התלוותה לקבוצת פעילים של ארגון "קול רבני לזכויות אדם", באזור הכפר בורין שבשומרון. מבחינת סטילמן, שלא מכירה את השטח ולא דוברת עברית שוטפת, היא סמכה על ראשי הקבוצה, והייתה לדבריה עם אוזניות על האוטובוס. תחילה, נאמר לפעילים שמדובר בשטח צבאי סגור והם נסעו למקום אחר. שם עוכבו שוב על ידי צה"ל והורחקו גם ממנו באותה טענה. הפעילים הישראלים הורחקו ל-15 יום משטחי הגדה, אבל סטילמן ופעילה יהודיה-אמריקאית נוספת כבת 60, הועברו לידיה של משטרת אריאל. אחרי יום שלם במשטרה נלקחו השתיים בשלוש לפנות בוקר לנתב"ג, שם עברו תשאול על-ידי ממונה ביקורת הגבולות. משם הן נשלחו למעצר של שלושה ימים בכלא גבעון שברמלה, המיועד לשוהים בלתי חוקיים, ולאחר מכן הועלו על טיסה חזרה לארה"ב עם צו הרחקה מישראל לעשר שנים. 

המקרה הזה זכה להדים רבים בקהילות יהודיות בחו"ל, ובפרט בקרב יהודי ארה"ב. במאי האחרון ערערה סטילמן על צו ההרחקה בבית-המשפט המחוזי, ערעור שנדחה כעבור חודשיים. בשבוע שעבר (יום ד') הגישה סטילמן, באמצעות עורכת-דינה מיכל פומרנץ, בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בבקשה, המזכירה גם מקרים אחרים של פעילי זכויות אדם שגורשו מישראל, נטען, כי "הליך זה מעלה שאלה עקרונית… האם רשאית המשיבה (רשות האוכלוסין)... להרחיק תיירים מכוח הפרה לכאורה של צו שטח צבאי סגור, בלי לבחון את חוקיות הצו והמעצר המשטרתי לאחריו ובלי להפעיל שיקול דעת עצמאי". 

בהמשך נכתב, כי "מצב זה, בו פעילים בינלאומיים מגורשים מישראל מבלי שיש טענה ממשית להפרת תנאי אשרתם או חשד לפלילים, אלא רק בשל מוטיבציה של המשטרה לגרשם בשל עמדותיהם הפוליטיות - הוא בלתי סביר בעליל". 

נשלחה למעצר של שלושה ימים בכלא גבעון שברמלה, המיועד לשוהים בלתי חוקיים, ולאחר מכן הועלתה על טיסה לארה"ב עם צו הרחקה לעשר שנים

המקרה של סטילמן הוא אחד הביטויים הקיצוניים למדיניות ממשלת נתניהו בשנים האחרונות. הממשלה על זרועותיה, מונעת כניסה לישראל מאנשים שמותחים עליה ביקורת ובהם עיתונאים, אקדמאים, פעילי זכויות אדם ועובדי ארגוני סיוע בינלאומיים. "ההגבלות והאיסורים השונים מגיעים מאותם מקום", אומר פרופ' אדם שנער, מומחה למשפט חוקתי וזכויות אדם מאונבירסיטת רייכמן. "יכול להיות שההקשר החוקי עבור כל אחד הוא שונה, אבל המקור האידיאולוגי הוא לנקות את המרחב הציבורי מביקורת על ישראל. אי אפשר לעשות זאת כלפי ישראלים, כי יש להם זכות להיות פה, אז מונעים את זה מפעילי זכויות אדם ואחרים שמגיעים לחו"ל". 

מדיניות זו אינה פוסחת על יהודים, כפי שמדגים המקרה של סטילמן, וכן על מי שמבקשים לעלות לישראל מכוח חוק השבות. כך, לאחרונה הפסיקה המדינה את תהליך העלייה של שני צעירים בשנות העשרים לחייהם: אחד מאנגליה והשנייה מארה"ב, שהשתתפו בהגנה על פלסטינים ממתנחלים בשטחים, כפי שדווח בהארץ. 

מקרים דומים היו גם בתקופת האינתיפאדה השנייה, אלא שאם לפני עשרים שנה אלו היו מקרים בודדים, כיום מדובר בעשרות רבות. מושג לגבי המספרים התקבל בדיון שנערך בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת בנובמבר 2025, שכונס על-ידי יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב בעקבות המקרה של סטילמן. בדיון דיווחה נציגת המשטרה, כי באותה השנה נמנעה כניסתם של 150 אזרחים זרים לישראל וגורשו 43. מאז, מעידים גורמי המקצוע שעוסקים בתחום, נוספה לכך גם מניעת כניסה מעיתונאים זרים. 

בשבועיים שלפני הבחירות האחרונת לכנסת, דווח על לפחות חמישה מקרים כאלו. האגודה לזכויות האזרח פנתה בעניין זה לרשות האוכלוסין וציינה במכתבה שהדבר פוגע לא רק בעיתונאים, אלא גם בחופש הביטוי של הציבור בישראל. בתגובה, טענה הרשות שבהיעדר פרטים מזהים, היא אינה יכולה להתייחס. "המשרד שלנו עובד בתחום ההגירה וזכויות אדם הרבה שנים", אומר לשומרים עו"ד תמיר בלנק, המייצג עיתונאים זרים שנמנעה כניסתם לישראל. "עד לפני שנה לא היה אף מקרה של עיתונאים שהגיעו אלינו. כיום, כל כמה שבועות או שמישהו מתקשר שאייצג אותו או שאני שומע על מישהו אחר שנמנעה ממנו הכניסה. זו תופעה חדשה שלא הייתה קודם לכן". 

לדברי גורם בהתאחדות העיתונאים הזרים בישראל, בשנה האחרונה נמנעה כניסתם של בין 12-15 עיתונאים זרים לישראל (האיגוד מייצג את העיתונאים השוהים באופן קבוע בישראל, ואין ברשותו מידע רשמי על מבקרים אד-הוק). לדברי אותו גורם, בחלק מהמקרים מדובר באנשים שנשללה מהם אשרת הכניסה לישראל כשהיו בחו"ל, אך גם היו מקרים שהכניסה נמנעה כשנחתו בנתב"ג. "האנשים האלו צריכים להישאר בשדה התעופה, הם נלקחים לתא כמו פושע, ללילה", הוא אומר לשומרים. "הם גם לא יודעים למה הם מקבלים סירוב. זה קשה במיוחד לפרילנסרים כי אין להם גב של ארגון גדול שיכול לממן עורכי-דין ולהילחם".

"ההגבלות והאיסורים השונים מגיעים מאותם מקום", אומר פרופ' אדם שנער. "יכול להיות שההקשר החוקי עבור כל אחד הוא שונה, אבל המקור האידיאולוגי הוא לנקות את המרחב הציבורי מביקורת על ישראל"

"יש לנו מידע מודיעיני או משהו כזה"

בעשור האחרון ישראל בנתה תשתית משפטית ובירוקרטית המקלה על מניעת כניסה לתחומה. ב-2017 חוקק תיקון 28 לחוק הכניסה לישראל הקובע שתשלל הכניסה למי קורא לחרם על ישראל. בפברואר 2025 נוסף תיקון 40 ונקבע שגם הכחשת השואה, הכחשת טבח שבעה באוקטובר ותמיכה בהעמדה לדין של מדינאים או קצינים ישראלים בבתי-דין בחו"ל, ימנעו כניסה. כנגד הסעיף האחרון, הנוגע לתמיכה בהעמדה לדין בחו"ל, הוגשה עתירה לבג"ץ מטעם עמותות "בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל" ו"האקדמיה למען ישראל דמוקרטית", ביחד עם עוד 54 אנשי אקדמיה. זאת, בטענה שסעיף זה פוגע בחופש הביטוי של כלל אזרחי ישראל ובחופש העיסוק שלהם, כמי שמארגנים כנסים בינלאומיים בישראל שאליהם מגיעים אורחים מחו"ל. 

במהלך הדיונים על החוק בוועדת הפנים של הכנסת התנגד לחוק גם נציג הייעוץ המשפטי לממשלה. "נכון, ההצעה עוסקת בזרים, אבל הדבר עלול בעקיפין ליצור אפקט מצנן לגבי התבטאויות בליבת חופש הביטוי", אמר נדב גולני, נציג היועמ"ש, בדיון שהתקיים בפברואר 2025. "ההצעה הזאת יכולה לפגוע בישראלים המבקשים לקיים בישראל מפגשים מסוגים שונים, מפגשים אקדמיים, תרבותיים, פוליטיים ואחרים, עם זרים שמביעים דעות מסוג מסוים שחוסות תחת חופש הביטוי במדינת ישראל". 

לצד זאת, נוסף בינואר 2025 ממד בירוקרטי חדש - טופס ה-ETA של רשות האוכלוסין וההגירה. על פניו, מדובר בהליך שנעשה גם במדינות מערביות רבות בעולם, שבו אזרחים ממדינות שמהן אין צורך בויזה ממלאים פרטים בטופס מקוון לפני כניסתם למדינה. הבקשה לרוב מאושרת אוטומטית בתוך מספר דקות או שעות, והדבר מאפשר למדינה המארחת לנטר שמית את הנכנסים אליה. אולם בישראל, שבה האישור תקף לשנתיים, הכלי הזה הפך את מניעת הכניסה על רקע פוליטי להרבה יותר שגור. 

כך זה עובד: פעילים זרים שמגיעים אל שטחי הגדה, מציגים את התעודות המזהות שלהם לשוטר או חייל, ולאחר מכן מקבלים הודעה על שלילת אישור ה-ETA שלהם, כך שבפעם הבאה שיבקשו להגיע לישראל הם לא יורשו להיכנס. כך קרה לפני כשבועיים, כאשר כ-80 פעילים מטעם עמותת "קול רבני למען זכויות אדם" ליוו מסיק זיתים באזור נחלין שבגוש-עציון. הפעילים נלקחו לחקירה בחטמ"ר עציון, כאשר בתוך הקבוצה היו כמה עשרות יהודים אמריקאיים, שמאז רובם חזרו לארצות-הברית ואז קיבלו הודעה שנשלל מהם האישור. שבועיים קודם לכן, אותו הדבר קרה לשתי אזרחיות זרות שהשתתפו בפעילות דומה והציגו את הדרכונים שלהם בפני כוחות הביטחון. 

 לדברי פרופ' יעל ברדה, מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית ומחברת הספר "הבירוקרטיה של הכיבוש", ETA הפך לכלי נח מאוד עבור הרשויות. "במקום לסרב כניסה בנתב"ג, אפשר לעשות זאת אונליין, כשהאדם בחו"ל. ה-ETA טוב למערכת כי זה משהו בירוקרטי. אומרים, אוקיי יש לנו מידע מודיעיני או משהו כזה, אז מבטלים אשרה. זה שונה ממצב שמגיע פרופסור לנתב"ג, מחכה שמונה שעות וזה הופך לכותרת בניו-יורק טיימס. הבירוקרטיזציה הזו נועדה להפוך את זה למשהו הרבה יותר שגרתי, נסתר מן העין, אירוע לא פוליטי". 

נציגת המשטרה: "למחוז ש"י יש מדיניות"

תשתית אחרת נבנתה במשטרה, תחת השר הממונה בן גביר. באפריל 2024 פורסם ב-ynet שהשר הקים צוות משטרתי שיפעל נגד נוכחות פעילי שמאל בשטחי הגדה. לאחר הפרסום ניסה עו"ד איתי מק, העוסק בהגנה על פעילי זכויות אדם, לברר עם המשטרה על נסיבות הקמת הצוות. לשומרים הוא מספר: "הקמת הצוות הזה הייתה מחוץ לסמכות של השר ושל המשטרה. בעל הסמכות להוציא צו הרחקה בגדה המערבית מטעמי ביטחון הינו מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית. כלומר, כדי שהצוות יממש את תפקידו, היה עליו לעודד מעצרים של פעילי שמאל ולהתערב בחקירות שלהם על-פי מדיניות, כך שכולם אוטומטית יורחקו מהגדה".

"הקמת הצוות הזה הייתה מחוץ לסמכות של השר ושל המשטרה. בעל הסמכות הינו מפקד כוחות צה"ל בגדה"

התשובה שקיבל עו"ד מק הייתה שלא הוקם צוות כזה. "בניגוד לנטען, לא הוקם צוות ייעודי כזה או אחר שזו כל תכליתו" (עניין הרחקת זרים, ש.ש), כך השיב במכתב אלירן אמסלם, עוזרו של מפקד מחוז ש"י ניצב משה פינצ'י. אלא ששנה לאחר, בדיון בכנסת של ועדת המשנה לחוץ ולביטחון לענייני איו"ש, אמר סא"ל שמוליק כהן, קצין מבצעים בפיקוד מרכז, את ההפך. "בשנתיים האחרונות הוקם ביחידה המרכזית של מחוז ש"י דסק שמיועד רק לטיפול בזרים וזה תפקידו", אמר. "רואים אפקטיביות בחודשים האחרונים, גם במניעה וגם במעצר של מי שגם מפר את הסדר וגם גורם לפגיעה בכוחות ביטחון". 

את התמונה אפשר להשלים מדברים שאמרה רפ"ק מרב אטינגר, היועצת המשפטית של מחוז ש"י, בישיבת ועדת הקליטה שהוזכרה קודם לכן. "למחוז ש"י יש מדיניות", אמרה. "ברגע שמבוצעת עבירה של זרים, של פגיעה בביטחון האזור, בשלום הציבור, ועבירה על החוק, אנחנו פונים לרשות האוכלוסין לגרש, וכך גם עשינו במקרה הזה". לאחר מכן הוסיפה שמדובר במדיניות של מפקד המחוז ניצב פינצ'י. האחרון נציין, היה מזכירו הביטחוני של בן גביר במשרד לביטחון לאומי, לפני שמונה לתפקיד זה. עוד נציין כי בתגובה לשומרים אישרה המשטרה, כי "בשנת 2024 הוקם מחלק זרים במפלג אלימות קיצונית בימ”ר ש”י, על רקע התגברות פעילותם של ארגונים ופעילים זרים קיצוניים במוקדי חיכוך ברחבי יהודה ושומרון" (התגובה המלאה בהמשך).

על ההשפעה של מחוז ש"י על הרחקת פעילים מישראל אפשר גם ללמוד מדברים פומביים שאמרו בכנסת נציגי רשות האוכלוסין. הנה מה שאמר אמנון שמואלי, מנהל ביקורת הגבולות ברשות האוכלוסין, באותה ישיבה של הוועדה לענייני איו"ש שהוזכרה קודם לכן: "אנחנו מחוברים היום לימ"ר ש"י ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים… הם מעבירים נתונים על אנשים שאמורים להגיע או כאלה שכבר בשטח. אלה שבשטח אנחנו מכלילים אותם לסירוב כניסה לפעם הבאה עם המלצה". 

מי שמספק את ההמלצות לרשות האוכלוסין בכל הנוגע לזרים המבקשים להיכנס לישראל שהתבטא בעד חרם על ישראל, הוא משרד התפוצות. השר עמיחי שיקלי אף התגאה מספר פעמים בשנים האחרונות בכך שמנע כניסה לישראל מאנשים שונים, בהם גם עיתונאים. אולם מדברים שאמר שמואלי בהמשך עולה, שהרשות שוללת כניסה לא רק על סמך המלצות המשטרה אלא גם על סמך מידע שמגיע ארגונים אזרחיים. אחד מהם הוא ארגון DMU, ארגון ימין שמנטר פעילות של פעילי זכויות אדם בגדה המערבית. 

במהלך הישיבה אמר שמואלי: "הרשימות האחרונות שהגיעו מימ"ר ש"י ומהצוות של עמית (עמית ברק, נציג של DMU שנכח בדיון בכנסת, ש"ש) – סירבנו אותם בכלל. לא העלנו אותם על הטיסות". באותה הישיבה פעילי ארגונים וחברי כנסת מהימין הציגו עמדה לפיה השתתפות בהפגנות היא הפרה של ויזת התייר. "ברגע שהוא מתעסק בפעילות פוליטית זו כבר הפרה של הויזה. הוא מגיע להפגנה, נמצא כחלק מהפגנה – על פניו הוא מפר את הוויזה", אמר על כך יו"ר ועדת המשנה ח"כ צבי סוכות. 

שמואלי ניסה להציג עמדה יותר מורכבת לפיה השתתפות פסיבית בהפגנות אינה עילה לסירוב כניסה, מכיוון שהפגנות פוליטיות הן "אזורים אפורים", שבהם הרשות לא עוסקת. ואולם, השתתפות במה שהוא כינה הפרות סדר, היא עילה לסירוב כניסה או גירוש. "לצלם מותר", הבהיר שמואלי בדיון. 

הרשות שוללת כניסה לא רק על סמך המלצות המשטרה אלא גם על סמך מידע שמגיע ארגונים אזרחיים

בסוף-השבוע האחרון אפשר היה להיווכח במדיניות כפי שהיא מקבלת ביטוי בשטח. ביום ראשון השבוע (ה-1 בנובמבר) הודיעה רשות האוכלוסין על תחילת הליכי גירוש כנגד 14 אזרחים זרים ממדינות שונות, זאת משום ש"הפרו את אשרת התייר שלהם", לשון ההודעה. המקרה לא דווח בכלי התקשורת ובסרטון שעלה ברשת X, אפשר לראות שהפעילים מעוכבים על-ידי אנשים עם לבוש חצי אזרחי, שכלל לא ברור האם הם חיילים. לפי דיווח של העיתונאית נורית יוחנן, אחת מהמגורשות היא עיתונאית מפורטוגל. 

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בתאריך ה-29.10 כוחות צה״ל קפצו למרחב הכפר א-לובן אל-ערביה שבחטיבת בנימין בעקבות דיווח על נוכחות של אנשים לא מוכרים בשטחי מרעה של אזרחים ישראלים. בהגעתם לנקודה הכוחות הבחינו בחיכוך במרחב ופעלו להשבת הסדר. כחלק מכך, הוצג לאנשים שאינם בני המקום צו שטח צבאי סגור".

עיתונאי איטלקי ומתרגמת לשפת הסימנים מארה"ב

את האופן שבו המדיניות יוצאת לפועל אפשר לראות במקרה של העיתונאי האיטלקי אלסנדרו סטפנלי, המנוע מלהיכנס לישראל. תמיר בלנק, עורך-דינו, הגיש לפני חודש עתירה מנהלית כנגד ההחלטה למנוע את כניסתו. לעתירה מצורפים שני מסמכים של מחוז ש"י. הראשון הוא דוח מיולי 2025, אורכו 16 עמודים, תחת הכותרת "סקירה אודות זרים מחוללי פשיעה". על סטפנלי נכתב, כי הוא "עיתונאי וצלם שמסקר באופן חד-צדדי נגד ישראל". הראיות על פי המשטרה: כתבה על הבדואים בנגב, שבה נטען שאין בנגב מיגוניות, למרות שיש שם מיגוניות מאולתרות; כתבה שבה סטפנלי מאשים את ישראל ביצירת אפרטהייד בגדה המערבית אחרי השביעי באוקטובר; וכתבה נוספת ובה ביקורת על זיהום סביבתי שיוצרת ישראל באזור טול כרם. 

במאי 2026 שלחו שוטרי מחוז ש"י מכתב בן ארבעה עמודים לרשות האוכלוסין בנוגע לסטפנלי. במכתב הובהר כי אין מקום לאשר את כניסתו משום שהוא מבצע תעמולה של דה-לגיטמציה נגד ישראל. המכתב כלל ממצאים שהיו בדוח של מחוז ש"י מחודש יולי, אליהם התווסף פוסט שפרסם סטפנלי באינסטגרם, שבו קורא העיתונאי להתערבות בינלאומית נגד "אלימות מתנחלים" (הגרשיים מופיעות במכתב המשטרתי), כמו גם כתבה שלו על כיבוש ואלימות מתנחלים. 

לדברי עו"ד בלנק, "לא מדובר בפשע ולכן אין למשטרה סמכות, אבל הכותרת 'מחוללי פשיעה', היא התירוץ שלהם לעסוק בכך. כלומר, העיתונאי לא עבר עבירה פלילית, אבל הכתבה שלו עלולה לגרום לפשע. טענו לחוסר סמכות בפני בית-הדין לעררים (ערכאה שיפוטית העוסקת בכניסה לישראל, ש.ש), אך השופט לא ממש התייחס לזה. ההתנהלות הבעייתית היא גם של רשות האוכלוסין. ברגע שהמשטרה אומרת שיש מישהו שנמצא בדוח, אז רשות האוכלוסין, מבלי לבדוק, פשוט מבטלת את ה-ETA והאפשרות להיכנס. אז יש כאן חריגה מסמכות מצד אחד, והתפשטות מסמכות מצד שני". 

דוח מחוז ש"י מיולי 2025 כלל גם מידע על אזרחים זרים אחרים. אחד מהם הוא הבמאי והצלם הארגנטינאי כריסטיאן דניאל פירובאנו. לפי הדוח הוא חבר בקבוצת BDS בלוזאן שבשוויץ, שנכנס לישראל בניגוד לתיקון 28. הדוח מציין שהוא השתמש בכניסתו כדי לצלם את הסרט "יאללה יאללה", שקורא לישראל מדינת אפרטהייד, ויצא לאקרנים ב-2017. בהמשך הדוח מובאים פוסטים של פירובאנו ובהם מובעת ביקורת על מדיניות צה"ל בשטחים, ואמירות דוגמת "חברון, אחד ממוקדי הכיבוש הישראלי בגדה המערבית".

מה שאולי מחדד את היד הקלה הוא סיפורה של אישה בשם קלאודיה קינהולץ, שהתעודה המזהה שלה מופיעה בדוח המשטרה - כך שסביר להניח שהיא הוצגה בפני שוטר או חייל וכך הגיעה לשוטרי ימ"ר ש"י. קינהולץ היא מזכירת איגוד המתורגמנים לשפת הסימנים במדינת וושינגטון שבארה"ב, שם היא מתגוררת. בדוח המשטרה מופיעה הצהרה ארוכה מאוד של חברי קהילה, אנשי חינוך ומנהיגי ציבור ממדינת וושינגטון, הקוראים להפסקת אש מיידית עזה, בזמן שהמלחמה עוד התחוללה. 

בהצהרה נמתחת ביקורת על מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר ועל הפעילות של ישראל בעזה לאחר מכן. לא ברור מדוע דווקא שמה של קינהולץ מופיע בהבלטה בדוח המשטרתי, אך ייתכן שהדבר נובע מכך שהיא תרגמה לשפת הסימנים את תוכן ההצהרה. בין שאר הדברים, יש בהצהרה גם קריאה מפורשת כנגד אנטישמיות ואיסלאמופוביה ואולם, גם זה לא סייע לקינהולץ משום שבסוף הדוח יש המלצה מפורשת למנוע את כניסתה ארצה בהתאם לתיקון 40 לחוק הכניסה לישראל.