"הוראה זה תפקיד מאוד קשה ולא מוערך חברתית. פעם התביישתי להגיד שאני מורה". כך מספרת לשומרים ניצן תמרי (36), סגנית מנהלת בבית ספר בירושלים. היא מורה כבר עשור, והשנה החליטה לעזוב את המקצוע. "כולם מסביבי אנשים מוצלחים עם משרות ושכר טוב, ואני מורה. איזה פדיחה". אבל לא זו הסיבה שהיא בחרה לקחת הפסקה מהוראה ולצאת מהכיתה.

"המורים לא מוערכים על ידי החברה וההורים, לא בשכר ולא בהכשרה", היא מודה. "זה מקצוע שלא מייצר יוקרה, ואמור להיות הכי יוקרתי שיש. כשהתחלופה גבוהה, העבודה סביב השעון, ואין גיבוי מהמערכת מול תלונות הורים, קשה לזכור שהכול התחיל משליחות גדולה".

תמרי מתארת יום עבודה טיפוסי, משמונה בבוקר עד אחת וחצי בצהריים, נשמע קצר, אך אינטנסיבי מאוד. גם ההפסקות, של רבע שעה בלבד, לא מעניקות שקט: "אין זמן לנשום, להתאפס, להוריד קצב". אך העבודה לא מסתיימת בצהריים, ונמשכת גם שעות אחרי, כשמקור מרכזי ללחץ הוא היחסים עם ההורים.

"זה כמו בסופר או במקס-סטוק, יש לקוח עם דרישות מוגזמות, חוסר סבלנות קיצוני, ככה שאם דקה משהו לא עובד, הכול נשרף. ככה זה גם עם ההורים לפעמים", אומרת תמרי, "לדוגמה מקרה שבו אמא ביקשה להעביר את הבת שלה משיעור אחד לאחר, אבל לא היה לי מקום. הקבוצות כבר היו סגורות. בוקר אחד היא הופיעה אצלי במשרד, בלי לקבוע מראש. אמרה 'אם את לא מעבירה אותה, אני אצל המנהלת'. באותו יום הוגשה נגדי תלונה למפקחת. לפעמים זה מגיע לקללות, גידופים, איומים. זאת שיחה נפוצה בין מורים, הקושי מול הורים חסרי סבלנות ואגרסיביים, שמשדרים לך שהטלפון הבא שלהם הוא לראש הממשלה. זאת הורות מתערבת שמזיקה גם לילדים, וחוסר כבוד לסמכות של המורה", היא מספרת.

לדבריה, משרד החינוך כמעט ולא נותן גיבוי למורים בסיטואציות כאלו, ותלונות חוזרות של מורים משקפות את התחושה הזו. "הפיקוח ידבר עם ההורים שמתלוננים לפני שידבר עם המורים", היא אומרת, "לא מעמידים במקום את האמא על שיח לא מקובל, אלא עושים מין שיחה כזו של התנצלות. של בואו נבדוק מה קורה. המורה לא מבינה - לפני דקה הייתה תחת התקפה אלימה, אבל משרד החינוך מחפש לפייס".

"לא מעמידים במקום את האמא על שיח לא מקובל, אלא עושים מין שיחה כזו של התנצלות. של בואו נבדוק מה קורה. המורה לא מבינה - לפני דקה הייתה תחת התקפה אלימה, אבל משרד החינוך מחפש לפייס", אומרת ניצן תמרי, לשעבר סגנית מנהלת

שיימינג ברשתות, נאצה בווטסאפ

ההנחה בציבור לגבי חוסר המוטיבציה לעבוד במערכת החינוך או הרצון לעזוב אותה, היא שכר נמוך מדי. אכן, השכר ההתחלתי אינו מהגבוהים, אך לאורך השנים הוא עלה באופן משמעותי. כך, מורים עם ותק במערכת של כ-20 שנה ומעלה, ובעלי השכלה, יכולים באמצע הקריירה להגיע גם לשכר של 16-17 אלף שקל, שכר מעל הממוצע ובמנעד סביר, מלבד מקצוע ההייטק כמובן. העלייה בשכר היא תוצאה של רפורמות, ובראשן אופק חדש, שאותה יזמה השרה לשעבר יולי תמיר בשנת 2007, שמבטיחה שהשכר יתעדכן מדי כמה שנים. ובכל זאת, מורים ומנהלים מציינים כי לצד השכר, סיבות משמעותיות נוספות הן תנאי העסקה, עומס העבודה, גודל הכיתות, התמודדות עם תלמידים ובעיקר – היחס של ההורים. מורות וגננות סובלות משיימינג ברשתות חברתיות ומהודעות נאצה ישר לווטסאפ האישי.

תמרי לא לבד. "שלוש חברות שלי עזבו את ההוראה, כשחלק גדול מהסיבות היה היחס של ההורים", מספרת גננת ותיקה מהמרכז. לדבריה, בייחוד בגיל הרך, טרום חובה וחובה, הורים נוטים להתערב בצורה מוגזמת, תוקפנית וחסרת סבלנות. "ההורים בגיל הזה מרשים לעצמם יותר".

"בעשור שלא הייתי במערכת ראיתי שהמצוקה של המורים גדלה. ראיתי עלייה בתחושת חוסר הביטחון שלהם מול ההורים"

גם דלית שטאובר, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך, מצביעה על מגמה זו: "יש הורים עם גישה שמצדיקה אוטומטית את הילדים תוך ריצוי מוחלט של הצרכים שלהם, וחוסר כבוד לסמכות ולאוטוריטה של המורים כשותפים לחינוך של הילדים. בעשור שלא הייתי במערכת ראיתי שהמצוקה של המורים גדלה. ראיתי עלייה בתחושת חוסר הביטחון שלהם מול ההורים".

אורנה שמחון, מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך, מוסיפה: "היום כל דבר זה להקליט מורה לפרסם במדיה החברתית, להגיש תלונה, להגיע לתקשורת – 'אם הבן שלי לא ישובץ במגמה הזו והזה, אני אראה לך'. המערכת מודעת לבעיה. אנחנו עובדים הרבה מאוד על הדרכת הורים, משתדלים לתת כלים להורים". שטאובר מחזקת את הטענה ומוסיפה כי "צילום והקלטה של מורים בתוך השיעורים, הם תופעות שהחמירו במהלך הזמן".

המקרה שבו תועדה מורה מותקפת פיזית על ידי אם בבית ספר בירושלים המחיש עד כמה חציית הגבולות הפכה לשגרה. הסרטון שהופץ גרם לזעזוע במערכת החינוך, שבעקבותיו אף נערכו על כך שיחות בבתי ספר. במקרים אחרים מהשנים האחרונות, גלגלי רכב של גננת נוקבו על ידי אם, וגננת אחרת זכתה לאיומים ברצח.

גם הסערה סביב הנחת התפילין ברמת גן בפברואר המחישה כמה הפכה תופעות ההקלטות בבתי הספר לנפוצה. שר החינוך קיש בתגובתו, לא גינה את ההקלטה ואת חוסר הכבוד כלפי המורה. לא מדובר רק באירועי קצה, גם הצטברות יומיומית של חוויות משפילות, מובילה רבים מהמורים לעזוב.

לפי קובץ נתונים שפורסם במרץ 2025, בין 2024 ל-2025 בשנת הלימודים תשפ"ה, ירד מספר של עובדי ההוראה החדשים ב -21.9%, מ-14,688 ב-2024 ל-11,624 ב-2025

ט', מורה מאזור המרכז, מתארת את תחושת השחיקה: "אמרתי לעצמי – די, אני לא רוצה לריב יותר. לא רוצה מאבקים והתחבטויות עמוקות כל כך בחיי היום יום שלי. יש הצטברות של שנים בהתמודדות עם תופעות מורכבות", מסבירה המורה שמציינת גם היא את סוגיית ההורים כאחת הסיבות המרכזיות לעזיבתה את המקצוע.

"היה מקרה שהורים הגיעו לשיחה בגלל שהילד הושעה אחרי שהרביץ לילד אחר. ההורים לא קיבלו את ההשעיה ואז אתה מוצאת את עצמך בשיחה שבה ההורים צועקים עלייך בנוכחות הילד שלהם. מאוד לא נעים, זה לשון המעטה. אנשים מבוגרים, בני 60, מלמדים את הילד שלהם להתנגח באדם מבוגר ולא לכבד גורם סמכות", היא מוחה. "מה אני אמורה לעשות מול זה?".

מחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת על מחסור במורים, שפורסם בינואר 2023, מצביע על כך ש-18% ממנהלי בתי הספר היסודיים ו-13% מהתיכונים ציינו את יחס ההורים כסיבה לעזיבת מורים, זאת מסקר של כ-600 מנהלים ממגזרים שונים בכל רחבי הארץ. בתשובות מפורטות כתבו המורים על יחס מזלזל ומשפיל מצד הורים כלפי מורים.

"הורים מתייחסים למורה כמו בייביסיטר שעובד אצלם", כתב אחד המנהלים. מנהל אחר צוטט: "משרד החינוך לא באמת מהווה אוזן קשבת למישהו מהמורים, ודאי לא המנהלים. אבל הוא עם אלף אוזניים קשובות וחרדות מכל תלונה הזויה ככל שתהיה מהורה או סתם אחד שבא לו להתלונן. כשהתלונה לא נמצאה צודקת אין אף אחד שישלח למורה או המנהל המסכן איזו צפירת הרגעה".

יורם חיים, מנהל חטיבה ותיכון שמסיים השנה את תפקידו אחרי 14 שנה, אומר כי מדובר באובדן אמון כללי במשרתי ציבור, וגם במערכת החינוך. "המעמד של המורה הוא שונה מהמעמד של אותו מורה לפני עשר שנים. אני בעצמי חוויתי את זה כמורה. מורה צעיר אומר לעצמו – יש הרבה טלפונים, הרבה תלונות, כמעט כל צעד שאני עושה אני צריך להסביר אותו. אתה צריך לעבוד הרבה יותר קשה כדי לקבל משמעת בסיסית. הילדים הם שיקוף של עולם המבוגרים, מה שאתה רואה בחוץ, אתה רואה גם בבתי ספר", הוא אומר בייאוש.

יורם חיים, מנהל חטיבה ותיכון שמסיים השנה את תפקידו אחרי 14 שנה, אומר כי מדובר באובדן אמון כללי במשרתי ציבור, וגם במערכת החינוך. לדבריו, "הילדים הם שיקוף של עולם המבוגרים, מה שאתה רואה בחוץ, אתה רואה גם בבתי ספר"

המורים הצעירים לא נשארים

תמרי וט' יצטרפו לסטטיסטיקה של המורים שעוזבים את המערכת, שמזה כמה שנים סובלת ממחסור בעובדי הוראה. לפי נתוני הלמ"ס, בשנת תשס"ב (2021/22), עזבו את המערכת 10,847 מורים לעומת 10,123, עלייה של כ-7%. לפי קובץ נתונים זה, שפורסם במרץ 2025, בין 2024 ל-2025 בשנת הלימודים תשפ"ה, ירד מספר של עובדי ההוראה החדשים ב -21.9%, מ-14,688 ב-2024 ל-11,624 ב-2025.

מגמה נוספת מדאיגה היא נשירה מוקדמת של מורים צעירים: שיעור העוזבים עד חמש שנות ניסיון עלה מ-13% בשנת 2011 ל-21% בשנת 2022. גם במספר הבוגרים הכללי חלה ירידה, כשב-2021 היה נשבר שיא שלילי מאז 2016 – כ,9,750 בוגרים בכל המסלולים. ולמרות כל הנתונים – אין מספר רשמי אחד, ברור ומוסכם, למחסור במורים.

המושג "מחסור במורים" מתעתע, כי בסופו של דבר, בצורה כזו או אחרת שנת הלימודים נפתחת, והתקנים מצליחים להתמלא. "בכל שנה יש צורך למלא את השורות", אומרת שטאובר, "ראשית, יש ירידה עקבית בנרשמים למכללות להוראה וגם ירידה במסיימי הוראה המשתלבים במקצוע. הדבר הזה קשור, בהכרח למעמד המורה. לא רק שכר משפיע על יוקר וסטטוס, אלא כיצד המקצוע הזה מקבל מעמד וכבוד בקרב הציבור".

מספר שאפשר לדבר עליו הוא כמה מורים חסרים לפני פתיחת שנת הלימודים. לפי הסתדרות המורים מדובר על 12 אלף, אך ייתכן שהמספר גבוה יותר. מנגד, גורמים במשרד החינוך מציינים מחסור של כ-5,000 מורים, ומציינים שבשנה שעברה הפער הזה הגיע ל-500 בלבד. השאלה היא איך מצמצמים את הפער.

המשבר בא לידי ביטוי בפועל בעיקר בחוסר התאמה של מורים למקצוע הנלמד או שמורים מגיעים ללא הכשרה. בפברואר האחרון פורסמו ב-ynet נתונים של משרד החינוך לפיהם רבע מהמורים לאנגלית בתיכונים, ו-27% מהמורים למתמטיקה לא הוכשרו ללימוד המקצוע. לפי הנתונים, יש כ-12 אלף מורים "מוחרגים" במערכת החינוך, כלומר כאלו ללא תעודת הוראה או הכשרה מתאימה. מנהלי בתי ספר מעריכים שהמספר מתקרב לעשרים אלף. גם בדוח מצב החינוך של מרכז טאוב, שפורסם בשנה שעברה, יש רמה גבוה של אי-התאמה של מורים במתמטיקה ובאנגלית.

בפועל, מדובר במשחק שבץ-נא. "בלית ברירה, אני לוקח סטודנטים למתמטיקה, כדי שיכינו תלמידים לבגרות של 4 או 5 יחידות", אומר מנהל מאזור המרכז, "אבל אני מפעיל שיקול דעת. לא אקח סטודנט שלא יודע להשתלט על הכיתה. היה לי פעם סטודנט שנה ב', הילדים עפו עליו יותר מאשר מורים ותיקים והאילוץ הספציפי הזה הצליח. אבל זה בהחלט לא המצב הרצוי".

יורם חיים ניסה בחופש הגדול האחרון שלו להתגבר על המחסור, לשנת הלימודים הבאה. שוחחנו איתו בסוף יוני, אז דיווח על מחסור של שישה מורים. כעבור חודש דיווח שמצא שניים. כמו כן, הוא נאלץ לצמצם שעות במדעים בחטיבת הביניים. לדבריו זה רק חלק מהמחסור. "מעמיסים על מורים עוד שעות, יותר מ-100% ממשרה, כך שבעצם המחסור גדול יותר ממה שנראה. מורה עובד על 125% או 117% משרה".

"כמה מורה יכול להיות סבלני כשפתאום יש לו שש כיתות ולא חמש?", הוא תוהה. לדבריו, לפני 14 שנה, המצב היה פחות חמור. "על כל משרה היה לנו שניים או שלושה מורים, דחינו מורים שחשבנו שהם לא מתאימים, היום עושים הרבה פשרות. מעסיקים מורים פנסיונרים, מעסיקים סטודנטים, מעסיקים מורים שאין להם הסמכה פורמלית מתאימה למשרה שאנחנו צריכים".

ע', מנהל בית ספר יסודי בצפון תל-אביב מוסיף: "אני עבדתי קשה כל השנה, כשכל פעם דאגתי כשאפשר להכניס מורים למערכת. לכן חסרה לי רק מורה אחת. אבל בבתי-הספר מסביבי, כל אחד מהם חסרים שישה או שבעה מורים, בעיקר מחנכים".

איך גרים בתל אביב עם משכורת של מורה?

המחסור אינו אחיד: הוא חריף יותר במרכז הארץ ובמיוחד בתל אביב. הדוח של מכון המחקר של הכנסת מצטט את נתוני משרד החינוך מהם עולה כי ב-2022 כ-66% ממשרות ההוראה שלא היו מאוישות היו במחוזות תל אביב והמרכז. בסקר המנהלים שנערך במסגרת המחקר, עלה שכ-70% ממנהלי בתי ספר במחוז תל אביב וכ-60% ממנהלי בתי ספר במחוז מרכז דיווחו על מחסור של יותר מ-10%.

אפשר להצביע על כמה הסברים אפשריים: אפשרויות תעסוקה רבות יותר גורמות למורים להעדיף מקצועות אחרים. בנוסף, יוקר המחייה גורם לכך שפחות מורים יכולים לגור בעיר שבה הם עובדים. גם בעיית הכניסה לעיר מקשה על מורים לעבוד בתל אביב. "בערים גדולות יש יותר מחסור", מסבירה שירלי רימון-ברכה, לשעבר מנהלת מינהל חינוך בעיריית תל אביב וכיום מנכ"לית קרן הדור הבא.

 "כשאתה גר בעיר שיש בה כל כך הרבה היצע של עבודה, אתה עושה חושבים למה לי לעבוד בעבודה קשה, ולא מתגמלת, שהציבור לא רואה בה מקצוע יוקרתי. מלצרית עשויה להרוויח יותר ממורה", היא אומרת. "בתקופתי, הובלתי מהלך של הקמת בניין, בית המורה בפלורנטין, שם יש 70 דירות בשכירות מוזלת רק למורים שמלמדים בעיר". רימון-ברכה מספרת על יוזמות כמו "מימון חנייה חינם למורים שבאים מחוץ לעיר, העירייה השקיעה בזה כמה מיליונים". אך ניסיונות כאלו לא יצליחו לפתור את הבעיה, שמצריכה התערבות של המדינה.

"כשאתה גר בעיר שיש בה כל כך הרבה היצע של עבודה, אתה עושה חושבים למה לי לעבוד בעבודה קשה, ולא מתגמלת, שהציבור לא רואה בה מקצוע יוקרתי. מלצרית עשויה להרוויח יותר ממורה"

הבדלים גיאוגרפיים במחסור במורים קיימים גם בעולם ואולם בישראל, מדינה שהיא קטנה יחסית, יש משאב אנושי שהיה יכול לכאורה לפתור כליל את בעיית המחסור במורים - המורים בחברה הערבית. בניגוד לחברה היהודית, בחברה הערבית יש עודף גודל של מורים. לפי נתוני מכון מרחבים יש כעשרת אלפים מורים מובטלים בחברה הערבית, כלומר פחות או יותר מספר המורים שחסרים בחברה היהודית. עם זאת, רק כ-3,000 מורים ערבים מלמדים במערכת החינוך העברית. רימון-ברכה מספרת על תקופה שבה כ-20 מורים הגיעו מהגליל לתל אביב עם הסעות. ברור שמהלך מסיבי יותר מצד המדינה היה עוזר.

"לא כולם אהבו את הרעיון שייכנסו דוברי ערבית לתוך חדרי המורים. אף אחד לא אמר בצורה מובהקת למה, זה היה די ברור שלא בא להם בטוב"

איריס וולף, לשעבר מנהלת אגף ההכשרה במשרד החינוך, טוענת כי ניתן לשלב מורים ערבים, אבל המדינה לא משקיעה בכך ברצינות. "נשים מוסלמיות מחברה טיפה יותר שמרנית לא תמיד ירצו לצאת בחמש בבוקר עם הסעה ולהישאר בתל אביב", היא אומרת. "היו ניסיונות - עם עיריית תל אביב ניסינו למצוא כל מיני פתרונות של הסעות או דירה שכורה שבהם יגורו מורות יומיים בשבוע".

"כשהגענו למנהלים, מנהלי מחוזות, מפקחים, לא כולם אהבו את הרעיון שייכנסו דוברי ערבית לתוך חדרי המורים. אף אחד לא אמר בצורה מובהקת למה, זה היה די ברור שלא בא להם בטוב. באמצע הניסיונות האלו היה את מבצע 'שומר החומות' וכל מיני פיקים אחרים של מתיחות ביטחונית. אני יכולה להעריך אחרי 7 באוקטובר, זה עוד יותר קשה", היא קובעת. "אם היו מתיישבים ליד שולחן עד שייצא עשן לבן, היו מצליחים לפצח את זה".

לדברי כמאל אגבריה, ראש תחום שילוב ערבים בבתי ספר יהודים במכון מרחבים, "אבטלת מורים בחברה הערבית ומחסור גדול בחברה היהודית, הייתה יכולה להיות מצב של win-win. לפני המלחמה שובצו מעל 250 מורים ומורות בשנה במערכת היהודית. לצערי, אחרי המלחמה המספרים ירדו בצורה משמעותית".

"אבטלת מורים בחברה הערבית ומחסור גדול בחברה היהודית, הייתה יכולה להיות מצב של win-win. לפני המלחמה שובצו מעל 250 מורים ומורות בשנה במערכת היהודית. לצערי, אחרי המלחמה המספרים ירדו בצורה משמעותית"

הטעות שהמדינה עושה בניסיונות להכשיר מורים חדשים

ד"ר איתי מזרב, חוקר מדיניות חינוך מאוניברסיטת נורת'איסטרן שבבוסטון, טוען כי מדיניות לא נכונה רק מחריפה את הבעיה. "הרבה פעמים מדינות, כדי להתמודד עם המחסור, דווקא מגדילות אותו", הוא אומר, "נלחצים מזה שאין מורים אז עושים תוכניות מהירות של הסבת אקדמאים, או הייטקיסטים להוראה".

"מגיעים אנשים עם ציפיות וכישרון ומבינים שלא כל אחד יכול להיות מורה, וככה נוצרת דלת מסתובבת שמגדילה את המחסור. צריך ללכת נגד האינטואיציה ולהקשות על תנאי הכניסה למקצוע. בפינלנד תנאי הקבלה ללימודי הוראה קשים יותר, והמקצוע מקבל הערכה וכבוד. אם רק יעלו שכר זה לא יעזור. שכר עוזר שיש מקצוע חזק- הכשרות מקצועיות, תמיכה במורים וכבוד מצד החברה, תלמידים והורים".

"צריך ללכת נגד האינטואיציה ולהקשות על תנאי הכניסה למקצוע. בפינלנד תנאי הקבלה ללימודי הוראה קשים יותר, והמקצוע מקבל הערכה וכבוד"

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המחסור בעובדי הוראה מלווה את מערכת החינוך עשרות שנים, והמשרד פועל באופן ממוקד להתמודדות עם האתגר: מרכז שיבוץ לאומי, הרחבת גיוס מורות חיילות, תכניות הסבה לאקדמאים, שילוב סטודנטים להוראה, ומיפוי עומק מול כלל המחוזות לקראת פתיחת השנה. המורים הם ליבת המערכת, וחיזוקם מהווה יעד מובהק של מדיניות המשרד. לשם כך הוקם, בין השאר, אגף ייעודי למעמד ושלומות עובדי הוראה, המוביל מדיניות של גיבוי מקצועי, הכשרות לניהול קונפליקטים, וחיזוק תחושת השליחות והביטחון של הצוותים בשטח.

"המשרד מקדם שילוב מורים איכותיים מכלל המגזרים – ובהם מהמגזר הערבי – בהתאם לצרכים הפדגוגיים ולשיקול דעת מקצועי של מנהלי בתי הספר. הקשר עם ההורים מבוסס על מחויבות משותפת להצלחת התלמיד, והוא בסיס טבעי לשותפות חינוכית. במקרים חריגים עומדים לרשות המערכת כלים מקצועיים ליישוב מחלוקות – באופן שקול, מכבד, וממוקד בטובת כלל ילדי ישראל".

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים