סוף-השבוע האחרון הביא עימו בשורות איוב על הרוגים ברמת-גן, טמרה, ראשון-לציון ובת-ים ומעבר לכך מראות הרס וחורבן בקנה מידה שלא נראה בישראל. בניינים נפגעו ומאות דירות נהרסו. בחלק מהמקורות האסון עלול היה להיות גדול הרבה יותר, כפי שמראה הדוגמה של המגדל בתל-אביב, שבו על-אף ההרס הכבד, התושבים ניצלו מכיוון ששהו בממ"דים. 

עשרים שנה לתוכנית המתאר הארצית תמ"א 38, שאמורה הייתה לתת מענה לנושא חיזוק מבנים מרעידות אדמה ולסייע גם מול איומים ביטחוניים, הרבה יותר מבנים בישראל אמורים היו להיות מחוזקים ועם ממ"ד תקני. אלא שהתוכנית, מסכימים כל המעורבים, כשלה. במשך שני עשורים ועל אף שהאיומים על אזרחי ישראל רק גדלים עם השנים עד לשיא הנוכחי, המדינה לא השכילה לייצר חיזוק או בנייה חדשה של מבניים במקומות שבהם אין תמריץ כלכלי. הקשו על יישום מלא של התוכנית גם התנגדותם של ראשי ערים במרכז הארץ, שטענו בין היתר כי היעדר היטל השבחה מונע מהם פיתוח שירותים לתושבים הנוספים בעיר. 

בשנים האחרונות החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שלא להאריך את תוכנית תמ"א 38, ולהחליפה בהסדרים אחרים. עם זאת, ב-18 רשויות התכנית הוארכה עד מאי 2026. במקום התוכנית, בחרה המועצה בחלופות תכנוניות אחרות, המאפשרות בנייה לצורכי ציבור וגביית היטלי השבחה. שלוש רשויות שבהם לא הוארכה התמ"א היו תל אביב, בת ים ובני ברק, על-אף שעד אז כ-40% מההיתרים לתמ"א נעשו בערים אלו, כאשר תל-אביב אחראית ל-30%. 

"זה לא פתרון לטווח מידי אבל כן לטווח קרוב, וחוץ מזה כמו שנאמר כאן, אנחנו לא חיים בשוויץ ולא נהיה בשוויץ בקרוב. אחריותכם כממשלה לדאוג לביטחון שלנו", אמר תושב דרום תל אביב

"רק לפני חודשיים-שלושה התפוצץ כטב"ם בתל אביב על דירה לא מוגנת ונהרג בן אדם. הלוואי שאני אתבדה, יכול להיות שזו רק טעימה", אמר בספטמבר האחרון, תושב שכונת כפר שלם בדרום תל אביב, בדיון בוועדת הפנים של הכנסת שעסק באי-הארכת התמ"א בשלוש הרשויות הללו. "בדרום ובמזרח העיר אלה השכונות שיותר קשה לקדם בהן את התמ"א כי היזמים נמשכים באופן טבעי למרכז ולצפון שם זה 70-80 אלף שקל למטר ולא 30 אלף שקל למטר. יש אצלנו יותר שיגורים. הדירות רועדות מכל יירוט, רועדות. כשאומרים פה שזה לא מגן על העניין הביטחוני, כי זה יהיה רק עוד שש שנים, זה לא נכון. אם עכשיו מאשרים בקשה להיתר לתמ"א, גם אם מפנים אותנו בעוד חצי שנה או שנה וחצי (במסלול של הריסה ובנייה מחדש, ש.ש) אנחנו כבר מקבלים שכר דירה לדירה חלופית. זה כן נותן פתרון לא לטווח מידי אבל לטווח קרוב, וחוץ מזה כמו שנאמר כאן, אנחנו לא חיים בשוויץ ולא נהיה בשוויץ בקרוב. אחריותכם כממשלה לדאוג לביטחון שלנו".

באותה הישיבה טען ליאור שפירא, סגן ראש העיר תל אביב, כי פחות 10% מהיתרי התמ"א בעיר היו בחלקה הדרומי, אך סבר שהנימוק הביטחוני לא צריך להיות שיקול בכל נוגע לתמ"א. "תמ"א 38, אם יש כאן ספק למישהו, זה תמריץ כלכלי ולא תמריץ מיגוני", אמר. "זה נועד לעניין של רעידות אדמה, בדרך תפסו את עניין המיגון, אבל זה תמריץ כלכלי והיום לקשור את זה למצב המלחמתי הוא עוול".

עוול או לא, בעמדה זו תמכה גם מיכל מאיר, מהנדסת עיריית בת-ים, שספגה בסוף השבוע האחרון מכה קשה. באותו דיון היא טענה שעל-אף שכ-5,200 דירות אושרו במסלול תמ"א 38, היא גם יצרה בעיות קשות, בין היתר מכיוון שמבנים חוזקו באופן גרוע. "עשינו תוכנית כוללת להתחדשות עירונית והמטרה של אותה תוכנית כוללת היא לא עניין של היטלי השבחה, אלא כדי לדעת איך אנחנו נותנים מענה לצורכי ציבור. עשינו מיפוי של כל מגרש ומגרש", אמרה בישיבה. 

"כשהייתי ראש המל"ל הבנתי שלמדינת ישראל יש נקודת חולשה, שנוגעת לעבודה שיש הרבה מאוד דירות במדינת ישראל שאין להם ממ"ד. המלצתי להפוך את זה לפרויקט לאומי של פינוי-בינוי", אומר ראש המל"ל לשעבר עמידרור

התושב, בהמשך הדיון,  אמר שהוא מביא עמו מסר מסר מאלוף (במיל') יעקב עמידרור, שהיה ראש המל"ל מ-2011 עד 2013, ומי שבמשך השנים מייעץ באופן לא פורמלי לראש הממשלה נתניהו, ולפיו "הארכת התמ"א קריטית כדי לאפשר להגיע לכך שלחלק גדול יותר באוכלוסייה יהיה המיגון המינימלי למלחמה".

בשיחה עם שומרים היום מסביר עמידרור: "כשהייתי ראש המל"ל הבנתי שלמדינת ישראל יש נקודת חולשה, שנוגעת לעבודה שיש הרבה מאוד דירות במדינת ישראל שאין להם ממ"ד. המלצתי, בסיום התפקיד שלי, להפוך את זה לפרויקט לאומי של פינוי-בינוי. בין היתר מכיוון שמדובר בפתרון היחיד למלחמה מהסוג שאנחנו נמצאים בה. חשבתי שמדינת ישראל חייבת להפוך את זה לפרויקט לאומי, לצערי הממשלה שמעה ולא נעשה עם זה שום דבר רציני". 

"חשש כבד בקרב תושבים רבים, עקב היעדר מענה למיגון ולמניעת פגיעה בחיי אדם בימים אלה של לוחמה באזור, אשר מורגשת מאד גם במרכז הארץ", כתבה ב-13 באוקטובר ליו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה

חברת-הכנסת מטי הרכבי-צרפתי (יש עתיד) שיזמה את הדיון, מספרת כעת לשומרים, שלאחריו היא פנתה לגורמים שונים, ובראשם למועצה הארצית לתכנון ובנייה, בדרישה לקיים דיון נוסף במועצה בנוגע להארכת התמ"א, אך ללא הועיל. ב-13 באוקטובר 2024, כשבועיים אחרי מתקפת הטילים האיראנית השנייה על ישראל, היא כתבה ליו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, נתן אלנתן, כי "הגעת מועד הסיום לתמ"א 38 בזמן הקרוב והיעדר הגשה של תוכנית חליפית לתמ"א, בחלק מהרשויות, מעלים חשש כבד בקרב תושבים רבים, עקב היעדר מענה למיגון ולמניעת פגיעה בחיי אדם בימים אלה של לוחמה באזור, אשר מורגשת מאד גם במרכז הארץ. למעשה מאז פנייתי הקודמת והסלמת החזית מול איראן, המצב בעורף רק מחמיר".

במכתבו האחרון של אלנתן להרכבי-צרפתי, ב-11 לנובמבר 2024, הוא טען בפניה שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה הוא מוסד תכנון סטטורי עצמאי וכי "סמכות הפיקוח הפרלמנטרי של ועדות הכנסת על גופי הרשות המבצעת נועדה להבטיח שקיפות, בקרה ודיווחיות, אך אין בה כדי להחליף את שיקול הדעת המקצועי של הגופים המפוקחים או לגבור על הסמכויות שהוקנו להם בחוק", לשון מכתב התשובה. 

"אין בה (סמכות הפיקוח של הכנסת) כדי להחליף את שיקול הדעת המקצועי של הגופים המפוקחים או לגבור על הסמכויות שהוקנו להם בחוק", השיב לח"כית

"ניסיתי מול יו"ר הועדה והיועצת המשפטית של הכנסת לדרוש שמינהל התכנון והמועצה הארצית ידונו בנושא שוב כפי שביקשה הועדה", אומרת ח"כ הרכבי-צרפתי לשומרים. "התעקשתי על זה כי היה לי ברור שיש סיכון משמעותי ושהאיומים הגדולים עוד לפתחנו אבל הדברים נסגרו בין הגורמים הפוליטיים והנושא נדחק הצידה".

ממטה התכנון הלאומי נמסר בתגובה: "תמ"א 38 לא השיגה את המטרה שלשמה היא הוקמה - מיגון מבנים בפני רעידות אדמה באזורי סיכון. במקומה, קידמה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה חלופה שנותנת מענה מיטבי הן לרעידות אדמה והן למיגון. נציין כי ברשויות כבר מקודמות תוכניות בהתאם לחלופה החדשה, וברשויות שעדיין מגבשות תוכניות, ניתנה אורכה לתמ"א 38 עד לשנת 2026. כמו כן, במהלך המלחמה, קידמה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה שורה של החלטות שיאפשרו הליך מהיר להוצאת היתרים להקמת ממ"דים".