צומת לטרון מוכר לציבור הרחב בעיקר בשל מגדל הבטון המסיבי שבראשו טנק הוצ'קיס, סמלו של  "יד לשיריון", אתר ההנצחה המרכזי של החיל. לצד הטנקים ברחבה הגדולה, והקיר עליו חקוקים שמות אלפי חללי החיל, נפתח לפני כשנה וחצי מוזיאון שמרבית הציבור כנראה עדיין לא מכיר: "מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, על שם הנשיא חיים הרצוג". המוזיאון מציג, בעיקר בצורה דיגיטלית, את סיפורם של כמיליון וחצי חיילים יהודים שלחמו במלחמת העולם השנייה בצבאות השונים של בעלות הברית כנגד גרמניה הנאצית ומדינות הציר. כל חדר במוזיאון מוקדש לזירת לחימה אחרת, ובכל מתחם מוצגים סיפוריהם של לוחמים שונים. אחד הלוחמים הללו היה הנשיא השישי של מדינת ישראל, חיים הרצוג, שבזמן המלחמה שירת כקצין מודיעין בצבא בריטניה.

כעת חושף תחקיר שומרים שבנו, נשיא המדינה הנוכחי יצחק הרצוג, פועל בשנים האחרונות נמרצות לקידום המוזיאון הנושא את שם אביו המנוח. מעורבותה של משפחת הרצוג בנושא החלה בשנת 2018, סמוך לכניסתו של יצחק הרצוג לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית. חודשים ספורים אחר כך כבר אושרה החלטת ממשלה שלפיה המוזיאון יקבל מימון של כ-19 מיליון שקלים בכפוף לגיוס תרומות עצמאי בהיקף דומה, על ידי עמותת יד חיים הרצוג והמוזיאון. 

בשנים שחלפו מאז נכנס הרצוג לתפקידו כנשיא ב-2021, צמח היקף התרומות השנתיות שעליהן דיווח המוזיאון במיליונים רבים, נוספו לו תורמים חדשים, וביניהם אנשי הון זרים, מיליארדר  אוקראיני, תורמים מהקמפיינים הפוליטיים שלו בעבר ועוד. 

עוד מגלה התחקיר כי הנשיא היה מעורב בניסיונות ליישב סכסוך שבו מעורב המוזיאון בין היתר באמצעות שיחות עם הצדדים. 

רישומי התרומות למוזיאון מציגים רק תמונה חלקית ולא שקופה. כך למשלנרשמו שתי תרומות על סך למעלה מחמישה וחצי מיליון שקלים מגופים בשם "Fidelio Foundation" ו-"Fidelio Investments", מבלי לציין את כתובתם או מי עומד מאחוריהם. דוגמא נוספת היא תרומה בסך 320 אלף שקלים שהגיעה בשנת 2022 מ"אזרח אוסטרלי" ששמו לא צוין. אבל גם מבלי לפצח את מקור כל התרומות, בחינה של רשימת התורמים הגלויה מעלה לא מעט קשרים לנשיא

גילוי אחר של התחקיר נוגע להליכי חקיקה סביב המוזיאון. ועדת החינוך של הכנסת דנה בהצעת חוק  שהגיש ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו)  שתכליתה להפוך את המוזיאון לגוף שיתוקצב על ידי המדינה במיליוני שקלים. פורר, יש להזכיר, הוא ח״כ מטעם מפלגת אופוזיציה אך הצעת החוק שלו אומצה באופן יוצא דופן על ידי הממשלה. פורר בתגובה מכחיש כל קשר בין החקיקה לנשיא. תגובתו המלאה מובאת בסוף הכתבה.

בקרב גורמים משפטיים, וגורמים לשעבר בבית הנשיא עימם שוחח שומרים, יש הסכמה רחבה כי מעורבות הנשיא במוזיאון לא ראויה ולא רצויה. גורם משפטי שמכיר היטב את בית הנשיא מדגיש כי אינו יודע מה הייתה מעורבותו של הרצוג בגיוס תרומות, אם בכלל, אך ברמה העקרונית "נשיא לא אמור לבקש תרומות". 

באופן יוצא דופן בחר הנשיא יצחק הרצוג להגיב לכתבה באמצעות משרד עורכי דין ולא באמצעות דוברו. בתגובתו הוא טוען כי לא היה מעורב בגיוסי הכספים (שלטענתו נעשו בידי אחיו לאורך חלק מהתקופה ) ולא היה מעורב בחקיקה. הרצוג אישר כי ניסה לתווך בסכסוך בו מעורב המוזיאון. תגובתו המלאה מובאת בסוף הכתבה.  

יוזמה בת עשרים שנה

היוזמה להקמת מוזיאון הלוחם היהודי נולדה לפני יותר מעשרים שנה ביד לשיריון שחיפש דרך למשוך אליו קהלים נוספים. תוכנית מפורטת הוכנה, הוגשה בקשת סיוע למדינה וב-2004 החליטה הממשלה להקציב לפרויקט כארבעה מיליון שקלים. למרות זאת  הפרויקט לא התקדם, בעיקר מסיבות כלכליות, עד שאיש העסקים דוד עזריאלי תרם סכום משמעותי שאיפשר את בניית מבנה המוזיאון. זאת הסתיימה ב-2014  אך למרות זאת ומסיבות שונות הפרויקט שוב נתקע.

השינוי נרשם ב-2018 בעקבות הסכם שנחתם בין עמותת "יד חיים הרצוג", שהוקמה כדי להנציח את פועלו של הנשיא המנוח, לבין עמותת מוזיאון הלוחם היהודי. על פי ההסכם, יד חיים הרצוג התחייבה לפעול לגיוס 19 מיליון שקל עבור המוזיאון ולעשות את מירב המאמצים כדי שהממשלה תשקיע במוזיאון סכום זהה. גורם שהיה מעורב במשא ומתן סיפר שביד לשריון הבינו מהשיחות שיצחק הרצוג, אז כאמור יו"ר הסוכנות היהודית, יהיה זה שיפעל מול הגורמים הרלוונטים בממשלה כדי לקדם את ההקצבה. אחיו של הנשיא, מייק הרצוג, מונה במסגרת ההסכם לחבר בהנהלת המוזיאון. 

כמה חודשים אחר כך, בפברואר 2019,  החליטה הממשלה להקצות לפרויקט את הסכום בהחלטה שהוגדרה כ"דחופה". זאת, אגב, למרות שהייעוץ המשפטי במשרד ראש הממשלה העלה הסתייגות ולפיה ההקצבה עלולה להעמיק את חוסר השיוויון בהנצחת נשיאים וראשי ממשלה לשעבר. 

ח״כ זאב אלקין, שהיה מעורב בהליכי הקמת המוזיאון ובחלק מהתקופה כיהן כשר המורשת אומר בשיחה עם שומרים כי ״כשנכנסתי כשר מורשת להיות אחראי על זה, שכנעתי את משפחת הרצוג להיכנס לתמונה כדי שהמוזיאון יהיה גם על שם הנשיא הרצוג (…). המשפחה ניהלה משא ומתן עם העמותה (הכוונה למוזיאון, א״ב)  וגייסה תרומות, ואז על סמך זה שהגיע עוד כסף פרטי, הממשלה הגדילה את ההשתתפות שלה בפרויקט".

הם גייסו את הכסף? 

״כן, כן, הם גייסו תורמים פרטיים״.  

עדות נוספת של אלקין  ביחס לתפקיד שמילא הרצוג מגיעה מאתר משרד המורשת. באוקטובר 2022, כשהרצוג כבר נשיא, מצוטט השר אלקין באתר כמי שמודה לו על  ״על הסיור המשותף ועל העבודה המשותפת למען השלמת הפרויקט החשוב הזה".  

גם בדיון שנערך בינואר אשתקד בכנסת ועסק במוזיאון, הודה אלקין להרצוג על תרומתו.  "היינו במספר צמתים שכבר היה נראה שיהיה קשה מאוד לחלץ את הפרויקט הזה שנתקע, וברוך השם זה הצליח. זה המקום והזמן להודות לנשיא הנוכחי יצחק הרצוג, ולבני משפחתו, שנחלצו לעזרה וגייסו את הכספים החסרים והמוזיאון היום קרוי על שמו של הנשיא המנוח חיים הרצוג שלחם במלחמת העולם השנייה". אגב גם שר החינוך יואב קיש, שסבו מונצח במוזיאון, הזכיר בדיון בכנסת את "משפחת הרצוג (ש)מאוד מעורבת במוזיאון".

גיוס תרומות של מיליונים

דיווחי המוזיאון לרשם העמותות מציירים תמונה ברורה של הגידול בתרומות לאחר החתימה על ההסכם. אם בשנת 2018 ו-2019 עמד היקף גיוס התרומות למוזיאון על קרוב לאפס, הרי שבשנת 2020 קפצו התרומות ל-2.2 מיליון שקלים. בשנה שלאחר מכן, שבה הרצוג כבר כיהן כנשיא, זינק היקף התרומות המדווח ל-7.5 מיליון שקלים. בשנת 2022 גדל עוד היקף התרומות והגיע לסכום של כ-8.8 מיליון שקלים. ב-2023 ירד מעט היקף התרומות ועמד על כ-5.7 מיליון שקלים. דוח העמותה לשנת 2024 טרם פורסם.

רישומי התרומות למוזיאון מציגים רק תמונה חלקית ולא שקופה של התורמים. כך למשל, ב-2021-2 נרשמו שתי תרומות על סך למעלה מחמישה וחצי מיליון שקלים מגופים בשם "Fidelio Foundation" ו-"Fidelio Investments", מבלי לציין את כתובתם או מי עומד מאחוריהם. דוגמא נוספת היא תרומה בסך 320 אלף שקלים שהגיעה בשנת 2022 מ"אזרח אוסטרלי" ששמו לא צוין. אבל גם מבלי לפצח את מקור כל התרומות, בחינה של רשימת התורמים הגלויה למוזיאון, כמו גם של הקדשות במוזיאון עצמו, מעלה לא מעט קשרים לנשיא.

כך למשל, איש העסקים והמיליארדר האמריקאי דניאל אברהמס, שנפטר לאחרונה, הגדיר בעבר את הנשיא כ"אדם דגול ופטריוט ישראלי אמיתי" ותרם לפריימריז שלו ב-2017. אברהמס תרם למוזיאון במצטבר כ-9.3 מיליון שקלים מאז שנת 2020. 

משהו על המגבלות המתבקשות בהקשר הזה אפשר ללמוד דווקא מהסדר ניגוד העניינים של מייק הרצוג שנחתם עם מינויו לשגריר ישראל בארצות הברית בנובמבר 2021 ואסר עליו לעסוק בנושאי המוזיאון במשך שנה מיום מינויו. "אם נקבע שהשגריר לא יוכל לעסוק במוזיאון, ניתן להשליך מכך שגם על הנשיא אסור להתעסק בנושא", אומר לשומרים גורם משפטי בכיר 

דמות אחרת שתרמה להרצוג בימיו כפוליטיקאי ומצאה את דרכה למוזיאון היא איש העסקים והמיליארדר ליאון בלאק, שניהל את קרן ההשקעות אפולו ועל שמו נקראת רחבת הכניסה למוזיאון. 

עוד תורם שפגש את הרצוג במסגרת תפקידו כנשיא הוא המיליארדר האוקראיני ויקטור פינצ'וק שתרם 625 אלף שקלים. תורמת אחרת היא קרן משפחת וולפסון הבריטית, שתרמה בשנים 2021-2022 קרוב לשניים וחצי מיליון שקלים באמצעות נאמנות ועמותה של המשפחה. אנדרו וולפסון, אחד הנאמנים ובנו של מייסד הקרן, ורעייתו אורלי באומן, נפגשו בשנה שעברה עם הרצוג ורעייתו, בעת שהגיעו לביקור בישראל. עוד תורם עם קשר לנשיא הוא איש העסקים ויבואן הרכב צבי נטע שסיפר בעבר שהרצוג הוא חבר ילדות שלו. 

בנוסף, בשנת 2021 קיבל המוזיאון תרומה של 165 אלף שקלים מהקהילה היהודית בסן דייגו, שנה לאחר שהרצוג ביקר בעיר במסגרת תפקידו כיו״ר הסוכנות.

הראל טובי, ששימש מנכ"ל בית הנשיא בתקופתו של רובי ריבלין בתפקיד סיפר שהאחרון הדיר את עצמו לחלוטין מגיוס תרומות, בין השאר כדי שלא יהיו טענות על כך שהוא מסייע לעמותות מסוימות ונמנע מלסייע לאחרות. "המדיניות בתקופתנו הייתה להימנע ממעורבות הנשיא בקמפיינים של גיוס תרומות, גם כדי לא להפלות חלילה בין ארגון לארגון ובין צורך לצורך", הסביר. יצויין שוב כי הרצוג טוען בתגובתו כי לא גייס כספים למוזיאון. 

טביעות אצבע בכל מקום

טביעות אצבעותיו של הנשיא נמצאות במגוון פעולות של המוזיאון. כך למשל בביקור במתחם סיפר אחד העובדים הבכירים כי "משפחת הרצוג מסייעת למוזיאון" ודברים דומים נכתבו גם בצורה מפורשות בדוח העמותה משנת 2022, בו נאמר כי "לשכת הנשיא מקדמת את נושא אירוע חנוכת המוזיאון". ביומן נשיא המדינה מוזכרות שיחות טלפון בין הנשיא לבין אנשי המוזיאון לאורך כל שנות כהונתו, והוא כמובן גם מבקר במקום.

אחת הסוגיות שצפה ועולה בשיח עם מומחים משפטיים היא נושא השקיפות. הרצוג לא חתום על הסדר ניגוד עניינים (נשיאים אינם  נדרשים לחתום על הסדר כזה), ולא ברור אם המוזיאון נכלל בהסדר ניגוד עניינים שעליו היה אמור לחתום בסוכנות היהודית בה כיהן כיו"ר (בסוכנות סירבו להעביר לשומרים את ההסכם או לאשר שבכלל נעשה הסדר כזה והרצוג עצמו לא הגיב לשאלה בעניין). משהו על המגבלות המתבקשות בהקשר הזה אפשר ללמוד דווקא מהסדר ניגוד העניינים של מייק הרצוג שנחתם עם מינויו כשגריר ישראל בארצות הברית בנובמבר 2021 ואסר עליו לעסוק בנושאי המוזיאון במשך שנה מיום מינויו. "אם נקבע שהשגריר לא יוכל לעסוק במוזיאון, ניתן להשליך מכך שגם על הנשיא אסור להתעסק בנושא", הסביר לשומרים גורם משפטי בכיר. 

על פי ההסכם, יד חיים הרצוג התחייבה לפעול לגיוס 19 מיליון שקל עבור המוזיאון ולעשות את מירב המאמצים כדי שהממשלה תשקיע במוזיאון סכום זהה. גורם שהיה מעורב במשא ומתן סיפר שביד לשריון הבינו מהשיחות שיצחק הרצוג, אז כאמור יו"ר הסוכנות היהודית, יהיה זה שיפעל מול הגורמים הרלוונטים בממשלה כדי לקדם את ההקצבה. כמה חודשים אחרי החתימה החליטה הממשלה להקצות לפרויקט את הסכום בהחלטה שהוגדרה כ"דחופה"

מעורבותו של הרצוג הוזכרה גם בכנסת, במסגרת דיונים בוועדת החינוך על הצעת חוק שמקדם חבר האופוזיציה, ח"כ עודד פורר שעל פיה יוקם מרכז סטטוטורי "להנצחת מורשת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה", שיכלול את המוזיאון. בצורה יוצאת דופן יחסית אומצה הצעת החוק הזו על ידי הקואליציה, ומשמעותה, אם תאושר, היא שהמוזיאון יהיה גוף שיתוקצב על ידי המדינה בעלות של 8-9 מיליון שקלים בשנה. בדיונים בכנסת פורר דרש, בניגוד לעמדת משרד המשפטים, שבחוק ייקבע שנציג עמותת יד חיים הרצוג יהיה חבר במועצת המרכז. הצעת החוק טרם אושרה.

‍

יד לשריון מול המוזיאון

הרקע לקידום הצעת החוק היה רצונו של המוזיאון להתנתק מיד לשריון ולהפוך לגוף עצמאי. בטרם קודמה הצעת החוק נעשה ניסיון להעביר את המוזיאון לחסות משרד הביטחון והתקציב שדובר בו לצורך המהלך עמד על כ-3-4 מיליון שקלים לשנה.  

מרדכי בניטה, המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, אמר בספטמבר האחרון בדיון בכנסת בנושא  כי "בית הנשיא, שאנחנו בקשר איתו צמוד, מבין את החשיבות שהדבר הזה יהיה לו עתיד בטוח (...). לא כל הזמן הם יצטרכו למצוא את הדרך לממן את זה". אלא שבסופו של דבר המוזיאון החליט שהוא לא מעוניין במהלך וזמן קצר לאחר מכן החלה הצעת החוק של פורר להתקדם. "הם בהיבריס" טען בשיחה עם שומרים גורם ביד לשיריון בהתייחסו לויתור על החסות של משרד הביטחון והפניה לחקיקה, והוסיף כי להערכתו הדבר נובע מהתמיכה לכאורה שיש למוזיאון מהרצוג.

רצונו של המוזיאון בעצמאות יצר קרע מול יד לשיריון, שחושש בין השאר מאובדן שליטה והכנסות וטוען שצעדי המוזיאון סותרים הסכמים היסטוריים בין הצדדים. הרצוג היה מעורב במגעים בין הצדדים ושוחח מספר פעמים עם המעורבים. בחודשים האחרונים, ומתוך ניסיון להימנע מהליכים משפטיים פומביים, מונתה השופט בדימוס הילה גרסטל כבוררת בין הצדדים. עורכי הדין מטעם המוזיאון, אגב, הם ממשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, שייסדה משפחתו של הנשיא.

סוגיה אחרת שהציפו הדיונים על החוק של פורר, היא העובדה שהמוזיאון בנוי על קרקע שנמצאת מעבר לקו הירוק, וששייכת למנזר לטרון. מהדיונים בכנסת עלה שלהעברת חוק המקים תאגיד סטטוטורי מעבר לקו הירוק יש גם משמעות מדינית, ומדובר בסוגיה רגישה בפני עצמה. כשלמדו במנזר על הצעת החוק מיהר עורך הדין שלהם לשלוח מכתב התראה לוועדת החינוך של הכנסת שדנה בעניין. מכאן העניינים רק הסתבכו כשהתברר כי בין יד לשריון למנזר יש הסכם שכירות שתוקפו פג ביולי 2023 והוא לא חודש מאז. נציג של הוותיקן אף הגיע לישראל לדיונים בנושא והמנזר אף ניהל משא ומתן ישיר בעניין מול המוזיאון, אך הנושא טרם נפתר.