״כולם לוקחים בחשבון שיש מצב שיתנכלו לילדים שלהם ויעיפו אותם מבתי הספר ומהישיבות״, אומר גורם המעורב בהתארגנות פוליטית חדשה בציבור החרדי. ״חד־משמעית, זה נלקח בחשבון. אבל מה לעשות? מהפכות לא עושים בשקט״. 

המשפטים האלה אמנם צורמים לאוזן אולם הם גם ממחישים בעוצמה את הכעס והמיאוס של רבים ברחוב החרדי כלפי ההנהגה הפוליטית של המגזר על רקע מה שנתפס ככישלונותיה בקדנציה הנוכחית. עתה, עם שריקת הפתיחה לקמפייני הבחירות, לובשת התסיסה ברחוב שתוארה במספר כתבות בשומרים, צורה נוספת בדמות יוזמות המבקשות להחליף את ההנהגה הפוליטית. חלקן מכוונות להקמת מפלגה עצמאית, אחרות דורשות ייצוג בתוך המפלגות החרדיות הקיימות ויש גם מי שמנסה להגיע לכנסת דרך מפלגות כלליות. קהלי היעד מגוונים: חרדים עובדים, חרדים מודרניים, קהילות שאינן מיוצגות וגם מצביעים מסורתיים. 

ניסיונות לערער על ההגמוניה של המפלגות החרדיות היו גם בעבר אלא שהפעם מדובר בריבוי תקדימי ויוצא דופן של יוזמות הפועלות במקביל, במסלולים שונים, ובחלק מהמקרים גם, לפחות ברמה ההצהרתית, עם תקציבים משמעותיים. התקדים, צריך להוסיף, נותר בעצם ההתמודדות אך רק באופן חלקי מאוד באג'נדה: היוזמות אמנם מצהירות כי יעסקו בסוגיות נפיצות כמו ייצוג לחרדים מודרנים, גיוס וליבה, אך רבנים ימשיכו למלא בהן תפקידים מרכזיים ואף אחת מהן לא מעלה על דעתה ייצוג לנשים.

מאחורי היוזמות עומדים עסקנים, רבנים ופוליטיקאים שחלקם התנסו בפוליטיקה מקומית וכעת מנסים להפוך את המהלך לארצי. הטענה המשותפת שלהם היא שהמפלגות החרדיות הוותיקות דואגות כבר זמן רב לאינטרסים של עצמן ושל עסקניהן, והרבה פחות לחיי היום של הציבור. סוגיית הגיוס ונספחיה הכלכליים מככבים בראש המסרים בנושא אך גם מקומם של החינוך, התעסוקה, והאפליה לא נפקד. 

לפי רוב ההערכות אף אחת מהיוזמות החדשות לא תצליח לחצות לבדה את אחוז החסימה. זה לא מרגיע את הפוליטיקאים החרדים הוותיקים: בסיטואציות מסוימות די בכמה אלפי קולות שיגרעו מש״ס או מיהדות התורה כדי לגרום להן לאבד מנדט. בתרחיש קיצוני המנדט הזה יכול גם להכריע את הבחירות. 

מאחורי היוזמות עומדים עסקנים, רבנים ופוליטיקאים שחלקם התנסו בפוליטיקה מקומית וכעת מנסים להפוך את המהלך לארצי. הטענה המשותפת שלהם היא שהמפלגות החרדיות הוותיקות דואגות כבר זמן רב לאינטרסים של עצמן ושל עסקניהן

מפלגות חדשות: כוחות חדשים מבני ברק ונתיבות

מפלגת ״הקהל״ לא מציגה את עצמה כנציגתו של זרם חרדי מסוים אלא כ״מפלגה כלל חרדית חדשה שבה הציבור הוא זה שבוחר את נציגיו, עם תמיכה מרבנים חשובים". המטרה לפי היוזמה "היא שקיפות, אחריות, ונציגים שעובדים אצל הציבור במקום ציבור שעובד אצל הנציגים״. מיהם אותם רבנים חשובים? בשלב זה לא ברור. באתר היוזמה נטען כי ״למהלך יש תמיכה רבנית רחבה, אך מתוך רצון שיצמח מלמטה, מתוך התעוררות ציבורית והתחדשות הכוחות הפועלים״, וכי ״עם הצלחתו, צפויה גם תמיכה פומבית רחבה של רבנים ואדמו"רים״. ובמילים אחרות: הרבנים ייחשפו אחרי שהמיזם יתבסס, אולי כדי לחסוך לחצים מוקדמים. 

גם קהל היעד של הקהל מוגדר באופן מעורפל. בסרטון שבאתר מדברים נציגים שונים המתכוונים להתמודד בפריימריז שיתקיימו. הם המשתייכים לזרמים שונים במגזר, ובהם חסידים וליטאים, אשכנזים וספרדים. בכך מבקשת הקהל להציג את עצמה לא כמפלגה של קבוצה חרדית מסוימת, אלא כמסגרת כלל־חרדית שרוצה לשנות את אופן בחירת הנציגים.

מעבר לקיום פריימריז כמעט שלא מוצג בשלב זה מצע המבדיל את הקהל באופן מובהק מש״ס ומיהדות התורה. גם הכוח שהיא מבטיחה להעביר לציבור אינו מוחלט. בסרטון נאמר כי ״בסוף הנציגים חייבים להיות ממושמעים גם למועצת הקהל וגם למועצת הרבנים שמתווה את הדרך״. 

הנושא הממשי היחיד שעולה בסרטון מלבד קיום הפריימריז, וגם הוא לא במפורש, הוא הגיוס. סביבו חוזר מסר המקובל בחלק מהזרמים החרדים היותר מתונים: הקהל לא תומכת בגיוס רחב ומלא, אך גם לא מתעלמת מהמציאות הישראלית ומהצורך בגיוס כלשהו. ״כיום כולנו מבינים שמי שלומד תורה באמת אסור לגעת בו והוא חייב לשבת וללמוד ולשקוע בעולמה של תורה. אבל מצד שני אנחנו צריכים לקחת אחריות ולהקים אפשרות שיהודי חרדי, בחור חרדי שלא יושב ולומד, שיוכל ללכת למקום אחר, שבו ייכנס חרדי ויצא חרדי״. הניסוח המעורפל הזה אינו מקרי: לכל הצופים ברור שמדובר בגיוס אך באמצעותו הדוברים נמנעים מלומר במפורש כי הם יקדמו אותו.

עו״ד שלמה אלבוים, ראש האופוזיציה במועצת העיר בני ברק, כבר הודיע על כוונתו להתמודד לכנסת במסגרת המהלך. בשלב זה אלבוים, וכן דמויות נוספות, אמרו לשומרים כי הם אינם מעוניינים להתייחס בשלב זה להתמודדות.

הניסיון להביא את המודל החדש אל הציבור החרדי נתקל מיד במגבלותיו של העולם החרדי המיינסטרימי לטענת אנשי היוזמה במעורבותם של עסקנים מפלגתיים מוטרדים. לפי דיווח ב-News1, האתר של המפלגה בהתהוות נחסם בשירות סינון האינטרנט החרדי. אלבוים עתר לוועדת הבחירות המרכזית בטענה שהחסימה מונעת ממנו להגיע לחלק מרכזי מקהל היעד אך יו"ר ועדת הבחירות השופט נעם סולברג דחה את העתירה בלי להכריע בטענות וקבע שאין לו סמכות לדון בחסימה. האירוע ממחיש היטב את הקושי של מפלגה המבקשת לשנות את מנגנון הייצוג החרדי להגיע אפילו אל הבוחרים הפוטנציאלים שלה.

בשונה מ"הקהל" תנועת "אחי" מציעה פתרון שונה ויותר חרדי במהותו - בסיס רבני וקהילתי קיים, המבקש להפוך לכוח פוליטי ארצי. התנועה הוקמה בידי תלמידיו של הרב יורם אברג׳ל המנוח והרב המרכזי שמאחוריה הוא בנו וממשיך דרכו, הרב חיים יוסף דוד אברג׳ל, המכונה החיד״א. במהלך שנת 2025 פורסמו בחדשות 12 עדויות שהאשימו אותו בעבירות מין כלפי מספר נשים. המשטרה פתחה בחקירה והוא אף נעצר למספר ימים. אברג׳ל הכחיש את החשדות נגדו. ככל הידוע החקירה הסיימה לקראת סוף שנה שעברה והתיק הועבר להכרעת הפרקליטות. 

יו״ר התנועה, יובל אלימלך, בן 53 ולשעבר סמנכ"ל מוסדות החינוך של הרב אברג'ל בנתיבות, אינו מנסה להרחיק את המהלך הפוליטי מאברג׳ל. להפך. בשיחה עמו הגדיר את הרב כ״תומך הגדול של התנועה״ ואישר כי הוא הדמות התורנית המרכזית שלה. כשנשאל על התלונות שהוגשו השיב: ״הרב חיד״א הוא קודש קודשים, ואני לא אומר את זה כסיסמה״. לדבריו, הוא מכיר אותו יותר מ־17 שנה ומאמין בחפותו ״באמונה שלמה״.

"אנחנו נהיה הפתעה. אני מכיר את הסקרים שעושים עלינו ואת כל הבדיקות שעושים עלינו. אנחנו מדברים על עשרות אלפים״

הזיהוי עם אברג׳ל מעניק לאחי בסיס קהילתי שאין ליוזמות האחרות. לא לגמרי ברור מה היקפו אך גורמים בתנועה טוענים כי מיפוי שערכו בקרב תומכי הרב יורם אברג׳ל מצביע על כך שמדובר בכמנדט וחצי עוד לפני הפנייה לקהלים נוספים. את הטענה הזאת לא ניתן לאמת באופן עצמאי, אולם יצויין כי בבחירות המקומיות האחרונות, שבהם התמודדה בנתיבות, הוכיחה המפלגה יכולת מרשימה: היא זכתה ב-7 מושבים מתוך 17 במועצת העיר וזאת בהשוואה לרשימה המשותפת של ש"ס ודגל התורה שקיבלה 5.

בשיחה עימו אלימלך אינו נשמע כמי שבונה על מפלגת מחאה קטנה. כשנשאל אם הוא מצפה להיכנס לכנסת בבחירות הקרובות, תיקן מיד: ״מה זה מצפה? אנחנו ניכנס״, והוסיף, ״אנחנו נהיה הפתעה. אני מכיר את הסקרים שעושים עלינו ואת כל הבדיקות שעושים עלינו. אנחנו מדברים על עשרות אלפים. לעומת זאת בכל מקום שאליו אני מגיע זה מבדיקה, לא דמיון״.

כשאלימלך נשאל מי המצביעים שאליהם הוא פונה, הוא השיב תחילה בשתי מילים: ״עמך ישראל״. כשהתבקש לפרט, מנה ״דתיים, אברכים, חיילים, אנשי הכפרים, אנשים פשוטים״, וגם ״אנשים שרוצים לחזור לשורשים״.

אלימלך, במקור יליד ירוחם, חוזר שוב ושוב בדבריו אל הציבור המסורתי בפריפריה ואל החיים בשכונות מעורבות. מבחינתו, אחי אינה רשימה חרדית שמבקשת לגנוב כמה אלפי קולות מהמגזר, אלא ניסיון לבסס מפלגה ספרדית רחבה יותר, שמחברת אברכים, חיילים, דתיים ומסורתיים, מעין גלגול עדכני של ש"ס של העבר. המסרים הללו כיכבו גם בהכרזה הפומבית על הקמת התנועה.

״הרב חיד״א הוא קודש קודשים, ואני לא אומר את זה כסיסמה״, אומר אלימלך על הרב אברג'ל. לדבריו, הוא מאמין בחפותו ״באמונה שלמה״

בנושא הגיוס אלימלך מציג עמדה שנמצאת רחוק מחוץ לקו הרשמי של המפלגות החרדיות: ״בחור שיושב ולומד, שישב וילמד. בחור שלא יושב ולומד צריך להתגייס. כמובן, להתגייס למקום שמתאים לו, אבל הוא צריך להתגייס״, הוא אומר. את המצב שבו גם צעירים שאינם לומדים מקבלים דחיית שירות הוא מתאר כפגיעה לא רק במדינה אלא גם בצעירים עצמם, שמתבגרים ללא השכלה או מסגרת. 

אלימלך, שבעבר ניהל מוסדות ברשת בני יוסף של ש״ס, מציג עמדה דומה גם ביחס ללימודי ליבה. ״אני מאמין שאפשר וצריך ללמוד, כמובן, ליבה״, הוא אמר. נזכיר שמוסדות הקהילה בנתיבות עברו בשנים האחרונות לחינוך הממלכתי־חרדי. לדברי אלימלך שמנהל את המוסדות הללו, מדובר היה בקרוב ל־1,200 תלמידים והמהלך יצא לפועל למרות איומים וחרמות.

לצד העמדות המתונות יחסית בגיוס ובחינוך, אחי מציבה קו ימני ניצי בסוגיות מדיניות. אלימלך אומר שהתנועה תומכת ב״ארץ ישראל השלמה״ ומתנגדת לוויתורים טריטוריאליים. כשנשאל אם משמעות הדבר היא קרבה לבן גביר, השיב: ״יכול להיות״. בכך ייתכן כי המפלגה מבקשת לפנות גם למסורתיים בתפר שבין ש״ס ועוצמה יהודית.

אלימלך מקפיד לומר שהוא אינו יוצא למלחמה בש״ס. ״אני לא מחפש לנגוס״, הוא אמר כשנשאל אם תנועתו תיקח קולות מהמפלגות החרדיות. אלא שמיד אחר כך הוא מתאר ״עשרות אלפי אנשים שמשוטטים״ בין מפלגות, ובהם מצביעים מסורתיים שעזבו את ש״ס חלקם לטובת בן גביר. ״עכשיו יהיה להם בית לבוא אליו״, הוא ואמר.

״בחור שיושב ולומד, שישב וילמד. בחור שלא יושב ולומד צריך להתגייס. כמובן, להתגייס למקום שמתאים לו, אבל הוא צריך להתגייס״, אומר אלימלך. לגבי לימודי ליבה: "אני מאמין שאפשר וצריך ללמוד, כמובן, ליבה״

השתלבות: פרצוף חדש מאחורי פתק ישן

על שלטי החוצות של סיעת ״הציבור החרדי״ בבני ברק לא מופיעה אות חדשה, אלא דווקא האות ג׳. ״חייבים את נציגי הסיעה החרדית בג׳״, מכריז הקמפיין שהושק בשבוע שעבר. בניגוד לשתי היוזמות האחרות, ההתארגנות החדשה אינה מבקשת, לפחות בשלב הראשון, לשכנע את הציבור החרדי להשליך פתק נוסף לקלפי ומעדיפה להכניס נציג חדש מאחורי פתק ישן.

בראש ההתארגנות עומד מוטי לייטנר, 33, המשנה לראש עיריית בית שמש ויו״ר סיעת ״דרך״ המקומית, שהכניסה שני נציגים למועצת העיר בבחירות האחרונות. המהלך צמח מתוך התארגנות של נציגים חרדים עצמאיים ברשויות, שזיהו בבחירות המקומיות האחרונות עלייה בכוחן של רשימות שאינן כפופות ישירות לש״ס או ליהדות התורה. אותם נציגים החלו לפנות לקהילות שאינן מיוצגות במפלגות החרדיות הוותיקות במטרה ליצור בסיס פוליטי חדש. לדברי גורמים המעורבים בהתארגנות, חברו אליה חסידים, ליטאים, חב״דניקים וספרדים, לצד חרדים עובדים, עולים וחוזרים בתשובה. הקהילות הללו האלה אמנם אינן מחזיקות בהשקפה פוליטית אחידה, אך שותפות לתחושה שאין להן ייצוג במפלגות החרדיות.

הטענה המרכזית של אנשי "הציבור החרדי" היא שהמפלגות עוסקות בנושאים המוסדיים הגדולים ומזניחות בעיות יומיומיות

בשלב הראשון דורשת היוזמה מקומות ברשימות של ש״ס ויהדות התורה. הקמפיין מציג את לייטנר כמועמד להשתלב ביהדות התורה אך גורמים המעורים במהלך מבהירים שהדרישה רחבה יותר וכוללת נציגים מכמה מהקהילות שהתאגדו. לדבריהם, לצורך המהלך גויסו מיליוני שקלים ונרכשו שטחי פרסום בריכוזים החרדיים ובתחבורה הציבורית. ״אף אחד לא יוכל להתעלם״, הבטיח אחד מהם.

הטענה המרכזית של אנשי "הציבור החרדי" היא שהמפלגות עוסקות בנושאים המוסדיים הגדולים ומזניחות בעיות יומיומיות. בשיחות עם שומרים הם הצביעו על הורים שרוצים שילדיהם ילמדו אנגלית ומתמטיקה, על בנות שאינן מתקבלות למוסדות לימוד ועל נשים חרדיות בעלות הכשרה מקצועית המשתכרות פחות מעובדות אחרות באותו תחום. בסוגיית הגיוס בוחרת היוזמה ללכת על קו דומה של ההתארגנויות האחרות: להגן על תלמידי ישיבות שלומדים אך לנסות להגיע לפתרון בנוגע לגיוס אלו שלא.

בשיחות עם שומרים הם הצביעו על הורים שרוצים שילדיהם ילמדו אנגלית ומתמטיקה, ועל בנות שאינן מתקבלות למוסדות לימוד

הדרישה להשתלב ברשימות הקיימות אינה בהכרח התחנה האחרונה. גורמים המעורבים במהלך מניחים שש״ס ויהדות התורה יסרבו ומבהירים, כי כמעט שנה של התארגנות וגיוס כספים לא נועדה להסתיים בקמפיין חוצות. אחד מהם העריך כי בכנסת הבאה יכהנו לפחות שני חברי כנסת חרדים שאינם משתייכים לשתי המפלגות הוותיקות. הוא לא פירט באיזה מסלול ייכנסו, אך הבהיר כי ״כל הדרכים כשרות״.

דמויות אחרות ויתרו מראש על על הניסיון לשכנע את המפלגות החרדיות לפתוח את שורותיהן. כך למשל עו״ד משה תורג׳מן, נציג פורום החרדים בהנהגת ״הרבעון הרביעי״, מבקש לקדם שילוב של מועמד חרדי במפלגה כלל־ישראלית. להערכתו, ההתארגנויות העצמאיות עשויות למשוך עשרות אלפי קולות אך אף אחת מהן אינה מסוגלת לעבור את אחוז החסימה. ״עד שלא יהיה לך כוח פוליטי, זה לא כזה משנה אם אתה שורף פה כמה קולות ושם כמה קולות״, הוא מסביר. לכן בעיניו, ״הניסיון של חרדי במפלגה לא חרדית הוא דבר מבורך״.

להערכתו, ההתארגנויות העצמאיות עשויות למשוך עשרות אלפי קולות אך אף אחת מהן אינה מסוגלת לעבור את אחוז החסימה

תורג׳מן אינו מציג את שילובו האישי כמטרת המהלך. מבחינתו, עצם כניסתו של נציג חרדי שאינו כפוף לש״ס או ליהדות התורה יכולה לפתוח ערוץ פוליטי לציבור שכבר הקים מוסדות חינוך, קהילות וארגוני חברה אזרחית, אך אינו מיוצג בכנסת. ״זה לא משנה אם זה אני או מישהו אחר״, אמר. ״פתאום יהיה לזה קול. כרגע זה מושתק ומודחק״.

אפשרות דומה בוחנת ד״ר עליזה בלוך, לשעבר ראש עיריית בית שמש. בלוך אינה מדברת על רשימה חרדית חדשה, אלא על מסגרת פוליטית שבה נציגים חרדים יהיו חלק ממפלגה ישראלית רחבה. ״אני רוצה לייצר שפה ישראלית חדשה של חרדים שאומרים: אני רוצה להיות גם חרדי וגם להיות חלק מישראל״, הסבירה. היא מבקשת לשלב ברשימה גם אישה חרדית, צעד שאף אחת מהמפלגות החרדיות הקיימות או החדשות אינה מציעה בשלב זה.

המסלולים שונים, אבל ההיגיון המשותף להם פשוט: במקום לנסות להביא ציבור שלם אל פתק חדש, הם מחפשים מקום ריאלי עבור נציג חדש. ״הציבור החרדי״ מנסה לעשות זאת בתוך המפלגות החרדיות; תורג׳מן ובלוך מבקשים לעשות זאת מחוץ להן.

בלוך אינה מדברת על רשימה חרדית חדשה, אלא על מסגרת פוליטית שבה נציגים חרדים יהיו חלק ממפלגה ישראלית רחבה. ״אני רוצה לייצר שפה ישראלית חדשה של חרדים שאומרים: אני רוצה להיות גם חרדי וגם להיות חלק מישראל״

בסיס הכוח: הלא מיוצגים

ריבוי היוזמות עלול ליצור רושם שמול ש״ס ויהדות התורה מתגבש מחנה חרדי חדש אולם התמונה מורכבת הרבה יותר. ההתארגנויות החדשות פונות לקהילות שלתפיסתן אינן מיוצגות (הציבור החרדי) או שלחילופין נוצר ריחוק בינן לבין המפלגה המקורית (אחי). בעבר הפולריזציה של הזרמים השונים בקרב מצביעי המפלגות החרדיות לא בלטה אולם עם הגידול באוכלוסייה ובקהילות היא הפכה לסוגיה מורכבת שבה המפלגות העדיפו לא לטפל.

ד״ר גלעד מלאך, עמית מחקר בתוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, אומר שהפיצול המדובר בולט במיוחד סביב ש״ס, שמלכתחילה נשענת על קהלים מגוונים יותר מיהדות התורה. ״ש״ס עונה לקהלים שונים״, הוא מסביר. ״בניגוד לציבור החרדי האשכנזי, שהוא יותר הומוגני, הקהל של ש״ס הוא יותר הטרוגני. לא במקרה בהרבה מערכות בחירות יש איזשהו ניסיון להתמודד מול ש״ס״. המצביעים המסורתיים שסביבה, הוא מוסיף, מחויבים פחות למפלגה, ולכן קל יותר למתחרים לזכות בתמיכה מסוימת בקרבם.

״אין לזה שום היתכנות אלקטורלית. מפלגה חרדית כלשהי לא יכולה לעבור את אחוז החסימה. אחוז החסימה צפוי להיות 165 אלף קולות בערך"

הניסיון של אחי להתרחב מבסיס תלמידי הרב יורם אברג׳ל לציבור מסורתי גדול יותר, משתלב בדיוק במרחב הזה. אבל גם אם תצליח המפלגהלמשוך אלפי מצביעים, המרחק מאחוז החסימה נותר עצום. מלאך נחרץ בעניין הזה: ״אין לזה שום היתכנות אלקטורלית. מפלגה חרדית כלשהי לא יכולה לעבור את אחוז החסימה. אחוז החסימה צפוי להיות 165 אלף קולות בערך, וזה פשוט בלתי אפשרי״.

המספרים צרים גם כשעוברים מש״ס אל הקהל החרדי המודרני, שבו מבקשות חלק מהיוזמות האחרות למצוא בסיס. לפי הערכות שמציג מלאך, החרדים המודרניים מהווים כעשרה אחוזים מהציבור החרדי. ״אם נלך מאוד רחב עם החרדים של ש״ס, אז מדובר על 12 מנדטים. עשרה אחוזים מהם זה מנדט, אולי מנדט וחצי״, הוא אומר. אלא שגם החישוב הזה תיאורטי מאוד: ״זה לא שכל חרדי מודרני יצביע למפלגה כזאת. גם אם אני חרדי מודרני, זה לא אומר שממילא אני מצביע לאותה תפיסה״.

חוסר היכולת לעבור את אחוז החסימה אינו הופך את ההתארגנויות לחסרות משמעות. ההשפעה הסבירה יותר שלהן היא נגיסת מספיק קולות מהמפלגות הקיימות כדי לשנות את חלוקת המנדטים. ״עשרת אלפים קולות או עשרים אלף קולות, או אפילו חמשת אלפים קולות, יכולים להיות אובדן של מנדט״, אומר מלאך על האיום כלפי ש״ס. גם ביהדות התורה, שעשויה להיות קרובה למנדט השמיני שלה, ״מכה קלה מפה או מכה קלה משם יכולה למנוע מהם מנדט״. על הרקע הזה מלאך סבור כי ״היוזמה היותר ריאלית היא לשלב נציג חרדי מודרני באיזושהי רשימה״.