תושבים ואנשי טיפול מתארים אוזלת יד מתמשכת מצד המשטרה ורשויות האכיפה, נקודות סחר בסמים פועלות בגלוי מול בתי ספר ובמרכזי שכונות, ובשטח היעדר כמעט מוחלט של מסגרות תמיכה וסיוע: מזרח ירושלים הפכה לשטח הפקר של שימוש וסחר בסמים קשים. הדרך אל הסם קצרה וזמינה, אך הדרך החוצה ארוכה, מסורבלת ולעיתים כמעט בלתי אפשרית.

סמאהר חסונה מצאה בכיסו של בעלה חתיכת סם עטופה בניילון, רגע לפני שבנה חשב שמדובר בסוכרייה וניסה להכניס אותה לפיו. עד אז היא כבר ידעה שבעלה מכור: הוא נעלם מהבית לימים, מבזבז את הכנסתו על סמים, שובר רהיטים, מכה אותה ומותיר אותה להאכיל את ילדיה במרק עדשים ובמג’דרה במשך שבועות. "הרגשתי שהבן שלי עומד למות”, היא מספרת, "שם החלטתי לעזוב".

זה לא סיפור חריג במזרח ירושלים. אנשי טיפול הפועלים בעיר מעריכים כי בשכונות הפלסטיניות חיים בין 15 ל-20 אלף משתמשי סמים, מהם כ-6,000 מכורים, מתוך אוכלוסייה של כ-400 אלף תושבים.

גם אם מדובר בהערכות ולא בנתונים רשמיים, הן מצביעות על היקף רחב של שימוש והתמכרות, שבשנים האחרונות משנה את פניו: ירידה בגיל המשתמשים, התרחבות השימוש בסמים כימיים זולים, עלייה בשימוש בתרופות אופיואידיות, ונקודות סחר שפועלות, לפי עדויות תושבים, בגלוי ובסמוך לבתים, בתי ספר וגני ילדים. מול כל אלה, במזרח ירושלים לא פועל אפילו מרכז גמילה אשפוזי אחד.

אנשי מקצוע שפועלים במזרח ירושלים מתארים את התפשטות הסמים כמכה שמפרקת משפחות שלמות. “בשנים האחרונות יש עלייה ברורה במספר סוחרי הסמים במזרח ירושלים”, אומר עלאא ח’רוב, מטפל בהתמכרויות ומנחה לקבוצות תמיכה לנגמלים מסמים, מסביר כי המכירה מתבצעת כיום “כמעט בגלוי”, והגישה לנקודות מכירה קלה בהרבה מבעבר. מטפל ההתמכרויות עיסאם ג’וויחאן, מנהל לשעבר של מרכז בריאות הנפש "אלמקדסי", מזהיר כי המעגל מתרחב גם לקבוצות שלא זוהו בעבר עם התמכרות: ילדים שמתחילים להשתמש בגיל צעיר, נשים, ואף אנשים שפיתחו תלות בתרופות מרשם.‍

בין 15 ל-20 אלף משתמשי סמים, כ-6,000 מכורים, ורק כמאה מטופלים שהגיעו למסגרות גמילה בשלוש השנים האחרונות. במזרח ירושלים הסם נמצא כמעט בכל שכונה – אבל הדרך לטיפול מתחילה מחוץ לעיר

מהמרשם הרפואי לשוק השחור

אצל אחמד עודה, בן 25 ממחנה הפליטים שועפאט, ההתמכרות החלה במרפאה. לאחר תאונת אופנוע שבה שבר את ידיו ורגליו, רשם לו רופא את התרופה "פרקוסט". "היא לא רק הקלה על הכאב, אלא גם העניקה לי תחושת ביטחון ורוגע בתקופה שבה התחלתי ללמוד באוניברסיטה העברית", אומר אחמד. כשהמרשם הסתיים, הוא כבר היה מכור: "בהתחלה קניתי את הכדורים בשוק השחור ליד תחנת האוטובוסים הסמוכה לשער שכם. בתוך זמן קצר, כבר הוצאתי 4,000-3,000 שקל בכל שלושה ימים".

את מה שמתארים אנשי הטיפול רואה הודא, תושבת בית חנינא, כמעט מדי יום מחלון ביתה. לדבריה, מול הבניין שבו היא מתגוררת, סמוך לגן ילדים, פועלת זה כשלוש שנים תחנת סמים מתוך רכב חונה: "זה לא משהו ששומעים עליו מרחוק, זה מתחת לבית שלנו. אנשים מגיעים לשם עד שעות הלילה המאוחרות, לפעמים עד לפנות בוקר. יש רעש, יש תנועה, ואנחנו כל הזמן מפחדים על הילדים שלנו". ניסיונות לדבר עם האנשים במקום לא הועילו. "פנינו למשטרה. מגיעה ניידת ולא עושה כלום".

“בשנים האחרונות יש עלייה ברורה במספר סוחרי הסמים במזרח ירושלים”. לדבריו המכירה מתבצעת כיום “כמעט בגלוי”

ההערכות שעלו מעדויות של אנשי מקצוע בתחום הטיפול בהתמכרויות, אינן רחוקות מנתונים שהוצגו במחקר אקדמי שפורסם ב-2023. לפי המחקר, שהתבסס בין היתר על הערכות של האו״ם ממקורות רשמיים, חיו במזרח ירושלים כ-15 אלף משתמשי סמים רשומים. המחקר כלל גם קבוצת דגימה ממחנה שועפאט, שבה נמצאו שיעורים גבוהים של שימוש בקוקאין, אמפטמינים, מתאמפטמין וטרמדול. לפי המחקר, רק כרבע מהמשתמשים בסמים בסיכון גבוה בשועפאט דיווחו כי פנו לשירותי גמילה.

הנתון מקבל משמעות חריפה במיוחד במציאות של מזרח ירושלים כיום: בעוד שהסם נמצא קרוב לבית, הדרך החוצה ממנו מתחילה מחוץ למזרח העיר. מי שמבקש להיגמל מגלה כי אין בכל מזרח ירושלים אפילו מרכז גמילה אשפוזי אחד, אין רצף טיפולי מקומי שמלווה אותו מהרגע שבו הוא מחליט להיגמל ועד שלב השיקום, ולעיתים גם אין כתובת נגישה בשפה, בתרבות ובמרחב החברתי שלו. עבור מכורים רבים הפנייה לטיפול אינה סוף המשבר אלא תחילתו של מסע מסובך.

מסלול הטיפול בהתמכרות אמור לכלול כמה תחנות: אבחון ראשוני, גמילה פיזית במסגרת אשפוזית במקרה הצורך, טיפול תרופתי, ולאחר מכן שיקום, טיפול נפשי-חברתי וליווי למניעת חזרה לשימוש. אלא שבמזרח ירושלים החולייה הראשונה והקריטית בשרשרת הזו אינה קיימת בתוך הקהילה עצמה: אין מרכז גמילה פנימי מורשה, והמטופלים נשלחים למסגרות במערב ירושלים או בערים אחרות.

מזהיר כי המעגל מתרחב גם לקבוצות שלא זוהו בעבר עם התמכרות: ילדים שמתחילים להשתמש בגיל צעיר, ואנשים שפיתחו תלות בתרופות מרשם‍

הפער בולט במיוחד מול היקף התופעה שעליו מצביעים אנשי טיפול. לפי משרד הבריאות, בשלוש השנים האחרונות טופלו כ-100 מטופלים ממזרח ירושלים במסגרות לטיפול בהתמכרות, רובם במרכז "דרור" בירושלים. גם אם אין נתון רשמי על מספר המכורים במזרח העיר, הפער בין הערכות השטח המדברות על אלפים לבין מספר המטופלים שהגיעו למסגרות טיפוליות מחדדת את עומק המשבר.

וסאם קרקי, תושב ירושלים בשנות ה-40 לחייו, עבר בין שישה מרכזי טיפול בארבע שנים, ובכל פעם חזר לשימוש: "הייתי אדם מצליח, אהוב, וחייתי בשביל העבודה שלי".

לאחר שנחשף לקריסטל מת’ דרך לקוח במוסך שבו עבד, ההתמכרות התפתחה במהירות. באחת הפעמים, לאחר שעזב מרכז טיפול, מכר את חפציו כדי לקנות שוב סמים. כיום הוא שוהה במרכז "אל־הודא" בג׳בע, מסגרת טיפול ושיקום למכורים הפועלת תחת הרשות הפלסטינית מחוץ למזרח ירושלים, ולדבריו רק שם הרגיש לראשונה שהוא נמצא במקום שמצליח להחזיק אותו. "בארבע שנים איבדתי עבודה, את האמון של אשתי, את האמון של המשפחה – ואת האמון בעצמי".

העובדה שתושב מזרח ירושלים נאלץ למצוא מענה במסגרת פלסטינית רחוקה מביתו, במימון עצמי, ממחישה את חוסר האונים שבו פועלות משפחות רבות: בין מערכת ישראלית שמציעה שירותים מחוץ למזרח העיר לבין צורך טיפולי דחוף שמתחיל בתוך השכונה, בתוך הבית, ולעיתים בתוך חדר הילדים.

תגובות: "העירייה מפעילה מגוון של תכניות מניעה והסברה"

עיריית ירושלים: העירייה מפעילה במזרח העיר מגוון רחב של תוכניות מניעה, הסברה והתערבות בתחומי האלימות, ההתנהגויות המסוכנות והשימוש באלכוהול ובסמים בקרב ילדים ובני נוער, באמצעות התוכנית לביטחון קהילתי במינהל חינוך. פועלות סיירות הורים, מתקיימים מפגשי קבוצות והדרכות להורים ונעשות פעילויות מניעה והסברה בבתי הספר ובקהילה. 

התוכנית פועלת בשיתוף בתי הספר, משטרת ישראל וגורמי מקצוע לחיזוק גורמי הגנה, לצמצם התנהגויות סיכון ולקדם סביבה בטוחה עבור בני הנוער. אגף הרווחה בעיריית ירושלים פועל במזרח העיר בתוכניות, שירותים ומענים עבור צעירים ומבוגרים המתמודדים עם מצבי סיכון והתמכרויות. במסגרת זו משקיעה העירייה, באמצעות אגף הרווחה ובשיתוף משרדי ממשלה, כ-16 מיליון שקל מדי שנה במאבק בהתמכרויות ומשקיעה בתחומי המניעה, האיתור, ההסברה, הטיפול והשיקום. 

השירותים ניתנים בכלל שכונות מזרח העיר וכוללים תוכניות לבני נוער וצעירים בסיכון, איתור אוכלוסיות בסיכון, טיפול פרטני וקבוצתי, הדרכת הורים, תמיכה במשפחות והפניה למסגרות טיפול. אגף הרווחה מפעיל יותר מ-25 תוכניות ומענים לבני נוער וצעירים במצבי סיכון שונים, ובהם גם מצבים הקשורים לשימוש בחומרים ממכרים. בנוסף, העירייה פועלת בשיתוף מערכת החינוך, משרד הבריאות, ארגוני חברה אזרחית וגורמי מקצוע נוספים במטרה לחזק את פעולות המניעה, ההסברה והטיפול.

באגף הרווחה פועלים כ-60 עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע המתמחים בטיפול בהתמכרויות ובבני נוער בסיכון. בשלוש השנים האחרונות קיבלו כ-2,500 משפחות ליווי, ייעוץ וטיפול, כחלק ממדיניות עירונית רחבה לחיזוק החוסן האישי, המשפחתי והקהילתי של תושבי מזרח ירושלים. העירייה תמשיך לפעול בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים כדי למנוע התנהגויות סיכון למען רווחתם של ילדים ובני נוער במזרח העיר, מתוך מחויבות ליצירת סביבה בטוחה, מכילה ותומכת.

משרד הבריאות: בשלוש השנים האחרונות טופלו כ-100 מטופלים ממזרח ירושלים בתחום ההתמכרויות, מהם 97 במרכז ״דרור״ בירושלים. משרד הבריאות ימשיך לעקוב אחרי האוכלוסייה. המשרד מקדם את העברת תחום הטיפול המוקדם בהתמכרויות לקופות החולים, תוך הורדת הסטיגמות, חיזוק האיתור המוקדם והטיפול בקהילה, לצד התאמה תרבותית של שירותי הטיפול לאוכלוסייה.

‍

רחמה עלי היא כתבת באתר וסלא (פורטל כלכלה ועסקים בערבית)