בשבוע שעבר פורסם בשומרים תחקיר נרחב על המהומה במשטרה נוכח התערבותו מלמעלה בסבב המינויים האחרון. בתחקיר גם נחשף כי למשרד "הושאלו" לא פחות מ-17 קציני משטרה, בהם שני ניצבים, שלושה תת-ניצבים וכן דובר לשר שהוא קצין משטרה פעיל בדרגת ניצב-משנה, שממלאים תפקידים בלשכת השר, במזכירות הביטחונית ובמחלקות נוספות. 

כעת חושף שומרים, כי בצל הכאוס הביטחוני שגזרה מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, המשרד לביטחון לאומי ניכס לעצמו מתחת לרדאר והרחק מעין הציבור, דריסת רגל דרמטית בהחלטות מקצועיות-ביטחוניות שבהן מעולם לא התערב. תפקידו של השר, ושל משרדו, הוא להתוות מדיניות, לתקצב משימות ומטרות, לפקח על המשטרה ועוד ועוד, אך ההחלטות המקצועיות דוגמת איזה נשקים לרכוש, מאילו ספקים וכן הלאה - כל אלה היו מאז ומעולם באחריותם של גורמי המקצוע במשטרת ישראל. לא עוד: בחסות המלחמה התערב המשרד בראשותו של בן גביר באופן ישיר גם ברכישת כלי נשק. 

כך, מעל ראשו של המפכ"ל וסגל הפיקוד הבכיר, ניהלו במשרד לביטחון לאומי בהובלתו של ראש מטהו של בן גביר, חנמאל דורפמן, ולאחר מכן בהובלת פרויקטור כיתות הכוננות החדש, ניצב בדימוס שמעון לביא, מבצע לאיתור מלאי זמין של כלי נשק בתעשיות הישראליות ורכישה בהולה ללא מכרזים (בין היתר גם כתוצאה מעצירת המשלוחים מארה"ב - ועל כך בהמשך). 

כבר ביום השני ללחימה קיבלו ארבע חברות נשק ישראליות פניה מלקוח חדש שאיתו מעולם לא עבדו קודם לכן – המשרד לביטחון לאומי. "צריך להבין", מחדד גורם ממשלתי בכיר שמכיר היטב את הנושא. "המשרד דואג לתקציבים עבור הרכש של המשטרה, אבל המשרד לא קונה ניידות או אקדחים. את זה המשטרה עושה. זה לא מה שקרה הפעם - המשרד החליט לעשות את עבודת הרכש של המשטרה". 

במשרד סקרו את מלאי חברות הנשק ומצאו ש"מהבדיקה בין היצרנים עולה, כי אמתן כרמיאל הינו הספק היחיד שיש לו אפשרות לספק נשק בטווח המיידי", כפי שכתבו מהמשרד לחשב הכללי באוצר ב-9 באוקטובר, כשביקשו לאשר מיידית 23 מיליון שקלים עבור הזמנה ראשונה מהחברה של 4,000 רובי סער מסוג MZ וקליעי רובה. 

ההליך נעשה בלחץ זמן באישור מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי שלמה בן אליהו (שפרש מאז, ובמקומו הובא אלעזר בן הרא"ש, שהודיע מאז גם הוא על פרישה לאחר שהוגשה עתירה כנגד מינויו). מיד לאחר מכן, הרכישה אושרה בהליך פטור ממכרז. בנוסף ובהליך דומה הוזמנו כלי נשק גם מחברת מ.ר.ד אפרם בעלות של כ-16 מיליון שקל, ושבוע לאחר מכן בוצעו שתי הזמנות נוספות בשווי 14 מיליון שקל מאמתן כרמיאל ו-36 מיליון ממ.ר.ד. כמו כן בוצעו עסקאות רכש משתי חברות ישראליות נוספות, לביא BBG וחברת IWI, גם כן בעשרות מיליוני שקלים. הכל כאמור בהליכי בפטור ממכרז. 

"צריך להבין", מחדד גורם ממשלתי בכיר שמכיר היטב את הנושא. "המשרד דואג לתקציבים עבור הרכש של המשטרה, אבל המשרד לא קונה ניידות או אקדחים. את זה המשטרה עושה. זה לא מה שקרה הפעם - המשרד החליט לעשות את עבודת הרכש של המשטרה"

"אנשים לא מבינים מספיק מה קרה פה"

בסך הכול נרכשו בדרך זו כ-25 אלף כלי נשק מספקים ישראליים, כאשר בתוכנית הפעולה של המשרד עומד יעד רכישה של כ-40 אלף רובי סער - כמחצית מהם תוכננו במקור להגיע מארה"ב, כאשר כעת ספק אם ומתי יגיעו. 

את ההיקפים הללו יש להסביר. לצד הרצון "לגוון את מקורות הרכש של הנשק", כפי שהסביר בשיחה עם שומרים בנובמבר ראש המטה של השר חנמאל דורפמן, במשרד לביטחון לאומי תיכננו אחרי שתי פעימות הרכש הראשונות מהחברות הישראליות, להצטייד בכלי נשק בסיוע אמריקאי. הזמנה של כעשרת אלפים רובים כבר נשלחה אלא שהתנהלותו של בן גביר, ש"חגג" את חלוקת הנשקים באופן אישי בצילומים ברשתות החברתיות, כמו גם החשש האמריקאי מחלוקת נשקים באופן לא מידתי ביהודה ושומרון, גרמה לארה"ב להקפיא את משלוחי הנשק. 

בשיחה עם שומרים בחודש שעבר דורפמן עוד ניסה להסביר, שמדובר בעיכוב בירוקרטי בלבד, שכבר קיבל אישור מחלקת המדינה האמריקאית וכעת תקוע בקונגרס וכי "אוטוטו הנשק ישוחרר", אלא שבפועל, לפי דיווחים, משלוחי הרובים נעצרו לפחות לעת עתה. 

"זה אירוע גדול מאוד, אני לא חושב שאנשים מבינים מה קרה פה", אומר גורם ממשלתי בכיר שמעורב בפרטים. "האמריקאים שמעבירים לנו טילים, אפודים וכל ציוד נשק אחר, מסרבים להעביר נשק אישי לבקשתו של השר לביטחון לאומי. באופן שבו התנהג השר בן גביר הוא פגע בישראל מול האמריקאים. זו פגיעה של ממש בביטחון".

"בן גביר נסמך על ייעוץ פוליטי וזה פוגע בביטחון", אומר גורם אחר המעורה בנעשה במשרד לביטחון לאומי. "הוא התראיין שוב ושוב על חלוקת הנשקים, אמר 'אני מחמש' שוב ושוב, למרות שבמפורש אמרו לו תוריד את הלהבות, אל תדבר על זה כי זה יפגע במשלוח הנשק האמריקאי. וכשהוא נתן עוד ראיון גם במשרד רתחו על זה. וככה במו ידיו הוא איבד את האפשרות להזמין נשק אמריקאי אבל סלל את הדרך להזמנות נוספות ממפעלי נשק ישראליים". 

"זה אירוע גדול מאוד", אומר גורם ממשלתי בכיר שמעורב בפרטים. "האמריקאים שמעבירים לנו טילים, אפודים וכל ציוד נשק אחר, מסרבים להעביר נשק אישי לבקשתו של השר לביטחון לאומי. באופן שבו התנהג השר בן גביר הוא פגע בישראל מול האמריקאים. זו פגיעה של ממש בביטחון"

"במשטרה הסתייגו אבל בחרו לעצום עיניים"

עבור חברות הנשק הישראליות מדובר היה בעסקאות פורצות דרך. מעבר לרווח הכלכלי שיש בחוזים הללו, לעצם קיומו של חוזה עם משטרת ישראל, שנחשבת משטרה מערבית מתקדמת, יש משמעות גדולה. כל חברת נשק שיש לה חוזה עם משטרת ישראל משתמשת בו כהוכחת-ערך וקרדיט מכובד, שעשוי לסייע לה בהשגת חוזים רציניים אחרים בעולם. 

כאשר בכירי המשטרה שמעו שהמשרד לביטחון לאומי חתם עם אמתן כרמיאל, הם הופתעו והסתייגו. בעבר ניסה המפעל להתמודד במכרזי נשק שהוציאה המשטרה, אך ללא הצלחה.מדוע? לטענת אמתן כרמיאל, בשל תהליכים לא הוגנים מצד משטרת ישראל. לטענת המשטרה, כיוון שהמפעל לא עומד בדרישות שהמשטרה הציבה. 

"אני שמעתי במו אוזניי את המפכ"ל קובי שבתאי מתבטא לאחרונה בעניין ומביע ספקות ביחס לעיסקה", אומר גורם בקיא לשומרים. ואילו גורם בכיר אחר שמכיר את הנושא אומר: "אנשי מקצוע מהמשטרה דיברו על כך בדיונים שהתקיימו במשרד - שהנשק לא נרכש עד כה מעולם על ידי משטרת ישראל, ולכן הם הסתייגו מהרכש הזה. אבל הכל היה מהרגע להרגע; לחברה היו כלי נשק זמינים ובמשטרה בחרו לעצום עיניים או לא להתנגד".

זמינות אכן הייתה שם המשחק: חמישה ימים לאחר שאושר רכש הנשקים, פתח במטווח איילת השחר קצין הביטחון של מועצה אזורית גליל עליון, דותן רוכמן, ארגזים שחורים ובהם נחו רובים חדשים ונוצצים שהגיעו ישירות מאמתן כרמיאל. חברי כיתות הכוננות שקיבלו את הנשק הופתעו למצוא על הרובים סמל מוטבע של משטרה במדינה אסיאתית, שהייתה אמורה לקבל את משלוח הנשק שהוסט לטובת כיתות הכוננות. 

גורמים המעורים בעסקת הנשק הזו מדברים בשבח אמתן כרמיאל, ששמה מעל לכל את ביטחון המדינה ופעלה למציאת מלאי כלי נשק עבור צורכי המשרד. אך הדבר מעיד גם על חשיבות העסקה עבור המפעל המייצר.

בעשור האחרון ביקשה אמתן להשתתף לפחות בשני מכרזי משטרה. לטענת החברה הייתה זו המשטרה שבמכוון ניסחה תנאים במכרזים שלא איפשרו לה להתמודד, וחברות אחרות שלא עמדו בתנאי הסף דווקא כן הצליחו להיכנס למשטרה. 

גורם משטרתי בכיר לשעבר, שהיה מעורב במכרזי הנשק, דוחה את הטענה. "חששנו שהם לא אומרים לנו את כל האמת. הוויכוח המרכזי היה על יכולת ואמינות של ייצור המוני. ביקשנו מהם אנד-יוזר - כלומר מדינה מערבית או משטרה מערבית שכבר הזמינה מהם נשק והתנסתה בו. הם אמרו שאין להם דוגמה למכירה של 20 אלף נשקים, אז אמרנו אוקיי, אנחנו מוכנים שתראו לנו שיש לכם אפילו פחות, נגיד 5,000 והם אמרו נביא לכם. אבל גם את זה לא הראו לנו והתברר שאין להם. 

"באיזו מדינה בדיוק עושים רכש נשק מבלי לבדוק את הבסיס הזה? מבלי לדעת שזה נשק שנמכר בכמויות לארגון שעובד בסטנדרט גבוה ולכן הוא אמין. אם אנחנו קונים נשק עבור שוטרים, חזקה עלינו שקנינו עבורם את הטוב ביותר והבסיס הוא להסתמך על אמינות של חברה. ואם הם אמרו שיש להם ניסיון ואז התברר שהם לא באמת מכרו בהיקפים גדולים אז מבחינתי זה ציוד עם סימן שאלה". 

בעשור האחרון ביקשה אמתן להשתתף לפחות בשני מכרזי משטרה. לטענת החברה הייתה זו המשטרה שבמכוון ניסחה תנאים במכרזים שלא איפשרו לה להתמודד, וחברות אחרות שלא עמדו בתנאי הסף דווקא כן הצליחו להיכנס למשטרה

היסטוריה של עימותים ואיומים

היחסים בין אמתן כרמיאל למשטרה ידעו בעיקר מורדות ולאמתן יש שורה של טענות משלה למשטרה. בעבר כעסו בחברה לא פעם על החלטות המשטרה, טענו שהמכרזים מוטים מראש לטובת חברות מסוימות ואף פנו לבית משפט. כך למשל ב-2015 נפסלה אמתן מלהתמודד במכרז משטרה שלטענתה היה סגור וכוון למשתתפים בודדים. המכרז היה לרכישת כלי נשק עבור הימ"מ, ואמתן, לפחות לטענת המשטרה, נפסלה בעיקר בשל סעיף יכולת אספקה כמותית. היא איימה לתבוע את המשטרה וחזרה בה. 

ב-2019 פרסמה משטרת ישראל מכרז לאספקת רובי סער, שהציף טענות כי תנאי הסף נוסחו כך שאמתן לא תוכל להתמודד. "בין היתר פנה בעניין הזה גם ניצב בדימוס בנצי סאו שהיה בעבר ממלא-מקום המפכ"ל ובאותם ימים כנראה סייע לאמתן. הוא טען בפני מי שצריך במשטרה שההתנהלות לא תקינה ובעקבות זה נעשו דיונים במשטרה לבדיקת תנאי המכרז כך שלא יעלו טענות כאילו הוא תפור", אומר גורם משטרתי בכיר לשעבר שהיה מעורב בעניין.

במסגרת ההליך הגישה אמתן כרמיאל תביעה נגד משטרת ישראל, תביעה זו התקיימה בדלתיים סגורות ובסיומה נדחתה, כאשר אמתן לא התמודדה במכרז. ניסיון נוסף למכירת כלי הנשק של המפעל, לטענת גורמים שונים, נעשה סביב מבצע "שומרי חומות" ב-2021, אך בסופו של דבר לא בוצע רכש. 

חשוב להדגיש כי בכל ההליכים האלה משטרת ישראל לא ביצעה בדיקת נשק לרובים של אמתן, שמצד החברה נטען כי יש להם את מלוא האישורים ותווי התקן לנשק איכותי שנקנה על ידי גופים ביטחוניים במקומות שונים בעולם. 

על כך אומר הגורם המשטרתי הבכיר לשעבר לשומרים: "דוחות בדיקות הנשק שלהם יכולים להיות מצוינים, אבל זה עדיין לא מעיד על יכולת ייצור המונית. על זה היה הוויכוח עם החברה והם לא הצליחו לספק הוכחות לאנד-יוזר כלומר לארגון מערבי בעל סטנדרט מקובל שרכש מהם כמויות. אז מה, נקנה בכל מחיר רק בגלל שמלחמה עכשיו? בסוף את נותנת נשק לחייל שסומך עליך".