הוועדה לבחירת שופטים בראשות יריב לוין מינתה 204 שופטים ורשמים חדשים - יותר מחמישית ממערכת המשפט בישראל. יחד איתם מונה המערכת 904 שופטים ורשמים (לא כולל שופטי בית המשפט העליון). המינויים בתקופת הממשלה הנוכחית מהווים 23% ממשרות השיפוט, מספר שישפיע על הדנ"א של מערכת המשפט שנים רבות קדימה. זאת במיוחד לאור העובדה שבבתי המשפט המחוזי, השלום והעבודה נותרו רק 18 תקנים לא מאוישים.

לוין סירב לכנס את הוועדה עד שתעבור חקיקה לשינוי הרכבה. הוא כינס אותה לראשונה בעקבות עתירות לבג"ץ בנובמבר 2023, כאשר שופטים מונו לראשונה רק בפברואר 2024 החקיקה עצמה עברה במרץ 2025 ותיושם רק אחרי הבחירות הבאות, אך הפלג הימני-שמרני בוועדה – לוין, השרה אורית סטרוק (הציונות הדתית) וח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) ממילא לא המתין. כמו איילת שקד לפניהם, גם הם השקיעו בקידום שופטים עם אוריינטציה ימנית-שמרנית.

סטרוק התגאתה בכך בריאיון ל"ידיעות אחרונות" מחודש מאי: "הכנו רשימה שחשוב לימין להכניס למערכת או לקדם למחוזי. אני חייבת להודות בסיפוק שהצלחנו ברוב המינויים." היא סירבה לנקוב בשמות, כדי לא "לשים עליהם פלומבה", אך ניתוח קורות החיים שפרסמה הרשות השופטת מאפשר לשרטט את פרופיל 204 השופטים והרשמים שמינתה הוועדה, ולהתמקד ב-114 השופטים והרשמים שנכנסו לראשונה למערכת. הנתונים בחלק מהפרמטרים דרמטיים, ומחזקים את המגמה עליה הצביע אלון חספר, פוסט דוקטורנט בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בעבודת התזה שלו מ-2018: האליטה הישנה שהתחנכה באוניברסיטאות ולמדה במערכת החינוך הממלכתי-חילוני מפנה את מקומה לטובת האליטות החדשות. אלו השופטים שיעצבו פסיקות יומיומיות והלכות עתידיות, וחלקם יגיע בעתיד לבית המשפט העליון.

"לוין כופף את חברי הוועדה", עונים גורמים במערכת המשפט על השאלה מדוע לא שמו אצבע בסכר. "הוא דרש מינויים בהסכמה רחבה. זה היה התנאי שלו כדי לכנס את הוועדה, וכולם נאלצו להתיישר, כי המערכת התקשתה לעמוד במחסור של עשרות שופטים בערכאות הנמוכות. כך, בישיבה האחרונה של הוועדה בינואר, כשיצחק עמית מונה לנשיא העליון ונעם סולברג למשנה לנשיא, מונו עשרות שופטים לערכאות אחרות." באותה ישיבה לוין לא נכח. "לוין בחר שלא הגיע, אבל שלח רשימה של השמות שמקובלים עליו, ואמר שאם מצביעים עליהם, אז בסדר, ואם לא – אין מינויים. הוא הצמיד למערכת אקדח לרקה, וגם התפאר בזה".

‍

עד כמה זה ישפיע על המערכת?
"זה ישפיע, גם אם ייקח זמן, אבל יש גם הפתעות. נשיאי בתי המשפט בערכאות הנמוכות יגידו לך, שגם מינויים שהתקבלו בלית ברירה, הופכים לרוב לחלק מהמערכת, כלומר מתנהלים לפי ה-DNA שלה ולא עושים צחוק מהעבודה". 

עם זאת, בעליון לא נלקח הסיכון הזה, וכך עם פרישתו של השופט יוסף אלרון החודש בספטמבר, חסרים לעליון ארבעה שופטים ורשם. 

27% מהשופטים החדשים התחנכו במוסדות לימוד דתיים, 38% הם בוגרי מכללות, ובר אילן היא האוניברסיטה המובילה לתואר שני בפער ניכר בקרב השופטים החדשים. מצד שני אחוז השופטים שמונו מתוך הפרקליטות והעוזרים המשפטיים לשופטים, לא רק שירד בימי לוין, הוא אף עלה, וגם לכך יש הסברים מעניינים.

ברשימה נכללים גם שופטים שמונו כמינוי בפועל, כיוון שלפחות לגבי אחת מהם, ליוותה את מינויה מחלוקת שחברי הוועדה הימנים תיארו כפוליטית. בימים בהם הממשלה מדיחה את היועמ"שית, ומבקשת לבטל את שומרי הסף, גם למינויים בפועל, שהופכים בעתיד למינוי קבוע, יש משמעות.

החקיקה שעיצבה מחדש את הרכב הוועדה לבחירת שופטים תחול מהכנסת הבאה, אבל התנערות ממודל "השופטים מרחביה", ועיצוב מערכת משפט באופן שייצג את נבחרי הציבור, כדי שלא יקרה ש"אנשים שלא בחרנו מחליטים עבורנו", כפי שאמר לוין כשהציג את הרפורמה המשפטית בינואר 2023 , מורגשים.

מאילו עורכי דין וגופים ביקשו השופטים החדשים להימנע?

בחינת רשימת "המניעויות" של השופטים – שמות של עורכי דין וגופים שאסור להם להופיע בפניהם – חושפת קשרים מעניינים עם פוליטיקאים, סנגורים ואמצעי תקשורת המזוהים עם הימין. השופטים לא צריכים להעיד על טיב הקשר, ואין צורך לפרט, אבל ההנחה היא שהוא כזה שאפשר יהיה לטעון כי השופט צריך לפסול את עצמו, וכדי לחסוך זמן יקר לכל המעורבים, כדאי למנוע מראש שיבוץ של השמות הללו בפניו.

לאור הצהרותיה של סטרוק, שריכזה את רשימות המועמדים המומלצים מטעם הפוליטיקאים הימנים בוועדה, על שימת לב מיוחדת למועמדים בעלי אוריינטציה ימנית-שמרנית, הרי שגם המניעויות הללו מייצרות משמעות.

13 שופטים הצהירו על מניעה לדון במשרדים שמייצגים או ייצגו את בנימין ושרה נתניהו. ארבעה שופטים ציינו כי הם מנועים לדון בתיקים בהם מופיע משרדו של עו"ד עמית חדד, סניגורו של נתניהו במשפטו הפלילי. אחד מהארבעה, עו"ד שלומי שניידר היה שותף במשרדו של חדד, לפני שמונה לשופט.

שלושה נוספים הצהירו על מניעה לדון בתיקים ממשרדו של עו"ד בועז בן צור, סנגורו לשעבר של נתניהו. שניים אחרים מנועים מלדון בתיקים ממשרדו של עו"ד אילן בומבך, סגן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית מטעם הליכוד, שייצג את נתניהו ולוין בבג"ץ עילת הסבירות. שניים נוספים ביקשו להימנע מלדון בתיקים ממשרדו של ירון קוסטליץ, שייצג בעבר את שרה נתניהו, ואת ניר חפץ טרם הפיכתו לעד מדינה.

שופטת נוספת הצהירה על מניעה לדון בתיקים של עו"ד דב אברמוביץ, שותף בכיר ב"מולכו שמרון" - בו נידונים ענייניו האישיים של נתניהו. עוד שופט ציין כי הוא מנוע לדון בתיקים של עו"ד רינה מיוחס, שייצגה את נתניהו בוועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון. נסייג ונאמר כי מדובר במשרדים מוכרים, שהחיבור בינם לבין השופטים יכול לנבוע מקשרים מסוגים שונים.

החיבורים הפוליטיים: ממפלגות הימין עד ערוץ 14

החיבורים הפוליטיים לא עוצרים כאן, שתי שופטות מנועות מלדון בתיקי עורכי דין שייצגו מפלגות ימין במו"מ קואליציוני: שופטת אחת עבדה במשרדו של עו"ד אשר אקסלרוד שייצג את "עוצמה יהודית". שופטת אחרת, שקודמה ע"י הפוליטיקאים הימנים, כתבה כי היא מנועה מלדון בתיקים של עו"ד ערן פלס, ששימש יועץ משפטי למפלגות דתיות וייצג בעבר את יהדות התורה במשא ומתן הקואליציוני מול הליכוד.

שני שופטים נוספים ציינו משפטנים המופיעים בערוץ 14 ומרבים לייצג אנשי ימין: שופט אחד ציין את עו"ד אפרים דמרי (הגיס של השרה גילה גמליאל), שייצג את סגן השר אלמוג כהן (עוצמה יהודית) כשטען לריגול בבסיסי הדרום. דמרי אף ייצג את השרים דודי אמסלם שלמה קרעי בבג"ץ שדן בניסיונם להדיח את יו"ר רשות הדואר, ואת ח"כ דוד ביטן בתיק השוחד. השופט השני ציין את עו"ד אביחי חג'בי, המשמש כפרשן בערוץ 14.

שני שופטים הצהירו על עו"ד יוסף ויצמן, משנה לראש הלשכה, שמגיש תוכנית ברדיו קול חי וכותב טור באתר החרדי "כיכר השבת". על סופיה רון-מוריה, עיתונאית ב"מקור ראשון", שביקשה להתמודד לכנסת מטעם "הבית היהודי" ו"תקווה חדשה", הצהירה שופטת נוספת. שלושה הצהירו על מניעה לדון בתיקיו של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה שהודיע כי הוא שוקל להתמודד בפריימריז בליכוד. 

קרבה פוליטית נרשמה גם אצל יוסף פיניאן, שמונה כרשם בכיר בבית משפט השלום בצפת. אביו, ציון פיניאן, כיהן בעבר כח"כ מטעם הליכוד, וכיום משמש כקבלן קולות של הליכוד בצפון. עוד חיבור  פוליטי הוזכר אצל שני שופטים שקודמו ע"י הועדה הנוכחית. את שניהם דחפה אז חברת הכנסת לשעבר נורית קורן מהליכוד, שביקשה להגדיל את ייצוג יוצאי תימן במערכת. אילן צור, מונה בתקופתה לבית משפט השלום. בחלופת סמסים מ-2016 בין שרת המשפטים דאז איילת שקד לראש הלשכה נוה, עלה כי צור ביקש את עזרתו של נוה כדי להתמנות למחוזי, אך נאלץ להסתפק בבית משפט השלום. ביוני 2024 הוא קודם למחוזי.

המינוי השני שדחפה בזמנו קורן, היה של רחל ערקובי שבמשך 22 שנה כיהנה כרשמת ושופטת בבית משפט השלום. כשעלתה שאלת קידומה בתקופת הנשיאה מרים נאור, פורסם כי נאור התריעה שלא תגיע לוועדה אם יעלה שמה של ערקובי. בסופו של דבר היא מונתה לשופטת מחוזית בפועל בתקופת הנשיאה לשעבר אסתר חיות והשרה לשעבר שקד.

ב-2020 עורקבי דחתה בקשה לפטור מאגרה שהגישה אלמנתו של יעקוב אבו אלקיעאן שנהרג מירי שוטרים באום אלחיראן. ההחלטה גררה גינוי ציבורי בשל ערלות הלב, אבל לא הפריעה לקידומה בממשלה הנוכחית. בינואר 2023 היא מונתה כרשמת במחוזי וביוני שעבר מונתה לשופטת מחוזית.

זו לא ההחלטה השיפוטית היחידה שמגלמת השקפת עולם שיכלה לקרוץ ללוין וחבריו. סטרוק הצהירה כי "מה שהנחה אותנו הוא קריאת פסקי דין של שופט שביקש קידום... בדקנו כיצד הם התייחסו לפרעות נגד יהודים בפסקי דין שלהם". אפשר להניח כי פסיקותיהם של כמה מהשופטים, שפורסמו גם בתקשורת, לא נעלמו מעיניה של השרה, בפרט שלגבי שניים מהם, היא לא התאפקה והצהירה בידיעות אחרונות על העדפתה.

הראשון הוא שופט השלום מבאר שבע רון סולקין שמכונה "השריף מהדרום" וקודם לפני שנה לבית המשפט המחוזי מרכז. סולקין הציג בפסיקותיו יד נוקשה כדי  לייצר משילות בנגב. הוא דן פורץ פלסטיני לשש שנות מאסר ובדואי שנשא אישה שניה ל-15 חודשי מאסר - עונשים שנחשבים חריגים בחומרתם.

במשך 13 שנה נמנע קידומו בטיעוני כשירות מקצועית, אבל במסגרת ההסכמים בוועדה הוחלט לקדמו, אבל לא בבאר שבע אלא במרכז. בן גביר אמר לאחר המינוי כי הוא שמח שסולקין יטפל בערביי קלנסווה והמשולש. השופט השני שסטרוק הזכירה כראוי לקידום, ומונה למחוזי בחיפה, הוא שופט השלום שלמה בנג'ו. לדברי סטרוק "מדובר בשופט שהחמיר בעונשם של פורעי חוק במבצע שומר החומות."

עוד שופט שהתפרסם בענישתו המחמירה הוא השופט יואב עטר, שכיהן כמינוי בפועל במחוזי באר שבע. עטר דן שייח בדואי בן 68, שהיה פעיל במאבק הקרקעות בנגב, לעשרה חודשי מאסר בשל פעילותו להקמת מבנים לא חוקיים. מדובר בעונש חריג. עטר מונה לפני שנה כמינוי של קבע.

השופט אלעד פרסקי שחרר ממעצר קטין המקורב ליו"ר ארגון להבה בנצי גופשטיין, שנעצר ב-2019 בעקבות השתתפות בהפגנה. עורך דינו היה איתמר בן גביר, שלפי פרסומים עוקב מקרוב אחר שמות השופטים ששמם עולה לדיון.

שלושה עורכי דין שמונו לשופטים הביעו יחס שיכול להיחשב כאוהד כלפי ההפיכה המשפטית. הבולט בהם הוא אריאל ארליך, ראש מחלקת ליטיגציה בפורום קהלת, שמונה לבית משפט השלום בירושלים, והמחלוקת על מינויו מנעה במשך תקופה ארוכה מינוי שופט כלשהו לבית משפט השלום בבירה, כי לוין כפה גישה שמחייבת מינויים "פה אחד", שבלעדיה לא תכונס הוועדה ולא ימונה אף שופט. השופט השני הוא אלישי בן יצחק שהציע  ב-2023 במקור ראשון לתת לשר המשפטים קול כפול בוועדה לבחירת שופטים. באתר "ערוץ 7" המשיל בן יצחק את ראשי המחאה לקורח ועדתו. ואילו ד"ר הדר מסורי, יוצא הפרקליטות, פרסם מחקר שעיקריו הופיעו במקור ראשון תחת הכותרת "שופטי העליון לא רואים את החוק כמחייב". מסורי הראה יחס לעומתי שהפגינו שופטים כלפי תיקון לחוק העונשין שנראה להם לא ראוי.

רק שני שופטים הציגו מניעויות המזוהות עם המאבק בהפיכה המשטרית. מדובר בשניים שעבדו עם אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון. שופטת נוספת היא אפרת פינק שקודמה על אף עמדותיה הליברליות. היא אפשרה לקיים נישואים אזרחיים בחו"ל באמצעות הזום ושחררה קטין חשוד בדקירה למעצר בית.

כמה מהשופטים הם דתיים?

השפעת המגמה של עיצוב מערכת המשפט כשמרנית-ימנית ניכרת גם בהרכבה הדתי. לא כל השופטים דיווחו בקורות החיים שפרסמה הרשות השופטת, באיזה בית ספר תיכון למדו, כך שיתכן שהמספרים אפילו גדולים יותר מ-54 השופטים שנזכיר כאן. 49 מהם הצהירו על לימודים בתיכונים דתיים, אולפנות, וישיבות הסדר. שופט נוסף דיווח על ישיבה חרדית, ואחר למד בכזו, לפי פרסומים ברשת.

לשלושה נוספים אין תיעוד של לימודי התיכון אבל מהכיפה ומכיסוי הראש בתמונותיהם ניתן לראות שהם מקיימים אורח חיים דתי. "קיימת התאמה בין מידת הדתיות של משפחה לבין הסיכוי שתשלח את ילדיה לבית ספר דתי", מסביר חספר, "ועל כן זיקה למוסדות חינוך משמשת לאפיון מידת דתיות של יהודים".

כך, ניתן לומר שמעל רבע מהמינויים שבחרה הוועדה למנות או לקדם (54 מתוך 204) הם דתיים. כש-11 מהם למדו במוסדות לימוד מעבר לקו הירוק. גם אם מסתכלים רק על 31 השופטים הדתיים החדשים שנכנסו למערכת, היחס נשמר. 27% מבין כלל השופטים החדשים הם חובשי כיפות.

מדובר בגידול משמעותי בהשוואה לנתונים שהציג חספר במחקרו, לפיהם רק 18.5% מקרב השופטים בבתי משפט השלום ובבתי הדין האזוריים לעבודה בשנת 2017 הם מרקע דתי, בערכאות הערעור עלה מספרם ל-23%, ועדיין הוא נמוך יותר מזה הקיים היום. דימוי השופט כבן האליטה החילונית, שרווח מאוד בשנות התשעים, כבר מזמן שינה פנים, אבל בתקופת לוין הוא עובר "הדתה" מואצת.

המספרים קטנים כשבוחנים את השופטים הערבים שמונו. 21 שופטים ורשמים ערבים ודרוזים (המהווים 10% מכלל המינויים) קידמה או מינתה הוועדה הנוכחית. עשרה מתוכם הם חדשים במערכת. כלומר מסך השופטים והרשמים החדשים רק 8% הם ערבים. שיעור הערבים והדרוזים באוכלוסיה עומד על 21%. במישור המגדרי קיים איזון כמעט מלא: 103 גברים ו-101 נשים, ו-46% נשים בקרב המינויים החדשים.

באופן פרדוקסלי, אף שלוין ביקר לאורך שנים את המינויים הישירים מהפרקליטות, בשם ההנחה שהם מביאים איתם חשיבה מערכתית הומוגנית שצמחה בבית גידול חברתי דומה, בחינת השופטים החדשים מגלה שהוא ממשיך את המסורת.

41 שירתו בעברם בפרקליטות, מתוכם 20 שופטים שמונו בשנתיים האחרונות, ותפקידם האחרון, לפני מינויים לשיפוט היה בפרקליטות. כלומר 17% מ-114 השופטים החדשים הם יוצאי פרקליטות. 14 שופטים עבדו בעבר במשטרה, מחציתם בתחום התעבורה ומחציתם כתובעים משטרתיים או חוקרים. אם מסתכלים רק על המינויים החדשים אז שישה שופטים חדשים מינתה הוועדה בראשות לוין בשנתיים האחרונות, היישר משורות המשטרה. כלומר 5% מהשופטים החדשים שמונו הם אנשי משטרה.

בהשוואת הנתונים לדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שבחן ב-2020 את הרקע של שופטים, מסתמנת כעת עלייה קלה בשופטים מרקע תביעתי. לפי אותו דוח,  15% מבין 800 השופטים שכיהנו אז,  עבדו בפרקליטות לפני שמונו לכהונה ראשונה ו-4% בתביעה המשטרתית.

גם בקרב העוזרים המשפטיים שמונו לשיפוט יש עליה קלה בתקופת לוין. 42 מהשופטים שימשו כעוזרים משפטיים בבתי משפט השלום והמחוזי ובבית הדין לעבודה. 15 שופטים היו עוזרים משפטיים בעליון.  בין השופטים שמונו לראשונה בתקופת לוין, שלושה עוזרים משפטיים מבית המשפט העליון, חמישה מהמחוזי, ארבעה מהשלום ושני עוזרים מבתי הדין לעבודה – 14 בסך הכול. מדובר ב-12% מכלל השופטים החדשים. כשבדוח שהופק בכנסת רק 10% מהשופטים עבדו טרום כהונתם ברשות השופטת.

לפני שנניח כי לוין וחבריו לפלג השמרני, פרגנו לעובדי הרשות השופטת, נציין כי מתוך 14 עוזרים משפטיים שמונו, שישה למדו בחינוך דתי, כששניים מתוך השישה הללו היו עוזרים משפטים של שופטים בעליון. חברי הוועדה הימנים התנגדו למינויים של השניים שכן עמית וברק-ארז חברים גם בוועדה לבחירת שופטים. יתכן שדווקא זיהוים עם המגזר הדתי, הקל על ההתנגדות להם.

חספר, שחקר מינויים של שופטים מתוך הרשות השופטת, לא מופתע מקידום עוזרים משפטיים בעלי רקע דתי. "מערכת המשפט רואה בהם מינויים ממלכתיים, והפוליטיקאים הימנים - מינוי עם פוטנציאל שמרני".

איפה הם למדו?

גם ההשכלה הגבוהה של אותם 204 שופטים ורשמים מאפשרת התבוננות בתהליכים. כמה מהשופטים ניסו לייפות את קורות החיים שלהם. היה מי שציין שלמד באוניברסיטת רייכמן, על אף שרייכמן קיבלה הכרה כאוניברסיטה רק לפני ארבע שנים והוא למד בה בשנות התשעים. אחרים, שלמדו במכללות, בחרו שלא לציין היכן למדו, ומנגד פירטו באריכות מידע לא רלוונטי על שירותם הצבאי.

38% מהמינויים החדשים הם בוגרי מכללות, גידול ניכר לעומת העבר. 62 מכלל השופטים והרשמים שמונו בתקופת הממשלה הנוכחית הם בוגרי תואר ראשון במשפטים מטעם מכללה ישראלית. 44 מהם מונו לראשונה לשיפוט בתקופת לוין..

אתר שהקימו חספר ודוב מורל, סוקר את הביוגרפיה התעסוקתית והחברתית של השופטים והרשמים בישראל מקום המדינה ועד 2023. בתקופת הממשלה הנוכחית החלו מינויי השופטים רק בפברואר 2024, כך שנתוני האתר מסתיימים בדיוק היכן שהבדיקה שלנו מתחילה, כיוון שבשנת 2023 הוועדה לא התכנסה כלל. 155 בוגרי מכללות כיהנו ב-2023 בערכאות שנסקרות בכתבה זו. כעת גדל מספרם ב-28%.

אפשר לראות בכך פיחות במעמד האוניברסיטאות, ופיחות במעמד השופטים, שמגיעים ממקומות פחות מחקריים ויותר טכנוקרטים. מצד שני, בשני החיתוכים של בוגרי המכללות, הן של המינויים הטריים ושל אלה שקודמו בתוך המערכת, 70% המשיכו לתואר שני, רובו המכריע באוניברסיטאות. מה שכנראה מוכיח שהאוניברסיטה או לפחות התואר השני הוא בכל זאת נתון בעל משקל במינוי שופטים.

11 שופטים למדו באוניברסיטאות זרות. בקרב 130 בוגרי האוניברסיטאות הישראליות, 36 בוגרי בר אילן, 36 בוגרי ת"א ו-34 בוגרי האוניברסיטה העברית, כשחיפה מזדנבת מאחור עם 24 בוגרים.

בתואר השני יש בולטות ניכרת למינויים בעלי תואר שני דווקא מבר-אילן. מתוך 138 בעלי תואר שני במשפטים שהוועדה בחרה לקדם או למנות מבחוץ: 51 למדו בבר אילן, 37 בת"א, 18 באוניברסיטה העברית, 12 בחיפה, 5 במכללות ו-11 באוניברסיטאות בחו"ל. ובאחוזים – 37% מבעלי התואר השני למדו בבר אילן, 27% בת"א, 13% בעברית, 9% בחיפה, 3% במכללות, ו-8% באוניברסיטאות זרות.

לנתונים הללו שני הסברים. הראשון מניח שהמסלול המרוכז לתואר שני ללא תזה שמציעה בר אילן, קורץ לרבים. מדובר בתואר אטרקטיבי עבור מי שלא מחפש קריירה אקדמית. ההסבר השני מניח שדווקא הזיהוי הדתי-שמרני של האוניברסיטה הביא לבחירת שופטים מתוכה, מתוך הנחה שמי שלמד בה, פחות מחובר לאתוס החילוני-ליברלי שהפלג הימני בוועדה מבקש להתנער ממנו.

ואכן מתוך ה-51 שלמדו לתואר שני בבר אילן, 23 מהם (46 אחוז) מוגדרים כדתיים. ושוב, אם ניקח רק את המינויים החדשים, 73 מתוך 114 שופטים הם בעלי תואר שני. 27 למדו בבר אילן, 20 בת"א 11 בעברית, 7 בחיפה, 4 בחו"ל ו-4 במכללות. נשווה זאת לנתונים שאספו חספר ומורל על השכלת השופטים ב-2023, רק 146 מהם היו בעלי תארים מתקדמים (שני ומעלה) מבר אילן. תוספת של 27 איש בשנתיים האחרונות, הקפיצה את מספרם ב-18%.

לשם השוואה, מספר השופטים בעלי תואר שני ומעלה מאוניברסיטת ת"א שכיהנו ב-2023 היה 132. תוספת של 20 שופטים העלתה את מספרם ב-15%. מהאוניברסיטה עברית היו 81 שופטים, ומספרת עלה ב-13%. ול-88 השופטים בעלי תואר מתקדם מחיפה תוספת של שבעה שופטים יצרה גידול של 8%.

למרות ההצהרות על "שבירת המודל הישן" של מערכת המשפט, גם קרבה משפחתית קיימת. עו"ד דוד זיילר שמונה למחוזי ירושלים, הוא בנו של ורדי זיילר המנוח, שכיהן כנשיא באותו בית משפט. עו"ד חגית פלאוט באב"ד, שמונתה לבית משפט השלום בעיר, היא בתה של סגנית נשיאת המחוזי מרכז, השופטת ורדה פלאוט. ובכל זאת, השורה התחתונה לא מותירה ספק, הנתונים מצביעים על עיצוב מחודש, עם חתימה מובהקת של הפלג הימני־שמרני, ועתידים להכתיב את אופייה של המערכת לשנים ארוכות.

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים