"נלחמנו על רפורמה במערכת המשפט. אתם יודעים איפה צריך רפורמה? אצלנו"

השבוע אמורה הייתה להיתכנס הוועדה לבחירת דיינים והרוחות סוערות. במכתב חריף, פנה היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים אל היועצת המשפטית לממשלה בדרישה לדחות את כינוס הוועדה, עם טענות שכשליש מהמועמדים קשורים משפחתית לדיינים, לפוליטיקאים או לרבנים בכירים. בתגובה שלח שר הדתות מכתב ליועמ"שית ובו דחה את הטענות. דוח מיוחד של שומרים. עדכון: בג"ץ הוציא צו ביניים - ראו מעקב בקישור

הרבנים הראשיים דוד לאו (מימין) ויצחק יוסף. צילום: חיים צח - לע"מ

השבוע אמורה הייתה להיתכנס הוועדה לבחירת דיינים והרוחות סוערות. במכתב חריף, פנה היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים אל היועצת המשפטית לממשלה בדרישה לדחות את כינוס הוועדה, עם טענות שכשליש מהמועמדים קשורים משפחתית לדיינים, לפוליטיקאים או לרבנים בכירים. בתגובה שלח שר הדתות מכתב ליועמ"שית ובו דחה את הטענות. דוח מיוחד של שומרים. עדכון: בג"ץ הוציא צו ביניים - ראו מעקב בקישור

הרבנים הראשיים דוד לאו (מימין) ויצחק יוסף. צילום: חיים צח - לע"מ
הרבנים הראשיים דוד לאו (מימין) ויצחק יוסף. צילום: חיים צח - לע"מ

השבוע אמורה הייתה להיתכנס הוועדה לבחירת דיינים והרוחות סוערות. במכתב חריף, פנה היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים אל היועצת המשפטית לממשלה בדרישה לדחות את כינוס הוועדה, עם טענות שכשליש מהמועמדים קשורים משפחתית לדיינים, לפוליטיקאים או לרבנים בכירים. בתגובה שלח שר הדתות מכתב ליועמ"שית ובו דחה את הטענות. דוח מיוחד של שומרים. עדכון: בג"ץ הוציא צו ביניים - ראו מעקב בקישור

"נלחמנו על רפורמה במערכת המשפט. אתם יודעים איפה צריך רפורמה? אצלנו"

השבוע אמורה הייתה להיתכנס הוועדה לבחירת דיינים והרוחות סוערות. במכתב חריף, פנה היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים אל היועצת המשפטית לממשלה בדרישה לדחות את כינוס הוועדה, עם טענות שכשליש מהמועמדים קשורים משפחתית לדיינים, לפוליטיקאים או לרבנים בכירים. בתגובה שלח שר הדתות מכתב ליועמ"שית ובו דחה את הטענות. דוח מיוחד של שומרים. עדכון: בג"ץ הוציא צו ביניים - ראו מעקב בקישור

הרבנים הראשיים דוד לאו (מימין) ויצחק יוסף. צילום: חיים צח - לע"מ

שוקי שדה

יחד עם

23.5.2024

תקציר הכתבה

"נלחמנו על רפורמה במערכת המשפט. אתם יודעים איפה צריך רפורמה? אצלנו, אלו שבוחרים את הנציגים החרדים בשירות הציבורי. עוד מעט יהיו בחירות לרבנים הראשיים לישראל. תקשיבו טוב - אם לא קוראים לאחד המועמדים דרעי או מישהו שקשור לאחד ממשפחות הרבנים הראשיים אין לו סיכוי להיות ברשימה. זה שיטת חבר מביא חבר, זו קומבינה אחת גדולה. משרה של דיין זה כמו משרה של שופט, משכורת, תנאים מצוינים, פנסיה, זה הגיוני שלמשפחת דרעי יהיה כל כך הרבה נציגים בממלכה הזו? למה לא מונה אף אברך מישיבת 'כיסא רחמים'? לרב מאזוז (ראש הישיבה, ש"ש) יש אלפי תלמידים, בתוכם דיינים ומכובדים. לא מונה מהם אף אחד. למה ? לא קוראים להם דרעי". 

על המונולוג הזה חתום שדרן הרדיו יענקלה פרידמן, המשדר מדי ערב תוכנית פופולרית ברדיו החרדי קול חי, בתוכנית ששודרה לפני כשבועיים. וכך זה המשיך: "למה הפוליטיקאים צריכים למנות לנו את הדיינים? אוטוטו יש בחירות לרבנות הראשית, יש שם דילים ועניינים. כל ערב אני מקבל משוב על זה. הרב יהודה דרעי מבאר שבע, למה צריך להקפיץ אותו להיות הראשון לציון (הרב הראשי הספרדי, ש"ש). אומרים אם לא זה, ניתן לו להיות הרב הראשי בירושלים. מה זו המסחרה הזו?".

דבריו הנוקבים של פרידמן נאמרו על רקע ההתכנסות לימי ההכרעה בבחירות לתפקידים הבכירים ביותר ברבנות הראשית ובמערך בתי הדין הרבניים. כך, ביום שני הקרוב (27.5) תתכנס הוועדה לבחירת דיינים על מנת לבחור שבעה דיינים חדשים לבית הדין הגדול ובין 18 ל-21 דיינים לבתי הדין האזוריים - תפקידים המקבילים למעמד של שופט מחוזי ושופט בית המשפט העליון, כאשר דיינים מכהנים עד גיל 67. עדכון: ביום ראשון הוציא בג"ץ צו ביניים האוסר על מינוי דיינים לבתי הדין הרבניים. ראו קישור למעקב שומרים.

בראש הוועדה עומד שר הדתות מיכאל מלכיאלי (ש"ס), היא כוללת 13 חברים ובהם שני הרבנים הראשיים, שני דיינים מבית הדין הרבני הגדול, שלושה שרים, שני נציגים מלשכת עורכי הדין, שתי טוענות רבניות (אחת נבחרת על ידי שר המשפטים והשנייה על ידי שר הדתות) ושני חברי כנסת שנבחרים בבחירה חשאית. כיום, הפוליטיקאים החברים בוועדה הם השרים מלכיאלי, דוד אמסלם ואורית סטרוק, והח"כים אליהו ברוכי מדגל התורה ופנינה תמנו-שטה מהמחנה הממלכתי.

שבוע לאחר מכן, ביום ראשון ה-2 ביוני, היו אמורים להיערך לפי החוק בחירות לתפקידי הרבנים הראשיים, הספרדי והאשכנזי, אך בינתיים נדחו, מכיוון שטרם הורכב הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים. על לוח הזמנים יש להתעכב, שכן מי שיצביעו בבחירת הדיינים הם הרבנים הראשיים היוצאים, הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו, ולא מי שיבחרו לתפוס את מקומם. זה גם הנימוק בגינו שלח בשבוע שעבר (15.5) היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, עו"ד שמעון יעקבי, מכתב חריף ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, בבקשה לדחות את הליך בחירת הדיינים עד לאחר בחירת הרבנים הראשיים. 

במכתב גולל יעקבי בפירוט רב את מה שהוא רואה כחוסר תקינות בהליך בחירת הדיינים, ומביא דוגמאות לנפוטיזם ובכלל זה מקרים שבהם מועמדים הם קרובי משפחה של חברי הוועדה למינוי דיינים. כך כותב יעקבי ליועמ"שית, כי מבדיקת נתונים של 103 המועמדים לדיינים שעברו את הסינון ושמתוכם תבחר הוועדה, כשליש "קרובים בדרגות שונות לחלק מחברי הוועדה, או לבעלי עניין בוועדה ולגורמים משפיעים על המערכת הפוליטית והקהילתית הקשורים לוועדה, או לדיינים מכהנים, או לדיינים בדימוס". 

בהמשך כותב היועץ יעקבי כי "יחס המקורבים שנכללו ברשימת המועמדים גדל עוד יותר במי שקיבלו את הכושר לדיינות בשנים האחרונות. 31 מתוך המועמדים, ששמם פורסם ברשומות, קיבלו כושר לדיינות רק בשנים האחרונות (2021-2024) ו-13 מהם (42%) קרובים בדרגות שונות לחלק מחברי הוועדה, או לבעלי עניין בוועדה ולגורמים משפיעים על המערכת הפוליטית, או לדיינים מכהנים, או לדיינים בדימוס".

היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, עו"ד שמעון יעקבי. צילום: שוקי שדה

"זה לא מכתב, זה בעצם כתב-אישום על התנהלות המערכת", אומר לשומרים י', שיזם פנייה בעניין לחברת הוועדה ח"כ תמנו-שטה. "יש פה מעל מאה איש שדרך הודעה לתקשורת הבינו שהם כבר לא ברשימת המועמדים, למרות שהם כבר נכנסו לרשימות ב-2018. גיבשו רשימה חדשה והם לא ידעו שמתקיימים ראיונות. אנשים בזעם אדיר". 

תמנו-שטה מצדה, פנתה לוועדה למינוי דיינים בבקשה לקיים דיון בנושא. "אני מבקשת להתריע כי המצב הנוכחי, בו 21 מתוך 103 (כ20%) מן המועמדים לדיינות המופיעים ברשומות, הינם בני משפחה מדרגה ראשונה של דיינים מכהנים ו/או חברי ועדה פוגע במסר המועבר לציבור ובעיקרו לתלמידי תורה חכמים, המרגישים שבכדי להצליח הם צריכים קשרים אישיים אחרת הסיכויים שלהם פחותים ולא משנה מעלתם ובקיאותם בתחום הדיינות", כתבה לחברי הוועדה.

"שוחחתי עם מי מכם, בכדי לחשוב איך אנו מביאים לידי ביטוי את תחושות הציבור, לא מתעלמים מהקולות ומה ניתן לעשות", המשיכה. "אין אני מתיימרת להטיף מוסר, אך חונכתי לומר את האמת לציבור וכנבחרת ציבור להוות פה לציבור גם כשזה פחות נוח. על אחת כמה וכמה, כנכדה לקייס ובת לשושלת אוהבי תורה אני מאמינה שניקיון כפיים, והזהירות המתבקשת כשמדובר בעולם התורה צריכים להיות מהגבוהים ביותר".

שומרים פנה אל היועצת המשפטית לממשלה לתגובה. מטעמה נמסר בלקוניות כי "הפניה התקבלה ומטופלת על ידי הגורמים הרלוונטיים".

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. צילום: רויטרס

שר הדתות מלכיאלי מצדו, דחה בתוקף את טענותיו של היועץ המשפטי יעקבי במכתב תגובה ששלח למשרד היועמ"שית יום למחרת. לטענת השר, יעקבי עצמו נגוע בניגוד עניינים, היות שהיה מועמד להיות דיין (טענה שבסביבתו של יעקבי מכחישים, היות שהוא הסיר את מועמדותו לפני מספר שנים). "יעקבי פנה אליך במכתב בעל אופי רכילותי", כתב מלכיאלי. "כגד עבודת הקודש של הוועדה למינוי דיינים ו-ועדות המשנה שפעלו באמצעותה, ואשר ראיינו מאות מועמדים לדיינות ודירגו את ציוניהם". 

עוד כתב השר, כי "אין כל דרך חוקית לחסום אדם אשר עבר מסלול הכשרה ארוך מלהציג את מועמדותו לתפקיד, וזו תיבחן אך בהתאם לחוק ולכללים, כאמור תוך התייחסות לכל ניגוד עניינים אפשרי שעלול לצוץ כולל כלל הטענות המועלות". 

שר הדתות מיכאל מלכיאלי. צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שופטי בית המשפט העליון קבעו כי "מינוי של קרוב משפחה, גם כאשר כוונות הצדדים טובות ובעל התפקיד המיועד הוא ראוי – הוא פסול, והדברים נאמרים באופן כללי מבלי להידרש לנסיבות הקונקרטיות"

פסק הדין של בג"ץ הפך לאות מתה

במכתבו של היועץ המשפטי יעקבי אפשר לזהות את כוחן של שלוש משפחות הדומיננטיות בממסד הרבני, שאליהן התייחס גם שדרן הרדיו פרידמן - המשפחות לאו, יוסף ודרעי. כך למשל, מוזכר בו הרב אלקנה סננס, חתנו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, המועמד לתפקיד דיין בבית דין אזורי, כמו גם חתנו של הרב הראשי לאו, הרב יהודה מן, שקיבל כשירות להיות דיין לפני שלוש שנים בלבד. 

בג"ץ כבר נדרש לנושא בעבר, אך תחילה רקע. אחד המועמדים לתפקיד דיין בבית הדין הרבני הגדול הוא הרב מרדכי רלב"ג, בנו של חבר מועצת הרבנות הראשית יצחק רלב"ג וגיסו של הרב הראשי דוד לאו, ששמו עלה גם במכתב קודם של יעקובי מ-2019 לייעוץ המשפטי לממשלה, בהקשר של הקדשות דתיים. אז טען יעקובי שמשפחת רלב"ג מקושרת להקדשות עץ חיים, שעמדו אז בלב חקירה שהייתה תחת הדיין שלמה שסטמן, ולאו פעל להדחת שטסמן מתפקידו. בסופו של דבר, אחרי התערבות הייעוץ המשפטי, שטסמן המשיך לטפל בהקדשות, אך לא כאב בית דין להקדשות, אלא ממקומו כדיין בתל אביב ובמספר תיקים ספציפיים (בעבר, בהמשך לפרסומים בנושא, דחה הרב לאו את הטענות וטען, כי היה מדובר בשיבוצים מחדש של הדיינים).

ב-2021 לאו האריך לרלב"ג את תקופת הכהונה בארבע שנים נוספות. עצם המינוי של רלב"ג נעשה כאשר יצחק יוסף היה נשיא בתי הדין הרבניים (תפקיד זה עובר ברוטציה בין שני הרבנים). גם יוסף היה שרוי בניגוד עניינים משום שבאותו זמן גיסו היה מועמד לדיינות. הוא פתר זאת, לשיטתו, על-ידי מינוי ועדה בלתי תלויה של שני אנשים, שמינתה את רלב"ג. ואולם, לימים כאמור מי שהאריך את המינוי של רלב"ג היה לאו עצמו. 

עו"ד בתיה כהנא-דרור. צילום: דוברות ישראל ביתנו

עו"ד בתיה כהנא-דרור, פעילה למען זכויות נשים ולשעבר מנכ"לית ארגון "מבוי סתום", הפועל למען עגונות ומסורבות גט, עתרה על כך לבג"ץ. היא ניצחה באופן מהותי כאשר שופטי בית המשפט העליון פסלו את עצם הארכת המינוי, וקבעו כי "מינוי של קרוב משפחה, גם כאשר כוונות הצדדים טובות ובעל התפקיד המיועד הוא ראוי – הוא פסול, והדברים נאמרים באופן כללי מבלי להידרש לנסיבות הקונקרטיות". 

"מינויו של הרב רלב"ג לכהונת אב"ד (אב בית-דין, ש"ש) לא נעשה תוך אימוץ מנגנון שיש בו כדי לנטרל במידה הנדרשת את החשש לניגוד עניינים, בשים לב לאופי ההחלטה שבה מדובר ובמידת הקרבה שבין הנשיא (לאו) לבינו", נכתב בפסק הדין.  

מבחינה מעשית, לעומת זאת, כהונתו של רלב"ג דווקא כן הוארכה, מכיוון שהוקמה ועדה בלתי תלויה חדשה לדון במינוי ורלב"ג היה מועמד יחיד. כיום, קרוב לשלוש שנים אחרי, נראה שפסק הדין הפך לאות מתה. על-אף המילים הברורות של שופטי בית המשפט העליון הרי שדוד לאו, שהוא כאמור חבר הוועדה למינוי דיינים, עשוי להיות כעת מעורב במינוי גיסו לדיין בבית הדין הרבני הגדול. 

מהרב לאו נמסר בתגובה, כי "הרב רלב"ג הינו דיין ותיק מזה שנים רבות, הרבה לפני שהרב הראשי התמנה בכלל לתפקידו. הרב לא ישתתף בדיון ולא ישתתף בהצבעה, ויתר שניים עשר החברים בוועדה יקבלו את החלטתם בנושא לפי ראות עיניהם כמתבקש". (התגובה המלאה בהמשך).

הרבנים הראשיים יוסף (מימין) ולאו עם רה"מ נתניהו. צילום: לע"מ
לצמרת הפוליטית יש השפעה גדולה על הליך בחירת הרבנים הראשיים. יהודה דרעי הוא אחיו של יו"ר ש"ס ומי שמוזכר כמועמד לרב הספרדי הראשי. שם אחר שעלה הוא של הרב שמואל אליהו מצפת, אביו של שר המורשת עמיחי אליהו ממפלגת עוצמה יהודית

יש דיינים שמרנים יותר ושמרנים פחות

מכיוון שאין בישראל הפרדה בין דת ומדינה, הדיינים בבתי הדין הרבניים רלוונטיים גם לציבור הרחב ולא רק במקרה של נישואים. בימים אלה למשל, עולה סוגיית שחרור נשים מעגינותן, זאת בשל פגועי ראש מהמלחמה שייתכן שלא יוכלו לתת לנשותיהם גט, או במקרה של נעדרים. כמו כן, מלבד דיני אישות, הם עוסקים גם במתן אישור על יהדות, פטור מצבא לבנות על רקע דת, ובהקדשות דתיים המחזיקים נכסי נדל"ן בשווי מיליארדי שקלים, כפי שנחשף לאחרונה בתחקיר שומרים

אמנם מסגרת הדיון על בחירת הדיינים היא מראש שמרנית, היות שמדובר בחוקי ההלכה היהודית, אבל גם כאן יש דיינים שהם שמרנים יותר ושמרנים פחות. כך למשל, פרשת העגונה מצפת. בשנת 2014 קבע הדיין אוריאל לביא שאישה צעירה, שבעלה הפך לצמח בעקבות תאונת דרכים, תוכל לקבל גט מבית הדין. אולם הוגש על כך ערעור לבית-הדין הרבני הגדול, והרב הראשי יצחק יוסף החליט שאפשר לדון בערעור לביטול הגט, על-אף שלא היה ייפוי כוח מבן-הזוג שהיה בתרדמת. רק בשנת 2017, בעקבות עתירה לבג"ץ של "מבוי סתום", קבעו השופטים שהגט יוותר בעינו. 

"לביא לא קודם עד היום על-אף שהוציא עשרות ספרים ופסקי הלכה, ונחשב מוקצה מחמת מיאוס", משוכנעת עו"ד כהנא-דרור. "נכון, הוא ברשימת המועמדים לבית-הדין הגדול, אבל להערכתי אין סיכוי שימונה. לצערנו, מי ששולט על בחירת הדיינים, זה המפלגות השמרניות ואדם כמו יצחק יוסף, שכל מטרתו הוא להילחם בפתרונות מודרניים". 

בית הרבנות הראשית ובית הדין הרבני הגדול בירושלים. צילום: איל יצהר
"זה לא מכתב, זה בעצם כתב-אישום על התנהלות המערכת", אומר לשומרים י', שיזם פנייה בעניין לחברת הוועדה ח"כ תמנו-שטה. "יש פה מעל מאה איש שדרך הודעה לתקשורת הבינו שהם כבר לא ברשימת המועמדים. אנשים בזעם אדיר"

האחים של: הרבנים הראשיים הבאים?

הרב יוסף, שבחירתו לאחרונה לחתן פרס ישראל בתחום ספרות תורנית עוררה מחלוקת נוכח התבטאויותיו בנוגע לגיוס בני ישיבות ("אם יכריחו אותנו ללכת לצבא, ניסע כולנו לחוץ לארץ"), כבר לא אמור היה להיות הרב הראשי כיום. תאריך כהונתו הסתיים ביולי שעבר, אך הוארך בשל הסמיכות לבחירות לרשויות המקומיות, שבתורן נדחו בחצי שנה בשל מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה שנמשכת מאז. 

מי יתפוס את מקומו? לצמרת הפוליטית יש השפעה גדולה על הליך בחירת הרבנים הראשיים כאשר דילים נרקמים בין נציגי המפלגות החרדיות והדתיות. יהודה דרעי, שאותו הזכיר פרידמן ברדיו, הוא אחיו של יו"ר ש"ס ומי שמוזכר כמועמד לרב הספרדי הראשי. שם אחר שעלה הוא של הרב שמואל אליהו מצפת, אביו של שר המורשת עמיחי אליהו ממפלגת עוצמה יהודית.

בצד האשכנזי, אחד השמות שעולים כמועמדים לתפוס את מקומו של דוד לאו הוא לא אחר מאשר אחיו, הרב משה לאו, כאשר גם שמו של רב הכותל והמקומות הקדושים, שמואל רבינוביץ' עולה כמי שעשוי להגיש את מועמדותו (אף שמהלך כזה ידרוש אישור חריג). אחת הערכות היא שאם מהלך כזה אכן יצא אל הפועל, הוא יהיה כחלק מסבב שבמסגרתו דוד יוסף, אחיו של יצחק יוסף, יוותר על התמודדות לתפקיד הרב הראשי ויחליף את רבינוביץ' כרב הכותל. מהלך שיסלול את הדרך עבור יהודה דרעי להתמנות לרב הספרדי הראשי. מי יהיו הרבנים הראשיים הבאים? בקרוב נדע.  

יו"ר ש"ס אריה דרעי. צילום: רויטרס

מלשכתו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, נמסר בתגובה: "הרב דרעי אינו חבר הוועדה למינוי דיינים ואינו מעורב בהחלטותיה. המועמדים המצויינים בפנייתך הם אנשים בוגרים ועצמאיים. אין בכוונת יו"ר ש"ס להתערב בהחלטתם אם להתמודד או לא להתמודד לתפקיד זה או אחר".

מלשכת הרב הראשי דוד לאו נמסר בתגובה: "הרב הראשי לישראל חבר מתוקף תפקידו בוועדה למינוי דיינים, הרב הראשי לא עוסק כלל במינויים אלו וההפך הוא הנכון. הרב רלב"ג הינו דיין ותיק מזה שנים רבות, הרבה לפני שהרב הראשי התמנה בכלל לתפקידו. הרב מן עבר את כלל המבחנים והתהליכים בעמל רב ובזכות עצמו. על פי חוק, הינם זכאים להגיש מועמדותם כפי שכל אחד אחר יכול להגיש, וכמובן - ככל שעניינם יובא בפני הוועדה, הרב לא ישתתף בדיון ולא ישתתף בהצבעה, ויתר שניים עשר החברים בוועדה יקבלו את החלטתם בנושא לפי ראות עיניהם כמתבקש.

"בהתייחס לחברי הגוף הבוחר - מכיוון שאחיו של הרב הראשי מתמודד כאמור, בחירת הנציגים תיעשה ע"י מועצת הרבנות הראשית. 

"בהתייחס לבג״ץ שהוזכר - נקבע כי למען הסר לזות שפתיים, ועל אף שהרב הראשי הקים ועדה בלתי תלויה לבחינת מועמדויות שיש בהן ניגודי עניינים, הסכים הרב הראשי לבחינה נוספת של ועדה בראשות נציב שירות המדינה שכמובן אישררה את תוצאות הועדה הראשונה. 

"בהתייחס למכתב היועמ"ש - אבקש להפנות אתכם למכתבו של השר לשירותי דת ששופך אור וזווית נוספת לחילופי הדברים".

מטעמו של הרב הראשי יצחק יוסף הפנו למכתבו של שר הדתות ליועמ"שית, שהוזכר בכתבה. הנה שוב הקישור אליו.