בחודשים האחרונים, עם חידוש הלחימה ברצועת עזה, התחדש והתגבר גם גיוס הכספים של חמאס. תומכים פוטנציאליים של ארגון הטרור מופנים לתרום כספים דרך מטבעות קריפטו דיגיטליים, בצירוף הנחיות מפורטות של "עשה" ו"אל תעשה". תחקיר שומרים מגלה שארנקים דיגיטליים של חמאס שישראל חוסמת לא תמיד מוקפאים; שגיוס כספים לטובת הארגון נעשה גם דרך אתר תקשורת שפועל באנגליה, אף שזו מגדירה את חמאס כארגון טרור; ושאפילו ההצלחות של ה-FBI האמריקאי נגד מימון הטרור, מתבררות כמוגבלות מאוד. 

עוד לפני מתקפת השבעה באוקטובר הוגדר חמאס כארגון טרור על ידי ארה"ב ומדינות רבות במערב. אבל למרות שתרומות לפעילותו אסורות בחוק, הארגון הצליח לגייס ממון ברחבי העולם לטובת הזרוע הצבאית שלו. תחקיר שומרים שפורסם בנובמבר 2023, זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה, חשף כי ישראל, כמו גם רשויות ביטחון אחרות בעולם, הייתה מודעת לשימוש שעושים ארגוני הטרור בכספי קריפטו, אך גם כשפעלה בנושא היה זה לאט מדי, מאוחר מדי ובעיקר אחרי שארגוני הטרור כבר הספיקו להמיר את סכומי העתק שנצברו בארנקים למזומן. 

הטיפול בנושא, כך נראה, לא השתפר מאז. מעידה על כך למשל, הודעת משרד המשפטים האמריקאי שפורסמה בסוף מרץ השנה. על פניו בישרה ההודעה על הצלחה במאבק במימון טרור: הבולשת הפדרלית בארה"ב (FBI) התגאתה בהחרמת מטבעות דיגיטליים שנתרמו לחמאס בהיקף של כ-200 אלף דולר. "חמאס אחראי למותם של אזרחים ארה"ב וישראלים רבים, ואנחנו לא נעצור כלום כדי לעצור את מסע הטרור והרצח שלהם", כך התובע האמריקאי אדוארד ר. מרטין ג'וניור ממחוז קולומביה, בהודעה על התפיסה. 

הוא הוסיף ש"התפיסות הללו מראות שאנחנו נחפש כל סנט שהולך לממן את חמאס, בכל מקום שהוא נמצא, ובכל צורת מטבע". אלא שההצלחה הזו היא חלקית ביותר: אפילו בהודעת משרד המשפטים האמריקאי עצמה נכתב כי מהארנקים שהוחרמו הועברו יותר ממיליון וחצי דולרים מאז אוקטובר 2024, כך שהסכום שהוחרם זניח יחסית.

"הבעיה היא לא היכולת לגלות, או יכולת הזיהוי", אומר אודי לוי, לשעבר במוסד. "הבעיה היא התפיסה שהתגבשה במערכת הבטחון שבכל דבר כזה פונים לאמריקאים, זאת במקום להיות יצירתיים ולבצע מבצעים להעלמת הכספים והחרמתם. ארגוני הטרור מתוחכמים הרבה יותר ומשתמשים בפלטפורמות סיניות, רוסיות ואיראניות"

המייל לא נחסם ופעיל מאיראן

לצורך גיוס כספים משתמש חמאס לרוב ברשתות החברתיות ובעיקר בטלגרם, אך שומרים מצא שקריאות לתרום, כולל מייל לצורך קבלת פרטים, פורסמו גם דרך רשת X וגם דרך פלטפורמות חדשותיות. כך למשל, קריאה לתרומה לארגון פורסמה בסוף מרץ החולף, באתר בשם Arabi 21 הפועל מלונדון. ל-Arabi 21, המפרסם חדשות מהעולם הערבי, יש למעלה ממיליון וחצי עוקבים ברשת X וכעשרה מיליון עוקבים בפייסבוק. תחת הכותרת "גדודי אל-קאסם קוראים לתמיכה כלכלית", ציטטו באתר את פניית חמאס לעוקבים שלהם בטלגרם: "בחודש של ג'יהאד, של טוב לב ושל נתינה, קח חלק בתמיכה בהתנגדות (…) בקו ההגנה הראשון של האומה האיסלאמית". 

באתר פרסמו תמונות של אנשי הזרוע הצבאית של חמאס, יחד עם קוד QR לתרומה. כמו כן פורסמה כתובת אימייל שדרכה אפשר לברר על הדרך לתרום לארגון הטרור: Fund@alqassam.ps. מדובר בכתובת שהופיעה כבר לפני שנים במסמכים משפטיים בארצות הברית העוסקים במימון כספי טרור ובעצירתם. הכתובת הזו מקושרת לאתר הזרוע הצבאית של חמאס, הפועל מאיראן - מה שמסביר את העובדה שהוא ממשיך להיות פעיל.

"עד היום הוחרמו לטענת המט"ל כספי קריפטו בשווי העולה על עשרה מיליון דולר, זה אולי סכום לא מבוטל אך הסכומים שעברו לאורך השנים בארנקים המוכרזים מסתכמים במאות רבות של מיליונים", אומר שניר לוי

תורם אנונימי, שפנה לאחרונה לכתובת המייל הזו בבקשה פיקטיבית לתרום לחמאס, קיבל תשובה כמעט מיידית, והתבקש לתרום מטבע דיגיטלי דרך מספר ארנק קריפטו שסופק במייל. אנשי חמאס פתחו את המייל בברכה "בשם אללה", וביקשו מהתורם הפוטנציאלי "להתפלל לטובת אחיך בעזה ובפלסטין". בהמשך הסבירו כי "בשל הנסיבות, כרגע המכניזם האפשרי היחיד למלא את חובתך הוא לתרום באמצעות מטבעות דיגיטליים". 

הם המשיכו וכתבו, כי "אם אין לך את הידע והניסיון, אתה יכול לבקש עזרה מחבר במדינתך או מחוצה לה, או להגיע לצ'יינג שמטפל גם במטבעות דיגיטליים ולהראות להם את מספר הארנק המופיע במייל זה (…) כדי לשמור על ביטחונך זה קריטי שלא תחשוף את זהותנו בפני מי שיבצע את העברת הכספים". 

מיד אחר כך הובאו במייל פרטים טכניים על דרך מתן התרומה. "אתה יכול להשתמש רק ב-BINANCE (בורסת המטבעות הדיגיטלים הגדולה בעולם, המתמודדת בשנים האחרונות עם בעיות משפטיות ורגולטוריות שונות; א.ב.) לרכישת מטבעות, ואז להשתמש באפקליציות אחרות כדי להשלים את הליך העברת המטבעות". הם הוסיפו כי על התורם "לא להכניס כל מידע שיכול להצביע על השם הרשמי שלנו, גם כדי שהארנק לא ייחסם וגם לטובת ביטחונך". 

בכתבה שפורסמה באפריל באתר reporter.london התראיין ריצ'ארד סנדרס, מומחה עצמאי למטבעות דיגיטליים, הפועל בשנים האחרונות מאוקראינה. סנדרס, מתברר, פנה לרשויות האמריקאיות, כמו גם לפלטפורמה שדרכה בוצעו חלק מהעברות הכספים הדיגיטליות, חודשים ארוכים לפני שנתפסו על ידי ה-FBI. לדבריו, על פי הניתוח שלו, פעולה מהירה יותר יכולה הייתה להוביל לתפיסה של כעשרה מיליון דולר. בשיחה עם שומרים הוא מסביר שכיוון שמרבית העברות הכספים הדיגיטליות מתבצעות תוך 12 שעות בלבד, כדי להיות יעילים במאבק במימון טרור באמצעות מטבעות קריפטו, צריך לבצע את פעולות הקפאת הארנקים מהר הרבה יותר.

"אם אין לך את הידע והניסיון, אתה יכול לבקש עזרה מחבר במדינתך או מחוצה לה, או להגיע לצ'יינג שמטפל גם במטבעות דיגיטליים ולהראות להם את מספר הארנק המופיע במייל זה (…) כדי לשמור על ביטחונך זה קריטי שלא תחשוף את זהותנו בפני מי שיבצע את העברת הכספים", נכתב מחמאס לתורם אנונימי

"ארגוני הטרור מתוחכמים הרבה יותר"

מי שאמון בישראל על לחימה באספקטים הכלכליים של הטרור הוא "המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור" (מט"ל), היושב במשרד הביטחון. בסוף ינואר השנה חתם שר הביטחון ישראל כ"ץ על צו תפיסה ל-58 ארנקים דיגיטליים הקשורים למימון טרור. אלא שבדיקה מדגמית שלהם מראה את המגבלות של הצווים הישראלים. כך, רוב הארנקים אמנם נחסמו עם הזמן למשיכת הכספים שהצטברו בהם, אך לא כולם, ולעתים התבצעו פעולות של משיכת כספים גם לאחר הטלת הצו. כך למשל, בארנק שמספרו TAHEHY7wQncEfQc9gJq5RWX8RfCrvuNbTC, ושישראל הודיעה על חסימתו כבר ב-26 לינואר השנה, התבצעו עסקאות בסך של 15 אלף דולר בשבוע שלאחר מתן הצו.

אודי לוי, לשעבר ראש יחידת "צלצל" במוסד שעסקה במלחמה כלכלית בארגוני טרור, מסביר לשומרים, כי הצווים שישראל מוציאה אמנם מועברים לבורסות הקריפטו, אבל "אף אחד בעולם לא מתייחס להכרזות הישראליות". לדבריו, "הבעיה היא לא היכולת לגלות, או יכולת הזיהוי. הבעיה היא התפיסה שהתגבשה במערכת הבטחון שבכל דבר כזה פונים לאמריקאים, זאת במקום להיות יצירתיים ולבצע מבצעים להעלמת הכספים והחרמתם". 

לדברי לוי, "אם אתה פועל בדרך הרגילה אתה אכן חייב שיתוף פעולה של פלטפורמה כמו בייננס, אבל ארגוני הטרור מתוחכמים הרבה יותר ומשתמשים בפלטפורמות סיניות, רוסיות ואיראניות". 

סנדרס מסביר כי "מעל לכל, פלטפורמות שפועלות במדינות הללו הופכות את הסנקציות לחסרות משמעות". לדבריו, הפעילות דרכן מאפשרות לבצע עסקאות מפוקפקות בקנה מידה עצום שכמעט לא ניתן לעקוב אחריו". 

היקף עסקאות הקריפטו באיראן הוערך בשנת 2022 בשלושה מיליארד דולר. הסנקציות הבינלאומיות על המדינה, ובעיקר השחיקה במטבע הריאל המקומי, הן מהסיבות המרכזיות לפופולריות של שימוש במטבעות דיגיטליים במדינה. בשנה שעברה גר הכרייה הנרחבת של מטבעות דיגיטליים במדינה להפסקות חשמל בשל האנרגיה הרבה הדרושה לתהליך. כתוצאה מכך החליט בתחילת השנה השלטון באיראן להחיל פיקוח רגולטורי קפדני יותר על שוק הקריפטו. ההנחה הרווחת בתחום הקריפטו הוא כי השימוש של איראן בקריפטו פחת משמעותית בשנים האחרונות. 

סנדרס צוחק בקול כשהוא שומע את זה. בתור מי שחי את התחום הוא מחזיק בביקורת רבה עליו. לדבריו, פלטפורמות בעייתיות, כמו למשל Excoino הפועלת מאיראן, עושות זאת בשיתוף עם גופים "ממוסדים" יותר בתחום הקריפטו - כאלו שלא רשומים במדינות שעליהן הוטלו סנקציות משמעותיות. לדבריו לאיש בתעשייה אין אינטרס לפעול נגדם. סנדרס הציג בפני שומרים מספר דוגמאות לארנקים דיגיטליים שפעלו בבורסות שאמורות להיות תחת סנקציות ועברו גם דרך פלטפורמות לגיטימיות לגמרי. "רק כיוון שאיש לא מתייג ארנקים רלוונטיים בפלטפורמות האלה", הוא אומר, "יורד לכאורה היקף הפעילות בהן". 

פעולה מהירה יותר יכולה הייתה להוביל לתפיסה של כעשרה מיליון דולר, מסביר מומחה הקריפטו ריצ'ארד סנדרס. זאת כיוון שמרבית העברות הכספים הדיגיטליות מתבצעות תוך 12 שעות בלבד 

שניר לוי, בנו של לוי, הוא מייסד ומנכ"ל חברת Nominis, העוסקת בניטור חשבונות קריפטו, בין השאר למטרות טרור. גם הוא מחדד את הצורך לפעול מהר: "בניגוד לעולם הבנקאות המסורתי, עולם הקריפטו מתאפיין בביצוע עסקאות בצורה מהירה 24/7, עובדה אשר מצריכה טיפול מהיר מצד הרשויות". לדבריו, הבירוקרטיה הכרוכה בהקפאת הכספים מהווה כיום מכשול בעצירת כספים, והוא מציע להקים "מנגנונים בדמות 'מעצר מנהלי לארנקי קריפטו', שבמידה וייושמו כנדרש יכולים להוות כלי משמעותי לעצירת מיליוני דולרים".

לדבריו, "לאורך השנים הכריז המט"ל על מעל 350 ארנקי קריפטו שונים ומאות חשבונות בורסות המעורבים בפעילות טרור. במעל 85% מהארנקים המוכרזים נעשה שימוש ב-USDT על גבי TRON לצורך העברת כספים, ובמילים אחרות: מימון פעילות הטרור נעשה באמצעות דולרים אמריקאים. עד היום הוחרמו לטענת המט"ל כספי קריפטו בשווי העולה על עשרה מיליון דולר, זה אולי סכום לא מבוטל אך הסכומים שעברו לאורך השנים בארנקים המוכרזים מסתכמים במאות רבות של מיליונים".

ממשרד הביטחון ומהמט"ל לא התקבלה תגובה. 

‍

רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים