"קיבלנו דיווחים מהשטח על ניסיונות ספציפיים, אפילו בנתב"ג, לשדל פליטות מאוקראינה לזנות"

גורם ברשות האכיפה שעוסק בסחר בבני אדם אומר לשומרים, כי גם ברשת "רואים עליה בביקוש למה שמכונה 'אוקראיניות חדשות'". ביחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים לא מופתעים ואומרים כי בימים הקרובים מתוכננות לקום עמדות הסברה לפליטות שנוחתות בנתב"ג. "אנחנו תוך כדי ריצה", אומרת עו"ד דינה דומיניץ, מנהלת יחידת התיאום. בדיקת שומרים

צעירה אוקראינית נמלטת מהמלחמה בארצה. למצולמת אין קשר לנאמר בכתבה. צילום: רויטרס

גורם ברשות האכיפה שעוסק בסחר בבני אדם אומר לשומרים, כי גם ברשת "רואים עליה בביקוש למה שמכונה 'אוקראיניות חדשות'". ביחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים לא מופתעים ואומרים כי בימים הקרובים מתוכננות לקום עמדות הסברה לפליטות שנוחתות בנתב"ג. "אנחנו תוך כדי ריצה", אומרת עו"ד דינה דומיניץ, מנהלת יחידת התיאום. בדיקת שומרים

צעירה אוקראינית נמלטת מהמלחמה בארצה. למצולמת אין קשר לנאמר בכתבה. צילום: רויטרס
צעירה אוקראינית נמלטת מהמלחמה בארצה. למצולמת אין קשר לנאמר בכתבה. צילום: רויטרס

גורם ברשות האכיפה שעוסק בסחר בבני אדם אומר לשומרים, כי גם ברשת "רואים עליה בביקוש למה שמכונה 'אוקראיניות חדשות'". ביחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים לא מופתעים ואומרים כי בימים הקרובים מתוכננות לקום עמדות הסברה לפליטות שנוחתות בנתב"ג. "אנחנו תוך כדי ריצה", אומרת עו"ד דינה דומיניץ, מנהלת יחידת התיאום. בדיקת שומרים

"קיבלנו דיווחים מהשטח על ניסיונות ספציפיים, אפילו בנתב"ג, לשדל פליטות מאוקראינה לזנות"

גורם ברשות האכיפה שעוסק בסחר בבני אדם אומר לשומרים, כי גם ברשת "רואים עליה בביקוש למה שמכונה 'אוקראיניות חדשות'". ביחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים לא מופתעים ואומרים כי בימים הקרובים מתוכננות לקום עמדות הסברה לפליטות שנוחתות בנתב"ג. "אנחנו תוך כדי ריצה", אומרת עו"ד דינה דומיניץ, מנהלת יחידת התיאום. בדיקת שומרים

צעירה אוקראינית נמלטת מהמלחמה בארצה. למצולמת אין קשר לנאמר בכתבה. צילום: רויטרס

דניאל דולב

יחד עם

16.3.2022

תקציר הכתבה

ב

ימים האחרונים דווח בתקשורת העולמית על ניסיונות לנצל בזנות נשים שנמלטו מאימת המלחמה באוקראינה. העובדה שרבות מהן ברחו לבדן וללא רכוש (גברים בני 18-60 אינם מורשים לצאת מהמדינה) הופכת אותן למטרה קלה לסרסורים במדינות אליהן הן מגיעות. בברלין, למשל, פרסמה ממשלת גרמניה מודעות בתחנות הרכבת, בגרמנית ובאוקראינית, שמזהירות את הפליטות מהצעות לינה מפוקפקות. כעת מתברר שגם בישראל כבר נצפים ניסיונות ניצול דומים.

"קיבלנו דיווחים מהשטח על ניסיונות ספציפיים, אפילו בנתב"ג, של כל מיני גורמים שמגיעים, מסתובבים שם ומנסים לשדל, וכך גם במלונות שמועברים אליהם פליטים", אמר לשומרים גורם ברשויות האכיפה, שעוסק בתחום הסחר בבני אדם. לדברי הגורם, שהעדיף להישאר בעילום שם, "גם ברשת רואים עליה בביקוש למה שמכונה 'אוקראיניות חדשות'".

ברשות האוכלוסין החלו בימים האחרונים להיתקל בנשים מאוקראינה, שבמהלך תשאולן על ידי בקרי הגבולות מספרות ששילמו אלפי דולרים לישראלים, כדי שיסדרו את הגעתן ארצה, למשל ישכירו עבורן דירה. בתמורה הן מתחייבות להחזיר את הכסף בעבודות משק בית או בשירותי מין. על פי ההערכה, כמאה נשים הצליחו להיכנס כך לישראל.

על פי הרשות מתחילת המלחמה באוקראינה הגיעו לישראל כ-10,282 אזרחים מאוקראינה, ויצאו ממנה 944. רק ביממה האחרונה הגיעו לנתב"ג 1,223 אזרחים אוקראינים, מתוכם סורבה כניסתם של 11. מנכ"ל רשות האוכלוסין, עו"ד תומר מוסקוביץ', אמר בדיון שנערך השבוע (יום ג') בכנסת כי ישראל "הרחיקה" (כהגדרתו) עד כה מתחילת הלחימה 247 אנשים מאוקראינה, בהם "גם כאלו שבאו לעסוק בזנות, חלק מהן הן קורבנות סחר שהובאו משם".

צעירות אוקראיניות נוחתות בנתב"ג החודש. למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה. צילום: רויטרס
"אנחנו תוך כדי ריצה", אומרת עו"ד דינה דומיניץ. "עובדים יחד עם הארגונים על חלוקה של חומרי הסברה ופלאיירים באוקראינית לנשים שמגיעות. כך יהיה להן מספר טלפון של מוקד ארצי שיקום, עם טלפניות דוברות רוסית ואוקראינית שיפנו אותן למקומות הנכונים, לצד תמרורי אזהרה - למשל אם מישהו מציע לך דברים מסוימים, או מחזיק לך במסמכים"

עו"ד דינה דומיניץ, מנהלת יחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים הוסיפה לדברים הללו, כי "גם בשגרה יש לנו אחוז גבוה של קורבנות סחר מאוקראינה, בעיקר למטרות זנות. אנחנו יודעים שכל הזמן יש מוטיבציה של ארגוני פשיעה וסוחרי בני אדם להכניס לכאן נשים, תוך ניצול לרעה של הפטור מאשרות תייר".

לדברי עו"ד דומיניץ, מדי שנה מזוהים בישראל 50-80 קורבנות של סחר בבני אדם, כמחציתם למטרות זנות. "מתוכן שיעור גבוה יחסית מגיעות מאוקראינה, וכמובן שהמספר הזה הוא רק מי שאנחנו מצליחים לאתר ולזהות". דומיניץ מסבירה כי הקושי בזיהוי נובע מכך שהנשים הללו מגיעות כתיירות (ללא צורך בויזה) ולרוב גם יוצאות מישראל בזמן המוגדר בתקנות ולכן לא מזוהות כקורבנות סחר בבני אדם. "זה היה הדפוס שהכרנו לפני הקורונה וכשפרצה המלחמה הבנו מהר מאד שייעשה ניסיון לנצל גם את המצוקה הגדולה של הפליטות האוקראיניות; מגיעות משם בעיקר נשים, שכן גברים לא מורשים לצאת".

דומיניץ אומרת כי בדומה למה שעשתה הממשלה בגרמניה, גם בישראל הכוונה היא להקים בימים הקרובים עמדה בנתב"ג, שתזהיר את המגיעות מאוקראינה מפני ניצול. "אנחנו תוך כדי ריצה, וגם עובדים יחד עם הארגונים על חלוקה של חומרי הסברה ופלאיירים באוקראינית לנשים שמגיעות. כך יהיה להן מספר טלפון של מוקד ארצי שיקום, עם טלפניות דוברות רוסית ואוקראינית שיפנו אותן למקומות הנכונים, לצד תמרורי אזהרה - למשל אם מישהו מציע לך דברים מסוימים, או מחזיק לך במסמכים. כל זה כרגע בשלבי הקמה ואנחנו מקווים תוך ימים להיות עם עמדה בנתב"ג שיהיה אפשר לחלק את החומרים".

מעבר לכך, הכוונה היא לתת מענה נרחב יותר לפליטות אוקראיניות שיפלו קורבן לסחר ולניצול. "יש לנו היום הרבה מסגרות, חדשות ו-ותיקות, שהוקמו כחלק מהחלטת הממשלה בעניין המענה לאוכלוסיות בזנות. אנחנו רוצים לוודא שניתן יהיה להציע את המענים האלה גם לאוכלוסיה שתגיע לכאן ותמצא עצמה במעגל זנות, ככל שתהיה כזו, או שמראש הובאה לפה למטרה הזו".

שלט בתחנת הרכבת בברלין שמתריע מפני סחר בבני אדם. צילום: רויטרס
ברשות האוכלוסין החלו בימים האחרונים להיתקל בנשים מאוקראינה, שבמהלך תשאולן על ידי בקרי הגבולות מספרות ששילמו אלפי דולרים לישראלים, כדי שיסדרו את הגעתן ארצה, למשל ישכירו עבורן דירה. בתמורה הן מתחייבות להחזיר את הכסף בעבודות משק בית או בשירותי מין. על פי ההערכה, כמאה נשים הצליחו להיכנס כך לישראל

מי שכבר החל לפעול בשטח הם ארגוני החברה האזרחית שנאבקים בזנות. ארגון "לא עומדות מנגד" אשר מסייע לנשים במעגל הזנות, כבר החל להפיץ בימים האחרונים מודעה באוקראינית ובה מספר טלפון המוביל לקו חם מיוחד לסיוע.

"בישראל ממילא יש סחר של נשים ממזרח אירופה", אומרת נעמה גולדברג, מנכ"לית "לא עומדות מנגד". "תחשוב שמגיעות נשים פליטות, במנוסה, חסרות ביטחון, וכבר הודיעו שלא יתנו להן אשרת עבודה כאן. אז מה אתה חושב שיקרה? אלה לא השערות נטולות בסיס. זה כבר קורה באירופה, וגם אם מחר תיגמר המלחמה, אז אוקראינה חרבה כרגע, והמשמעות היא שלישראל ייכנסו נשים לסחר, או ישודלו לזה. תמיד הניצול בזנות הוא של החוליות החלשות, ולכן אין סיבה לחשוב שזה לא יקרה כאן, וצריך להיערך".

אור אבו, מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, מוסיפה התייחסות לנושא: ״בשבוע האחרון אנו פועלות יחד עם רשויות המדינה, ארגוני חברה אזרחית וארגוני הסיוע לאוכלוסיות בזנות על מנת לפתח ולייצר פתרונות מידיים לצמצום התופעה. ההתגייסות של כלל הגורמים משמעותית למניעה וטיפול. עם זאת, אסור לשכוח שתופעת הסחר וניצול נשים לזנות איננה חדשה, וקיימת בישראל כבר עשרות שנים בהיקפים מבעיתים. על מנת להיאבק בתופעות הסחר והניצול של נשים לזנות יש לפעול כדי לצמצם את הביקוש. אין פתרון אפקטיבי יותר, והוא תלוי בכלל הא.נשים בחברה, כקולקטיב. הצעד הראשון הוא לא לתת יד לתעשיית המין. זאת, מתוך הבנה שהיא מורכבת מרצף רחב שבקצהו האחד מתקיימות תופעות שלא נתפסות כבעייתיות או פוגעניות - כגון פורנו וחשפנות - ובקצהו האחר מתקיימות תופעות כמו סחר בבני אדם.

"כל עוד מתקיים קצה אחד של הרצף, יתקיים הרצף כולו. עיקרון זה מוכר היטב לכלל גורמי הסיוע לאוכלוסיות בזנות לאורך ההיסטוריה. לא מדובר כאן על תופעה זמנית או ׳גל׳ שיעבור. כל עוד מתקיים נירמול ולגיטימציה של תעשיית המין על ידי החברה, נראה תופעות מכוערות כמו סחר בבני אדם. מדובר פה בשינוי חברתי עמוק, אבל הוא לחלוטין אפשרי״.