מוסדות התרבות בחברה הערבית בישראל רגילים להיות בכוננות ספיגה מצד ממשלות הימין. לפני מספר שנים ואחרי סערות פוליטיות נרחבות, נסגר תיאטרון אל-מידאן בחיפה, כאשר אל החלל נכנס תיאטרון סרד, בניהולו של השחקן והסטיריקן איימן נחאס. גם סרד, כיום התיאטרון הערבי היחיד בחיפה, הספיק כבר לעלות על הכוונת של שר התרבות הנוכחי, אבל שום דבר לא הכין אותו למכה שהנחית עליו סבב הלחימה האחרון עם איראן וחיזבאללה. 

"בדצמבר האחרון הרגשנו שאנחנו חוזרים לחיים", אומר נחאס. "בתקופת החגים ראינו התאוששות בפעילות התרבותית והבידורית, וגם בינואר ופברואר השנה הייתה תנועה ערה של מופעים ויצירות, שנתנה תחושה של עונה טובה שתפצה על ההפסדים הכבדים של השנתיים האחרונות. אבל כל התקוות שלנו התרסקו עם פרוץ המלחמה עם איראן".

נחאס מספר, כי תוכנית חודש מרץ כללה כ-30 מופעים, בהם הצגות תיאטרון, הקרנות סרטים ומופעי ילדים. "התכוננו לארח יותר מ-2,500 מבקרים", הוא אומר. אך עם פרוץ המלחמה הכול בוטל וההפסדים כבדים, ודאי עבור גוף שגם בימי שגרה נלחם על כל שקל. "בחישוב פשוט", אומר נחאס, "מחיר כרטיס ממוצע עומד על כ-75 שקלים, כך שההכנסות ממכירת כרטיסים בלבד הגיעו לכ-180 אלף שקלים שאבדו. כשמוסיפים לכך את ההכנסות הנלוות - הקפיטריה של התיאטרון והשכרת האולמות - מדובר בלפחות רבע מיליון שקלים רק בחודש מרץ שירדו לטמיון".

ההוצאות הקבועות לעומת זאת, שכירות, ארנונה, ביטוחים ושכר עובדים, נותרו ללא שינוי, ועומדת על כ-50 אלף שקלים בחודש. "נשארנו עם אפס הכנסות", אומר נחאס. "לא הייתה לנו ברירה אלא להוציא את צוות התיאטרון לחל"ת, כי פשוט אי אפשר לעמוד בהוצאות האלה".

לא רחוק מחיפה, גם בנצרת המצב דומה. "בן לילה הכול נעצר", אומר מוחמד ביטאר, מייסד ומנכ"ל סינמנא, גוף תרבות עצמאי שמפעיל בעיר אולם תיאטרון, פועל בתחום הפקות התוכן והקולנוע, ומשתף פעולה עם עשרות רשויות מקומיות ומוסדות חינוך בחברה הערבית. "המלחמה פרצה דווקא בחודש רמדאן, התקופה החשובה ביותר עבורנו מבחינת פעילות תרבותית ובידורית", אומר ביטאר שאומד את ההפסדים הישירים שנגרמו לו בחודש המלחמה בכ-200 אלף שקלים. כמו נחאס גם הוא נאלץ להוציא עובדים לחל"ת, ולדבריו גם אם הפסקת האש תישמר "והחיים יחזרו למסלולם, את רמדאן לא ניתן להחזיר, וההפסדים האלה לא יתוקנו".

ניסיתם למצוא חלופות לפעילות הפרונטלית?

"ניסינו לארגן פעילויות דרך האינטרנט, אך ההכנסה מהם לא עלתה על 2,000 שקלים, טיפה בים של ההוצאות והעלויות".

"הפסד של מאות אלפי שקלים"

גם עבור פאדי זע'אירה, מנהל מקהלת תרשיחא למוזיקה ערבית, המלחמה הגיעה בעיתוי הגרוע ביותר - תחילת השנה, שהיא התקופה הפעילה ביותר מבחינת הופעות וקונצרטים. "כ-70% מפעילות הלהקה השנתית נעצרה בבת אחת", אומר זע'אירה. 

המקהלה השיקה מופע חדש עם שיריה של הזמרת הלבנונית פיירוז, והספיקה להציג חמישה מופעים מוצלחים, לפני שבוטלו חמישה מופעים נוספים שתוכננו. יחד עם מספר דו-ספרתי של מופעים שבוטלו ובהם הפקה חדשה שהייתה אמורה לעלות בחודש מרץ לרגל יום האישה, ההפסדים נערמים. "עלות המופע החדש הגיעה לכ-320 אלף שקלים, וההשקעה הזו הייתה אמורה לחזור דרך מכירת כרטיסים", הוא מסביר. בימים רגילים, כל מופע מושך כ-500 צופים, ולעיתים קרובות הכרטיסים נמכרים מראש, אך המלחמה שיבשה את הכל. זע'אירה מציין, כי כ-50 אנשי צוות הושפעו ישירות מהמצב, כלומר 50 מקורות פרנסה נעצרו בבת אחת. 

רו"ח אליאס חליף, מייסד ומנכ"ל פלטפורמת "תזכרתי" למכירת כרטיסים באינטרנט, הפלטפורמה המובילה בתחומה בחברה הערבית, אומר כי פרוץ המלחמה הוביל לביטול של 20 מופעים שתוכננו להתקיים בערים ובכפרים הערביים בחודש מרץ, וכרטיסיהם נמכרו דרך הפלטפורמה. "הביטולים הללו הובילו להפסד של מאות אלפי שקלים במכירות כרטיסים, ופגעו בפרנסתם של האמנים ושל צוותי העבודה הטכניים והמקצועיים, שנותרו ללא מקור הכנסה חלופי".

בטייבה, למשל, נאלצה עמותת "תשרין" לצמצם את פעילותה באופן חד מאז תחילת המלחמה. איה זינאתי, מנכ"לית העמותה, אומרת כי חלק מהפעילות עבר למרחב הדיגיטלי, בעוד שחלק גדול מהתוכניות הוקפא. "בחודש הראשון בלבד הקפאנו כעשר פעילויות שיועדו לילדים ולתלמידי בתי ספר, בנוסף לשתי הקרנות סרטים", כך זינאתי. אחת התערוכות, שבה השתתפו שש אמניות מאזורים שונים, נמשכה שבוע אחד בלבד במקום חודש כמתוכנן.

לדבריה, העמותה, שמחויבת לקיים שש תערוכות בשנה ותכננה להגדיל את המספר לשמונה, נאלצה לדחות פתיחת תערוכה חדשה מתחילת אפריל לאמצע מאי, לצד דחיית פעילויות נוספות בשל הצטברות התחייבויות.

למרות ניסיונות לעבור לפעילות בזום, זינאתי מדגישה כי חלק מהפעילויות, ובעיקר תערוכות, לא ניתן להעביר באמת למרחב הדיגיטלי. "זה לא זה", היא אומרת, וכמו עמיתיה מחיפה ונצרת, היא שמה דגש על כך שהקפאת התערוכה פוגעת לא רק בעמותה עצמה או באמנים בלבד, אלא בשרשרת שלמה של עובדים התלויים בה לפרנסתם.

20% מהאוכלוסייה, 3% מהתקציבים

החברה הערבית בישראל מהווה כחמישית מאוכלוסיית המדינה, אולם כמו בהרבה תחומים אחרים, היא נמצאת בתת-ייצוג ובתת-תקצוב גם בתחום התרבות. עד כמה? חלקה של התרבות הערבית בתקציבים הציבוריים אינו עולה על 3%–4%, מסבירה לובנא זועבי, מייסדת ומנהלת חברת ג'ילאן לייעוץ ארגוני, ולשעבר מנהלת המחלקה לתרבות ערבית במשרד התרבות והספורט. כאשר מביאים בחשבון את המציאות שבה פועלים מוסדות התרבות בישראל בכלל, מבינים כמה מהר אפשר להידרדר.

"המוסדות הללו תלויים בשיעור של בין 50% ל-75% במימון ציבורי, ובמקביל נדרשים לייצר לפחות 25% הכנסה עצמית באמצעות מכירת כרטיסים ופעילויות", מסבירה זועבי. אלא שכאשר אין פעילות, אין למוסדות שום גב זולת זה הציבורי. 

בהקשר זה אומרת זועבי, כי פיצויים ממשלתיים במצבי חירום מכסים כ-20%–25% בלבד מהיקף הפעילות של המוסדות, בעוד שהירידה בפועל עלולה לעלות על 50% - פער תקציבי משמעותי המאיים, שוב, על עצם קיומם.

עוד היא מציינת כי מסלולי מימון נוספים, כמו למשל, ועדת העזבונות במשרד המשפטים, אינם מספקים מענה אמיתי. "בשנת 2026 פורסמו קולות קוראים לתמיכה, אך הם התמקדו בנושאים הקשורים למלחמה ולא כיוונו ישירות לתחום התרבות", כך זועבי.

יש להבהיר, גם מוסדות התרבות בחברה הישראלית הכללית, במרכז ובטח שבפריפריה, חטפו מכה קשה מאוד במלחמה שהשביתה את הפעילות. אולם בניגוד אל מוסדות התרבות במרכז הארץ, שנהנים ממקורות מימון מגוונים יותר כמו רשויות מקומיות חזקות, קרנות ואגודות ידידים עם תורמים בארץ ובעולם, למוסדות התרבות בחברה הערבית אין שום גב כלכלי. לא קרנות, לא תורמים, לא תמיכה. 

כאשר שאלנו את כלל המרואיינים לכתבה על מתווה הפיצויים הממשלתי למוסדות תרבות, כולם הדגישו כי הנושא עדיין אינו ברור, וכי עד כה לא אושר רשמית מתווה ייעודי למוסדות תרבות ואמנות. "המצוקה הכלכלית פגעה בכל המוסדות, ערביים ויהודיים והמסלולים המוצעים יניבו פירורים לכולם", מסכם נחאס מתיאטרון סרד. "אבל התקציבים של התיאטראות היהודיים ממילא גדולים יותר, ויש להם קרנות תורמים ותמיכה מוועדי עובדים, כך שהם יכולים לעבור את התקופה הזו. המוסדות התרבותיים הערביים נאבקים לשרוד גם בשגרה, אז איך מצפים מהם לשרוד בימי מלחמה". 

‍

רחמה עלי היא כתבת באתר וסלא (פורטל כלכלה ועסקים בערבית)

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים