אחרי 12 שנים של גרירת רגליים, במהלכן נגרמו נזקים בריאותיים בהיקפים גדולים, החל סוף-סוף "הפיילוט הלאומי" להוספת מגנזיום למי השתיה המותפלים. הפיילוט אמנם מכונה לאומי, אבל הוא מתקיים במימון פרטי וללא מעורבות תקציבית של המדינה. הוא החל לפני כשבועיים במתקן ההתפלה הפרטי של קיבוץ מעגן מיכאל במים המותפלים שמסופקים לתושבי הקיבוץ בלבד. בסופו של הפיילוט, יוחלט אם להוסיף מגנזיום לכלל המים המותפלים המסופקים בישראל. 

במהלך תהליך ההתפלה מוצאים ממי הים מינרלים חיוניים מאד לבריאות שלנו, כמו סידן ומגנזיום. בעוד שהסידן מושב חזרה למים, בעיקר כדי למנוע פגיעה בצנרת  ההולכה, המגנזיום נותר מחוץ למי השתיה שמסופקים לרוב תושבי ישראל. התוצאה - ירידה דרמטית בשיעור צריכת המגנזיום מה שמגביר, על פי שורה של מחקרים שנעשו בישראל, את הסיכון למחלות לב, סוכרת ואף דמנציה. 

בתחקיר שפרסמנו בשומרים ובחדשות 13 בספטמבר 2024, חשפנו, כי בעוד שארגון הבריאות העולמי ממליץ על ריכוז מינימום של 25-50 מיליגרם לליטר מגנזיום על מנת למנוע תחלואה לבבית, במרבית הערים הגדולות, בהן ירושלים, תל אביב ובאר שבע, ריכוז המגנזיום במי השתיה נמוך מ-10 מיליגרם לליטר. רק לשם השוואה, לפני עידן ההתפלה הריכוז הממוצע של מגנזיום במי השתיה בישראל עמד על 30 מיליגרם לליטר. 

המחדל הממשלתי | "הורתי/הנחתי" וכלום לא קרה

כדי להבין עד כמה מופקרת התנהלות הממשלה, צריך לחזור אחורה בזמן: בשנת 2010 המליצה ועדת מומחים בין משרדית להוסיף מגזיום למי השתיה המותפלים. אלא שלאור התנגדות רשות המים, שחששה מייקור מחיר המים, הנושא נגרר שנתיים. במאי 2012 הכריע ראש הממשלה נתניהו במחלוקת והורה לבצע פיילוט לאומי  להוספת מגנזיום למי השתיה המותפלים. אלא שחוץ מהודעה לתקשורת בסגנון "הורתי/הנחתי" לא נעשה דבר, הדרג המקצועי והדרג הפוליטי לא ראו לנכון לדחוף את המהלך. 

המחדל הבריאותי | מחלות לב ותמותה עודפת 

בינתיים הלכו ונערמו ההוכחות לנזקי המחדל הממשלתי. במחקרים רבי משתתפים, כמו זה שנערך במערך הלב בשיבא בשיתוף אוניברסיטת בר אילן בשנת 2016, ובו נסקרו כ-5,000 חולים שעברו אוטם בשריר הלב, נמצא שחולי לב הגרים באזורים עם מים מותפלים נפטרים פי שניים מאשר חולי לב שגרים באזורים עם מים המסופקים מהאקוויפר (מאגר מי תהום). בדיקות דם בחולים המתגוררים באזורים עם מים מותפלים הצביעו על רמה של מגנזיום הנמוכה משמעותית מחולים המתגוררים באזורים עם מים רגילים. ממצאים דומים נתגלו גם במסד נתונים עצום של קופת חולים כללית. 

"שיעור המגנזיום במרבית הערים בישראל נמצא הרחק מהמלצות ארגון הבריאות העולמי", אומר לשומרים פרופ' מיכאל שכטר, מנהל היחידה למחקרים קליניים במרכז הלב בבית החולים שיבא. "דבר הכרוך פוטנציאלית בסכנה לשכיחות גבוהה יותר של סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם, השמנה, מחלות לב ושבץ מוחי". 

פרופ׳ שכטר, שהשתתף באין ספור דיונים בוועדות הכנסת ובוועדות של משרד הבריאות שאישרו את המלצותיו להוסיף מגנזיום למים, נשמע מתוסכל: "לצערנו מסיבות פוליטיות וכספיות זה לא קרה עד היום, אני שמח שלפחות בישוב מעגן מיכאל הרימו את הכפפה ויבדקו נושא חשוב בלתי רגיל זה מבחינת בריאות הציבור".

הפיילוט | המינון יחזור לעידן שלפני ההתפלה

כאמור, הפיילוט "הלאומי" נעשה במימון פרטי של הקיבוץ וחברת ׳טכנולוגיות לשימור הסביבה (EPT)׳ שמפעילה את מתקן ההתפלה בשטח הקיבוץ. הטכנולוגיה שמיושמת במתקן פותחה בטכניון והוצגה בתחקיר ששידרנו לפני כשנתיים. אלא שרק לאחרונה נחתמו התקנות שמאפשרות ליישם את הטכנולוגיה במסגרת הפיילוט. 

הניסוי שהחל לפני שבועיים ימשך 6-12 חודשים, במהלכן יעלה מינון המגנזיום מ-5 מיליגרם לליטר מגנזיום עד ליעד הסופי של 30 מיליגרם לליטר, הריכוז שהיה בארץ לפני עידן ההתפלה. אבי מנוחין, מחברת טכנולוגיות לשימור הסביבה, מדגיש כי רק תושבי הקיבוץ יהנו בשלב הפיילוט מתוספת של המינרל החיוני: "הנקודה שבה אנחנו מכניסים את התמיסה של מגנזיום סולפט היא בכניסה לקיבוץ, שצורך 100 קוב לשעה".  

בהודעה שפרסמה החברה נכתב: "המתקן עושה שימוש בממברנות מתקדמות, המאפשרות להפריד את המגנזיום ממרכיבים אחרים המצויים במי הים. בסיום התהליך מתקבלת תמיסת מגנזיום סולפט מרוכזת, העוברת טיפול נוסף להבטחת איכותה ובטיחותה. התמיסה מוזרמת למי השתייה במינון מבוקר, בהתאם ליעדי הפיילוט הלאומי ולדרישות משרד הבריאות.

מה הלאה | "אין תקציב למחקר"

אם הפיילוט הלאומי יושלם בהצלחה ויעמוד ביעדים שנקבעו לו, הוא עשוי לספק בסיס מדעי, הנדסי וכלכלי ליישום רחב של הוספת מגנזיום למי השתייה המותפלים בישראל, ואף לשמש מודל למדינות נוספות הנשענות על התפלת מי ים כמקור מרכזי למי שתייה. 

"הטכנולוגיה מאפשרת להוסיף למי השתייה יותר מ־20 מיליגרם מגנזיום לליטר, בעלות נמוכה פי שניים עד שלושה מכל חלופה אחרת", אומר פרופ' אורי להב מהטכניון, ממפתחי הטכנולוגיה. 

לשומרים נודע, כי במסגרת הפיילוט תושבי קיבוץ מעגן מיכאל לא יתבקשו לעבור בדיקות דם או ניטור כלשהו אחר, אלא רק ייתבקשו לענות על שאלון בריאות. "אין תקציב למחקר", אומר גורם הבקיא בפרטי הפיילוט. "נכון להתייחס לפיילוט כסקר היתכנות, רוב מה שיש לבדוק זה בתחום הטכנולוגי", אומר לשומרים גורם אחר המעורב בפיילוט. 

בקיבוץ מעגן מיכאל מברכים כמובן על הפיילוט: "מדובר ברגע היסטורי עבור הקיבוץ ועבור מדינת ישראל. אנו גאים להיות הראשונים בישראל המשתתפים בפיילוט הלאומי להשבת המינרל למים מותפלים״. עוד מספרים בקיבוץ כי לפני קרוב לעשור החליטה האסיפה הכללית לפעול למציאת פתרון למחסור במגנזיום במי השתייה, לאחר שכמה מחברי הקיבוץ דיווחו, כי לאחר המעבר למים מותפלים הם סבלו בתדירות גבוהה יותר מהתכווצויות שרירים.

בסיומו של הפיילוט, תצטרך המדינה להחליט באיזו טכנולוגיה לבחור. האם לאמץ את זו שפותחה בטכניון לשימוש במגנזיום שהוצא ממי הים במתקני ההתפלה עצמם או להכניס למי השתיה מגנזיום ממקורות אחרים. אז גם ניתן יהיה להעריך מה תהיה עלות החזרת המגנזיום וכמה נשלם יותר על חשבון המים שלנו. בהינתן שהתהליך הנוכחי נגרר על פני שני עשורים, ניתן רק לקוות שההחלטות הללו יתקבלו במהרה. 

לצפייה בתחקיר שומרים וחדשות 13 מספטמבר 2024