קצת יותר משבוע לבחירות ומילת המפתח במערכת הפוליטית היא זמן: לצד אחד יש ממנו, לשני אין. הצד שבו הזמן דוחק הוא גוש השינוי בראשות גדי איזנקוט, שם ינסו לקחת את המושכות כמה שיותר מהר, הן בכל הקשור לעבודת הכנסת, ובעיקר אל מול מתקפת הדה-לגיטימציה על תוצאות הבחירות מצד הקואליציה היוצאת, שקיבלה חיזוק מכיוונו של ראש השב"כ דוד זיני. לא משימה של מה בכך כאשר בצד השני של המתרס נמצא בנימין נתניהו שהוכיח יכולות לא מבוטלות בתחום. די להביט על האופן שבו משך את "שותפיו הטבעיים" החרדים להשלים עמו קדנציה מלאה בהרבה מאוד הבטחות ומעט מאוד חקיקה. 

‍המטרה של נתניהו.

המשימה העיקרית של נתניהו בשבועות הקרובים היא משיכת זמן, כדי לעכב יוזמות חקיקה שעלולות לאיים עליו. כל יום שבו השליטה בכנסת לא עוברת לידיו של איזנקוט הוא רווח נקי מבחינתו., הכנסת לא תוכל לבטל חוקים שקידם במהלך ההפיכה המשטרית ולא תחוקק חוקים שיזיקו לו. חוקים כמו חוק הנאשם, החוק להגבלת קדנציות, או החוק ממנו נדמה שהוא חושש יותר מכל - הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח השבעה באוקטובר. 

אחרי שבשבוע האחרון דמות המפתח הייתה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט נעם סולברג, שהשכיל לעמוד בלחץ העצום שהפעילו עליו נתניהו ושלוחיו. בשבוע הבא, עת תכונס הכנסת החדשה, איש השעה עתיד להיות יו"ר הכנסת היוצאת אמיר אוחנה. ההצבעה על תפקיד יו"ר הכנסת אמורה להתקיים במליאה בתקופה שבין השבעת הכנסת להשבעת הממשלה. בהינתן שהקמת ממשלה עשויה לקחת זמן לא מבוטל אם בכלל, גוש השינוי יחתור להחליף את אוחנה מוקדם ככל הניתן. למעשה ההצבעה על החלפתו יכולה להתקיים כבר ביום שלישי הקרוב, בישיבתה הראשונה של הכנסת החדשה, אם לפחות 61 חברי כנסת, יבקשו לכלול את הנושא בסדר היום. גוש השינוי כולל הסיעות הערביות מונה, כזכור, 67 ח"כים. 

‍הקלף של אוחנה. 

אוחנה, מספר 3 בליכוד ומהאנשים הקרובים לנתניהו, יעשה מה שזה יורה לו. אמנם כשבועיים לפני הבחירות שלל אוחנה את האפשרות שינקוט בתרגילי השהייה במטרה למנוע את ההצבעה במליאה על החלפתו. "אנחנו שומרי חוק ותמיד היינו", הוא הצהיר באותה הזדמנות והבהיר שבג"ץ לא יצטרך להתערב כפי שעשה אצל אדלשטיין ב-2020, כשחייב אותו לקיים את ההצבעה. מה שהביא את אדלשטיין להתפטר, כדי לא לקיים את פסק הדין. 

אולם לפני שיחשד חלילה בממלכתיות יתר, הוסיף אז אוחנה שאם מקרב 61 חברי הכנסת שיבקשו החלפה כזו, צפויים להיכלל גם ח"כים מהסיעות הערביות, אז "מה נותר להגיד", ורמז למעשה שהצבעה כזו אינה לגיטימית. כן, הדה-לגיטימציה שמקדם נתניהו, שמייחס לסיעות הערביות "גניבת בחירות בחסות קטאר" לא החלה ביום הבחירות. היא נשללה על ידי השופט סולברג, אבל נציג הליכוד בוועדת הבחירות, ח"כ עמית הלוי התפטר, כדי לא להשתתף בהצבעה לאישור תוצאות הבחירות השבוע, וששת הנציגים האחרים של המפלגה נמנעו. 

‍התקדים על שם יולי אדלשטיין.

ההערכה היא שאוחנה ימשיך באותו הקמפיין נגד המפלגות הערביות, ויסרב להעלות להצבעה את החלפתו, בנימוק שעל חלק מאותם מבקשים "מה נותר להגיד", או שהחלפתו בשלב זה תפגע בסיכויים להקמת ממשלת אחדות. אם אכן יעשה זאת הוא בעיקר ירוויח זמן עבור נתניהו. כמה זמן? בתקדים אדלשטיין בג"ץ, בראשות הנשיאה דאז אסתר חיות, פסק תוך שעה כי על אדלשטיין להעלות את הנושא להצבעה תוך יומיים. 

אם אוחנה ישאר בתפקידו עד הקמת הממשלה הבאה, הוא יוכל למשוך זמן ולא להעלות לסדר היום את הקמתה של הוועדה המסדרת, שקיומה קריטי לחקיקה מהירה. במקרה כזה שוב תיתכן עתירה לבג"ץ.

ההזדמנות של איזנקוט.

עם כינון הכנסת, מורכבת הוועדה המסדרת שהייצוג בה נקבע לפי גודלן היחסי של הסיעות. כלומר לגוש השינוי בראשות איזנקוט ולסיעות הערביות יהיה בה רוב. בראש הוועדה עומד נציג מהסיעה עליה הטיל נשיא המדינה את הרכבת הממשלה, כאשר אם אותו נציג אינו מצליח להרכיב ממשלה, התפקיד עובר לנציג הסיעה השנייה שמקבלת את ניסיון ההרכבה, אבל הרכב הוועדה לא משתנה, אלא אם כן עורקים ח"כים לסיעה אחרת, וגודל הסיעה משתנה. 

המשמעות היא שאם הרצוג יטיל את התפקיד על איזנקוט, לנציג מטעם סיעת ישר צפוי להיות רוב בוועדה, וכי יתאפשר לו למנות סגני יו"ר כנסת זמניים, על מנת ליצור נשיאות שתאפשר הנחת הצעות חוק. הוועדה המסדרת ממנה גם ועדות זמניות של חוץ וביטחון וכספים ועוד ועדות מיוחדות לחקיקה מיוחדת שתדרש. אם לחילופין הרצוג יטיל את התפקיד על נתניהו, האחרון יוכל למשוך את הזמן ולמנוע הרבה מהמהלכים שירצה לקדם גוש השינוי - הגם שיש לו רוב בוועדה - ולו בגלל שהוא יכול לדחות את כינוס הוועדה המסדרת, לבחור שלא להעלות נושאים לסדר היום או למשוך זמן בדיונים ולא לקיים הצבעה. 

נזכיר כי בכנסת היוצאת, עוד לפני הקמת הממשלה, חוקק גוש נתניהו ארבעה חוקים בוועדות מיוחדות שהקים, כדי למלא את הדרישות הקואליציוניות של שותפיו: חוק בן גביר שנועד להרחיב את סמכויותיו כשר לביטחון לאומי ונחקק בוועדה מיוחדת; חוק דרעי שקבע שאדם שהורשע אבל לא נידון למאסר בפועל, יוכל לכהן כשר; חוק סמוטריץ שאפשר למנות את יו"ר הציונות הדתית כשר במשרד הביטחון; ותיקון לחוק המפלגות, שדרש לפחות שליש מחברי סיעה, כדי להתפלג, ובכך חיזק את המשמעת הסיעתית בליכוד. 

‍המגבלה של גוש השינוי. 

אם הכנסת החדשה בהובלת גוש השינוי תחוקק למשל את חוק הנאשם או את חוק הגבלת הקדנציות, אבל לא תצליח להקים ממשלה, תתפזר ותצא לבחירות, כנראה שהחוקים האלה לא יהיו רלוונטים גם בכנסת ה-27. "אתה לא יכול לפסול את היריב שלך באמצעות חקיקה פרסונלית שרלוונטית רק לו, ואז לצאת מיד לבחירות מולו", מסבירים משפטנים שמתמחים בנושא. "זה שינוי כללי המשחק תוך כדי אותו משחק ובית המשפט לא ישתף עם זה פעולה. ראוי שתקום קודם ממשלה יציבה, לפני שחקיקה כזו בכלל תיכנס לתוקף". ‍

ואולי זה לא בהכרח פרסונלי, יכולים לצוץ עוד מתמודדים עם כתבי אישום. 

"ההערכה הרווחת היא שזה לא יעבור את בג"ץ. אם יצליחו להדיח את נתניהו, כנראה שזה לא יקרה בחקיקה".