משא ומתן חשאי מתנהל בימים אלה בין עיריית ירושלים לבין הכנסיות הקתולית, היוונית-אורתודוקסית והארמנית, במטרה להסדיר לראשונה מאז קום המדינה את תשלום הארנונה על חלק מנכסיהן. מבדיקת שומרים עולה כי העירייה דורשת תשלומים, חלקם רטרואקטיביים, בהיקף של מאות מיליוני שקלים. גורם המעורה בפרטי המגעים מסר לשומרים כי בכנסיות מבינים שבסופו של דבר יהיה עליהן לשלם.

המו"מ מתנהל בחסות משרד החוץ, כשכל אחת מהכנסיות מקיימות מגעים נפרדים עם הרשויות. במסגרת הדיונים ממופים נכסי הכנסיות, והצדדים מנסים להגיע להסכמה בשאלות אילו נכסים יחויבו בארנונה, והאם ייגבה תשלום רטרואקטיבי. לסוגיה גם היבט מדיני: רבים מהנכסים מצויים בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, והתשלום עלול להתפרש כעוד פן של הכרה בריבונות הישראלית במזרח העיר.

כנסיות בישראל מעולם לא שילמו מסים עירוניים. הפטור נשען על פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה מתקופת המנדט, הקובעת כי מבני דת, מוסדות חינוך ובריאות וגופים ללא כוונת רווח פטורים מארנונה. בהסכם ההכרה ההדדית שנחתם בין ישראל לוותיקן בשנת 1993 התחייבו הצדדים לנהל משא ומתן על זכויות הקניין של הכנסייה הקתולית, לרבות סוגיית הארנונה, ועד להסדר קבע לשמור על הסטטוס קוו.

אלא שהסכם לא נחתם, ובשנים האחרונות שינו עיריות ירושלים, נצרת, תל אביב ורמלה את מדיניותן: הן דרשו תשלום עבור נכסים שלטענתן אינם זכאים לפטור, ואף נקטו הליכים משפטיים. לפני כשנתיים הגדירו ראשי הכנסיות את המהלכים כ"מתקפה מתואמת", ופנו במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו. מבחינת הכנסיות, המדינה צריכה להתחשב גם בכך שהן מפעילות עשרות בתי ספר שלא זוכים לתקצוב.

המשבר החריף אשתקד, כשעיריית ירושלים עיקלה חשבונות של הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, וגרמה לתקרית דיפלומטית: משרד החוץ הירדני גינה את המהלך וקבע ש"ההחלטה מהווה הפרה ברורה של הסטטוס קוו ההיסטורי והמשפטי בנוגע לאתרים הקדושים לאסלאם ולנוצרים בירושלים הכבושה".

המשבר החריף אשתקד, כשעיריית ירושלים עיקלה חשבונות של הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, וגרמה לתקרית דיפלומטית

בעקבות המשבר שכרה הכנסייה הקתולית את שירותי פירמת יחסי הציבור "Livingston Group". ממסמכים שהוגשו בארה"ב, ופרטיהם מתפרסמים כאן לראשונה, עולה כי תואמו פגישות עם אנשי הסגל של מנהיג הרוב בסנאט צ'אק שומר ויושב ראש בית הנבחרים מייק ג'ונסון, ועם הסנאטור הדמוקרטי כריס ואן הולן, מבקר בולט של ממשלת נתניהו. הלוביסטים פנו גם לשגריר ישראל בארה"ב, יחיאל לייטר.  סוגיית הארנונה עמדה במוקד הפגישות, אך נדונו בהן גם מקרי התנכלות לנוצרים בישראל.

הלחץ נשא פרי. מהמסמכים עולה כי באוגוסט האחרון שלח נתניהו מכתב לרשויות המקומיות וביקש להימנע ככל האפשר מהמשך הגבייה, "לאור קיומם של שיקולים מדינתיים ואסטרטגיים כבדי משקל".

נתניהו כתב כי "במהלך השיח שמתקיים בין מדינת ישראל לבין ארה"ב הופנתה אלינו בקשה לחדול מניהול ההליכים המשפטיים שנוקטות רשויות מוניציפליות בישראל כנגד כנסיות נוצריות, בהקשר להליכי גביית ארנונה". עוד ציין כי מדובר ב"סוגיה בעלת רגישות מדינית גבוהה, במיוחד עבור הממשל הנוכחי בארה"ב", והסמיך את שר החוץ גדעון סער להוביל שיח בין נציגי הכנסיות, המדינה והעיריות. המכתב הוביל להקפאת ההליכים המשפטיים ולפתיחת המשא ומתן הנחשף כאן.

מהמסמכים עולה כי באוגוסט האחרון שלח נתניהו מכתב לרשויות המקומיות וביקש להימנע ככל האפשר מהמשך הגבייה, "לאור קיומם של שיקולים מדינתיים ואסטרטגיים כבדי משקל"

המחלוקת העיקרית: האם הכנסיות ישלמו רטרואקטיבית?

על פי החוק, בתי תפילה פטורים מארנונה. הדיון נסב אפוא סביב הנכסים שאינם נכללים בפטור בהכרח: בתי מסחר, בתי הארחה ואזורי מגורים במנזרים. מחלוקת מרכזית נוספת היא שאלת הרטרואקטיביות: העירייה ביקשה תחילה תשלום שבע שנים לאחור, ובמקרים שבהם נשלחו מכתבי התראה, אף יותר מכך. לפי גורם בעירייה, כיום היא מוכנה לכך שמרבית הנכסים יחויבו בתשלום רק מהשנה. הסיכומים שיושגו בירושלים, ככל שיושגו, אמורים לשמש תקדים למגעים מול שאר הרשויות ברחבי הארץ.

גורם המעורב במגעים מטעם הכנסיות אישר את הפרטים. משרד החוץ לא השיב לפניית שומרים. מעיריית ירושלים נמסר, כי "העירייה מנהלת דיאלוג עם נציגי הכנסיות בעיר במטרה להסדיר אחת ולתמיד את נושא חובות הארנונה על נכסים שלא משמשים כבתי תפילה, וקבלת המסמכים הנדרשים לאותם מוסדות הזכאים להנחות או פטור מתשלום. לא נתייחס לסוגיות הנדונות ולפרטי השיחות. העירייה תמשיך לפעול למען כלל תושביה ולאכוף את החוק כלשונו ובאופן מכבד כפי שהיא מחויבת".