מאז נכנס יריב לוין אל לשכת שר המשפטים הוא לא באמת נכנס אליה. לא כמו קודמיו בכל אופן. עובדי המשרד מספרים שהוא מעדיף לעבוד מלשכתו בכנסת או מלשכת ראש הממשלה, מאשר להגיע למשרד המשפטים. אחת הסיבות היא כנראה האפשרות לנהל פגישות חשופות פחות. כמי שנהג לגרוס מדי יום מסמכים בתקופת כהונתו כיו"ר כנסת ואף בחר בקפידה את האנשים שנכנסו ללשכתו, החשדנות הטבעית של לוין, לצד הבוז שהוא רוחש לעובדי משרד המשפטים, מכתיבים את התנהלותו גם כעת. כאשר מביאים בחשבון, כי לשכות השר והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה אף צמודות זו לזו, כך שכל מי שמגיע ללשכת השר חולף ליד לשכתה של היועצת, הדברים אינם משתמעים לשני פנים. לוין מעדיף לנהל את ענייניו במקום שבו הלו"ז שלו פחות חשוף, ויחסי העבודה שלו עם הסביבה מתוחים פחות.

יועץ התקשורת שלו כמו גם דוברות משרד המשפטים, המייצגת גם את היועמ"שית, סירבו למסור כמה פגישות עבודה התקיימו בין השניים, ואף סירבו להתייחס לכל יתר הטענות שיועלו בהמשך. אבל מניתוח שעות הנוכחות של לוין בכנסת, למשל, כפי שמופיע באתר זמן כנסת, עולה כי הוא השר שנוכח הכי הרבה שעות בכנסת אחרי השרה אורית סטרוק (297 שעות ללוין וסטרוק עם 319). 

"הוא לא מורגש במשרד, לא היה טקס כניסה שלו לתפקיד השר, אין צילום שלו עם היועצת, פרקליט המדינה או המנכ"ל, אין הרמת כוסית לפסח", אומרים מי שליוו את המשרד תחת כמה שרי משפטים. "אלו לכאורה דברים קטנים, אבל זה משדר את ההתפרקות שהמשרד חווה היום. משרד המשפטים כמשרד ולא כפלטפורמה להעברת הרפורמה המשפטית, לא מעניין את יריב באמת. הוא לא חי את המשרד, לא פוגש על בסיס קבוע את היועצת ואת המשנים. הוא לא במשחק הזה. כל האנרגיה שלו מוקדשת למגה-פרויקט שהוא מכנה הרפורמה".

איך מתנהל היום יום שלו? מי שמעורים במשא ומתן בבית הנשיא הרצוג מספרים, כי "יש הרבה עבודה מאחורי הקלעים והמון חזיתות לנהל, כשמדובר באירוע שכל העולם בוחש בו. יריב לא נמנה עם צוות המשא ומתן של הליכוד, אבל הוא בתוך הלופ, מתעדכן מה היה, מנווט מה יהיה. זה פול-טיים-ג'וב, הוא צריך לוודא שביבי לא יברח לו, לדבר עם שרה לפחות פעמיים ביום. אנשים שלו פעילים ברשתות החברתיות של הליכוד בגיבויו. מארגנים הפגנות, כמו זו שבה הוא עצמו מתכנן להופיע הערב (חמישי). יש כאן אופרציה שלמה, והקשב הניהולי שלו לגמרי בה, ולא בפגישות עבודה עם המשנה ליועמ"ש או עם מנהל יחידת הטאבו". 

שזו שגרת העבודה של שר המשפטים, לקיים פגישות עם ראשי יחידות שעולים אליו לרגל על מנת לאשר תוכניות עבודה.

"נכון, וכשהמשרד נזנח על ידי השר, וכשיש מנכ"ל משרד (איתמר דוננפלד) שאינו משפטן, ונתפס כאאוטסיידר למקצוע ולמערכת הזו, יש לזה השלכות. מצד שני, אני בטוח שמבחינתו הוא מטפל בענייני המשרד, הרכב הוועדה לבחירת שופטים, חוק היועמשים, פסקת ההתגברות. לשיטתו, השרים האחרים קשקשו הרבה ולא עשו כלום. והוא בא ושם על השולחן רפורמה". 

"יריב לא נמנה עם צוות המשא ומתן של הליכוד, אבל הוא בתוך הלופ, מתעדכן מה היה, מנווט מה יהיה", אומרים מי שמעורים במשא ומתן בבית הנשיא. "זה פול-טיים-ג'וב, הוא צריך לוודא שביבי לא יברח לו, לדבר עם שרה לפחות פעמיים ביום. יש כאן אופרציה שלמה, והקשב הניהולי שלו לגמרי בה, ולא בפגישות עבודה עם המשנה ליועמ"ש"

מי כאן באמת העציץ? 

דוגמא ציורית במיוחד ליחסי העבודה הבעייתיים בין הצדדים היה נאומו של לוין בוועדת חוקה בינואר החולף, כשבועיים אחרי כניסתו לתפקיד. "אתמול בלשכתי התקיימה ישיבה בהשתתפות היועצת המשפטית לממשלה וכל המשנים שלה", שיתף לוין. "אף אחד לא חשב להגיד לי שזה מה שהולכים להגיד היום בוועדה. אתם חושבים שמישהו חשב לשאול אותי על דעתי? אולי יש לי משהו לומר? תנו לי צ'אנס, אל תתחשבו, רק תשקלו. אבל להכין חוות דעת מאחורי גבו של השר, ולשמוע אותה פעם ראשונה כאן? אמרתי לאחד המשנים שהיה אצלי בפגישה, 'כשנכנסתי ללשכה שמתי לב שבניגוד ללשכות אחרות שהייתי בהן, אין פה עציצים. אני יודע למה, כי העציץ יושב מולך!'. זה דבר שלא יעלה על הדעת ומראה על כשל עמוק בהבנת התפקיד ויחסי העבודה עם הייעוץ המשפטי". 

צפו ב"נאום העציצים" של לוין בוועדת החוקה:

"הוא לא מורגש במשרד, לא היה טקס כניסה שלו לתפקיד השר, אין הרמת כוסית לפסח", אומרים מי שליוו את המשרד תחת כמה שרי משפטים. "אלו לכאורה דברים קטנים, אבל זה משדר את ההתפרקות שהמשרד חווה היום. משרד המשפטים כמשרד ולא כפלטפורמה להעברת הרפורמה המשפטית, לא מעניין את יריב באמת"

הניתוק ממחלקת ייעוץ וחקיקה, המחלקה שלשר המשפטים יש את הממשק הגדול ביותר איתה מבין מחלקות המשרד, משליך על כל שגרת חיי אזרחי ישראל, שכן מבין משרדי הממשלה, משרדי המשפטים והאוצר מעבירים הכי הרבה חקיקה לכנסת. מה לגבי הרפורמה, אתם שואלים? היא הובאה כסדרת הצעות חוק פרטיות ולא ממשלתיות, במטרה לעקוף את הדיאלוג מול מחלקת ייעוץ וחקיקה. משרד המשפטים קיבל את התפקיד המטאפורי של עציץ, על פי עולם המונחים של לוין. המשרד מעולם לא הגיש תזכיר רשמי בנושא. המסמכים שלוין ניסח והפיץ בינואר תחת הכינוי תזכירי חוק, היו מטעמו ולא מטעם המשרד. 

"הצוות של אביטל סומפולינסקי, המשנה למשפט ציבורי- חוקתי, שאמון בדיוק על הנושאים האלה, לא מעורב בחקיקה הכי משמעותית שיש פה בשנים האחרונות", מלינים גורמים שמכירים את עבודת המשרד. "לא עושים תיקונים כאלה, בלי חוות דעת של גורמים מקצועיים, שזה תחום התמחותם. במקום לנהל שיח עם המשרד, השיח מתנהל בכנסת, ובצורה מאוד לעומתית. ראית איך יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן מתייחס למשנים ליועמ"שית שמגיעים. גם מבחינתו הם לא גורם מקצועי מוערך". 

הניתוק עם ייעוץ וחקיקה מתבטא גם בשגרת העבודה השוטפת. "בחוק ההסדרים יש תיקוני חקיקה שנוגעים למשרד המשפטים", מסביר משפטן שמכיר מקרוב את עבודת המשרד. "בחוק שהעבירה ממשלת השינוי (בנט-לפיד) היו 17 כאלה, בחוק הנוכחי לא הובא אף תיקון מטעמנו, למרות שיש דברים, שבהחלט יכלו להתאים גם לאג'נדה של לוין, לו רק היה מקדיש להם תשומת לב. אבל הקשב שלו, לא שם. הוא מבקש את משרד המשפטים, אבל המשרד על מחלקותיו וענייניו השוטפים לא מעניין אותו. השר בוחר לעבוד מול הכנסת, שם הוא מרגיש יותר בבית, לא מול המחלקה. זו התנהלות שאף פעם לא הייתה, גם עם שרים שהיו להם היתקלויות מול המערכת".

היעדר התקשורת מתבטא במספר התזכירים והתקנות שמצליח לקדם המשרד, שכן ללא אישור השר, החקיקה לא יוצאת לדרך. כך גם במספר הצעות החוק, שמגיש המשרד לוועדת השרים לענייני חקיקה, המצריך שיתוף פעולה עם השר. 

בארבעת החודשים הראשונים לכהונתו של לוין, הוגשו רק חמישה תזכירי חוק ושתי טיוטות חקיקת משנה (תקנות). שניים מהתזכירים הוגשו יום למחרת הגשת השאילתא מטעם שומרים על מיעוט התזכירים שהוגשו מתקופתו. אם נשווה לארבעת החודשים הראשונים בכהונתם של שרי משפטים קודמים, הרי שמדובר במספרים נמוכים מאוד (ראו טבלה). 

"אמיר אוחנה נהג למנות ממלאי-מקום, כי זה נותן יותר שליטה לשר על אנשי המקצוע, שמבקשים לרצות אותו כדי לקבל מינוי קבוע", אומר עובד שעזב את משרד המשפטים. "אני לא יודע אם לוין נוקט מדיניות דומה או סתם לא מתעניין במה שקורה. כך או כך, כשמשרות לא מאויישות, המשרד נותן שירות פחות טוב לאזרח"

מדד נוסף שבו ניכרת ירידה בפעילות בתקופתו של לוין הוא מדד הצעות חוק שהגיש המשרד לוועדת השרים לענייני חקיקה. בעוד שאצל קודמו של לוין, גדעון סער, היו 15 הצעות חוק באותו פרק הזמן הנתון, אצל לוין המספר הוא 7 בלבד. שומרים פנה אל משרד המשפטים, כמו גם אל לוין, בשאלות בנושא, אולם שניהם סירבו להגיב. 

"העבודה המקצועית נתקעת, כי היא מצריכה אישורים של השר כדי להתקדם", מסבירים גורמים במשרד. דוגמה לכך פורסמה לפני שבועיים, כשלוין הזניח קידום של הוראת שעה שאפשרה להמיר עד תשעה חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות. השבוע התחדשו הדיונים בעניינה, אולם נכון לראשית אפריל היא אינה בתוקף ובלעדיה לא ניתן להמיר יותר משישה חודשים.

דוגמאות נוספות הובאו השבוע בפרסום של "ישראל היום", על 30 תזכירים ותקנות שלוין לא מאשר. ביניהן תזכיר לחוק הרישום הפלילי, שסוגר לקונות שקיימות כיום לגבי דיווח על משפחות אומנות או עובדים במוסדות חינוך חרדיים, שהרקע הפלילי שלהם נפל בין הכיסאות. חקיקה נוספת כמו העברת כספים לנפגעי עבירה, שאינם מקבלים פיצוי לפי פסיקת בית המשפט, או ייעוץ כלכלי לשיקום אזרחים שנפלו למעגל העוני, נותרה גם היא ללא אישור. 

כפי שציינו בכתבה שפורסמה החודש בשומרים, העיכובים מתבטאים גם בהקמת הוועדות למינוי שופטים, דיינים וקאדים לבתי הדין השרעיים והדרוזים. נכון לעכשיו, לא מאוישים 16 תקנים של שופטים ורשמים, עשרה תקנים של דיינים וארבעה תקנים של דיינים לבתי הדין השרעיים. 

"המתקפות האישיות על פרקליטים ושוטרים, יצרו מצב של היעדר יוזמה", מלינים מי שמכירים את הנושא מקרוב, "אין חקירות של תיקי שחיתות גדולים ברמה הארצית. כמה חקירות באזהרה על הפרת אמונים או שוחד נפתחו בחודשים האחרונים בלהב 433 בליווי הפרקליטות? קרוב לאפס. אנשים אומרים 'מה אני צריך את זה"

כשלא בודקים, השחיתות "צונחת"

איך נראית במסדרונות משרד המשפטים עבודה תחת שר שלא רק שאינו נוכח או רואה באנשי המשרד קולגות, אלא שהוא לעומתי כלפיהם? עובד שעזב את משרד המשפטים מספר על "אווירה של ניקוי אורוות". "הצעתי להישאר כדי לחפוף את הבא אחרי, על מנת שלא יפגעו פרויקטים שהתחלנו להריץ. לא נתנו לי, כי הייתי מזוהה עם סער, השר הקודם, אבל גם לא איישו חלק מהתפקידים שמילאתי במשך כמה חודשים. 

"יש עובדי מדינה בכירים שחתומים על חוזה של 4+4, אחרי ארבע שנים. אפשר להאריך להם את החוזה לארבע שנים נוספות. אלה עובדים טובים, אבל לא חותמים להם על הארכה, כשבמקביל אנחנו שומעים על בירורים שנעשים לגביהם, לוודאי שהם לא 'שמאלנים' או מזוהים עם סער. מצד שני, אי אפשר לפטר אותם בלי שימוע, ומה תגיד בשימוע? הממונים הישירים עליהם ממליצים עליהם, אז באיזה תירוץ תפטר אותם?". 

נשמעת כמו שיטה "ליישר אנשים" על ידי כך שמשאירים אותם תלויים באוויר.

"נכון. אמיר אוחנה נהג למנות ממלאי-מקום, כי זה נותן יותר שליטה לשר על אנשי המקצוע, שמבקשים לרצות אותו כדי לקבל מינוי קבוע. אני לא יודע אם לוין נוקט מדיניות דומה או סתם לא מתעניין במה שקורה. כך או כך, כשמשרות לא מאוישות, המשרד נותן שירות פחות טוב לאזרח".

מבדיקה שערך שומרים בדוחות הרשות לאיסור הלבנת הון נמצא כי יש ירידה של 40% בפעילות של שוחד ושחיתות, שזוהתה ע"י הרשות ב-2020, אז עמד חלקה על 14.1% מכלל הפעילות העבריינית, לעומת 8.7% ב-2021. האם המשמעות היא שהשחיתות פחתה? ספק גדול. הגיוני יותר שהמוטיבציה לחשוף אותה פחתה

המנכ"ל איתמר דוננפלד שימש במשך שנים כעוזרו הפוליטי של לוין, וכשזה שימש כיו"ר הכנסת, כהן דוננפלד כמשנה למנכ"ל. "זו פעם ראשונה שממונה כמנכ"ל אדם שאינו משפטן", אומרים גורמים במשרד, "ולכן הוא גם לא יכול לשבת בראש ועדות שדורשות השכלה משפטית. היעדר הבנה משפטית זה דבר משמעותי במשרד כזה שמורכב מ-40 יחידות סמך, פחות מוכרות לציבור אבל מאוד מקצועיות. אם היה לו ניסיון ניהולי מוכח, זה היה אולי מחפה על זה, אבל גם זה איננו. יכול להיות שהוא שומר היטב על האינטרסים של השר, אבל מעבר לזה, הוא לא מורגש במיוחד במשרד". דוברות המשרד לא השיבה לשאלה מה קידם המנכ"ל מאז תחילת הקדנציה, ואיך הוא משיב לביקורת על כך שאינו משפטן. 

זרוע נוספת של משרד המשפטים שבה ניכרת חולשה היא הפרקליטות. פרקליט המדינה עמית איסמן, ששומר על פרופיל תקשורתי נמוך במיוחד, אינו נוכח באופן יומיומי במשרד. מהיותו חיפאי, חלק מהימים הוא מעביר במשרדי הפרקליטות בחיפה, וחלק בתל אביב, בזמנים שבהרב מיארה נמצאת שם ויש פגישות ששניהם נדרשים להם. 

בפרקליטות אמנם טוענים, כי מדובר בניצול יעיל של שעות העבודה - פחות בילוי בפקקים על הכביש, יותר ישיבות בזום - אבל עובדים מציינים כי זו חלק מהתרופפות כללית. חלקה לא מיוחסת ללוין, אלא דווקא למשפט נתניהו. 

"המתקפות האישיות על פרקליטים ושוטרים, יצרו מצב של היעדר יוזמה", מלינים מי שמכירים את הנושא מקרוב, "אין חקירות של תיקי שחיתות גדולים ברמה הארצית. כמה חקירות באזהרה על הפרת אמונים או שוחד נפתחו בחודשים האחרונים בלהב 433 בליווי הפרקליטות? קרוב לאפס. אנשים אומרים 'מה אני צריך את זה". בתשובה לשאלה על מספרן של חקירות כאלה, הפנה משרד המשפטים את השאלה למשטרה וזו לא השיבה לפניית שומרים. 

מבדיקה שערך שומרים בדוחות הרשות לאיסור הלבנת הון נמצאה ירידה של 40% בפעילות של שוחד ושחיתות, שזוהתה ע"י הרשות ב-2020, אז עמד חלקה על 14.1% מכלל הפעילות העבריינית, לעומת 8.7% ב-2021. האם המשמעות היא שהשחיתות פחתה? ספק גדול. יותר הגיוני כי מי שפוחת והולכת היא המוטיבציה לחשוף אותה. נותר להמתין, בלי הרבה אופטימיות, לדוח שיתייחס ל-2022, כדי לבדוק אם המגמה אכן נמשכת. 

כך או אחרת, מדובר בדוגמה להשלכותיה של מערכת משפטית מוחלשת התלויה על סף בלימה.