יעל גבירץ, תושבת ת"א בת 70, המוכרת כאקטיביסטית ועיתונאית לשעבר, מתגוררת באזור שבו במרבית הבניינים אין מקלט בבניין. נסיונותיה להתדפק על דלתות בניינים עם מקלט, לא נחלו בהתחלה הצלחה גדולה. "תגידו, מה נהיה?", היא כתבה בפוסט בפייסבוק, אחרי שגילתה שתושבים רבים באזור נמצאים במצב דומה לשלה. "איך קורה ששכנים שנמלטים מאימת הטילים פוגשים ברחוב שלהם, בבניינים המעטים המצוידים במקלט (כיוון שנבנו מאוחר יותר - ח"ש), דלתות בניין נעולות או פתק על הדלת שהם אינם רצויים או מתקבלים בפנים חמוצות אם לא גורשו. כן, זה נכס פרטי שלכם, כן הצפיפות פוגעת ברווחתכם, אבל זו לא השעה לגילוי אנושיות, סולידריות ושכנות טובה? מה נהיה מהערך של הצלת חיים ונפש?". 

בשיחה עם שומרים הוסיפה גבירץ: "הסיפורים שהצטברו אצלי על מקרים ברחבי העיר, גרמו לי להלם. דיירת בשכונה אחרת שצורחת שלמי שלא גר פה אסור להיכנס. אמא עם תינוקת על הידיים שגורשה ממקלט או אנשים שרצו למקלט ומנעו מהם להיכנס בגלל שהגיעו עם הכלב. אני מבינה שכולם על הקצה, אבל אנשים צריכים להבין שמי שמתדפק על מקלטם ומבקש הצלה נמצא באותו רגע עוד יותר על הקצה. המקלט הציבורי הקרוב אלי נמצא במרחק שבע דקות הליכה, ולא תמיד יש התראות מוקדמות מספיקות, כדי שאגיע אליו".

לאן את הולכת בסוף? 

"מצאתי בסוף בניין חדש עם מקלט מצוין שפתח בפני את דלתו. העובדה שמכירים אותי פה כבר ארבעים שנה איפשרה לי גם להידבר עם אנשי הבניין ולבקש מהם להוריד שלט, שנכתב אחרי שהרבה צעירים גדשו את המקלט בשבת בצהריים ודיברו בקול רם. השלט אמנם נוסח בשפה מתוקה מדבש, אבל היה קשה להכיל אותו. אמרתי לדיירים, אלה יכלו להיות הילדים והנכדים שלכם, אז נכון, הם הרעישו אבל תחשבו באיזה לחץ הם היו כשהאזעקה תפסה אותם ברחוב". 

וזה עזר? 

"השלט הוחלף בפתק עליו רשמו 'פתוח' והאווירה הייתה שונה. יתכן שגם עזר, ששלחתי להם את לשון החוק (עליו נרחיב בהמשך -ח"ש)". 

"במוקד הנחיות פיקוד העורף", מספרת גבירץ, "אמרו שהם אינם מכירים חוק כזה, ושאם יש לנו בעיה שנפנה למשטרה. ביקשתי לדבר עם מישהו בכיר יותר. יש חוק שמתעדף הצלת חיים על זכות הקניין וחובה לאכוף אותו במצב חירום כזה. הדוברת מעברו השני של הקו אמרה לי 'אני המוסמכת פה. אם זה לא מספיק לך, תפני למשטרה"

המשטרה, העירייה והצבא מגלגלים אחריות

הסירובים האלה אינם רק בגדר עצימת עיניים לא מוסרית, הם אסורים עפ"י חוק. הבעיה היא שאף גורם לא לוקח אחריות על אכיפתו. סעיף 15 (ו) בחוק התגוננות אזרחית קובע, כי "המחזיק במקום שהוא מקלט חייב בשעת התקפה לאפשר לכל אדם הנמצא סמוך למקום להיכנס למקלט ולשהות בו כל שעת ההתקפה". סעיף 24 ב(1) לחוק אף מזהיר כי מי שעבר על סעיפי חוק זה בעת מצב מיוחד בעורף, דינו שנת מאסר או קנס.

"במוקד הנחיות פיקוד העורף", מספרת גבירץ, "אמרו שהם אינם מכירים חוק כזה, ושאם יש לנו בעיה שנפנה למשטרה. ביקשתי לדבר עם מישהו בכיר יותר. יש חוק שמתעדף הצלת חיים על זכות הקניין וחובה לאכוף אותו במצב חירום כזה. הדוברת מעברו השני של הקו אמרה לי 'אני המוסמכת פה. אם זה לא מספיק לך, תפני למשטרה". 

בתשובה לפניית שומרים, השיבה דוברות המשטרה, כי באשר לאכיפת החוק, יש לפנות לפיקוד העורף או לרשות המקומית הרלוונטית. מעיריית ת"א נמסר בתגובה כי "אין לעירייה סמכות לאכוף בכוח את החוק כאשר אדם מונע כניסה למקלט – הסמכות נתונה לפיקוד העורף" (התגובה המלאה בסוף הכתבה). ואילו גורמים צבאיים מסרו לשומרים, כי פיקוד העורף "אינו עוסק בנושא ואינו מטפל בחוקי מדינה". 

"כשנכנסנו, שאלנו את הדיירים מה קרה, הם אמרו שהוחלף הקוד, והם לא יודעים מה הוא, 'אבל אם נראה אתכם כשאנחנו יורדים, נפתח לכם בשמחה'. התחושה הייתה של השפלה והפקרה"

"הקוד לא עבד והודבק שלט"

איתמר אבנרי, חבר מועצת העיר ת"א מספר לשומרים, כי "אתמול הייתה ישיבה מיוחדת של מועצת העיר בנושא המיגון. אני וחברי מועצה אחרים העלינו את הנושא ואת החקיקה שיש בנושא. אנשי המקצוע לא הכירו את זה בהתחלה, ואחרי זה אמרו שיבדקו מה הפתרון שבכוחם לבצע. אני עדיין מחכה לתשובה מהם".

אבנרי המתגורר בפלורנטין חווה גם הוא דחייה כשביקש להיכנס למקלט. לדבריו, "בסבבים הקודמים מול איראן ב-2024, הדיירים בבניין השכן, שבו יש מקלט, נתנו לי ולשכנים שלי את הקוד לאינטרקום. השתמשנו בו באזעקה הראשונה בסבב הנוכחי, וכשרצנו לאותו מקלט כמה שעות אחרי, הקוד כבר לא עבד והודבק שלט בכניסה לבניין, 'שכנים ועוברי אורח יקרים, המקלט מלא עד אפס מקום'. וציינו איזה מקלטים ציבוריים יש באזור. עמדנו המומים עד שאחד התושבים שירד למקלט וראה אותנו ליד האינטרקום פתח לנו את הדלת". 

החליפו את הקוד כדי שלא תכנסו? 

"כשנכנסנו, שאלנו את הדיירים מה קרה, הם אמרו שהוחלף הקוד, והם לא יודעים מה הוא, 'אבל אם נראה אתכם כשאנחנו יורדים, נפתח לכם בשמחה'. התחושה הייתה של השפלה והפקרה. המקלט לא היה כזה עמוס כשנכנסנו. כולם יכלו לשבת, וגם אם היינו עומדים 20 דקות, אי הנעימות הזו בכלל לא משתווה לסיכון שבהישארות בחוץ". 

אבנרי וגבירץ, כאמור, אינם היחידים. בקבוצות ווטסאפ שכונתיות בתל-אביב, מדווחים על מקרים דומים, בהם דיירי הבניין סוגרים את המקלט בפני עוברי אורח, ומציבים שילוט בכניסה לבניין שמסביר כי צפוף פה מדי, ולכן הכניסה אסורה. אבנרי מספר על שלט שנתלה בבניין ביפו שאוסר כניסה למקלט על נוצרים ומוסלמים.

באחת הקבוצות, לא רחוק מהקריה, הוצע להשתמש בחוק "לא תעמוד על דם רעך", כדי לדרוש כניסה למקלט. "חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו", נכתב בחוק "כאשר לאל ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו". 

ההמלצה התקבלה בספקנות. "אז תיאורטית, אני יכולה לבקש מקלט אצל סיימון פאליק?", כתבה אחת הדיירות והוסיפה בסרקזם, "כן, ממש. הרי יעיפו אותי מכל המדרגות". 

איתמר אבנרי, חבר מועצת העיר ת"א מספר לשומרים, כי "אתמול הייתה ישיבה מיוחדת של מועצת העיר בנושא המיגון. אני וחברי מועצה אחרים העלינו את הנושא ואת החקיקה שיש בנושא. אנשי המקצוע לא הכירו את זה בהתחלה, ואחרי זה אמרו שיבדקו מה הפתרון שבכוחם לבצע. אני עדיין מחכה לתשובה מהם"

"יחד ננצח", אבל למקלט לא תיכנסו

בעוד שהסירובים הללו לא מצטיירים טוב ברמה אנושית בסיסית, הסירוב של מאבטח משרד האוצר לאפשר לקבוצת הורים שכולים המוחים נגד מדיניות הממשלה, להיכנס למקלט המשרד בעת האזעקה, גובל כבר במניעים זרים וערלות לב. הרי לא מדבר במקלט פרטי קטן אלא בכזה שאמור להכיל עובדי משרד ממשלתי, שבאותן שעות ממילא היה מרוקן ממרבית עובדיו. לפי תיעוד יושבי אוהל המחאה שהקים האב השכול יעקב גודו בקריית הממשלה בירושלים, הסביר המאבטח שמדובר בהנחיה מלמעלה (צפו בסרטון המצורף). "העיקר הסלוגן של ביחד ננצח", כתבה נלה מרקס, מיושבות המאהל בפייסבוק. 

משרד האוצר מסר בתגובה: "ראשית, משרד האוצר מצר על האירוע ועל עוגמת הנפש שנגרמה למוחים. לגופו של עניין, כשעה טרם הישמע האזעקה, הובהר למוחים כי כאשר המתקן (המשרד) סגור ומערכותיו דרוכות, לא קיימת אפשרות מעשית לכניסת עובדים או קהל גם במקרה חירום, ועל כן מומלץ להתפנות מראש למרחב מוגן תקני. הוסבר למוחים כי בסמוך למשרד קיימים מרחבים מוגנים ציבוריים ונגישים, כגון: הספרייה הלאומית וחניון הסינמה. כאמור, הנושא הובהר מראש, מתוך דאגה גם לביטחונם של המוחים וגם בשל הצורך בשמירה על נהלי האבטחה במתקן. בעקבות האירוע, הוסדרה בנוסף גם אפשרות כניסה למיגונית שנמצאת במרחב הכנסת - כך שכל מי ששוהה באזור יכול להגיע למקום מבטחים במקרה חירום". 

אלא שהמקומות המוצעים אינם קרובים מספיק בעת אזעקה, בפרט כשמדובר במפגינים מבוגרים. לשאלה כיצד נכנסים עובדי משרד שבכל זאת באים או מאבטחים שמחליפים משמרת בחרו במשרד האוצר שלא להתייחס. 

נותר רק לסיים בתקווה שיהיו עוד אנשים כמו נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, שתלה שלט המזמין עוברי אורח להיכנס לממ"ד שבביתו בכל שעות היממה. 

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים