באוגוסט האחרון התגייס בנה של מ' לטירונות כלל צה"לית בבסיס הטירונים הוותיק מחנה 80. הבן הוא צעיר חילוני שרבנים אינם חלק מחייו או מאמונותיו בשום צורה שהיא, ובכל זאת, באחד הימים הוא וחבריו נקראו לשיחה עם רב צבאי. נושא השיחה: זיהוי גופות וחורבן בית שני. בפעם אחרת באותו הבסיס, ביום שישי בצהריים הגיעה אליו להקה אזרחית, כדי להשמיע שירים דתיים לכלל הטירונים. לטענת מ', שני האירועים לא הוגדרו "רשות" על ידי מפקדי הטירונות, וממילא טירונים אינם נמצאים במצב של "לשאול שאלות" בנוגע להתייצבות. "תחשוב שהיו נותנים לחיילים דתיים הרצאה על חילוניות או על מדע", מלינה אמו של מ' בשיחה עם שומרים. "איזו התרעמות הייתה בקרב ארגונים דתיים, כמה כתבות היית רואה על פגיעה ברגשות הציבור. אני בכלל לא מבינה למה חייל, על אחת כמה וכמה טירון צריך לפגוש רב, אלא אם כן הוא מבקש את זה בעצמו".

מקרה אחר שהגיע לידיעת שומרים מן השבועות האחרונים הוא של חיילת, שדיווחה על אדם שעלה לאוטובוס המשמש להסעת חיילים בירושלים, מספר דקות לפני שזה יצא לדרכו והחל להרצות לכלל החיילים בסוגיות של יהדות והלכה. החיילים, בין אם הם רוצים ובין אם לא - ואותה חיילת לא רצתה בכך - נאלצו לשמש קהל שבוי לאותו אדם במשך דקות ארוכות. כך היו גם החיילים לפני כשנה, כאשר עלה לאוטובוס הסעות באותו המקום אל"מ (במיל') גבע ראפ, ראש ארגון "פנים על פנים", המזוהה עם הרב טאו. בסרטונים שהגיעו לידי שומרים נשמע ראפ נואם, כי "הצבא שלנו הוא צבא ששומר על הלב של העולם - מדינת ישראל. הקדוש ברוך הוא השתיל פה לב חדש, כבר 76 שנה (…) כל העולם עושה כל מאמץ לדחות אותנו, לא רוצים לב חדש, לא רוצים את עם ישראל. לא יעזור להם". או למשל, כי חג החנוכה מלמד על כך שלעיתים "צריך לשים בצד את כל החישובים ולדעת שיש תעצומות שמגיעות מעוד מקורות". 

מקרה נוסף, שפורסם בספטמבר האחרון, היה של מפקד ברבנות הצבאית שאמר לחיילות בטירונות בבסיס ניצנים, שעל פי פקודות הצבא, אסור להן לצאת מהאוהל עם טלפון בשבת ואסור להן לעשן מחוץ לאוהל בשבת. כל זאת, על-אף שאין שום פקודות כאלו בצה"ל (אגב, פקודה שכן קיימת היא הגבלת עישון במקומות ציבוריים ובתוך כך גם בתוך האוהל הצבאי המשמש למגורי החיילות בשבת ובכל שאר ימות השבוע). 

באירוע אחר, בחג החנוכה בשנה שעברה, פנתה לרמטכ"ל עמותת חדו"ש, לחופש דת ושוויון, בשמה ובשם "הפורום החילוני", בתלונה על מקרה בבסיס חיל הים בטירת הכרמל, ובו הדלקת נר ראשון של חנוכה תוכננה להיערך בהפרדה מגדרית. על פי התלונה, זאת ב"הוראה רבנית" - ולא הפעם הראשונה. כמה שבועות קודם לכן, כך נטען, נערכה באותה הבסיס פעילות תחת הכותרת "מבשלים בקדושה" מטעם גורם חיצוני.

אלו הן דוגמאות ספורות מיני רבות לתופעה גוברת והולכת של הקצנה דתית המאיימת בשנתיים האחרונות על רוח צה"ל כצבא העם. אם בתחילת המלחמה, נדמה היה כי צה"ל ויתר על הכנה לקרב שמבוססת על אמונה בצדקת הדרך הציונית, והחליף אותה בהכנה המבוססת על הצדקה דתית, עם תופעות דוגמת שירה כהניסטית, שלטי חזרה לגוש קטיף ואירוח רבנים שישלהבו את החיילים בתפילות המוניות. כיום, הדברים משתרשים לכדי נורמה חדשה, עם גישה שונה מזה שמשתקפת ברוח צה"ל. מי שמשחקת תפקיד מפתח בעיצוב הנורמה היא הרבנות הצבאית - גוף שאמור להיות ניטרלי וממלכתי. 

הרב דניאל קינד, למשל, כיום ראש מדור הלכה ברבנות הצבאית, היה בתקופת המלחמה רב חטיבת גבעתי, אשר תועד תוקע בשופר לפני לוחמים לפני כניסתם לרפיח. רב חטיבת הצנחנים במלחמה, איתמר סיאני, תועד כמה חודשים קודם לכן מטיף לחיילים טקסטים דתיים, כולל ברכת הכהנים ותקיעה בשופר. וגם הרבנות הצבאית עצמה, העלתה במהלך המלחמה לרשתות החברתיות סרטונים של רבנים תוקעים בשופר לפני יציאה בקרב, ובעמוד היוטיוב שלה אפשר למצוא למשל את 'מחרוזת שירי רבאק' שהופק על-ידיה. המחרוזת, בתמצית, מציגה את המלחמה כמלחמת דת לכל דבר. פנינה לדוגמה: "אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם כִּי ה' אֱלֹקיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם".  

גורמים בצבא טוענים בתגובה, שבמקרה של קינד וסיאני מדובר בהתכנסויות "רשות", וכי "מחרוזת שירי רבאק" של הרבנות עומדת בנהלי צה"ל. 

מחרוזת שירי רבאק בעמוד היוטיוב של הרבנות הצבאית:

מונופול על היהדות בצבא

הרבנות הצבאית הוא גוף שבעבר עסק בעיקר במענה לבעיות פרטניות של חיילים דתיים ובסוגיות של כשרות בבסיסים. תפקיד נוסף, שראשיתו במלחמת יום הכיפורים ואשר למרבה הצער בא לידי ביטוי באופן אינטנסיבי במלחמת השבעה באוקטובר, הוא פינוי וזיהוי גופות - דבר שנעשה על-ידי רב צבאי. "הנוהל כיום הוא שבעת מלחמה לכל יחידה ברמת גדוד ומעלה, יש רב שמלווה אותה ובתקופות רגילות יש רב מרמת חטיבה ומעלה", מסביר הרב ד"ר אביעד הולנדר, ששירת בעבר כרב צבאי בקבע והיה מעורכי הספר "הרבנות הצבאית - מאז ועד מחר". לדבריו, "בעקבות מלחמת יום כיפור יש הבנה שלא הגיוני שהיחידות הלוחמות הן יהיו אלו שעסוקות בפינוי החללים, לכן התקבלה החלטה להגדיל את כח-האדם ברבנות הצבאית. אולם בפועל, במשך כשלושה עשורים לא עשו את זה. בסוף שנות התשעים, כשהייתי חייל על גבול לבנון, מינו אותי להיות משגיח כשרות במצב שבו שירתתי למרות שלא הייתה לי הסמכה. פשוט אמרו לי לקרוא את פקודת הכשרות שתלויה בחדר אוכל, ולהשגיח שפועלים לפיה". 

עד תחילת שנות התשעים, כאשר היה רוב חילוני מובהק ביחידות הקרביות, מצבה של הרבנות הצבאית או של הנוכחות הדתית בצה"ל לא עלה באופן משמעותי לדיון ציבורי. אולם בשני העשורים האחרונים, המצב שונה לחלוטין, פועל יוצא של הן המציאות הפוליטית והן של העלייה במספר חובשי הכיפות הסרוגות ביחידות קרביות. כך, לצד תלונות על הדתה וכניסת גורמים בעלי השפעה דתית על הנעשה בצה"ל, נראה כי הרבנות הצבאית פועלת ברוח הישיבות הציוניות דתיות במגזר הדתי לאומי והחרד"לי. 

נקודת המוצא של התהליך מסומנת במינוי של הרב אביחי רונצקי המנוח לתפקיד הרב הצבאי הראשי בשנת 2006. מינויו של רונצקי, איש ימין אשר נמנה עם מייסדי ההתנחלות איתמר, נתפס אז ככזה שבא לפייס את המגזר הדתי-לאומי בעקבות השבר שנגרם מתוכנית ההתנתקות. ב-2007 אמר רונצקי על הלוחם בצה"ל, כי "הוא יוצא למלחמה על מתן האפשרות לעם ישראל לממש את האידיאלים שלו, והאידאלים שלו זה השם אחד" (ציטוט המובא בספר "המהפכה השלישית" מאת עו"ד יאיר נהוראי). כמה שנים לאחר מכן, ב-2010, שלהי תקופת רונצקי נכתבה פקודת ארגון חדשה לפיה חלק מתפקידי הרבנות הצבאית הם: "פיתוח התודעה היהודית בנושאים תורניים בקרב מפקדי וחיילי צה"ל - לבנות, להפעיל ולהטמיע תוכניות לפיתוח תודעה יהודית בנושאים תורניים".

רונצקי הביא להכפלת מספר הרבנים הצבאיים בשירות המילואים: בשנת 2017 היו 115 רבנים בסדיר ובקבע ו-485 רבנים במילואים, כך נתוני צה"ל. ב-2024 שירתו ברבנות הצבאית מספר דומה של רבנים בסדיר וקבע, 114, ו-887 רבני מילואים. מבירור שערך שומרים, עולה שהעלייה נובעת רק בחלקה מטבח השבעה באוקטובר, כאשר הכשרות רבות נעשות עוד לפני כן. מבחינת הרבנות הצבאית המטרה היא למלא תקני כח אדם חסרים בשורות צבא המילואים.

אולם השינוי אינו מסתכם בהיבט הכמותי. אם בעבר רוב אנשי הרבנות הצבאית הגיעו משורות הציונות הדתית המתונה, חוגי 'המזרחי' והקיבוץ הדתי, כיום המציאות שונה. בהרצאה שנתן מייסדה של המכינה הקדם-צבאית עלי, הרב אלי סדן, עוד ב-2008, אמר כי רונצקי "הולך עכשיו לעשות קורס כל שנה ולהחליף את כל מערך הרבנות הצבאית. הוא הכניס 90 רבנים צבאיים חדשים, ומי זה ה-90 רבנים? עשה מיון מתוך 300, שכולם אנשים מהישיבות שלנו". 

"רונצקי אמר במפורש שהמטרה שלו זה לשנות תודעה, דרך הצבא", אומר לשומרים נהוראי שכתב את "המהפכה השלישית" ופעיל נגד מגמות משיחיות וחרד"ליות בחברה הישראלית. "בפועל, הוא הפך את הרבנות לזרוע של תורת הרב קוק וכיום רוב הרבנים הצבאיים באים מישיבות הקשורות ל'מרכז הרב' או 'ישיבות הקו'. זה משפיע בעיקר על חיילים חילונים או מסורתיים, במיוחד בסיטואציה מפחידה כמו מלחמה. בקרב, חיילים צעירים מחפשים את אלוהים והרבנים הצבאיים הם המתווכים. למעשה, יש להם מונופול על היהדות בצבא. לחיילים הדתיים יש קשר עם הרבנים בישיבות שבהם התחנכו, הם לא צריכים את הרבנות הצבאית".

הסבר מונחים קצר: שני הזרמים המרכזיים כיום בציונות הדתית לאומית הם הזרם שמייצגת ישיבת מרכז הרב ואלו שממשיכות את דרכה, וישיבת הר המור וממשיכות דרכה, המכונות "ישיבות הקו". שני הזרמים יונקים מתורתו של הרב קוק (הרא"יה), שהיה הרב הראשי בתקופת המנדט הבריטי על הארץ, ונפטר עוד לפני קום המדינה. מרכז הרב הוקמה על-ידי בנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק, ושם נולדה תנועת גוש אמונים בשנות השבעים והתפיסה הפוליטית-דתית של התנחלות בגדה כ"אתחלתא דגאולה".  

הר המור נוסדה בסוף שנות התשעים, לאחר שהתפלגה ממרכז הרב על רקע מחלוקות בסוגיות שונות, בין היתר בשל השמרנות הדתית של הר המור שהוקמה על-ידי הרב צבי טאו, כיום המנהיג הרוחני של מפלגת הימין נעם. אגב, ביחס לסוגיה הפלסטינית, אין הבדל ממשי בגישות של שני הזרמים. 

"רונצקי אמר במפורש שהמטרה שלו זה לשנות תודעה, דרך הצבא", אומר עו"ד נהוראי. "בפועל, הוא הפך את הרבנות לזרוע של תורת הרב קוק וכיום רוב הרבנים הצבאיים באים מישיבות הקשורות ל'מרכז הרב' או 'ישיבות הקו'"

הרב הצבאי שחילק "פאצ' משיח" לחיילים

אחד הרבנים שרונצקי הביא עמו לרבנות הצבאית הוא הרב אייל קרים, שהמשיך את דרכו ומכהן זה קרוב לעשור כרב הצבאי הראשי. קרים היה רב ב"עטרת ירושלים" הנחשבת ל"ישיבת קו", ומי שב-2016 מינויו עורר סערה ציבורית בשל אמירות בנוגע לנשים, הומוסקסואלים וכו'. המינוי עבר, בעקבות איגרת ששלח לכלל החיילים ובו הבהיר חלק מעמדותיו.

בהתאם לרוחו של רונצקי, רבנים צבאיים הפכו לחלק מהיחידה הקרבית הלוחמת תחת קרים. כך תיאר זאת אליאב תורג'מן, רב צבאי במילואים, בראיון לערוץ 7 לפני כשנה: "רב לוחם נמצא בתוך הגדוד, במערך הלחימה שלו. אנחנו חלק אינטגרלי מהגדוד, אני לא קומסיר שמגיע מבחוץ, אלא מכיר את המעטפת והאנשים, יודע איפה להגיד ומה להגיד". בהמשך אמר תורג'מן, בהתייחס לתפילות לפני הקרב, כי "בשטח אתה חווה הרבה בקשה לשם שמיים, שיהיה רוח גיבורים ושמע ישראל ותקיעת שופר ותפילה לפני יציאה לקרב. הצביון של הצבא כצבא יהודי מנצח קיים בהחלט בצבא וטוב שכך, ברוך השם".

הדברים האלו מורגשים בשטח גם בהווי הדתי של החיילים עצמם. דוגמה ויזואלית בולטת לכך היא "פאצ' משיח", שחיילים רבים ענדו על המדים במהלך המלחמה. באוקטובר 2024 פורסם בגלי צה"ל על רב גדודי במילואים שחילק לחיילי הגדוד את הפאצ'. באותו זמן התופעה כבר הייתה ידועה בצה"ל. עמותת חדו"ש פנתה בעניין לרמטכ"ל ואולם הרב המשיך בפעילותו. מדובר צה"ל נמסר, כי "המקרה המתואר נבדק וטופל דאז על-ידי כלל המפקדים הרלוונטיים. בעקבות כך, הופסקה חלוקת הפאצ'ים". 

סרטון רשת: פאצ' משיח לכל חייל, ינואר 2024

דובר צה"ל בחר שלא להשיב לשאלה, איזו סנקציה הוטלה על אותו הרב - ואולי לא במקרה. מקרים של התנהלות בעייתית של רבנים צבאיים במהלך המלחמה, מעלים גישה סלחנית של צה"ל. כך למשל, במקרה של עמיחי פרידמן, שהיה עד לאחרונה רב בסיס הטירונים של הנח"ל. פרידמן התפרסם חודש אחרי טבח השבעה באוקטובר, בסרטון שבו אמר, בין היתר: "אני יושב ומדמיין לי שבימים האלה אין את ההרוגים, אין את השבויים, אין את הפצועים. וברגע שאני מזיז אותם מהמסך, אני נשאר עם אולי החודש הכי משמח בחיים (…) הארץ שלנו! כל הארץ! כולה! כולל עזה, כולל הלבנון, כל הארץ המובטחת, אנחנו נחזור, גוש קטיף זה כזה קטן לעומת מה שאנחנו נגיע בעזרת השם". 

הסרטון של פרידמן, נובמבר 2023

הסרטון עורר סערה ציבורית ובעקבותיה הושעה פרידמן לשלושים יום. מבירור שערך שומרים, עולה שלאחר מכן חזר פרידמן לתפקידו ושימש בתפקיד זה כשנתיים נוספות, עד שהשתחרר לפני מספר שבועות.

דוגמה אחרת היא של הרב אביעד גדות, מייסד ארגון הימין "תורת לחימה" שמרבה להשתלח ברשתות החברתיות בפוליטיקאים מהמרכז-שמאל, אבל גם בראשי הצבא ובמערכת הביטחון, כפי שפורסם בתחקיר שומרים בעבר. בין היתר, כינו את רא"ל הרצי הלוי "פעיל שמאל רדיקלי" בזמן שהוביל את צה"ל במלחמה כרמטכ"ל, ואת ראש השב"כ רונן בר "סכנה לעם היהודי'. גדות היה במשך ארבע שנים רב צבאי בחיל ההנדסה, ולאחר מכן היה רב צבאי במילואים. את "תורת לחימה" הקים אחרי שהשתחרר יחד עם יוצא אחר של הרבנות הצבאית - הרב איתי אסמן. במשך כל הזמן שבו השתלחה "תורת לחימה" בחריפות בראשי הצבא ומערכת הביטחון, נשאר גדות רב צבאי במילואים. רק באוגוסט 2025 הוא הודח, בעקבות ביקורת על הפצ"רית דאז, יפעת תומר-ירושלמי, בסוגיות של הוראות פתיחה באש. הדחה שזכתה לביקורת חריפה מחברי הקואליציה. "מחזק את ידיך", הגיב למשל, השר שלמה קרעי.

בכיר ברבנות הצבאית המזוהה עם הזרם החרדלי הוא הרב הצבאי סא"ל ניר יפה, בוגר ישיבת הר המור, המשמש כראש ענף זיהוי וקבורה ברבנות הצבאית, ובמהלך המלחמה היה הרב של זרוע היבשה. בינואר 2024 פורסם ראיון עמו בביטאון הפנימי של ישיבת הר המור. בין היתר, יפה שיתף בשיחות עם לוחמים שהיו לו במהלך המלחמה, "דיברנו איתם על גודל השעה, על נצח ישראל (…) דיברנו גם על השינוי המתרחש בכלל החברה ועל כך שהקב"ה מרים אותנו באמצעות המלחמה לגובה חדש". באחת התשובות הבהיר יפה שהוא ערך שיחות גם עם חיילים חילונים ובין היתר אמר, כי "יש צורך גדול שבוגרי הישיבה יגיעו למקומות שבהם הם יכולים להשפיע על ציבור רחב ומגוון, כמו למשל לרבנות הצבאית (…) אחד הדברים החשובים שצריך לבנות בהדרגה אצל הציבור הוא חשיבה רוחנית (…) נדרש להעביר אותו תהליך, וזה תהליך הדרגתי שלוקח זמן". גורמים בצה"ל טענו בפני שומרים, שהשיחות שיפה ערך עם החיילים עומדות בנהלי הצבא. 

בכיר אחר ברבנות הצבאית הוא אל"מ שוהם עורקבי, בוגר ישיבת ההסדר בקרני שומרון, המזוהה עם הפלג של מרכז הרב. בראיון לעיתון בשבע בספטמבר האחרון, סיפר עורקבי שהוא אחד מ-113 חניכים בקורס הרבנים הצבאיים הראשון בתקופת רונצקי. מהראיון עולה שהמנטורים של עורקבי הם הרב שמואל אליהו, הרב של צפת שהתפרסם בקריאתו לאסור על השכרת דירות לערבים והרב זלמן נחמיה גולדברג ז"ל, שתמך באותו מהלך. אגב, אליהו הגיע במהלך המלחמה לברך את חיילי צה"ל. ראו סרטון.

אליהו קשור לרבנות הצבאית בקשר נוסף - אליאב תורג'מן, רב צבאי במילואים שהוזכר קודם לכן, המשמש מנכ"ל של איגוד רבני קהילות, הנחשב כארגון חרד"לי קיצוני, במיוחד בגישתו נגד קהילת הלהט"ב. הרב אליהו הוא נשיא האיגוד, כאשר בנו עמיחי אליהו, ייסד את הארגון ועמד בראשו עד שנבחר לכנסת בבחירות האחרונות מטעם "עוצמה יהודית" וכיום הוא משמש שר המורשת. 

מה שעורר סערה, היום הוא הנורמה 

מי שחוקר את יחסי הגומלין בין הצבא לדת זה זמן רב, הוא פרופ' יגיל לוי, ראש מכון האוניברסיטה הפתוחה לחקר יחסי חברה-צבא‎. בספרו "המפקד האליון" שיצא ב-2015 תיאר לוי את השינוי שעבר על הרבנות הראשית מאז ימי רונצקי. כך למשל, הוא עמד על כך שכבר במבצע עופרת יצוקה ב-2009 היו דוגמאות לתפילות לפני קרב. בשיחה עם שומרים כיום הוא מפרט, "התופעה הייתה גם לפני הסבבים בעזה, אבל לאחר עופרת יצוקה החלה התופעה של תפילות המוניות והפצת תכנים הלכתיים שנויים במחלוקת לחיילים".

לדבריו, במבצע צוק איתן (2014) כבר עבר התפקיד למפקדים הדתיים, ובמרכז פקודתו הידועה של עופר וינטר, אז מח"ט גבעתי שכתב לפקודיו: "ה' אלוקי ישראל, אנו נלחמים כנגד אויב המנאץ שמך". "מרגע בו מאורגנת תפילה המונית לפני יציאה לקרב, זה ניצול לרעה של פחדי הלוחמים החילוניים לפני הקרב, לצד הישענות הרבנים על הסכמיות רחבה ביחידה הנשענת על זהות המפקדים וחלק מהלוחמים", אומר לוי. 

"הרנטגן", הרב יעקב איפרגן, עם חיילי גולני באוקטובר 2023

במהלך עופרת יצוקה הפיצה הרבנות הצבאית את החוברת "לכו לחמה לחמי" שבה מסרים פוליטיים-לאומניים בוטים, דבר שעורר סערה ציבורית ודרישה מצד רבנים להדיח את רונצקי מתפקידו. לפי דוח מבקר המדינה ב-2012 בפגישה בין הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי, ראש אכ"א דאז אבי זמיר, והרב רונצקי אמר הרמטכ"ל, כי האירוע הזה מהווה "הפרה של הסטטוס קוו ופגיעה בצה"ל כולו". בדוח המבקר מתואר כיצד על אף הקמת צוות בדיקה לטובת הסקת מסקנות להסדרת הנושא, הדבר לא קרה. אין פלא שאותה חוברת, אבל עם תכנים אחרים, צצה שוב במלחמת השבעה באוקטובר וחולקה לטירונים, כך לפי פרסום של "זמן ישראל". לטענת גורמים בצבא, החוברת אושרה על-ידי צה"ל, אבל מוצבת  בבתי-כנסת בלבד.

העשור שלאחר עופרת יצוקה היה רווי בעימותים חוזרים בציבוריות הישראלית על מה שכונה הדתה בצה"ל, דברים שבאו לידי ביטוי באירועים כמו התנגדות לשירת נשים בטקס סיום קורס קצינים או הרצאות של רבנים לחיילים דתיים. בתוך צה"ל, התעצמה המחלוקת בין הרבנות הראשית לבין חיל חינוך בשאלה, מי מחנך את חיילי צה"ל. הרבנות נהגה להזמין יחידות לסוף-שבוע גיבוש על חשבונה, בזכות כסף שהיה לה מתרומות. מהצד השני, ארגונים מהציבור החרדלי, כגון "תורת לחימה" ואחרים העלו ביקורת חריפה על פקודת השירות המשותף בצה"ל, הפלות שצה"ל מממן לחיילות וסוגיות אחרות הנוגעות למה שהם תפסו כגישה מתירנית וליברלית מדי בצה"ל. 

ב-2016 החליט הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט, להעביר את ענף זהות יהודית מהרבנות הצבאית לאכ"א. ואולם, בפועל, הרוח של הרבנות הצבאית המשיכה למשול גם בענף זהות יהודית ועמותות דתיות המשיכו להיות מוזמנות לצה"ל. "בפועל", אומר לוי כיום, "הענף נשלט בידי הרבנות. איש רבנות עומד בראשו. הפעילות של הענף בהפצת תכנים דתיים, תוך שהוא שוכר שירותים של עמותות דתיות רק עלתה. בפעילות של הענף משולבים גם אנשי רבנות. זה השאיר את מערך הרבנים הצבאיים, שהוא הזרוע החינוכית של הרבנות הצבאית עד היום. זה מדאיג, במיוחד בהתחשב בכך שבמערך רבני השדה במילואים, כמו שמדגים המקרה של 'תורת לחימה', משרתים גם אנשים קיצוניים". 

"מרגע בו מאורגנת תפילה המונית לפני יציאה לקרב, זה ניצול לרעה של פחדי הלוחמים החילוניים לפני הקרב, לצד הישענות הרבנים על הסכמיות רחבה ביחידה הנשענת על זהות המפקדים וחלק מהלוחמים", אומר פרופ' יגיל לוי

"שוכחים מה קורה בתוך הצבא"

עד אז המקרים מצטברים והולכים. בינואר האחרון התקבלה תלונה בפורום החילוני על טקס השבעה ברחבת הכותל לחיילי חיל האיסוף הקרבי. הטקס התחיל עם שלושה אנשי דת שעלו לבמה, אחד מהם היה חזן צה"ל שנשא תפילה ושני האחרים נשאו נאומים דתיים עם ציטוטים מהמקורות. 

באפריל השנה התקיים טקס השבעה בקורס תצפיתניות, אליו הוזמנו ההורים להשתתף בזום. הטקס נפתח בדבר תורה של רב הבסיס שעסק גם בפעמי הגאולה וימות המשיח. "אתן שזכיתן לחיות בתקופת פעמי הגאולה נקראות לאחוז בתנ"ך ביד אחת ובנשק ביד השניה", אמר הרב, לפי תלונה שהגיעה אל הפורום החילוני מהורים שהשתתפו. ובאוקטובר האחרון התקיים טקס הענקת כומתה של חטיבת הצנחנים ברחבת הכותל. לפי ההזמנה שנשלחה להורי החיילים, עם לוגו של חטיבת הצנחנים והרבנות הצבאית, בטקס התקיימה גם תפילת ראש חודש חגיגית. לטענת גורמים בצבא, התפילה נערכה בסמוך לטקס ולא כחלק ממנו. 

"הורים לחיילים מדברים איתי על רבנים מחוץ לצבא שבאים להרצאות עם כל מיני תכנים בעייתים. זה נכון, אבל שוכחים מה קורה בתוך הצבא", אומר עו"ד נהוראי. "ביום-יום יש פונקציה שנקראת רב צבאי, ורובם המכריע מקדם את האג'נדה של חסידות קוק. חלק מהאג'נדה הזו נחשפה בתפילות לפני קרב במלחמה האחרונה, שהיו בהובלה או בתמיכה של רבנים צבאיים. זאת, בזמן שאין דבר כזה רב רפורמי, רב קונסרבטיבי או דמות אחרת שתהווה משענת רוחנית לחייל חילוני או לחייל לא יהודי".

‍

‍מהפורום החילוני נמסר: "המלחמה האחרונה הביאה להתכה של הצבא והמשיחיות בצורה חסרת תקדים, והעצימה את כוחה של הרבנות הצבאית לרמות בלתי סבירות, גם מול חיילים חילוניים. צעירות וצעירים חילונים שמתגייסים היום יעברו במשך שירותם שטיפת מוח חרד"לית-משיחית, יסבלו מכפייה דתית ויופלו לרעה לעומת החיילים הדתיים. אנחנו נמצאים בקרב מאסף על זהותו וצביונו של צה"ל, שהולך והופך לצבא השם".

מדובר צה"ל נמסרה התגובה הבאה: "חיל הרבנות הצבאית הוא חלק בלתי נפרד מהמערך התומך את משרתי צה״ל. החיל פועל במסירות ובמקצועיות למען כלל המשרתים על פי פקודות צה"ל. 

"לכתב הוסבר שמרבית הטענות שעולות בכתבה אינן נכונות (דו"צ טען לגבי כמה מקרים של תלונות חיילים, כי הטענות 'לא מוכרות' - ש"ש). המקרים שצוינו בפניית הכתב על משרתים ברבנות שחרגו מסמכות תפקידם, טופלו בשעתם על ידי המפקדים הרלוונטים. הם אינם משקפים את פעילות החיל שמתמקדת בחיזוק הלכידות בין משרתי צה"ל ומתן מענה מקצועי עבורם. הטענות אשר מובאות בכתבה יוצרות מצג שווא בנוגע לפעילותו של חיל הרבנות הצבאית".

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים