תזכיר חוק חדש שפרסם משרד הביטחון מבקש להאריך בשנה נוספת את הסמכויות המיוחדות שניתנו לצה"ל ולשב"כ לחדור למצלמות פרטיות, אך עם שינוי מהותי: הסמכויות יישארו בתוקף גם ללא קשר למלחמה. ההצעה, שצפויה להתקבל, תהפוך סמכויות חירום לסמכויות קבע. מה שהוצג בתחילה כאמצעי זמני לתקופת לחימה, עתיד להפוך לחלק קבוע מארגז הכלים של מערכת הביטחון, גם בימי שגרה.

החוק המקורי נחקק כחודשיים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, והעניק לגופי הביטחון סמכות לחדור למחשב המשמש להפעלת מצלמות נייחות ולבצע בו פעולות ללא ידיעת בעליהן או הסכמתם. ההצדקה הייתה חשש מחדירת גורמי אויב למידע חזותי שעלול לסכן את ביטחון המדינה ואת פעילות צה"ל.

מאז נחקק החוק כהוראת שעה, הוא הוארך ארבע פעמים, תמיד בנימוק של "המשך הלחימה". אולם התיקון החדש מבקש לשנות את כללי המשחק: תזכיר החוק מציע למחוק כל אזכור ל"פעולות הצבאיות המשמעותיות" ולמלחמת חרבות ברזל, כך שהסמכויות יוכלו להיות מופעלות בלי קשר למלחמה.

בהסבר לתזכיר נכתב ש"עמדת גורמי המקצוע היא שלאור מאפייניו הייחודיים של מרחב הסייבר, הצורך בכלים נוספים לצורך התמודדות ראויה מפני גישה של גורמי אויב למידע חזותי המופק ממצלמות נייחות עומד בעינו... במישור הקיברנטי מרחב הלחימה יוסיף להתנהל בעצימות גבוהה."

לריכוך הביקורת הצפויה, התזכיר כולל צמצום בהיקף הסמכויות. ביחס לצה"ל, הסמכות תוגבל לשמירה על "רציפות התפקוד המבצעי", ללא העילה הרחבה של "ביטחון המדינה". ביחס לשב"כ, הסמכות תוגדר לסיכול פגיעה בביטחון המדינה, אבטחת אישים ומתקנים, וקידום אינטרסים ביטחוניים חיוניים.

המכון הישראלי לדמוקרטיה הסתייג מהחוק גם במתכונתו הראשונה. בחוות דעת שפרסם עם חקיקתו הכיר המכון בצורך הביטחוני, אך הדגיש את החובה "להדק את הסמכויות ולהבטיח שפגיעתן בזכויות יסוד תהא במידה שאינה עולה על הנדרש". המכון קרא להבהיר אם החוק מתייחס רק למצלמות במרחב הציבורי, והציע להסמיך גורם אחד, צה"ל או שב"כ, למניעת כפילות וביזור סמכויות הפוגעת בפרטיות.

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים