המדינה מאשרת את חשיפת שומרים: עוקבת אחרי ישראלים עם דרכונים זרים

לפני כחצי שנה חשף תחקיר שומרים כיצד מדינת ישראל עוקבת אחרי הדרכונים הזרים של אזרחיה, מנהלת רישומים ואוספת מידע. בתגובה הרשויות התפתלו. כיום, אנחנו מביאים עדויות נוספות מנתב"ג ועד לביטוח הלאומי, לכך שישראלים שמשתמשים בדרכונים זרים מתועדים על ידי המדינה. הפעם הרשויות גם מודות בכך. מעקב שומרים

אילוסטרציה: שאטרסטוק

לפני כחצי שנה חשף תחקיר שומרים כיצד מדינת ישראל עוקבת אחרי הדרכונים הזרים של אזרחיה, מנהלת רישומים ואוספת מידע. בתגובה הרשויות התפתלו. כיום, אנחנו מביאים עדויות נוספות מנתב"ג ועד לביטוח הלאומי, לכך שישראלים שמשתמשים בדרכונים זרים מתועדים על ידי המדינה. הפעם הרשויות גם מודות בכך. מעקב שומרים

אילוסטרציה: שאטרסטוק
אילוסטרציה: שאטרסטוק

לפני כחצי שנה חשף תחקיר שומרים כיצד מדינת ישראל עוקבת אחרי הדרכונים הזרים של אזרחיה, מנהלת רישומים ואוספת מידע. בתגובה הרשויות התפתלו. כיום, אנחנו מביאים עדויות נוספות מנתב"ג ועד לביטוח הלאומי, לכך שישראלים שמשתמשים בדרכונים זרים מתועדים על ידי המדינה. הפעם הרשויות גם מודות בכך. מעקב שומרים

המדינה מאשרת את חשיפת שומרים: עוקבת אחרי ישראלים עם דרכונים זרים

לפני כחצי שנה חשף תחקיר שומרים כיצד מדינת ישראל עוקבת אחרי הדרכונים הזרים של אזרחיה, מנהלת רישומים ואוספת מידע. בתגובה הרשויות התפתלו. כיום, אנחנו מביאים עדויות נוספות מנתב"ג ועד לביטוח הלאומי, לכך שישראלים שמשתמשים בדרכונים זרים מתועדים על ידי המדינה. הפעם הרשויות גם מודות בכך. מעקב שומרים

משפחה ישראלית שילדיה מחזיקים גם בדרכון זר טסה לחו"ל בחופש הגדול. כיוון שהדרכונים הישראלים לא היו בתוקף, השתמשו הילדים בנסיעה הזאת בדרכונים הזרים שלהם. השימוש בדרכונים זרים ליציאה וכניסה בידי ישראלים, יש להוסיף, אושרה זמנית לשנה על ידי השרה איילת שקד בשל הקושי של משרד הפנים בחידוש דרכונים. עד כאן שום דבר מיוחד. אלא שלאחרונה קיבלה המשפחה הודעה מביטוח לאומי שקצבת הילדים מופסקת, כיוון שלא רשום שהילדים שבו ארצה.

את המקרה המוזר הזה שיתפה אם המשפחה באחת מקבוצות הפייסבוק של טיולים עם ילדים בחו"ל. התגובות לא איחרו לבוא, מתברר שזה לא המקרה היחיד שבו נשללות קצבאות ילדים או זכויות אחרות מילדים שחזרו לישראל, אבל המערכת לא זיהתה את כניסתם. "כל כמה חודשים יש פוסט כזה", התלוננה אחת המגיבות. "קרה לי עם התינוק בנסיעה ליפן", כתבה אחרת, "יום אחד קיבלנו מכתב לגבי הפסקת הקצבה, והיינו צריכים להגיע פיזית למשרד הפנים כי רצו הוכחה שהוא חזר". מגיבה נוספת, מורה במקצועה, ציינה שלא אפשרו לתלמיד שלה לגשת לבחינת בגרות, בטענה שלפי רישומי המדינה הוא עדיין בחו"ל. 

המקרים הללו מעוררים שתי תהיות: איך כל כך מהר שוללת המדינה את קצבת הילדים? ולא פחות מעניין, כיצד המדינה יודעת לקשר בין אותו אזרח זר שעזב את הארץ לבין הזהות הישראלית שלו, ולתעד את פרטיו במערכות הממשלתיות? אותם ילדים כלל לא הציגו את הדרכון הישראלי שלהם שאינו בתוקף בעת היציאה מהארץ, ובכל זאת המידע סונכרן במערכות מול תעודת הזהות הישראלית שלהם והגיע ביעילות ומהירות לידי הביטוח הלאומי ששלל את קצבתם. 

כזכור בתחקיר שומרים באפריל האחרון, בנוגע למידע שאוספת המדינה על האזרחויות הזרות של ישראלים, הצהירו רשות האוכלוסין כמו גם משרד החוץ כי המידע אינו מעניין אותם, ולכן אינו נרשם. "אין רישום בישראל לבעלי אזרחות כפולה", התעקשה דוברת הרשות סבין חדד. ודובר משרד החוץ הצהיר, "אני חוזר ומסביר שאין לנו רשימה של אזרחויות כפולות. בשום צורה. בשום דרך. זה לא רלוונטי לעבודה שלנו". 

רק אחרי כמה פניות עם פרטי מידע שאינו עולה בקנה אחד עם התגובות הללו אישרה אז חדד, כי "מערכת נתוני API הכוללת את כל הנתונים המופיעים לנו בדרכון, משולבת בביקורת הגבולות ומקבלת דיווחים מחברות תעופה הכוללים את הדרכון איתו ביצע הנוסע צ'ק אין". לכמה זמן נשמר המידע הזה? "המידע נשמר לפי חוק", מסרה חדד וסירבה לפרט. בסוגריים נוסיף ככל הידוע לא ביקשה הרשות אישור להקמת מאגר מידע ייעודי לנושא ולכן לא ברור איך הדבר נעשה "לפי חוק".

כך או אחרת, המקרה שבו נשללה קצבה ממשפחה שילדיה השתמשו בדרכונים הזרים שלהם, מהווה הוכחה נוספת לממצאי התחקיר. המדינה אוספת באופן שיטתי מידע אודות האזרחויות הזרות של אזרחיה ומעבירה אותו לרשויות אחרות. משפחה ישראלית ששבה לאחרונה מחו"ל כאשר הילדים עם דרכון זר, גם הפעם כיוון שהישראלי היה ללא תוקף, דיווחה לשומרים, כי "בחזרה לארץ אנשי ביקורת הגבולות ביקשו את מספרי תעודת הזהות של הילדים, ורשמו אותם לצד פרטי הדרכון הזר". הנה, עוד דרך לאסוף נתונים.

הכניסה לישראל, למצולמים אין קשר לכתבה. צילום: שאטרסטוק
כשהתעקשנו ושאלנו שוב: אך יתכן שדרכון זר מתועד ומוצלב עם רישומים אחרים, השיבה דוברת רשות האוכלוסין, כי "כניסות ויציאות מישראל של ישראלים מתועדות במרשם האוכלוסין. החוק קובע את המידע שרשויות רשאיות להעביר מהאחת לשנייה"

"המידע מועבר ממשרד הפנים"

פנינו שוב לתגובת רשות האוכלוסין. הפעם מסרה הדוברת חדד בתגובה ראשונה: "על-פי הנחיית שרת הפנים, ישראלים יכולים להיכנס ולצאת מישראל באמצעות דרכון זר. הרישום בביקורת הגבולות מתבצע על-פי הדרכון שנמצא בידיהם גם בכניסה וגם ביציאה מישראל". 

כשהתעקשנו ושאלנו שוב: אך יתכן שדרכון זר מתועד ומוצלב עם רישומים אחרים, השיבה הדוברת, כי "כניסות ויציאות מישראל של ישראלים מתועדות במרשם האוכלוסין. החוק קובע את המידע שרשויות רשאיות להעביר מהאחת לשנייה". מה ניתן להבין מזה? שישראלים, שמשתמשים בדרכונים זרים, מתועדים. תמיד. 

חיזוק לכך אפשר למצוא גם בדבריה של דוברת המוסד לביטוח לאומי מיכאלה כהן, שמסרה בתגובה: "המידע על כניסה ויציאה מהארץ מועבר ממשרד הפנים. משם מגיע אלינו מידע. הם אחראים על סנכרון הדרכונים עם תעודות הזהות". 

באשר לשלילת הקצבה הסתמכה כהן על סעיף 65 (ב) לחוק הביטוח הלאומי, ומסרה כי "שלושה חודשים ממועד רישום היציאה של ילד מישראל, נשללת מההורה קצבת הילדים, כשהחריגים במצבים כאלה הם בדרך כלל עניינים רפואיים. נותנים קצבאות לאנשים שזקוקים (כספי ציבור), לא לנופשים בחול. ואם אדם זקוק לטיפול רפואי דחוף בוודאי שקצבתו לא תופסק".