במשך שנים, אגף ה-X בבתי הכלא היה המקום הסודי והסגור ביותר בישראל, שבו הוחזקו מי שנאשמו בעבירות ביטחון חמורות – מרגלים, סוכנים זרים ומי שקיימו מגע עם אויב. בשנה האחרונה, כשברקע כ-30 נאשמים בעבירות ריגול עבור איראן, הוקם בכלא דמון שבכרמל מעין אגף X חדש ועדכני: אגף המרגלים האיראנים. 

הכלואים, רובם ככולם עדיין נאשמים בהליכים המשפטיים נגדם, מוגדרים כאסירים ביטחוניים, אך כיוון שאינם ערבים אי אפשר להחזיקם בבתי כלא ביטחוניים 'רגילים'. באותה נשימה וכיוון שאינם נאשמים/מורשעים בטרור יהודי, אי אפשר להחזיקם באגף המיועד בכלא אילון, שלשיפור התנאים, לפי פרסומים בתקשורת, פעל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מאז מונה לתפקיד. "לאור כל זאת הוחלט לרכז אותם באגף ייעודי והתנאים בו מאוד קשים", מספר מקור שמכיר את הנעשה בכלא. "בהתחלה לא הייתה להם אפילו אספקת מים; יש שם גם אנשים שאיבדו הרבה ממשקל גופם בגלל רמת האוכל וכמותו. עורכי הדין שלהם התלוננו לשב"ס על התנאים, והם מעט השתפרו, אבל עדיין מאוד קשוח באגף. בגדול מתייחסים אליהם בקשיחות ובחשדנות. למשל כשהם מובאים לדיון בבית המשפט מלווים אותם אנשי שב"ס מכוסי פנים כאילו מדובר בנוח'בות".

השבוע הצטרפו שני חשודים נוספים לגל המעצרים חסר התקדים של חשודים בריגול למען איראן. השניים מצטרפים ליותר מ-20 פרשיות שנחשפו ופורסמו בשנה האחרונה ובמסגרתן הוגשו יותר מ-35 כתבי אישום. שומרים ניתח את כתבי האישום הללו ומצייר דרכם את דמותם של הנאשמים בריגול, מה הניע אותם וכמה כסף קיבלו עבור הבגידה בארצם.

"עורכי הדין שלהם התלוננו לשב"ס על התנאים, והם מעט השתפרו, אבל עדיין מאוד קשוח באגף. בגדול מתייחסים אליהם בקשיחות ובחשדנות. למשל כשהם מובאים לדיון בבית המשפט מלווים אותם אנשי שב"ס מכוסי פנים כאילו מדובר בנוח'בות"

בשב"כ הקימו יחידה מיוחדת – ויצאו בקמפיין לבני נוער

האגף המיוחד בשב"ס אינו לבד: גם בשב"כ הוקמה על רקע הפרשיות שנחשפו יחידה ייעודית לאיתור ולכידה של ישראלים שריגלו עבור איראן. מניתוח המקרים לא ברור אם היחידה עוקבת "מרחוק" אחרי ההפעלות ומתערבת ברגע האמת – כפי שקרה לאחרונה לאחר שנאשם באחת הפרשיות השיג אקדח, או שהחשודים נעצרים ברגע שמגיע המידע. נקודה מעניינת שעולה מכמה מקרים היא שחלק לא מבוטל מהנאשמים הופעל מאזרבייג'ן.

השב״כ, מתברר, לא הסתפק רק בהקמת יחידת הסיכול ולאחרונה החל גם בפיילוט ייחודי עם השלטון המקומי להסברה בקרב בני נוער וצעירים כדי שיהיו ערים לניסיונות יצירת קשר ברשתות החברתיות על ידי גורמים עוינים.

את החקירות מוביל השב״כ ולפיכך נהלי התיעוד שונים בהשוואה לאלה המחייבים את המשטרה ובנוסף גם לא תמיד מתקיימת זכות הפגישה עם עורך דין. הדבר מגלגל לפתחה של מערכת המשפט סוגיות מורכבות להכרעה שמצטרפות לדילמה בסיסית אף יותר הנוגעת לחומרת העבירות. המדינה, נזכיר, הודיעה שלא תבקש עונש מוות כפי שניתן לבקש על הרשעה בעבירת ריגול אך במקביל הורה פרקליט המדינה שלא לחתום עם הנאשמים על עיסקאות טיעון. במקביל סעיפי החוק - או במילים אחרות העבירות שבוצעו - אינם מבחינים בין מרגל-על שפעל בזדון וגרם לנזק ממשי לבין מי שצילם מבנה בעיר עבור בצע כסף או כמו במקרה שיפורט בהמשך הכתבה, טוען שביים עבור מפעיליו האיראנים סצינות לא אמיתיות.

"תחשבי על נחום מנבר, על ואנונו ועל מרגלים שנשפטו בישראל, ומולם תחשבי על כל אותם עולים חדשים, או ישראלים ותיקים, ששקועים בחובות ולכן הסכימו לבקשות שקיבלו בטלגרם לצלם כל מיני מקומות אזרחיים. כולם עומדים לדין תחת עבירות ריגול, מגע עם סוכן זר וסיוע לאויב בשעת מלחמה", אומרת לשומרים בכירה במערכת אכיפת החוק שמעורה בתיקים. "הסיפור שאנחנו רואים בשנה האחרונה שונה לגמרי מסיפורי ריגול מהעבר".

"כולם עומדים לדין תחת עבירות ריגול, מגע עם סוכן זר וסיוע לאויב בשעת מלחמה", אומרת בכירה במערכת אכיפת החוק שמעורה בתיקים

חזרה ל״אגף האיראני״ בדמון על עשרות יושביו: רובם, אומרים גורמים שונים המכירים את האגף, הם עולים ממדינות ברית המועצות שמעדיפים רוסית על עברית. זה לצד זה יושבים זרים שלא הכירו בעבר אולם שיש להם הרבה מן המשותף. כך למשל אזיז ניסנוב מחיפה כלוא עם רפאל גולייב מלוד. שניהם נולדו באזרבייג'ן ועלו לישראל, שניהם גילו בכלא, לטענת אותו הגורם, שככל הנראה הופעלו על ידי אותו סוכן אזרי-איראני בשם "אלשאן" שלעתים אף היה מתבלבל ביניהם וקורא לאחד בשמו של השני.

מעצרו של ניסנוב באוקטובר אשתקד, טוענים גורמים שונים, היה נקודת ציון משמעותית בחשיפת המרגלים האיראנים. בעקבות החקירה והמעצר נחשפו שמונה פרשיות דומות של ישראלים שגויסו דרך הרשתות. שיטת הגיוס הזאת אינה חדשה: כבר לפני כשלוש שנים נעצרו ארבע נשים - עולות ותיקות מאיראן וגבר, בחשד שהופעלו על ידי איראן. ההליכים המשפטיים הסתיימו רק לאחרונה ורק אחת מהנאשמות הורשעה במגע עם סוכן זר. פרשה משמעותית אחרת הייתה מעצרו של מוטי ממן, בן 72 מאשקלון, שפגש באיראן את נציגי המודיעין המקומי והסכים להפעלתו בישראל תמורת כסף. באפריל נגזרו עליו עשר שנות מאסר. 

הנאשמים מדמון, אומרים, הגורמים השונים, הם בעלי פרופיל שונה לחלוטין מאותם עצורים. רובם הגדול הם כאמור עם רקע של עלייה ממדינות חבר העמים לשעבר וקשיים כלכליים, אולם ישנם גם בעלי פרופיל שונה שהתפתו להצעות לכסף קל ברשת. כדוגמא קצת שונה מהפרופיל הרווח של הנאשמים בריגול מביאים הגורמים את עדן דבס, סטודנט לפסיכולוגיה המתפרנס מעיסויים רפואיים שנעצר באוגוסט שעבר. 

דבס, תושב רמת גן, היה בעת מעצרו בשנה השלישית ללימודיו. אחיו שירת שירות קרבי ואילו אח אחר שלו שוהה בהוסטל סיעודי. דבס הפעיל ערוץ בטלגרם בו הציע את שירותיו כמעסה, עד שקיבל הודעה, כל הנראה פישינג שנעשה בידי בוט, שהציעה "הזדמנות לעשות כסף". כשענה, החלו שיחות עם אדם שלא הזדהה, אבל הציע לשלם על פעולות כמו תליית שלטים הקוראים להפלת השלטון. "כבר מההתחלה הוא הבין שהוא יכול ליצור מצגי שווא למפעיל ולקבל כסף. למשל, הוא תלה שלטים וצילם למפעיל שלו ואז הוריד אותם ובכל זאת קיבל את התשלום", טוענים בסביבתו של דבס.

"כשהמפעיל ביקש ממנו לכרות ראש של בובה ולהניח אותה בפתח דירה מסוימת, הוא עשה את זאת אבל בכניסה לדירה של אביו ולא בכניסה לדירה שהתבקש. וכשהוא התבקש להצית שריפה הוא כבר סירב. הוא גם גיבה את כל השיחות וסיפר עליהן לאמא שלו. כך לא נוהג מרגל. במקרה הכי גרוע מדובר בישראלי שזיהה הזדמנות לעבוד על מישהו מחו"ל ולקבל כסף ובלי כוונה הסתבך בפרשה ביטחונית", אומר האדם מסביבתו של דבס.

הטיעונים הללו שיכנעו את בית המשפט וזאת למרות סכום של כ-12 אלף דולר ששולמו לדבס בקריפטו לארנק דיגיטלי שפתח. משפטו אמנם נמשך אך הוא שוחרר בתנאים מגבילים לביתו ואף הותר לו לצאת ללימודיו. 

אזיז ניסנוב מחיפה כלוא עם רפאל גולייב מלוד. שניהם נולדו באזרבייג'ן ועלו לישראל, שניהם גילו בכלא, לטענת אותו הגורם, שככל הנראה הופעלו על ידי אותו סוכן אזרי-איראני בשם "אלשאן" שלעתים אף היה מתבלבל ביניהם

השוטר הבחין בציוד הצילום ברכב, וכך נחשפה פרשת הריגול

המעצר שיצר בעקבותיו גל שלם של מעצרים אחרים היה כאמור של אזיז ניסנוב מחיפה, של בנו יגאל ושל חשודים נוספים בהם נערים שלכאורה היו חלק מחולייה שהקים. בני המשפחה וומכרים אחרים של הנאשמים מסרבים להתראיין ישירות אך מביעים בושה וחוששים מהקלון הכרוך באישומים. לשומרים נודע שלאחרונה נשרף ביתו של ניסנוב בחיפה ואף שנטען כי קצר חשמלי הוא זה שגרם לשריפה, במשפחה משוכנעים שמדובר בהתנכלות. 

כך או אחרת הפרשיה נחשפה במקרה. זמן קצר בטרם נלכדו באוקטובר שעבר עצרו ניסנוב וכמה מחברי החולייה בתחנת דלק סמוך לצומת גלילות. שוטר שעבר במקום ביקש את פרטיהם לאחר שחשד בציוד צילום שראה ברכב. הוא לקח את הפרטים, ושיחרר אותם לדרכם.

בהמשך נעצרו ניסנוב ובנו יגאל, וזמן קצר לאחר מכן נעצרו חמישה נוספים - ואצ'יסלב גושצ'ין, יבגני יופה, אלכסנדר סדיקוב ושני נערים. כתבי האישום שהוגשו נגדם מייחס להם כשנתיים של פעילות ענפה שכללה יותר מ-600 משימות צילום ותיעוד שביצעו עבור אותו אלשאן מאזרבייג׳ן שהוזכר קודם לכן. מתחם גלילות והמתקנים הביטחוניים שבו, לפי כתב האישום, היה יעד מועדף של החבורה שצילמה אותו כ-15 פעמים בשלושה חודשים, ובהתאם לנקודות ציון שהעביר להם אותו אלשאן. בתום כל משימת צילום, שנעשתה בעיקר באמצעות הסלולרי, נשלחו התמונות באמצעות הטלגרם.

ניסנוב בן ה-44 עלה לישראל מאזרבייג'ן עם הוריו כשהיה ילד. הוא גרוש ואב לשניים, ובעבר עבד בהנעת מיכליות בנמל חיפה. הוא לא שירת בצבא ואין לו ככל הידוע אג'נדה פוליטית. מנגד, לפי כתב האישום, יש לו רקע פלילי שכולל עבירות קלות של שימוש בסמים ורכוש, קשיים משפחתיים וכלכליים וחובות לבנקים ולעולם התחתון. לפני כשנתיים חבר ילדות המתגורר בבאקו חיבר אותו לאדם שלישי שהציע פתרון לבעיותיו: הלוואה של עשרות אלפי דולרים בתמורה לצילומים בישראל.

מקורות שמעורים בתיק מסבירים כי אותו אדם טען שבבעלותו חברה בינלאומית למבנים תעשייתיים והוא בודק היתכנות כניסה לעסקים בישראל. בכתב האישום נגד ניסנוב, לעומת זאת, נטען כי מהרגע הראשון הזדהה אותו "איש העסקים" בשם אלשאן ואמר כי הוא עובד במודיעין האיראני וביקש ממנו לתעד את נמל חיפה, בסיסים צבאיים ועוד.

ניסנוב טען בחקירתו כי הניח שאין כל פסול בבקשות שכן כל מה שהתבקש לצלם ניתן למצוא גם בחיפושי גוגל. כך או אחרת, התשלום הגיע כסדרו: " על הצילום הראשון של נמל חיפה הוא קיבל 500 דולר, כסף מצוין", אומר גורם המעורה בתיק.

"הוא לא שאל שאלות ולא ביקש הסברים כמו למה צריך להצפין את השיחות או למה הכסף משולם בארנק דיגיטלי", הוסיף אותו גורם, "הוא מצא פתרון לבעיותיו הכלכליות".

לפי כתב האישום בשנתיים הבאות צילם ניסנוב גם מיקומים של כיפת ברזל, תיעד תנועת אוניות בנמלי חיפה, אשדוד ואילת, צילם את הקריה, את בסיסי גלילות ועוד ועוד.

לפי כתב האישום ניסנוב גם נשלח על ידי מפעילו לעקוב אחרי דמות מוכרת בתחום האנרגיה שמרבה להתבטא בנושא גז ובדגש על הנעשה בקווקז ובאזרבייג'ן. הוא הצליח להשיג את הפרטים של בני משפחתה של הדמות, את לוח הזמנים שלה ועוד. לא ידוע אם השב"כ התריע בעניין בפני הדמות. 

בבוקר שאחרי מתקפת הטילים האיראנית הראשונה - עוד בשנה שעברה - גם נשלח ניסנוב לבדוק אם נגרמו נזקים בחיפה ובבסיס נבטים. גם אז, לפי כתב האישום, כשהיה ברור מדוע הוטלה עליו המשימה, הוא לא בירר עם מפעילו דבר אלא עשה את מה שהתבקש לעשות. בהמשך הדרישות לביצוע משימות הלכו והתגברו עד שבשלב מסוים התבקש ניסנוב למצוא "עבריינים" שיוכלו לבצע משימות הרג וסירב.

עבור כל המשימות, לפי כתב האישום, קיבלו ניסנוב והחולייה שגייס כדי לעזור לו, כ-300,000 דולרים. 

בבוקר שאחרי מתקפת הטילים האיראנית הראשונה - עוד בשנה שעברה - גם נשלח ניסנוב לבדוק אם נגרמו נזקים בחיפה ובבסיס נבטים. גם אז, לפי כתב האישום, כשהיה ברור מדוע הוטלה עליו המשימה, הוא עשה את מה שהתבקש לעשות

הזוג שהתבקש לרגל אחרי בכירה ב-NSO

פחות או יותר במקביל פעלו בשירות המודיעין האיראני גם רפאל גולייב בן ה-39, ואשתו ללה, בת 29, מלוד. השניים הכירו באזרבייג'ן ולפני חמש שנים עברה ללה לגור עם רפאל בישראל בה התפרנסו מניקיון בתים. בשנה שעברה, לפי האישום, פנה לגולייב חבר מאזרבייג'ן שחיבר אותו לאותו אלשאן שלכאורה ביקש לעשות עסקים בישראל. אלשאן ביקש צילומים ממקומות כמו נמל תל אביב או חיפה, וטען כי הוא רוצה לפתוח בהם עסקים.

בעקבות אלשאן יצר עם בני הזוג קשר אדם נוסף שהזדהה כחסן. השיחות הטלפוניות איתו עוררו אצל גולייב חשד בשל המבטא האיראני שלו. החשד התעצם כשבני הזוג התבקשו לעקוב אחרי אישה מסויימת ובבירור שעשו גילו כי היא בכירה ביצרנית הרוגלות NSO. השניים סירבו למשימה.

כמו במקרה של ניסנוב גם עם בני הזוג התבצעו השיחות בטלגרם וגם אליהם הועברו אלפי דולרים באמצעות ארנק דיגיטלי. גולייב הודה בחקירה כי בשיחותיו עם המפעיל נשאל אם יש לו אומץ לרצוח, וענה בשלילה. התשלום שקיבלו, לפי כתב האישום עמד על כ-650 דולרים לצילום. 

בדרום הסתובב באותם ימים גם אדוארד יוספוב בן 65 מנתיבות, ולפי כתב האישום צילם בסיסי צה"ל לפי הוראות שקיבל. גם הוא עלה מאזרבייג'ן לישראל לפני חמש שנים, והצטרף ליתר בני משפחתו שעלו כבר לפני 30 שנה לארץ. ילדיו אפילו משרתים בצבא. בשנה האחרונה קיבל הצעה ממכר במולדתו לחבור לאיש עסקים שלכאורה רצה לעשות עסקים בישראל ובכלל זאת ייבוא צמיגים ותיירות.

לפי כתב האישום יוספוב התבקש לסייר בישראל ולצלם מקומות שונים תמורת תשלום. בשלב כלשהו מפעילו האזרי ביקש ממנו להתקין אפליקציית משחק מסוימת שכוללת אופציה לתקשורת בין השחקנים, ודרכה השאיר לו הוראות צילום שונות. "הם הורידו את התוכנות האלה לאחר שאמרו להם שבאמצעותן יהיה קל לדבר", אומר גורם המכיר את התיק וטוען "לכל אורך הדרך יוסיפוב לא עשה למעשה שום דבר חמור. להערכתי עושים מהפרשיה הזו טררם כדי שיהיה את מי להעלות על המוקד. הוא לא פגע בביטחון המדינה ולא הייתה לו כוונה לפגוע בביטחון המדינה. לטענתו אותו איש עסקים אינו אירני ולא ברור איזה ראייה קושרת אותו לאיראנים".

כתב האישום מציע נרטיב בתכלית. לפיו יוסיפוב צילם את עיר הבה"דים, את בסיס נבטים וכן בסיסים נוספים. בסה"כ לפי כתב האישום הוא קיבל תשלום של 41 אלף דולרים. כשסניגורו נשאל על כך האישום הזה הוא טוען שהצילום לא היה של הבסיסים הצבאיים ובוצע במהלך נסיעה על הכבישים מחוץ להם. 

את יום מעצרו יוסיפוב ובני משפחתו לא שוכחים. בשעת לילה מאוחרת פרצו אל דירתו בנתיבות חמושים רעולי פנים. בן הזוג של בתו של יוסיפוב שלף נשק כי חשש שמדובר במחבלים ואז הוכה, נאזק ונעצר. גם ילדיו של החשוד וגרושתו נעצרו והובאו לחקירה.

בחקירתו טען יוסיפוב כי פעל בתמימות. הוא אמנם חשד שעושים עליו מניפולציה אבל טען כי חשב שהכל סביב עסקים וטען כי נעזר בבני משפחתו להתקנת האפליקציות, ונעזר בהם בהתכתבויות כי התקשה בהפעלת הסלולרי.

אחת הטענות המרכזיות שעולות מצד הסינגורים ברוב תיקי הריגול היא שאין הוכחה שהמפעילים היו איראנים. "שב"כ הציג בעבר, במקרה דומה שהתנהל בבית המשפט חוות דעת כשהוא ידע שהמפעיל איראנים. במקרים של השנה האחרונה, כולל זה שאני מייצג בו, זה לא קרה", אומר עו"ד מאהר תלחמי, המייצג את ניסנוב. עם זאת יש לציין כי במרבית כתבי האישום ובפרט בזה של ניסנוב מתעקשים בשב"כ כי המופעלים ידעו בוודאות שהם פועלים בשירות סוכני חוץ איראניים.

אחת הטענות המרכזיות שעולות מצד הסינגורים ברוב תיקי הריגול היא שאין הוכחה שהמפעילים היו איראנים. בשב"כ לעומת זאת, במרבית כתבי האישום, מתעקשים כי המופעלים ידעו בוודאות שהם פועלים בשירות סוכני חוץ איראניים

"זה מתחיל בצילומים - ובהמשך הוא הסכים לירות באדם"

עו"ד תלחמי מכיר את מרבית התיקים הביטחוניים שהוגשו בשנה האחרונה. לדבריו רוב הנאשמים הם מאוכלוסייה מוחלשת וחסרת יכולת כלכלית הנעזרים בסניגוריה הציבורית. "בכל המקרים הבקשות שמבקשים המפעילים הן טיפשיות כמו לצייר גרפיטי או לתלות שלט אבל הן הולכות ומתפתחות" הוא אומר. לעתים כמו בתיק של הנאשם ולדימיר ורחובסקי שנעצר באוקטובר גם הוא בחשד לריגול, המפעילים לא הסתפקו רק בבקשות לצילום מצדו ובהמשך הוא אף קיבל נשק והסכים לירות במדען ישראלי וזאת תמורת 100 אלף שקלים, אירוע שסוכל מצד שב"כ בטרם קרה.

כפי שפורסם, בין הנאשמים גם שניים שהגיעו למושב בו מתגורר שר הביטחון ישראל כ"ץ וביקשו להתקין מצלמה בסמוך לביתו. נאשם אחר נעצר לאחר שאסף פרטים על מיקומו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט בעת שהיה מאושפז בבית חולים; ועוד נאשמים עסקו גם בתליית שלטים נגד נתניהו, בתמיכה במחאה נגד הממשלה ובריסוס גרפיטי בשם "ילדי רוחאללה" בהוראות מפעיליהם האלמונים בטלגרם.

בין הנאשמים גם שניים שהגיעו למושב בו מתגורר שר הביטחון ישראל כ"ץ וביקשו להתקין מצלמה בסמוך לביתו. נאשם אחר נעצר לאחר שאסף פרטים על מיקומו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט

חלק לא מבוטל מהמשפטים מתמהמה. "היו ניסיונות להגיע להסדר טיעון באחד המקרים אבל זה לא מתקדם ולהבנתנו המדינה מאוד נחרצת בעמדתה. התיקים הם חסרי תקדים, יש פה סיוע לאויב בזמן מלחמה, אבל צריך לזכור שבעבר הגישו תיקים באמת כבדים על עבירות כאלה, ואילו כעת אנחנו מתמודדים עם מי שצילמו קברים או ציירו גרפיטי", טוענת בכירה במערכת אכיפת החוק העוסקת בנושא. "הפרקליטות לא קבעה אמות מידה לגבי העונשים שהיא רוצה". 

עו"ד עומר אדירי שמייצג את אחד החשודים בפרשיות מוסיף "לא דומה המקרה בין מי שתיכנן לרצוח בכירים וצילם מתקנים ביטחוניים למי שתלה שלטים והוריד אותם כמו הלקוח שלי, ועדיין עומד לדין על עבירה שדינה 15 שנה".

אם ישנם כל כך הרבה ישראלים שנתפסו בשנה האחרונה, כשכבר מתנהלת מלחמה, כשהם מצלמים בסיסים ומערכי הגנה עבור מפעילים זרים, האם יש עוד רבים שטרם נתפסו? תשובה לשאלה הזאת אין כמובן. מה שבטוח שהיכולת לגייס דרך הרשתות החברתיות פתחה בפני האיראנים כר פורה שבו הם עשו שימוש חסר נרחב.

משירות בתי הסוהר נמסר: העצורים והאסירים מוחזקים על פי דין וזכויותיהם נשמרו. כל טענה דינה להתברר במקומות המיועדים לכך.

במערכת הביטחון הסבירו כי גם אם המשימות של גורמי ההפעלה נראות באופן שגוי כ"בלתי מזיקות" - תליית שלטים, תיעוד מקומות או הצתות - מדובר בעבירה חמורה. לצד הגשת כתבי אישום חמורים מבינים במערכת הביטחון כי יש להסביר לציבור את טיב הקשר האסור עם גורמים איראניים ועל כן לאחרונה החל פיילוט משותף לשב"כ ולשלטון המקומי במסגרתו מתקיימות הרצאות לתלמידים, צוותי הוראה וסגלי החינוך במטרה לעלות מודעות בכל הנוגע לקשר עם גורמים זרים שמציעים כסף עבור משימות דומות ולהגביר עירנות בעיקר עכשיו לאור הקרבה לחופש הגדול.

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים