ספק עם תושבי רחובות או קריית חיים יודעים כי במי השתיה שסופקו להם עד לאחרונה, היו ריכוזים גבוהים במיוחד של כימיקלים מזהמים בשם PFAS - "כימיקלי נצח". חומרים אלו, המכונים כך בשל עמידותם הגבוהה והיכולת שלהם להצטבר בסביבה ובגוף, עלולים לגרום לשורה של נזקים בריאותיים חמורים, כולל פגיעה במערכת החיסונית, סיכון מוגבר לסרטן מסוגים שונים, ופגיעה בגדילת עוברים ותינוקות.

סקר ענק של רשות המים, חושף תמונה מדאיגה של זיהום נרחב בכימיקלים מקבוצת PFAS במקורות המים בישראל, כולל מי שתייה, מי תהום ומי השקיה: מתוך 465 קידוחי הפקת מי שתיה שנבדקו, נמצאו תרכובות PFAS בכ-15 אחוזים. ב-27 קידוחים נמצאו ריכוזי PFAS גבוהים מהתקן והם צפויים להיסגר בינואר 2026. כמה קידוחי מי שתיה כבר נסגרו, בקריית חיים ובעיר רחובות (באר רוזנמן), שם נמצאו ריכוזים גבוהים במיוחד. גם במושבה יבניאל, נתגלה זיהום שחייב הפסקת שאיבה מקידוח מקומי.

כיצד הגיעו הכימיקלים למי השתיה?

PFAS אלו תרכובות כימיות סינתטיות שיוצרו במאה הקודמת ומאז זוכות לפופולריות בשל עמידותן בחום גבוה והיכולת המופלאה לדחות מים ושמן. לכן נמצא PFAS בבדים דוחי מים, מחבתות וסירים נון סטיק, ניירות אפייה, אריזות מזון, מוצרי קוסמטיקה ואיפה לא. אבל השימוש הכי בעייתי, הוא בקצפי כיבוי המשמשים לכיבוי שריפות דלקים.

חוות דלקים ומפעלים שמאחסנים כמויות גדולות של דלקים מחוייבים להחזיק קצפי כיבוי עם PFAS ולבצע תרגילים כל כמה חודשים, והתוצאה: הכימיקלים חילחלו אל מאגרי מי התהום ומשם לברזים בבתים.  

הזיהום נמצא גם במי השקיה לחקלאות, כאשר ב-70% מהאתרים שנדגמו נמצאו PFAS, וב-10% מהם הריכוזים עולים על תקן מי שתייה. למרות שישראל נחשבת לחלוצה בשימוש במי קולחין להשקיה, אין תקינה לכימיקלים אלו במי השקיה וביבול חקלאי.

עד כמה אנחנו חשופים? 

סקר ראשוני של משרד הבריאות מצא PFAS ב-100% מ-20 תורמי דם שנבדקו.  בימים אלה מרחיב המשרד את הסקר ומבצע בדיקה על 150 ישראלים. מחקר של אוניברסיטת בן-גוריון גילה נוכחות PFAS בשליות של כמחצית מהיולדות שנבדקו.

הבעיה אינה ייחודית לישראל. בארצות הברית הוגשו כבר אלפי תביעות ייצוגיות נגד יצרני הכימיקלים ומפעלים שעושים בהם שימוש. רק לאחרונה הוגשו תביעות נגד חברת אפל על שימוש בכימיקלים ברצועות השעונים שלה ונגד חברת הממתקים הרשיז על המצאות הכימיקלים בעטיפות השוקולדים. 

למה המדינה לא שומרת עלינו?

בעוד שמרבית מדינות העולם חתמו על "אמנת שטוקהולם", שאוסרת שימוש בכימיקלים הללו, ישראל טרם אשררה אותה במלואה וגם מאמצי המשרד להגנת הסביבה לקדם "חוק רישום כימיקלים" נתקלים בהתנגדות מצד משרדי האוצר והכלכלה מטעמים כלכליים. 

עד שזה יקרה, המשרד להגנת הסביבה פועל לשנות את התקן הישראלי לקצפי כיבוי, כך שלא ניתן יהיה להחזיק עוד קצפים עם קבוצת החומרים האסורים לשימוש באמנת שטוקהולם (עד שימצאו חלופות, ניתן להשתמש בקצפים עם PFAS מסוגים אחרים, המוגדרים ״קצרי שרשרת״, שלגביהם אין הוכחה מספקת למידת הסיכון שלהם). בנוסף, שונו התנאים בהיתר רעלים למפעלים רלוונטיים עם דרישה למצוא חלופות לחומרים המסוכנים בתוך 18 חודשים. 

את הנזק החמור שנגרם לבריאות הציבור כל זה כבר זה לא יתקן, אבל אולי יגרום לכך שמי השתייה של אזרחי ישראל יהיו בטוחים יותר בעתיד.

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים