האורחים בטקס הענקת אות השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, לא ישכחו במהרה את המקרה המביך שהתרחש בבית הנשיא לפני כשלושה חודשים. בשעה היעודה לפתיחת הטקס ובהתאם לכללי הפרוטוקול, נפתחה הדלת והנשיא יצחק בוז'י הרצוג נכנס לאולם. הקהל נעמד על רגליו ובעוד הנשיא תופס את מקומו, גילו הנוכחים לתדהמתם כי הכיסא שהוצב לצד זה של הנשיא, נותר מיותם. השרה מאי גולן, מי שיזמה את האירוע להענקת אות הוקרה לארגונים הפועלים למניעת אלימות כלפי נשים בתקופת המלחמה – בוששה להגיע.

כשהופיעה גולן, כרבע שעה לאחר מכן, מחל הרצוג על כבודו ולא נזף, אולם רמז למה שהוא חשב על הסיטואציה אפשר אולי ללמוד מאתר בית הנשיא, המקפיד להציג לראווה כל פרט בסדר יומו – מגדול עד שולי – שבו אין אזכור לטקס.

לכאורה, אפשר היה להתייחס לאיחור הלא-אופנתי של גולן באופן אנקדוטלי כתקלה חד-פעמית. אלא שבכירים במשרד, בעבר ובהווה, מתארים את ההתנהלותה במשרד כלא מקצועית עד כדי פגיעה בגוף שעליו היא ממונה. "עבודה של שנים יורדת לטמיון", אומרת מי ששימשה בעבר במגוון תפקידי מפתח באגף לאזרחים ותיקים במשרד. "היא תהיה חתומה על חיסול המשרד", נחרצים בכירים אחרים.

המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה עבר גלגולים רבים מאז הוקם ב-2007 כמשרד לענייני גמלאים. יחידות ואגפים הודבקו אליו והוסרו ממנו בהתאם לגחמות והאילוצים הפוליטיים לאורך השנים; היו שרים שהותירו חותם - כמו אורי אורבך ומירב כהן; היו שרק "חנו" בו בהמתנה לתפקיד אחר; אך לגולן, שמונתה לתפקיד בינואר 2024 במקומו של עמיחי שיקלי, שמורה, לדעת בכירים לשעבר במשרד, קטגוריה משלה: "השרה שלא הייתה שם".

עובדים במשרד לשוויון חברתי עמם שוחח שומרים, מתארים מנגנון ממשלתי המצוי על סף קריסה. השרה, הם מעידים, מגיעה מעט מאוד. "במשך יותר משנה, ראיתי את השרה במשרד בירושלים רק פעם אחת", מספר אחד הבכירים. "בקושי יש ישיבות או פגישות עבודה עם מנהלי אגפים", מוסיף אחר. "השרה נמצאת בעיקר בכנסת או בכפר המכביה. בכל לשכה של שר, הרמ"ט (ראש המטה – ח"ר) הוא תפקיד מאוד משמעותי. במשרד הזה לא מכירים את הרמ"ט. אני אפילו לא יודע את שמו".

"המשרד לשוויון חברתי לא עובד", ממשיך הבכיר. "הרבה דברים תקועים. אנחנו במאי, חודשיים אחרי אישור תקציב המדינה - בקושי יש ישיבות הנהלה או ועדת מכרזים שבשגרה מתכנסת פעם בשבוע. אין אף גוף ממשלתי שיכול לפעול ללא תפקוד מלא של ועדת מכרזים לאורך זמן, אתה לא יכול להוציא את הכסף". 

לדברים הללו יש השלכות. מבדיקת שומרים עולה, כי בחלק לא מבוטל מתחומי הליבה של המשרד, החל באזרחים ותיקים וניצולי שואה ועד לקידום מעמד האישה, פיתוח כלכלי בחברה הערבית וקידום קהילת הלהט"ב, חלה נסיגה הכוללת פגיעה בפעילות שוטפת וסכנה לקיומם של פרויקטים. כך זה נראה. 

1.

‍

‍

הערבים על הכוונת | 100 מיליון כבר קוצצו

מי שהייתה הראשונה לספוג היא הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, הנמצאת תחת אחריות המשרד. הרשות היא הגורם שאמור ליישם את החלטה 550 שקיבלה ממשלת בנט-לפיד לצמצום פערים בחברה הערבית, בסכום של 26 מיליארד שקלים למשך חמש שנים. 

השרה מתגאה בכך שהצליחה לתקוע מקלות בגלגלי התוכנית, לטענתה, בשל חשש לזליגה של תקציבים ממשלתיים לארגוני פשיעה ערביים, טענה שמעולם לא הוכחה. היא קיצצה 60 מיליון שקלים מתקציב הרשות לפיתוח כלכלי שבמשרדה, סגרה את פרויקט "שנת מעבר" למניעת אבטלה והתדרדרות לפשע בקרב בוגרי י"ב, תוכנית שתוקצבה ב-40 מיליון שקלים, ובנוסף סגרה את מוקד החירום לחברה הערבית שהוקם במלחמה. 

לצד אלה, ההחלטה הכי משמעותית של גולן ביחס לתפקוד הרשות נוגעת ל-"ועדה המתמדת", הגוף שאמור לאשר ולפקח על התקדמות תוכניות כלל משרדי הממשלה לחברה הערבית. בוועדה אמורים להיות חברים, בין היתר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הממונה על התקציבים באוצר ומי שאמור לנהל אותה הוא מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי - תפקיד שכלל אינו מאויש ועל כך בהמשך. 

"היא לא מאפשרת מהלכים תקינים והיכולת שלנו לתכלל את עבודת הממשלה בחברה הערבית פוחתת", אומר גורם ממשלתי שמכיר מקרוב את פעילות הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית

על פי החלטת הממשלה, פעילות הוועדה קריטית להצלחת התוכנית. היא אמורה להתכנס פעמיים בשנה, להכריע במחלוקות, לפעול להסרת חסמים, לבצע הסטות תקציב בין תחומי הפעילות השונים ולקבוע יעדים נוספים. אלא שהוועדה לא התכנסה מאז פברואר 2023. גולן לא מכנסת אותה ולטענת גורמים במשרד גם לא מאשרת פרסומים הנוגעים לרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית. "היא לא מאפשרת מהלכים תקינים והיכולת שלנו לתכלל את עבודת הממשלה בחברה הערבית פוחתת", אומר גורם ממשלתי שמכיר מקרוב את פעילות הרשות. "למשל, יש עלייה משמעותית בהרוגים בתאונות דרכים בחברה הערבית - צריך להיכנס לעובי הקורה, להסיט תקציבים, להביא את הרשות לבטיחות בדרכים (רלב"ד) לדיונים, לקיים שיח רציף ואיכותי. זה לא מתקיים". 

מדוע? גורם מקצועי שעבד בעבר בצמוד לגולן מציע הסבר אפשרי: "מאי גולן סבורה שפגיעה בתקציבים לחברה הערבית עשויה לתגמל אותה פוליטית, לא רק בקרב הבייס הליכודי אלא ימינה משם - בקרב תומכי עוצמה יהודית של איתמר בן גביר". גולן אכן מקורבת לבן גביר ("ברוך שובך אחי היקר", אמרה בעבר) ולא מן הנמנע שהיחס שהיא מפגינה כלפי החברה הערבית נגזר מהחיבוק שהיא מקבלת מגופים בימין האמוני.

"מאי גולן סבורה שפגיעה בתקציבים לחברה הערבית עשויה לתגמל אותה פוליטית, לא רק בקרב הבייס הליכודי אלא ימינה משם - בקרב תומכי עוצמה יהודית של בן גביר", כך גורם מקצועי שעבד בעבר בצמוד לגולן

בתגובה שנמסרה לשומרים מהמשרד לעניין זה, חזרה גולן על עמדתה: "בהתאם למדיניות האחראית ביותר שמובילה השרה מאי גולן, עד שלא נקבל את נתוני הביצוע על ההקצאות התקציביות שהוקצו החל משנת 2022 עבור הפעילויות במגזר הערבי ובשל חשש לזליגה של כספים לארגוני פשיעה וגורמים עברייניים – לא יועברו תקציבים עד לבניית מנגנון בקרה ראוי שידאג לכך שהכסף יגיע לאזרח שבקצה במגזר הערבי. נציין כי מעל הכל השרה גולן רואה ערך עליון בשמירה על כספי הציבור כחובתה כחברת כנסת וכשרה בממשלת ישראל".

2.

‍

‍

מעלימים את הלהט"ב | בלי לוגו ובלי פגישות

גורם נוסף שזוכה להתעלמות מגולן הוא האגף לקידום להט"ב במשרדה. "תחפש באתר שלנו, בפייסבוק ובערוצי המדיה - לא תראה שום פרסום על האגף. לא תראה שום פעילות שלנו עם ארגוני הקהילה הלהט"בית. לא תמצא שום הודעה לתקשורת שעוסקת בלהט"ב", מספר עובד באגף.

אולם מה שעד כה נלחש בקרב עובדי האגף, הפך החודש למדיניות כמעט פומבית, כאשר בהודעת וואטסאפ ששלחה בכירה במשרד לשוויון חברתי אל רכזי השטח לקידום ותמיכה בקהילת הלהט"ב, הפועלים מטעם המשרד בכמאה רשויות מקומיות, נכתב כך: "בהמשך להנחיה מקובעי המדיניות במשרד, הוחלט שעד הודעה חדשה הפרסומים של הפעילויות ברשויות המקומיות יהיו ללא לוגו של המשרד ושל האגף".

מה שעד כה נלחש בקרב עובדי האגף, הפך החודש למדיניות כמעט פומבית עם הודעת וואטסאפ ששלחה בכירה במשרד לשוויון חברתי אל רכזי השטח לקידום ותמיכה בקהילת הלהט"ב, הפועלים מטעם המשרד בכמאה רשויות מקומיות

ההחלטה על ניתוק כל זיקה גלויה בין המשרד לבין הקהילה הגאה, מגיעה אחרי קיצוץ מאסיבי בתקציבי המשרד לארגוני הלהט"בים. ב-2024 קוצץ תקציב האגף לקידום להט"ב במשרד ב-40 אחוזים והוא נקבע על 24 מיליון שקלים בלבד. כמו כן, אף שתקציב 2025 אושר בממשלה, תקציב האגף לארגוני הלהט"ב עדיין לוט בערפל, חוסר ודאות שגורר פגיעה בפעילות השוטפת. לדוגמה, פרויקטים עם הבית הפתוח בירושלים, וארגוני להט"ב דתיים כמו בת קול ו-חברותא הוארכו בחצי שנה בלבד. 

"הם לא יודעים מה הולך לקרות מחודש יוני", אומרים באגודה למען הלהט"ב. "כשאין יכולת לתכנן קדימה אי אפשר לגייס עובד סוציאלי לטיפול בשורדי המרה, אין אפשרות לגייס רכזים ועוד". 

ב-2024 קוצץ תקציב האגף לקידום להט"ב במשרד ב-40 אחוזים והוא נקבע על 24 מיליון שקלים בלבד. כמו כן, אף שתקציב 2025 אושר בממשלה, תקציב האגף לארגוני הלהט"ב עדיין לוט בערפל, חוסר ודאות שגורר פגיעה בפעילות השוטפת

גם תוכנית הדגל של המשרד במסגרתה פועלים רכזי להט"ב בכמאה רשויות מקומיות, ספגה קיצוץ של שישה מיליון שקלים (מתוך 17 מיליון שקלים שיועדו לה). הקיצוץ הזה, כמו גם חוסר הוודאות לגבי תקציב השנה הנוכחית, גרם לשמונה רשויות מקומיות לפרוש מהמיזם. 

בדיון שהתקיים בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי של הכנסת בינואר השנה, אמרה מחזיקת תיק הרווחה בעיריית בת ים, קטי פיאסצקי, כי תקציב הפעילות של המיזם התכווץ לסכום מגוחך של 18 אלף שקלים לפרק זמן של חצי שנה, וזאת בעיר של כ-160 אלף תושבים. "אתם מצפים מאיתנו להגיע עם 18 אלף שקל עד יוני ולתכנן את חודש הגאווה? עם מה? מה אנחנו אמורים לעשות? אין לנו באמת מה לעשות עם הדבר הזה". 

"האגף לקידום אוכלוסיות הלהט"ב מציל חיים, פשוטו כמשמעו, והשרה מקשה בכל דרך על פעילותו", אומר על כך בכיר במשרד לשוויון חברתי. דברים ברוח דומה נשמעים גם מארגוני הקהילה: בדיון שהתקיים בינואר ניצבו נציגיהם מול מירב שטרן, כיום ראש הרשות לקידום מעמד האישה, ומי שכיהנה כממלא-מקום מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי לפרק זמן מסוים. 

"אני מנכ"לית בת קול בשש השנים האחרונות (ארגון לנשים דתיות וחרדיות גאות - ח"ר)", הטיחה תהילה בסה בשטרן. "עברנו שרים ומנכ"לים ואגיד לך שזו הפעם הראשונה מאז ההתקשרות שלנו עם המשרד, שלא פגשנו אותך אפילו לשיחה אישית, לא דיברנו בטלפון. אמרנו בואו ניפגש וזה לא קרה. נפגשנו עם מאיר בינג (המנכ״ל הקודם, ח.ר) בזמנו כל הזמן. אף אחד לא מדבר איתנו חוץ מעובדי האגף. הדרג מעל לא מדבר איתנו. למה? למה עמיחי שיקלי נפגש איתנו? למה אתם לא מדברים איתנו בכלל?"

"למה עמיחי שיקלי נפגש איתנו? למה אתם לא מדברים איתנו בכלל? עברנו שרים ומנכ"לים ואגיד לך שזו הפעם הראשונה מאז ההתקשרות שלנו עם המשרד, שלא פגשנו אותך אפילו לשיחה אישית, לא דיברנו בטלפון", כך תהילה בסה, מנכ"לית בת קול

באותו דיון הוצג סקר של המכון הישראל לחקר מגדר ולהט"ב ולפיו חמישית מהנשאלים נחשפו בתקופת המלחמה ליותר אלימות ואיומים בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה. בעוד שהיה מצופה מהמשרד לחזק את הקהילה בתקופה הזאת, ראשי הארגונים תיארו בדיון קיצוצים, סגירת תוכניות, סחבת בתשלומים והפניית עורף מצד המשרד. איציק סלמה, מנהל קשרי ממשלה מקואליציית ארגוני הקהילה הגאה סיפר על תוכניות שנמחקו, כמו תוכנית למשפחות להט"ביות ותוכניות למניעת בדידות של להט"בים בגיל הזהב. 

נתנאל שלר, מנכ"ל חברותא, סיפר בדיון שארגונו לא קיבל את הכספים שיועדו לו במשך שנה וחצי. לינור אברג'ל מנכ"לית עמותת טרנסיות ישראל אמרה בדיון שלא קיבלה את הכסף שהובטח לה לשנת 2024 ואילו נציגי המשרד ניסו לתרץ את העיכובים בהעדר תקצביאי (על כך בהמשך).

"אני עובדת גם עם משרד הרווחה, בתוך שלושה שבועות מהגשת הדיווח אנחנו מקבלים את הכסף", סיפרה במהלך הדיון יעל סיני ביבלש, מנכ"לית האגודה למען הלהט"ב, והוסיפה: "זה באמת נראה כאילו זה דבר מכוון. שמנסים לחסל את פעילות העמותות ולפגוע בשירותים שהם באמת מצילי חיים".

בכירה באחד מארגוני הלהט"ב מחזקת את הדברים בשיחה עם שומרים. "אני מרגישה שהנהלת המשרד מחפשת כל תירוץ למה לא לתת לנו את הכספים", היא אומרת. "יש פה התנכלות ללהט"ב, כמעט הכל נדחה או מקוצץ או שמסבנים אותך ומשאירים אותך בחוסר וודאות". 

"אני עובדת גם עם משרד הרווחה, בתוך שלושה שבועות מהגשת הדיווח אנחנו מקבלים את הכסף", סיפרה מנכ"לית האגודה למען הלהט"ב. "זה באמת נראה כאילו זה דבר מכוון. שמנסים לחסל את פעילות העמותות ולפגוע בשירותים שהם באמת מצילי חיים"

מהמשרד לשוויון חברתי נמסר בתגובה לעניין זה, כי "בבחינת המשרד של הקול קורא לאוכלוסיית הלהט"ב נמצא כי בשנים 2023-2024 המשרד הקצה מתקציב המשרד סכום של כ-12.4 מיליון שקלים, כאשר בפועל הפעילויות שבוצעו על ידי הרשויות המקומיות עמדו על כ-6.6 מיליון שקלים, כלומר 54% - אחוז נמוך מאוד ביחס לתקציב שהוקצה מראש לפעילות על ידי המשרד לשוויון חברתי".

טיעון זה יצוין, עלה מטעם המשרד גם בדיונים בכנסת. גורמים הבקיאים בפרטים הסבירו בשיחה עם שומרים, כי "יש פה שיטה מובהקת של ייבוש ואז תירוץ של 'הנה מקצצים לכם כי לא היה מיצוי'". הדבר נובע לטענתם מכך שבקשות תשלום על פרויקטים שוטפים עדיין לא דווחו במערכת והמשרד לא העביר בגינן החזרים, ולכן הנתון על אחוזי מיצוי נמוכים.

3.

‍

‍

"פרויקטים קוצצו ללא הכר" | הארגונים שנפגעים

לחוסר הוודאות ולתחושה ש"אין מנהל לאירוע", שותפים גורמים נוספים שנתמכים על ידי משרדה של גולן, כמו ארגוני נשים וניצולי שואה. "הם הגישו תוכניות, עברו את ועדות התמיכה אבל כסף הם לא קיבלו כי המשרד לא מתפקד", אומר בכיר במשרד. 

אחת הסיבות לעיכובים בתשלומים לעמותות וארגונים היא שלמשרד אין תקציבן כבר חצי שנה. מדובר במשרת מפתח בכל משרד ממשלתי שבלעדיה אין יכולת לנהל את תקציב המשרד. גם לאחראי על התמיכות לארגוני ניצולי שואה, שנאלץ להיעדר לתקופה ממושכת, לא מונה ממלא-מקום במשך זמן רב. "המשרד שנשאר עם חללים ריקים בהרבה תחומים וגם כאן, עד שמצאו לו מחליף הוא מונה כממלא-מקום לשלושה חודשים", מוסיף הבכיר. 

הנה דוגמה שממחישה את הסחבת: בשנת 2023 אושרה תמיכה לארגונים תחת הסעיף "הנצחת זיכרון השואה". הזמן נקף ובאמצע 2025 שבעה ארגונים עדיין ממתינים לקבל את הכסף. "דוחות הביצוע שהגישו הארגונים נמצאים בטיפול יחידה מקצועית או שממתינים להשלמות מצב הגופים הנתמכים", נמסר בתגובת המשרד. 

״היה לנו דיאלוג פורה עם מנכ"לים קודמים. עם המשרד הזה, אין לנו שום כתובת כרגע, לצערי", אומרת קולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל. "אחת הבעיות היא שאנחנו מגישים תוכנית עבודה ומאשרים אותה ואת התקציב וכעבור שנה, אחרי כשכבר הוצאנו את כל הכסף, מתברר שלא את הכל הם מחזירים. הרבה מהארגונים לא יכולים לפעול ככה וחלקם עומד בפני סגירה".

״היה לנו דיאלוג פורה עם מנכ"לים קודמים. עם המשרד הזה, אין לנו שום כתובת כרגע, לצערי", אומרת קולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל. "הרבה מהארגונים לא יכולים לפעול ככה וחלקם עומד בפני סגירה"

בתגובה לכך נמסר מטעמה של השרה, כי מדובר ב"טענה הזויה. שנת 2023 שולמה כבר מזמן ודוח הביצוע של שנת 2024 נמצא בטיפול חשבות המשרד; נציין כי רק השבוע עמד משרדנו בקשר מול אנשי העמותה, בשאיפה להשלמת העבודה בקרוב".

גם באגף לאזרחים ותיקים, ליבת המשרד, מתארים העובדים מצב דומה של סטגנציה ונסיגה בלא מעט תחומים, כשהסימן הבולט ביותר להזנחה היא העובדה שאין מנהל לאגף כבר שנה וחצי. "חלק מהפרויקטים קוצצו ללא הכר וחלק מוחזקים בשיניים. כל הפיתוח נעצר", אומרת על כך בכירה לשעבר במשרד. בין הפרויקטים שקוצצו: "והדרת פני זקן" (6 אחוזים); מוקד הסיוע לאזרחים ותיקים (36 אחוזים); "באים לטוב" (40 אחוזים). לדברי השרה גולן, נעשתה בחינה מדוקדקת ונמצא כי תקציבי הפרויקטים הללו "גבוהים ומופרכים". 

"כבר שנה אין פעילות חדשה באגף וההתנהלות הורגת חלק מהפעילות הקיימת", אומר איש מקצוע ששימש במגוון תפקידים בכירים בשירות הציבורי ומכיר מקרוב את עבודת האגף לאזרחים ותיקים. "האגף הוביל בעבר את הטיפול באזרחים ותיקים תוך הסתכלות רחבה על התחום: רגולציה, קצבאות, סיעוד ועוד. נעשתה עבודה מול כל משרדי הממשלה, התקיימו אין סוף דיונים מול רשות המסים ומשרד האוצר על תמריצים לצאת לעבודה; מול משרד הבריאות לאיתור וטיפול בחסמים; נעשו תיקוני חקיקה ועוד. אין יותר חשיבה אסטרטגית, אין חשיבה מהותית, אין פרויקטים חדשים ואת אלה הקיימים צריך לשפר".

זה מצב מטורף ולא מוסבר", אומר בכיר במשרד. גורם אחר הפנה את האצבע למגמה נוספת: "עובדים עוזבים בקצב מטריד ואחרים לא תופסים את מקומם. סותמים חורים באמצעות ממלאי מקום לשלושה חודשים. אפילו ראש האגף למשאבי אנוש היא ׳מינוי בפועל׳ ולא קבוע"

גולן מכנה את הטענות הללו "שקריות". לדבריה, חלק מפעילויות האגף הופסקו כשזה פעל תחת משרד הנגב והגליל (פברואר 2023 עד ינואר 2024). בין הפרויקטים העיקריים בכהונתה היא מציינת את "הפגת בדידות" ברשויות המקומיות (פורסם קול קורא ע״ס 27 מיליון שקלים) "ותיקים בטבע" לטיולים מאורגנים (פעילות קיימת שהורחבה בתקופתה), "שעת כושר" (פעילות קיימת, שתקציבה גדל ב-3 מיליון שקלים). עוד נמסר כי "השרה גולן השיקה את פרויקט 'עתיד ותיק', יוזמה פורצת דרך בשיתוף אגודת הסטודנטים לחבר את הדור הצעיר לדור המייסדים". נדגיש כי פרויקט דומה פעל תחת שרים קודמים ולא ברור אם הפרויקט המדובר מחליף את הקיים. 

4.

‍

‍

"סותמים חורים" | בלי מנכ"ל קבוע ושדרת ניהול 

באפריל 2023 מונתה מאי גולן לשרה לקידום מעמד האישה, משרד שהומצא עבורה והועברו אליו סמכויות מהמשרד לשוויון חברתי. בינואר 2024 התפטר עמיחי שיקלי מהמשרד לשיוויון חברתי וגולן מונתה לשרה במשרד החדש-ישן, "המשרד לשיוויון חברתי וקידום מעמד האישה". עם כניסתה לתפקיד, פיטרה גולן את המנכ"ל מאיר בינג שכיהן תחת השרים שיקלי ומירב כהן, וכך, למעשה, מאז ינואר 2024, אין למשרד מנכ"ל קבוע - מצב חסר תקדים שמשפיע לרעה על עבודת כל אגפי המשרד.

במקום איוש קבוע לתפקידים בכירים במשרד, גולן מעדיפה למנות "ממלאי מקום" או "מינוי בפועל" - שיטה שהתפשטה במשרדי ממשלה נוספים, כפי שסוקר בהרחבה בשומרים ופוגעת ביציבות ובמקצועיות המשרדים.

במשך תשעה חודשים כיהנה מירב שטרן, מקורבת לגולן ללא ניסיון או רקע רלוונטיים, כממלאת-מקום מנכ"ל המשרד (שטרן משמשת היום מנכ"לית הרשות למעמד האישה, תחת השרה גולן). בחודש שעבר קיבלה גולן אישור מנציבות שירות המדינה למנות - שוב - ממלא-מקום מנכ"ל לשלושה חודשים. גם המינוי הזה טרם יצא לפועל וכלל לא ברור אם המועמד, עמי כהן (סגן מזכיר הממשלה), מעוניין בו על רקע מצבו של המשרד והביקורת על היעדר נשים בתפקיד המנכ"ל במשרדי הממשלה.

עובדים בכירים במשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה טוענים כי מי שמנהלת בפועל את המשרד היא סופי כהן, ששימשה תקציבאית הרשות לקידום מעמד האישה (תקציב שנתי של 5 מיליון שקלים) - שם הכירה את גולן ושטרן. כיום, חולשת כהן על שלוש עמדות ניהוליות בכירות: ראש מטה המנכ"ל - ובהיעדר כזה, היא משמשת מנכ"ל בפועל; ממלאת-מקום תקציבן המשרד - כאמור, משרה שלא מאויישת כבר חצי שנה; וממלאת מקום מנהלת האגף לאסטרטגיה שעזבה זמנית למשרד אחר. אגב, מי שישב בוועדה שבחרה בסופי כהן לתפקיד היו שטרן ואותו עמי כהן שגולן מבקשת כעת למנותו לממלא-מקום מנכ"ל המשרד. 

"זה מצב מטורף ולא מוסבר", אומר בכיר במשרד. גורם אחר הפנה את האצבע למגמה נוספת: "עובדים עוזבים בקצב מטריד ואחרים לא תופסים את מקומם. סותמים חורים באמצעות ממלאי מקום לשלושה חודשים. אפילו ראש האגף למשאבי אנוש היא ׳מינוי בפועל׳ ולא קבוע". בין העוזבים לאחרונה גם דובר המשרד ובקרוב יסיים את תפקידו היועץ המשפטי וטרם נמצא לו מחליף. 

עובדת בכירה שפרשה לפני כמה חודשים מסכמת כי "מי שיש לו שכל בורח. אתה עובד ללא הפסקה וצריך להחזיק את כל הכדורים באוויר כי אין כוח אדם".

מהמשרד לשוויון חברתי נמסר בתגובה לעניין זה, כי "נבחנת בימים אלה אופציה למינוי של מ"מ מנכ"ל מקצועי ומנוסה ולא של מנכ"ל קבוע – וזאת על מנת להמשיך את תפקודו הרציף והתקין של המשרד ובזמן המשך איתור למנכ"ל קבוע מקצועי ומתאים למשרת האמון. דובר המשרד סיים את תפקידו לפני מספר ימים לאחר תקופת ניסיון. המשרד עתיד לפרסם מכרז חדש בימים הקרובים לאחר קבלת אישור נציבות שירות המדינה. יועמ"ש המשרד יסיים את תפקידו מתוקף החלטת בג"ץ - הליך הגיוס המכרזי נמצא באחריות נציבות שירות המדינה. 

"תפקידה של הגב' כהן הוא מ"מ מנהלת אגף בכיר תכנון ואסטרטגיה, ותחתיו נמצא תפקיד תקציבן שנמצא בהליך מכרזי מתקדם".

עוד נמסר בתגובת המשרד: "אין מדובר ב'תחקיר', אלא באוסף ציטוטים אנונימיים ושקריים של ככל הנראה עובדים מתוסכלים לשעבר, שנראה שאת התסכול על חוסר המקצועיות שהפגינו בעבודתם שאבדה - הם החליטו לפרוק במסכת בדיות רכילותית ומגוחכת".

‍

רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים