בשישה באפריל השנה סיימה את עבודתה ועדת מומחים שמינה מנכ"ל משרד הביטחון כדי לבחון את הקשר הסיבתי רפואי בין פוסט טראומה לבין שורה של מחלות כרוניות. חברי הוועדה, מומחים משלל תחומים כמו פסיכיאטריה, רפואה פנימית, אפידמיולוגיה, קרדיולוגיה ועוד - קבעו כי ישנו קשר סיבתי ברור בין פוסט טראומה לבין סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, שבץ מוחי, פיברומיאלגיה (תסמונת כאב כרונית), פסוריאזיס, ו-COPD מחלה ריאתית חסימתית כרונית. 

מסקנות הוועדה הן בשורה אמיתית לאלפי נכי צה"ל שסובלים מפוסט טראומה ובעטיה פיתחו מחלות נלוות נוספות. ההמלצה העיקרית של הוועדה הייתה פתיחת "מסלול ירוק" לסובלים מאחת משבע המחלות הללו. על פיה הנכה יוכר באופן אוטומטי בלי צורך להוכיח קשר סיבתי - שליש מהנכות (החדשה) תוכר לצרכי גמלה ותכלול הכרה מלאה לצרכי טיפול רפואי. 

יושבת ראש הוועדה, אל"מ במיל' מאיה הלר התייחסה בהחלטות הוועדה בצורה נחרצת לנושא. "מסקנות הוועדה מדגישות כי PTSD אינו רק הפרעה נפשית, אלא מצב רפואי עם השלכות רחבות על הבריאות הפיזית בכללותה. הוועדה קוראת למנכ"ל משרד הביטחון ליישם את המלצותיה במלואן". 

הלר ציינה בדוח שהוגש, כי חלפו שנתיים מרגע החלטת הממשלה (ב-2021) ועד שמשרד הביטחון מינה את הוועדה, וניכר בדבריה שקיימת דחיפות ליישם את ההמלצות, בעיקר לנוכח התמשכות המלחמה ו"מבול" של פניות חדשות - למעלה מ-7,500 (בזמן כתיבת הדוח) להכרה בנכות נפשית. חודשיים אחר כך, בראשית חודש יוני, הודיע משרד הביטחון בראשות המנכ"ל אלוף במיל' אמיר ברעם, כי הוא מקבל את מסקנות הוועדה. 

אלא שבדיקת שומרים מעלה, כי בפועל המסקנות עדיין אינן מיושמות בשטח. נכי צה"ל שפנו לאגף השיקום אחרי פרסום המלצות ועדת המומחים קיבלנו את המענה הבא: "שלום רב, בשלב זה אנו ממשיכים לעבוד בתהליכי העבודה הרגילים. בהתאם לפרסום, תוקם ועדה בין-משרדית לבחינת משמעות ואופן יישום המלצות הוועדה". 

"אין מענה אנושי באגף השיקום", אומר לשומרים ח', נכה צה"ל הסובל מפוסט טראומה מאז מלחמת יום כיפור, שניסה לקבל הכרה במחלות הרקע שמהן הוא סובל ונדחה. "אפשר לפנות רק דרך האתר והתשובות שמקבלים לקוניות, מנוסחות כפי הנראה על ידי בוטים".

נכי צה"ל שפנו לאגף השיקום קיבלנו את המענה הבא: "שלום רב, בשלב זה אנו ממשיכים לעבוד בתהליכי העבודה הרגילים. בהתאם לפרסום, תוקם ועדה בין-משרדית לבחינת משמעות ואופן יישום המלצות הוועדה"

"עשו יחסי ציבור לרפורמה"

סיפורו של ח׳ מלמד עד כמה נותרה המערכת מסורבלת ולא ידידותית גם אחרי שלל הצהרות על "מסלול ירוק" והקלות. הוא גויס ביום כיפור למילואים בגדוד אספקה 595 כנהג משאית: "בטיפשותי, אחרי השחרור מהצבא הוצאתי גם רישיון נהיגה על רכב כבד, למרות שלא השתמשתי בו מעולם". בעשרה באוקטובר 1973 מצא את עצמו בדרך לרמת הגולן בשיירת משאיות עמוסות תחמושת. 

בדרום הרמה, סמוך לישוב אלי-עד, נפתחה לעברם אש עזה. "המשאיות התחילו לבעור, התחמושת התפוצצה והאדמה רעדה", הוא משחזר. "שכבתי על הארץ, חפרתי לעצמי בור ויותר אני לא זוכר כלום". ח' איבד את ההכרה והתעורר בבית החולים בעפולה. ארבעה חיילים מהגדוד נהרגו בקרב. "זה האירוע שלי, חייל ג'ובניק במלחמה", הוא אומר.

התופת הזאת מלווה אותו כמעט מדי יום. "הכי קשה זה בלילות", הוא מתאר בקול סדוק סיוטים ופרצי אלימות שפוקדים אותו מאז, כמעט 52 שנה אחרי. במשך עשרות שנים הוא לא פנה למשרד הביטחון והעדיף את הטיפול בקהילה, עד ההכרזה על רפורמת "נפש אחת" ב-2021, שנולדה בעקבות ניסיון ההתאבדות של לוחם גולני איציק סעידיאן, שהצית עצמו מול משרדי אגף השיקום. מטרת הרפורמה הייתה לשפר וליעל את הסיוע ותהליכי ההכרה בנפגעי פוסט טראומה. הממשלה אישרה, שר הביטחון דאז בני גנץ הכריז "אף עובד במשרד הביטחון לא יחטט בעברו של כל לוחם ולוחם". 

בפועל, כשהוא כבר בן 80, ח' תקוע במחילות הביורוקרטיה. "עשו יחסי ציבור לרפורמה, שמעתי את גנץ נואם, הילדים והנכדים לחצו עלי ובסוף השתכנעתי. אבל אז התחילו שבעה מדורי גיהנום. אמרו לי למה אתה פונה אחרי 50 שנה? אמרתי להם ראיתי שאתם עושים רפורמה, 50 שנה אני בטיפול נפשי, מתפקד אבל חי על כדורים, המון סיוטים בלילה עד היום. דבר ראשון הם ביקשו לברר פרטים על הקרב, נבדוק בארכיון משרד הביטחון שהיה אירוע כזה. אחרי חצי שנה הם חזרו אלי וביקשו שאביא עדים". 

בנקודה הזאת קולו של ח׳ נשבר, "אלה היו המילואים הראשונים שלי, בתוך מלחמה, לא הכרתי את היחידה ואת האנשים שסביבי. איך אביא להם עדים? אני לא מכיר אף אחד, במקרה הטוב החיילים שהיו איתי אז הם היום בני 70-80, מאיפה אני אמצא אותם? אמרו לי, בלי עדים לא נוכל להמשיך עם התיק שלך. ואז נזכרתי שפעם בטיול ברמת הגולן צילמתי את האנדרטה לזכר הרוגי גדוד 595. צילמתי את האנדרטה ואמרתי להם 'אלה עדיי'. להפתעתי הם קיבלו את זה". 

אלא שאז באה דרישה חדשה - להציג מסמכים רפואיים על הפציעה והאשפוז בבית החולים בעפולה משנת 1973. "הם אמרו שהם ישיגו את המסמכים. אחרי חצי שנה, כשהבנתי שזה לא קורה, פניתי לבדי לבית החולים ובתוך יום וחצי מצאו אותם בארכיון. שלחתי לאגף השיקום ועברתי את השלב הראשון". 

השלב השני כלל אבחון של שבע שעות במכון פרטי שח' נשלח אליו, לאחריו עוד מפגש עם פסיכיאטר, מפגש עם ועדה רפואית, ולבסוף, שנה אחרי שהחל במסע, הוכר ח׳ כפוסט טראומטי עם 20 אחוזי נכות. כעבור כמה חודשים ח' פנה שוב לאגף השיקום וביקש שיכירו במחלות הנלוות שמהן הוא סובל - יתר לחץ דם וסוכרת שגרמה לכשל כלייתי. "ראיתי באתר שאפשר להגיש בקשה ל'נכות מוסבת', מחלה שהתפתחה מנכות קיימת שמוכרת על ידי משרד הביטחון".

פנייתו של ח׳ נדחתה, בטענה שאין קשר מצרפי בין האירוע המקורי - פוסט טראומה, לבין "האירוע המוסב", המחלות הנוספות שהתפרצו אצלו אחרי שנים. "הם אמרו שזה קרה שנים אחרי, ואולי זה קשור ואולי לא. כך או כך, לא נותנים לנכה ליהנות מהספק", הוא אומר. 

"הנימוק 'חלוף השנים' לא רלוונטי", אומר אחד מאנשי המקצוע שייעצו לוועדת המומחים. "זה אולי נשמע הגיוני למישהו בוועדות הרפואיות של אגף השיקום אבל נשלל בסקירה שיטתית של הספרות המקצועית". ואכן בהמלצות הוועדה אין שום התייחסות למועד שבו התפרצה אחת משבע המחלות שהוזכרו מעלה וההכרה אמורה להיעשות באופן אוטומטי במסלול ירוק. 

מאז שמשרד הביטחון הודיע כי הוא מקבל את מסקנות ועדת המומחים, פנה ח' כמה פעמים לאגף השיקום בניסיון לקבל הכרה על פי מתווה המסלול הירוק וקיבל תשובות מקוונות כי המתווה עדיין לא מיושם. "פניתי כמה פעמים לאגף השיקוף ואחר כך למנכ"ל משרד הביטחון, אבל אף אחד לא השיב לי עניינית. למה מחכים?", הוא שואל. 

גורם שייעץ לוועדת המומחים מעריך כי מרגע שמשרד הביטחון אימץ את ההמלצות, הן יישומו, "השאלה מה תהיה עמדת משרד האוצר שצריך לשלם את הכסף. אני מקווה שאחרי החגים תסתיים עבודת הוועדה הבין-משרדית ויחלו ביישום ההמלצות, שהן לא פחות מהיסטוריות".

"הנימוק 'חלוף השנים' לא רלוונטי", אומר אחד מאנשי המקצוע שייעצו לוועדת המומחים. "זה אולי נשמע הגיוני למישהו בוועדות הרפואיות של אגף השיקום אבל נשלל בסקירה שיטתית של הספרות המקצועית"

היסטוריה של גרירת רגליים

החלטת הממשלה על רפורמת "נפש אחת" התקבלה כאמור במאי 2021. בסעיף 4 להחלטה נדרש שר הביטחון להביא לממשלה בתוך שלושה חודשים תוכנית אופרטיבית ליישום הרפורמה שתכלול "הכרה במחלות שונות שבהן לקו נפגעי פוסט טראומה בהתאם להמלצות פאנל מומחים בלתי תלוי שיבחן את הקשר הסיבתי הרפואי בין פוסט טראומה לבין אותן מחלות".

בדוח מבקר המדינה מינואר 2024 נחשף, כי משרד הביטחון ניסה לטרפד את הקמת ועדת המומחים. במשך שנה שלמה "לא עלה בידי אגף השיקום למנות מומחה שיעמוד בראש הפאנל", נכתב בדוח המבקר, ואילו ביולי 2022 המליצה ראש אגף השיקום לדחות את הקמת הצוות "בשל סוגיות מקצועיות, הנוגעות לביסוס המדעי של הקשר הסיבתי". כאן באה השורה שאולי חושפת את המניע העיקרי במה שהסתמן כגרירת רגליים מכוונת - "ונוכח חשש משמעותי להשלכות רוחב ביחס למגוון נכויות". 

משרד הביטחון קבע אז כי נושא הקמת הוועדה "ייבחן במעלה הדרך". רק כעבור שנתיים מהחלטת הממשלה, ביוני 2023, הודיע מנכ"ל המשרד דאז אייל זמיר (כיום הרמטכ"ל), לחברי ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כי משרד הביטחון מקים את פאנל המומחים. 

כשיושבת ראש ועדת המומחים, אל"מ במיל' הלר, פנתה לאגף השיקום כדי להבין מהו אותו חשש שבגללו התעכב מינוי הוועדה, היא לא קיבלה תשובה. 

"מסקנות הוועדה מדגישות כי PTSD אינו רק הפרעה נפשית, אלא מצב רפואי עם השלכות רחבות על הבריאות הפיזית בכללותה. הוועדה קוראת למנכ"ל משרד הביטחון ליישם את המלצותיה במלואן"

זו לא הפעם הראשונה שמשרד הביטחון מנסה לטרפד מתן הכרה במחלות נלוות של נכי צה"ל פגועי נפש. בסוף 2019, בעקבות מאבק ממושך של עמותת "ערים בלילה" המייצגת פדויי שבי, מינה משרד הביטחון ועדה שתבחן את הקשר הסיבתי בין שהייה בשבי להתפרצות מחלות. בראש הוועדה עמד פרופ' מרדכי שני, בעבר מנכ"ל משרד הבריאות. בתחקיר שומרים מאפריל 2021 נחשף, כי משרד הביטחון הנחה את חברי הוועדה שלא לעסוק במחלות שנובעות מפוסט טראומה. 

כך אמר פרופ' שני לעיתונאית רנן נצר בתחקיר: "קיבלנו הנחיות. נאמר לנו באופן עקיף – לא בכתב המינוי של הוועדה, אבל נאמר לנו - אל תעסקו במשהו שקשור ישירות לפוסט טראומה. בהנחיות ציינו שאנחנו צריכים למצוא קשר סיבתי מתקבל מאוד על הדעת וציינו שזה נדרש בפסיקת בית המשפט העליון. שימי לב להגדרה המשפטית שקשרה את הידיים: 'מתקבל מאוד על הדעת'". 

פרופ' שני נשאל מה דעתו על כך. "אני לא יודע למה משרד הביטחון בא וביקש את זה", השיב, "אבל נאמר לנו במפורש: לא להתייחס אלא ישירות לעניין. ידינו היו כבולות בנוגע לפוסט טראומה. הם טוענים שלפוסט טראומה הם כנראה יתייחסו בדרך אחרת".

לבסוף פרסמה ועדת שני מסקנות רזות ובהן הכרה במספר מצומצם של מחלות. חודש אחרי פרסום התחקיר בשומרים, הודיעה עמותת "ערים בלילה" כי תתבע את משרד הביטחון. "מיצינו את כל הדרכים הנחמדות", אומר אז יו"ר העמותה, יגאל כוחלני, שנפל בשבי המצרי במלחמת יום הכיפורים. "זה הקרב האחרון שלנו", אמר בהמשך כוחלאני לשומרים. "אנחנו כבר מבוגרים מאוד, הולכים ומתמעטים. התחושה היא שמחכים שהשבויים ימותו, והמספרים אכן יורדים".

מוועדת שני ועד לוועדת הלר כעת, נדמה כי החשש של משרד הביטחון הוא מיצירת תקדים שיביא לגל תביעות לאגף השיקום. לא ברורה עדיין עמדת משרד האוצר, שכן לאימוץ המלצות הוועדה הנוכחית השלכות רוחב אפשריות גם על הביטוח הלאומי. 

‍ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מאז רפורמת 'נפש אחת' וביתר שאת מפרוץ המלחמה, מעניק אגף השיקום מענה מיידי לכל פונה, הכולל טיפול רפואי ונפשי ותמיכה כלכלית, גם טרם השלמת תהליך ההכרה.

"במקרה של ח׳, פנייתו הוגשה כ-50 שנה לאחר האירוע אותו חווה. בתוך כשנה, ובעודו מקבל את מלוא הטיפול הרפואי והנפשי, נקבעו לו אחוזי נכות לצמיתות.

"לעניין הוועדה לבחינת הקשר הסיבתי רפואי בין פוסט טראומה למחלות נלוות: משרד הביטחון קיבל את המלצות הוועדה הציבורית בנושא ובוחן כעת את אופן יישומן".

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים