משרד המשפטים מקדם תקנות שיחמירו את תנאי הכליאה של עצירים מנהליים. בין השאר יאפשרו התקנות המוצעות למנוע באופן גורף מהצלב האדום ומבני משפחה לבקר את העצורים. התקנות גם יקצרו את הזמן המוקצב לעצירים לטיול יומי בחצי ויהפכו זכויות שניתנו עד כה לעצירים להרשאות שבשיקול דעת מנהלי בתי הסוהר. התנאים לכלל האסירים הביטחוניים הוקשחו לאחר פרוץ המלחמה. אבל התקנות החדשות צפויות לעגן באופן קבוע, ובלא קשר למלחמה, את הקשחת התנאים לעצירים מינהליים פלסטינים, המוחזקים בבתי כלא ישראליים ללא משפט. 

על פי נתוני שירות בתי הסוהר (שב"ס) ישראל מחזיקה כיום קרוב ל-3,360 עצירים מינהליים. רובם המוחלט של העצירים, כאמור, הם פלסטינים המוחזקים במעצר בלא שהוגש נגדם כתב אישום. נתוני שב"ס לא מפרטים כמה עצירים מנהליים יהודים ישנם, אך המספר הוא ככל הידוע חד-ספרתי, אם בכלל. כזכור, זמן קצר לאחר כניסתו של ישראל כ"ץ לתפקיד שר הביטחון הוא הודיע שלא יחתום יותר או יאריך צווים מנהליים נגד יהודים. באותו המועד היו בבתי המעצר חמישה עצירים מנהליים יהודים. 

התקנות החדשות, שצפויות להיכנס לתוקף בקרוב, נחתמו על ידי שר המשפטים יריב לוין. הן מיועדות לתקן את תקנות סמכויות שעת חירום (תנאי החזקה במעצר מינהלי) משנת 1981. בדברי ההסבר לטיוטה נכתב כי השינויים נדרשים "בעקבות מלחמת חרבות ברזל והאתגרים שהביאה עמה", וכי יש צורך ב"קביעת איזונים נדרשים בין זכויות העצורים ובין צרכי ביטחון מתקן הכליאה". התקנות נקבעו בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ובאישור ועדה משותפת של וועדת חוקה, חוק ומשפט וועדת החוץ והביטחון של הכנסת. 

השינוי המשמעותי ביותר בתקנות נוגע לסמכות החדשה שתינתן לנציב בתי הסוהר לאסור על קבוצה של אסירים לקבל ביקורים וזאת בניגוד למצב כיום שעל פיו מפקד בית הסוהר רשאי לאסור ביקורים אצל עציר מסוים, ורק מטעמי ביטחון המדינה. המשמעות היא שבהחלטה אחת של נציב בתי הסוהר, ניתן יהיה לאסור על ביקור אלפי עצורים. 

השינוי המשמעותי ביותר בתקנות נוגע לסמכות החדשה שתינתן לנציב בתי הסוהר לאסור על קבוצה של אסירים לקבל ביקורים

עורכת הדין ניצן אילני מהאגודה לזכויות האזרח מסבירה, ש"נראה כי מטרת התיקון הינה לעגן בחקיקת משנה את המצב הקיים גם כך בבתי הסוהר מראשית המלחמה, במסגרתו נמנעים ביקורי משפחות וביקורי נציגי הצלב האדום אצל כלואים 'ביטחוניים' פלסטינים בכלל ועצורים מנהליים בפרט, בניגוד למשפט הבינלאומי ולדין הישראלי". אילני מוסיפה כי "בבג"ץ תלויה ועומדת עתירה שהגשנו בעניין מניעת ביקורי הצלב האדום אצל כלואים פלסטינים. יצוין, כי בשירות בתי הסוהר מוחזקים כיום למעלה מ-3,000 עצורים מנהליים פלסטינים, מרביתם מהגדה המערבית, והם מהווים למעלה משליש מהכלואים ה'ביטחוניים'. עיגון האפשרות להמשיך במדיניות הגורפת של מניעת ביקורים אצל עצורים מנהליים בתקנות, פוגע בחומרה בזכויות היסוד של הכלואים ומהווה ענישה קולקטיבית אסורה". 

על פי נתוני שב"ס, ישראל מחזיקה כיום ביותר מתשעת אלפים אסירים ביטחוניים פלסטינים: כ-1,330 אסירים שמרצים עונש מאסר שנגזר עליהם; 3,308 עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט ו- 3,358 עצורים מינהליים, הכלואים ללא משפט. כמו כן, מחזיקה ישראל ב-1,249 המוגדרים "לוחמים בלתי חוקיים", ומדובר בעיקר בפלסטינים שנתפסו בעזה.

התקנות הקיימות קובעות כי עצור יקבל "את מנת המזון הניתנת לסוהרים", תקן ברור וקבוע. הטיוטה מבטלת זאת ומחליפה בהוראות כלליות על "ארוחות ומזון הניתן לעצורים באופן שיבטיח שמירה על בריאותם"

שינוי בולט נוסף בתקנות הוא קיצור משמעותי בזכות לטיול יומי. כיום, עצורים מינהליים זכאים לצאת לטיול תחת כיפת השמים לפחות לשעתיים ביום, זכות ייחודית בהשוואה לעצורים ואסירים פליליים, הזכאים לשעת טיול אחת. התקנות המוצעות מקצצות את זמן הטיול של העצורים המינהליים לשעה אחת.

שינוי נוסף נוגע לאופי הזכויות שעומדות לעצורים. במספר תחומים הטיוטה הופכת זכויות קבועות להרשאות שניתנות או נשללות על פי שיקול דעתו של מנהל בית הסוהר. כך למשל, עצור מינהלי בבית סוהר זכאי ללבוש את בגדיו הפרטיים, כל עוד אין בהם כדי לפגוע בבריאות או בסדר הטוב. התקנות המוצעות קובעות שיש לנפק בגדים לכלל העצורים, אך המפקד יהיה מוסמך "להתיר" לעציר ללבוש בגדיו הפרטיים - כלומר, זו כבר לא זכות אוטומטית אלא הרשאה. 

שינוי ייעשה גם בכל הנוגע למה שמוגדר כ"חפצים אישיים": כיום, עצור "זכאי לקבל" חפצים אישיים מחפציו שהופקדו, אם הוא נזקק להם. התקנות מחליפות זאת בחובת הפקדה של כל החפצים עם הכניסה למעצר, כאשר המפקד "מוסמך להרשות" החזקת חפצים מסוימים. בפועל, המשמעות היא שליטה מוחלטת על הרכוש האישי של העצורים.

עוד שינוי נוגע למזון. התקנות הקיימות קובעות כי עצור יקבל "את מנת המזון הניתנת לסוהרים", תקן ברור וקבוע. הטיוטה מבטלת זאת ומחליפה בהוראות כלליות על "סדרי ארוחות ומזון הניתן לעצורים באופן שיבטיח שמירה על בריאותם". יחד עם זאת, וזה נראה כשינוי החיובי היחיד בתקנות, מוצע להוסיף זכות למזון מיוחד מטעמי בריאות (על פי אישור רופא) והתחשבות באמונה הדתית "במידת האפשר".

שינוי אחר עוסק בבדיקות הרפואיות של העצירים. התקנות הקיימות קובעות שעצור ייבדק אחת לחודש על ידי רופא. על פי התקנות החדשות, עציר ייבדק על ידי רופא עם כניסתו למעצר, אך הבדיקה החודשית תוכל להתבצע גם על ידי חובש, ולא בהכרח על ידי רופא. כל זאת "בשל היקף הכלואים בבתי הסוהר ותדירות הבדיקות המתחייבת". 

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים