תחקיר: כך נשאבים סכומי עתק משכר המורים לקופות רשתות החינוך החרדי
תשלום בשחור, העברות כספים בלתי מפוקחות, כיתות ללא תקן, בתי ספר ללא רישיון, העסקה ללא תנאים סוציאליים והרשימה עוד ארוכה: ניתוח שורת תביעות שהגישו מורים ברשתות החינוך החרדיות מספק הצצה נדירה אל תרבות הקומבינות בכספי המדינה. משרד האוצר והחינוך מעדיפים להעלים עין, המורים ברובם חוששים להתלונן כי "הכול פה מאוד מפחיד". תחקיר שומרים גם במוסף השבועי של TheMarker

תשלום בשחור, העברות כספים בלתי מפוקחות, כיתות ללא תקן, בתי ספר ללא רישיון, העסקה ללא תנאים סוציאליים והרשימה עוד ארוכה: ניתוח שורת תביעות שהגישו מורים ברשתות החינוך החרדיות מספק הצצה נדירה אל תרבות הקומבינות בכספי המדינה. משרד האוצר והחינוך מעדיפים להעלים עין, המורים ברובם חוששים להתלונן כי "הכול פה מאוד מפחיד". תחקיר שומרים גם במוסף השבועי של TheMarker


תשלום בשחור, העברות כספים בלתי מפוקחות, כיתות ללא תקן, בתי ספר ללא רישיון, העסקה ללא תנאים סוציאליים והרשימה עוד ארוכה: ניתוח שורת תביעות שהגישו מורים ברשתות החינוך החרדיות מספק הצצה נדירה אל תרבות הקומבינות בכספי המדינה. משרד האוצר והחינוך מעדיפים להעלים עין, המורים ברובם חוששים להתלונן כי "הכול פה מאוד מפחיד". תחקיר שומרים גם במוסף השבועי של TheMarker
תחקיר: כך נשאבים סכומי עתק משכר המורים לקופות רשתות החינוך החרדי
תשלום בשחור, העברות כספים בלתי מפוקחות, כיתות ללא תקן, בתי ספר ללא רישיון, העסקה ללא תנאים סוציאליים והרשימה עוד ארוכה: ניתוח שורת תביעות שהגישו מורים ברשתות החינוך החרדיות מספק הצצה נדירה אל תרבות הקומבינות בכספי המדינה. משרד האוצר והחינוך מעדיפים להעלים עין, המורים ברובם חוששים להתלונן כי "הכול פה מאוד מפחיד". תחקיר שומרים גם במוסף השבועי של TheMarker

תשלום בשחור, העברות כספים בלתי מפוקחות, כיתות ללא תקן, בתי ספר ללא רישיון, העסקה ללא תנאים סוציאליים והרשימה עוד ארוכה: ניתוח שורת תביעות שהגישו מורים ברשתות החינוך החרדיות מספק הצצה נדירה אל תרבות הקומבינות בכספי המדינה. משרד האוצר והחינוך מעדיפים להעלים עין, המורים ברובם חוששים להתלונן כי "הכול פה מאוד מפחיד". תחקיר שומרים גם במוסף השבועי של TheMarker
חברי הכנסת משה גפני (יהדות התורה) ואריה דרעי (ש"ס). צילום: רויטרס
ליר ספיריטון
11.7.2025
תקציר הכתבה


להאזנה לכתבה
הוקלט על ידי המרכז לתרבות מונגשת
האזינו לתקציר דינמי של הכתבה
יוצר באמצעות כלי ה-AI של גוגל NotebookLM
הניוזלטר של שומרים:
נרשמים כאן בקליק - ולא מחמיצים אף תחקיר חשוב
התמרונים הפוליטיים האינסופיים סביב העברות הכספים לרשתות החינוך החרדיות זוכים ללא מעט כותרות בעיתונות הכלכלית ולמרות זאת רק למעט עניין מצד הציבור הרחב. חשיבותם לציבור היא בכך שבפועל מדובר בחלק הגלוי היחיד בדרך בה ממומן החינוך החרדי. אך המימון הזה כשלעצמו, נדיב וגבוה ככל שיהיה, אינו מספיק כדי להבטיח את שרידות הרשתות ועל רקע זה התפתחה תרבות שלמה של ניצול פרצות וקומבינות שונות ומשונות שעוקפות את הפיקוח הרגולטורי שגם כך הוא הרופף להפליא.
מטבע הדברים עולם הקומבינות הזה נסתר לחלוטין מהעין אך הצצה נדירה לתוכו ניתן לקבל מעשרות תביעות, חלקן תביעות ייצוגיות, שחושפות זווית אחת מני רבות של תרבות הקומבינות. מדובר בתביעות שהגישו מורים שטוענים כי בדרכים שונות הרשתות גזרו קופון על שכרם הזעום ממילא, שכר שמועבר ממשרד החינוך דרך הרשתות. הפנייה לבית המשפט, מספרים המורים, רחוקה מלהיות קלה או מובנת מאליה ויחד עימה מגיעים לא פעם איומים, לחצים קהילתיים ולא מעט "מחירים" שנגבים מהם ומבני משפחותיהם.
צלילה אל התיקים היא סוג של קפיצה אל מאורת הארנב: הדיונים בבתי המשפט מסתעפים לא פעם למקומות בלתי צפויים וחושפים עוד ועוד נדבכים מהקומבינות ומהתחמונים. כך למשל תביעה ייצוגית בגין אי תשלום 'שעות מחנך' ברשת בני יוסף בה נטען כי לאורך שבע השנים האחרונות שאבה כך הרשת כרבע מיליארד שקלים משכר המורים. הדיונים אמנם החלו באותם 200-250 שקלים לשבוע שלא הגיעו לשכר המורה אולם במהרה הסתעפו לטענות על תשלומים במזומן, כיתות שאינן עומדות בתקנים ולמרות זאת נפתחות במודע, זיוף אישורים, הקמת בתי ספר ללא רישיון והרשימה עוד ארוכה. בחלק מהתביעות שנסקרו, יש להוסיף, הרשתות החרדיות אפילו לא טרחו להכחיש את הטענות שהועלו.
תביעות אמנם הוגשו נגד כמעט כל הרשתות הפועלות במגזר החרדי אולם הכתבה הזאת מתמקדת בשתי המרכזיות שבהן: החינוך העצמאי המאגדת מוסדות ליטאיים וחסידיים ורשת בני יוסף של ש"ס. בשתיהן יחד לומדים כ-63% מהתלמידים החרדים בגילאי יסודי וחטיבת הביניים (כ-130 אלף וכ-50 אלף בהתאמה) ומועסקים בהן, על פי הערכות, כ-17.5 אלף מורים.
למרות פניות חוזרות ונשנות שתי הרשתות סרבו להגיב לכתבה. מפתיע יותר היה לגלות שגם לרגולטור האחראי על העברות עתק לרשתות, לא היה מה להגיד. משרד החינוך מסר בתגובה כי האחריות היא של משרד האוצר, שבתורו בחר שלא להגיב כלל.

לרגולטור האחראי על העברות העתק לשתי הרשתות - לרשת החינוך העצמאי המאגדת מוסדות ליטאיים וחסידיים ולרשת בני יוסף של ש"ס - לא היה מה להגיד. משרד החינוך מסר כי האחריות היא של משרד האוצר, שבתורו בחר שלא להגיב כלל
בני יוסף |
האם המורים אחראים להחזיר הלוואות של הרשת?
רוב תלמידי בני יוסף לומדים במסגרת בתי ספר המלמדים ברוח ה"זרם הספרדי", ומיעוטם בבתי ספר של חסידויות אשכנזיות שבחרו מסיבותיהם לפעול תחת המטריה האדמינסטרטיבית שלה. תקציב הרשת נע סביב ה-1.25 מיליארד שקלים לשנה ורובו - סביב ה-900 מיליון שקלים - מגיע ממשרד החינוך. כיוון שהרשת מלמדת לימודי ליבה (ולמרות תהיות שעלו ביחס לרמת והיקף הלימוד הזה) התקציבים המועברים לרשת מוגדרים בז'רגון המקצועי כ-100%, היינו זהים בהיקפים לאלה של מערכת החינוך הממלכתית.
כנגד בני יוסף הוגשו במשך השנים מספר לא מבוטל של תביעות בידי עובדים לשעבר, אולם ספק אם מי מהן הצליחה לפתוח תיבת פנדורה כמו התביעה הייצוגית שהגיש אבנר (שמו, כמו כל שמות המרואיינים בכתבה בדוי), מורה לשעבר ברשת בגין אי תשלום שעות מחנך.
רקע קצר: לכל מורה מחנך מגיע תשלום בגין שלוש שעות שבועיות שמוקדשות למטלות שאינן פרונטליות - הכנת מערכי שיעור, בדיקת מבחנים וכו'. בתביעה הייצוגית נטען כי בני יוסף לא העבירה למורים את התשלום הזה שנע סביב ה-70 שקלים לשעה. לתביעה מצורף תחשיב ולפיו הסכום המצטבר שהיו אמורים לקבל 3,500 המחנכים ברשת, בשבע השנים האחרונות, מצטבר ליותר מרבע מיליארד שקלים. הכסף הזה, לפי התביעה, אמנם הועבר ממשרד החינוך אך לא הגיע למורים.
התובע הראשי אבנר מספר כי החליט להתעקש על התביעה למרות מסכת לחצים ויחס רע שספגו הוא ובני משפחתו לאחר הגשתה, כולל לטענתו, התנכלויות לבתו הלומדת בבית ספר של הרשת. בזמן הגשת התביעה הוא עוד הועסק ברשת אך בהמשך פוטר. "שעות מחנך, לפי מה שאני יודע, אף אחד לא קיבל, באף בית ספר, אבל אף אחד מהמורים לא מוכן לדבר. הם מפחדים. אצלי בבית ספר אף אחד לא קיבל ויש לי חברים בבתי ספר בכל הארץ ואני יודע שגם הם לא מקבלי", הוא מספר בשיחה עם שומרים.
בני יוסף הכחישה בכתב ההגנה את הטענה הגורפת כי כלל המחנכים לא קיבלו התשלום אבל באותה נשימה אישרה כי לא כולם קיבלו אותו. מדוע? הרשת מסבירה כי חלק מהכספים לא הגיעו למורים בשל היותם מורים של כיתות לא תקניות מבחינת מספר התלמידים, מה שאומר שאין לה די תקציב כדי לשלם לכלל המורים. ובמילים אחרות: הרשת, שכאמור מתוקצבת כמו החינוך הממלכתי, מאשרת שהיא מתעלמת מהתקן של משרד החינוך ביחס לגודל הכיתות. זה אגב לא מנע ממנה להוסיף בהמשך כתב ההגנה כי היא אינה מקבלת תקציבים מספקים עבור כלל השעות הנדרשות לה ולמרבה הפרדוקס גם לטעון באותה הנשימה ששעות חינוך לא מנוצלות "חוזרות" לקופת האוצר.
לדברי אבנר הייתה תקופה ארוכה ומייגעת בה שכרו הולן והוא התחנן לקבלו. "בסופו של דבר על החודשים האלה קיבלתי כסף בשחור. המנהל הגיע מבית שאן לטבריה, ישבנו בקבר של רבי מאיר בעל הנס והוא שילם לי על החודשים שבהם עבדתי"

כך או אחרת זאת הייתה רק יריית הפתיחה. באופן פרטני בהתייחס לסיפורו של אבנר טענה הרשת כי הוא זייף את הוותק שלו בהוראה (שלו משמעות בהיקף התשלומים) וזאת למרות שעל המסמכים שלכאורה מוכיחים את הוותק חתום גם מנהל בית ספר מטעם הרשת.
בעדותו אבנר נשאל איפה תלושי השכר מהשנים שעלו סביב סוגיית הוותק וענה שאין לו אותם. מדוע? לדבריו הייתה תקופה ארוכה ומייגעת בה שכרו הולן והוא התחנן לקבלו. "בסופו של דבר על החודשים האלה", הוא מספר לשומרים, "קיבלתי כסף בשחור. המנהל הגיע מבית שאן לטבריה, ישבנו בקבר של רבי מאיר בעל הנס והוא שילם לי על החודשים שבהם עבדתי".
תשלום במזומן ברשת שמתוקצבת, ולפחות על הנייר גם מפוקחת, על ידי המדינה? מסתבר שלא מדובר במקרה חריג במיוחד. בידי שומרים נמצא מסמך של משרד האוצר מ-2022 המעיד שהרגולטורים היו מודעים לקומבינה. במסמך טוען בכיר באוצר שרשת בני יוסף מקימה מוסדות חינוך ללא אישור מוקדם של משרד החינוך ובהמשך מבקשת לאשרם בדיעבד תוך תשלום רטרואקטיבי למורים שעבדו בהם. לפי המסמך בתחילתה של שנת לימודים מסוימת החלו לא פחות מרבע מבתי הספר של הרשת - כ-60 במספר - לפעול למרות שלא היה להם רישיון.
המסמך מנתח את הבעייתיות של הקומבינה הזאת בכמה הקשרים ונוגע גם בשאלה מי משלם למורים את שכרם. לפי אותו בכיר באוצר מדובר ב"עמותות" כלשהן שאינן מוזכרות בשמן שבעצם "מגשרות" ומשלמות למורים עד שמגיע הכסף ממשרד החינוך - תקופה שיכולה להיות גם שנה. לפי המסמך כשמגיעים האישור והתשלומים הרטרואקטיבים ממשרד החינוך גם מונפקים למורים תלושי שכר. שכר כפול על התקופה? לא לפי מה שמספר אבנר. בשלב הזה, לדבריו,המורים מתבקשים להחזיר במזמן את הכסף שקיבלו ישירות לעמותות שמימנו את שכרם.
להחזר כספים במזומן יש איזכור בעוד בתביעה שהוגשה נגד בני יוסף על ידי עובד של הרשת באחד מהמוסדות החסידיים המשתייכים אליה. לטענת אותה תביעה הנהלת בית הספר סיכמה עם המורים על שכר מסוים שממנו עליהם "להחזיר" לבית הספר סכום במזומן כל חודש. לפי התביעה המורים אפילו קיבלו דוח מפורט עם הסכומים /שעליהם להחזיר. בני יוסף הכחישה בכתב ההגנה שלה את הדברים.
חזרה לתביעה הייצוגית של אבנר: טענת הגנה אחרת של הרשת, נגעה לאיחוריו הרבים בתחילת יום הלימודים. אך מה שעל פניו נשמע כטענה לגיטימית של מעסיק לעובד, מתברר כהתנהלות רווחת של הרשתות החרדיות סביב "שעת תפילה" שבגינה הוגשו כמה וכמה תביעות. המורים, מתברר, נדרשים להגיע לבית הספר בשעה מוקדמת יותר כדי לשהות עם כיתתם בזמן התפילה אך לא מקבלים על זה תשלום.
"המנהל אמר לי "אתה מאחר, אתה מגיע בשמונה וחמישה או שמונה ועשרה", מספר אבנר. "אמרתי לו מה זאת אומרת? אני מקדים. אני משולם מהשעה שמונה וחצי אז אם אני מגיע בשמונה ועשרה אני מקדים בעשרים דקות".

בידי שומרים נמצא מסמך המעיד שהרגולטורים היו מודעים לקומבינה. במסמך טוען בכיר באוצר שבני יוסף מקימה מוסדות חינוך ללא אישור מוקדם של משרד החינוך ובהמשך מבקשת לאשרם בדיעבד תוך תשלום רטרואקטיבי למורים שעבדו בהם
החינוך העצמאי |
"במשך שש שנים לא היו לי זכויות משלי"
כמו בני יוסף גם רשת החינוך העצמאי מתוקצבת ב-100% בזכות לימודי הליבה המתקיימים בה, וגם במקרה הזה פורסמו דיווחים כי אלה מתקיימים בחלק מבתי הספר שלא כנדרש.
לפי מפתח התקציב, תקציבה של הרשת עמד ב-2025 על 1.64 מיליארד שקלים, שבאמצעותם הופעלו כ-240 בתי ספר. מהנתונים לא ברור אם זהו התקציב הכולל או רק העברות המדינה, ונתונים אחרים אין בנמצא. הרשת גם סובלת מגירעונות עתק שנעים סביב ה-400 מיליון שקלים; בשורה של הליכים משפטיים שניהל בשנתיים האחרונות היזם ישראל קרויזר, אזרח פרטי שהחליט לפעול בנושא, התברר כי בחינוך העצמאי לא מוטרדים מגירעון העתק ומסתמכים על כך שהמדינה תכסה אותו. מבלי להיכנס לפרטים יצוין כי מהתנהלות האוצר לאחר פתיחת ההליכים מתקבל הרושם שבמקרה זה הרשת מדייקת. אגב, למרות הגירעונות והתנהלות לא תקינה אחרת, במארס השנה קיבלה הרשת ממשרד המשפטים אישור ניהול תקין שבלעדיו היא אינה יכולה לקבל כספים מהמדינה.
התביעות שהגישו מורים נגד החינוך העצמאי, אישיות וייצוגיות, מציפות גם הן שורה של טענות עם שורה תחתונה דומה - תשלום חלקי שקיבלו בגין זכויות וכספים שמגיעים להם לפי חוק. אחת הסוגיות הבולטות בתביעות עוסקת ב"ממלאות מקום" – מורות המועסקות שנים תחת חוזה זמני למרות שהחוק מגביל את תקופת מילוי המקום ל-51 יום בלבד.
"בכל שנה פיטרו אותי מחדש", מספרת נעמה שעבדה כמחנכת כיתה. "במשך שש שנים לא היו לי שום זכויות כעובדת". את השיחה עם שומרים היא מקיימת בחששות כבדים כשהיא חוזרת ומבקשת ששמה האמיתי לא יפורסם ובשלב מסוים אף מצרפת אליה את בעלה. "הכול פה מאוד מפחיד", היא מסבירה.
"זה לא שהיא לימדה כל יום בכיתה אחרת" מוסיף הבעל. "הייתה לה כיתה קבועה ואפילו היו אומרים מראש -'את בשנה הבאה אמורה להכין חומר לכיתה א', ואז מפטרים אותה ומעסיקים מחדש".
בתשובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית לא הכחישה הרשת כי התובעות הועסקו כממלאות מקום אך טענה כי התקנונים לגבי מורים בחינוך הממלכתי אינם מחייבים אותה בכל הנוגע להעסקת ממלאי מקום, וכי גם באותו תקנון אין חובה לשלם את שנטען בכתב התביעה שעליה לשלם. החינוך העצמאי הגדיל וטען כי אם היו המורות מקבלות תשלום כקבועות, או כממלאות מקום על פי התקנון של משרד החינוך, שכרן היה דווקא יורד.
עו"ד פיני קלמן, שעוסק בנושא, והגיש תביעות נוספות בנושא מסביר כי הרקע לקומבינת מילוי המקום היא העובדה שבציבור החרדי ישנן נשים רבות שלמדו הוראה. "בסמינרים חייבו את כולן ללמוד הוראה ויש עודף עצום של מורות", הוא אומר. "על כל תקן יש 20 נשים שמוכנות לעבוד".
וכשהדרישה גדולה מההיצע ישנו גם ניצול. ממלאי מקום, שלכאורה עובדים תקופות קצרות, לא מקבלים את מלוא הזכויות הסוציאליות, אינם זכאים לקביעות, לא צוברים ותק, לא נהנים משנת שבתון והרשימה עוד ארוכה. "הייתה לנו תובעת שהועסקה חמש שנים כמורה רגילה בבית ספר כממלאת מקום עם משכורת שנושקת לשכר מינימום", מספר קלמן.
נעמה, בשיחה עם שומרים, התייחסה גם לסוגיות אחרות שדחפו אותה להגיש את התביעה. "שעת תפילה, למשל. חצי שעה שאני עם הבנות ולא מקבלת על זה תשלום בכלל. הפסקת אוכל? לא מקבלת. קרן פנסיה? קרן השתלמות? לא מקבלת כמו שצריך".
מדוע מעסיקות הרשתות החרדיות מורות כממלאות מקום? במקרים בהם יש תקצוב של משרד החינוך מאפשרת השיטה, לטענת קלמן, לגזור קופון על הפער בין השכר שמועבר מהמדינה לזה שמשולם למורה. לפי קלמן ישנן מוטיבציות נוספות כמו למשל העסקת מורה בזול יחסית לכיתה נטולת תקן (למשל בשל מספר תלמידים נמוך) שכלל אינה מתוקצבת. סיבה אחרת, לדבריו, נוגעת לילודה הגבוהה במגזר החרדי שגורמת לכך שחלק לא מבוטל מצוות המורות כמעט בכל בית ספר נמצא תדיר בחופשות לידה. גם במקרה זה, הוא אומר, יש קופון לגזור.

תקציבה של רשת החינוך העצמאי עמד ב-2025 על 1.64 מיליארד שקלים, שבאמצעותם הופעלו כ-240 בתי ספר. למרות הגירעונות (כ-400 מיליון) והתנהלות לא תקינה אחרת, במארס השנה קיבלה הרשת ממשרד המשפטים אישור ניהול תקין
תרבות רווחת |
"המדינה נחשבת שלטון זר"
ניתוח של שורת התביעות הארוכה מעלה כי למרות תרבות הקומבינות הרווחת ישנה תזוזה לכיוון הנכון. הביקוש העולה בציבור החרדי לבתי ספר ממלכתיים-חרדיים, לצד לחצים משפטיים ותקשורתיים מאותתים אפילו לראשי הרשתות החרדיות כי שינוי נדרש. כך למשל, בכיר בחינוך העצמאי שנשאל על התנהלות הרשת טען כי התקשורת רודפת אחרי החינוך החרדי, אך באותה נשימה גם אמר שהרשת פועלת (בשיתוף משרד האוצר לטענתו) להטמעת מערכת מחשוב שתעשה סדר בחלק מהסוגיות שהוזכרו בכתבה. השאלות איך פעלה הרשת עד כה, ומדוע הסכים לכך האוצר, נותרו ללא מענה. יצוין כי למרות אותה "תזוזה" איש מהמרואיינים לכתבה הזאת לא הסכים אפילו להעריך מתי ייראו תוצאות בשטח, אם בכלל.

היזם ישראל קרויזר מסכים כי לכלל מקבלי ההחלטות, גם הרגולטורים, ברור שהמערכת אינה יכולה להמשיך כך לאורך זמן.
קרויזר, יזם ומהנדס בן 72, יצא למאבק בנושא כשזעם על ניצול כספים במקביל לפרוץ המלחמה. "מה שהיה מדהים זה שהחרדים היו עסוקים רק בכסף", הוא אומר, "הברז הפתוח הזרים כספים ללא סוף".
את המאבקים מנהל קרויזר לצד בנו אור, איש הייטק לשעבר שלקח פנייה לאקדמיה. יחד צללו השניים לדוחות הכספיים של העמותות המנהלות את רשתות החינוך. "יש לך שם הכול", אומר קרויזר האב, "עולה מהם שלמרות הכל העמותות האלה בקריסה מוחלטת". ובנו מוסיף: "הם בטוחים שהם לא עמותה, הם מקבלים כל דבר מהמדינה. וזה באמת ככה, כי המערכת שיתפה פעולה".

העיתונאי ואיש האקדמיה דב אלבוים טוען שההסבר להתנהלות הרשתות החרדיות מגיע ממקום קצת שונה. לדבריו "המדינה נחשבת שלטון זר וברגע שזה כך איסורי הגניבה והגזל לא קיימים. יש כאלה שאפילו חושבים שזו מצווה, כי במקום שהשלטון ישתמש בכספים ל'אירועי זימה וכפירה' הם משתמשים בזה כדי לכלכל משפחות חרדיות".
אלבוים מוסיף כי התפיסה הזאת ניכרת למשל בפער שיש בין השכר שנדרש לשלם למורה לפי חוק לבין השכר שמשלמת רשת חינוך חרדית. "אם הם אומרים למורים מראש שזו המשכורת שלהם ואין בלתה, אז מבחינתם הם סיכמו וסגרו את זה עם המורים. העובדה שהמדינה קובעת שצריך לשלם להם באופן אחר לא מחייבת מבחינתם".
רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים