קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

הגיעו אל הנחלה: הפריבילגיות הקרקעיות של המושבים נחשפות

רק אחד מכל עשרה חברי מושב עוסק בחקלאות ובהפרחת השממה. זה לא מפריע למדינה להעביר לרשות חברי המושבים נחלות חקלאיות נוספות, לאשר להם לפצל מהנחלות מגרשים לבניית צמודי קרקע בהנחות ענק ואז גם למכור אותם במחיר מלא בשוק החופשי. והכל כמובן לחברים ולמקורבים בלבד. הפרק השלישי בסדרת התחקירים "ארץ צמודי הקרקע". התחקיר מתפרסם גם במגזין סופ"ש של N12 

בית במושב תקומה. צילומי אילוסטרציה: אילן אסייג

רק אחד מכל עשרה חברי מושב עוסק בחקלאות ובהפרחת השממה. זה לא מפריע למדינה להעביר לרשות חברי המושבים נחלות חקלאיות נוספות, לאשר להם לפצל מהנחלות מגרשים לבניית צמודי קרקע בהנחות ענק ואז גם למכור אותם במחיר מלא בשוק החופשי. והכל כמובן לחברים ולמקורבים בלבד. הפרק השלישי בסדרת התחקירים "ארץ צמודי הקרקע". התחקיר מתפרסם גם במגזין סופ"ש של N12 

בית במושב תקומה. צילומי אילוסטרציה: אילן אסייג
בית במושב תקומה. צילומי אילוסטרציה: אילן אסייג

רק אחד מכל עשרה חברי מושב עוסק בחקלאות ובהפרחת השממה. זה לא מפריע למדינה להעביר לרשות חברי המושבים נחלות חקלאיות נוספות, לאשר להם לפצל מהנחלות מגרשים לבניית צמודי קרקע בהנחות ענק ואז גם למכור אותם במחיר מלא בשוק החופשי. והכל כמובן לחברים ולמקורבים בלבד. הפרק השלישי בסדרת התחקירים "ארץ צמודי הקרקע". התחקיר מתפרסם גם במגזין סופ"ש של N12 

הגיעו אל הנחלה: הפריבילגיות הקרקעיות של המושבים נחשפות

רק אחד מכל עשרה חברי מושב עוסק בחקלאות ובהפרחת השממה. זה לא מפריע למדינה להעביר לרשות חברי המושבים נחלות חקלאיות נוספות, לאשר להם לפצל מהנחלות מגרשים לבניית צמודי קרקע בהנחות ענק ואז גם למכור אותם במחיר מלא בשוק החופשי. והכל כמובן לחברים ולמקורבים בלבד. הפרק השלישי בסדרת התחקירים "ארץ צמודי הקרקע". התחקיר מתפרסם גם במגזין סופ"ש של N12 

בית במושב תקומה. צילומי אילוסטרציה: אילן אסייג

שוקי שדה

יחד עם

26.5.2023

תקציר הכתבה

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

מצוקת הקרקעות היא אחת מאבני הנגף המרכזית במשבר הדיור החמור שחווה ישראל. סוגיית ליבה אם תרצו. אחרי שאת שני הפרקים הראשונים בסדרת התחקירים "ארץ צמודי הקרקע", העוסקת בתפוח האדמה הלוהט הזה, הקדשנו לקיבוצים ולחשיפת השיטה המורכבת שמנציחה את הפריבילגיה הקרקעית שממנה הם נהנים, עוסק הפרק השלישי בסדרה בשכניהם - המושבים. כמו בקיבוצים, גם חברי המושבים נהנים לא רק מנגישות לקרקעות לבניית צמודי קרקע בהנחות ענק אלא גם מהיכולת להחליט מי עוד יהנה מהקרקע המוזלת. עיסוק בחקלאות אינו אפילו תנאי בקבלת הקרקע הזאת. 

כמו לקיבוצניקים, גם למושבניקים יש מניות יסוד בהקמת המדינה בזכות היאחזותם באזורי ספר קשים שפעמים רבות הגדירו את גבולות הארץ. אולם בדיוק כמו בקיבוצים גם אצלם המציאות ב-2023 שונה לגמרי. ברחבי הארץ יש 35 אלף נחלות חקלאיות במושבים - כעשרת אלפים נחלות נמצאות במחוז המרכז, ועוד 8,000 נמצאות במחוזות חיפה וירושלים. אולם ברוב המושבים, ודאי באלו שבמרכז, רק מיעוט מבוטל מהחברים מתפרנסים מחקלאות (ר׳ נתונים בהמשך), בעוד רובם המכריע עובדים מחוץ לישוב כמו בכל ישוב קהילתי או פרבר עירוני. השטחים החקלאיים, או לחילופין הלולים והרפתות, מושכרים במקרים רבים לחברות חיצוניות תמורת תשלום חודשי ובחלק מהמקרים אף בניגוד לחוק.

כל זה לא מונע מהמדינה להעניק לחברי המושבים (להבדיל למשל משוכרים במושבים) פריבילגיות קרקעיות נרחבות שמורכבות משלוש שכבות. הראשונה היא האפשרות של חברי המושב להחליט מי יקבל את הזכות לקנות (בהנחה כמובן) מגרש לבניית צמוד קרקע ומטבע הדברים אלה הם לרוב בני משפחה או מקורבים אחרים.

השכבה השנייה היא האפשרות הניתנת למחזיקי נחלות חקלאיות לקנות קרקע מהמדינה בשליש ממחיר השוק, בהליך הנקרא "פיצול מגרש מנחלה". נחדד כי לא מדובר במושג היחסית מוכר "בן ממשיך", שהוא יורש הנחלה החקלאית, אלא על מגרש שמפוצל מהנחלה ושאותו אפשר למכור בשוק החופשי במחיר מלא.

השכבה השלישית היא הוספת נחלות חקלאיות למושבים בצפון ובדרום, כאשר גם במקרה זה חברי המושב הם שמחליטים מי יקבלו את הנחלות, ובדרך-כלל מדובר במשפחות מתוך המושב שכבר מחזיקות בנחלות.

כל זה נשמע מאוד ביורוקרטי, טכני וסבוך ולא במקרה. כמו בקיבוצים, המורכבות היא חלק אינהרנטי ממנגנון שמאפשר למדינה לתת את הנחות הענק הרחק מעין הציבור. עד כמה גדולות ההנחות? הנה שתי דוגמאות מתוך מאות עסקאות, ואולי אף יותר, שנערכו בשנים האחרונות (ר׳ תרשימים בהמשך). 

ב-24 באפריל השנה, במושב חרב לאת הסמוך לחדרה, קנה בעל נחלה חצי דונם שפוצל מנחלה תמורת 800 אלף שקל. באותו הזמן לערך נמכרה בחדרה קרקע של רבע דונם ב-1.6 מיליון שקל, כלומר פי ארבעה ממה ששולם במושב. 

דוגמה אחרת מגיעה ממושב כפר הרי"ף שליד גדרה שם בוצעה עסקה באוקטובר האחרון של הפרדת מגרש בשטח של 500 מ"ר מנחלה, תמורת 755 אלף שקל. כמה חודשים לפני כן, בגדרה, נמכר רבע דונם תמורת 2.2 מיליון שקלים - מחיר הגבוה פי שישה.

במושבים טוענים בתגובה כי הסכומים שבהם מדובר אינם כוללים את היטלי ההשבחה שנדרשים בעלי הנחלות לשלם לפני הבנייה או טרם מכירת המגרש בשוק החופשי. היטלי השבחה קיימים בכל עיר וישוב בישראל וקשה לראות מדוע הטיעון רלוונטי, אולם גם אם מכניסים אותם למשווה, עדיין מדובר ברוב המקרים על הנחה של כ-50% על מחירי הקרקע.

"יש כאן אפליה בחסות החוק הנובעת משאלת השליטה על הקרקע", אומרת לשומרים יעל בן-יפת, חברת ועד מנהל בקשת הדמוקרטית המזרחית, שעסקה ועוסקת בנושא. "כעירונית, אני לא יכולה להחליט מי יהיו השכנים שלי. במושבים ובקיבוצים כן. יש כאן תפיסה ממוסדת שצריך לשנות מהיסוד ונובעת מכך שאחרי כל השנים המדינה עדיין מאפשרת למושבים וקיבוצים לשלוט על קרקעות המדינה. קרקעות של כולנו, שבהן הם מחזיקים כרגע לכאורה לשימוש חקלאי, אבל עושים בהן כבשלהם". 

עמית יפרח, מזכיר תנועת המושבים, דוחה את הטענות. "מושב זה יישוב קהילתי קטן, שהמשקל הסגולי של אדם הוא מאוד משמעותי, ולכן יש הליך קבלה וקליטה לפי קריטריונים ברורים ולא גזעניים", הוא אומר. "הרעיון שלנו בקליטה הוא שהמשפחה באה ורוצה לגור במושב ולא רוצה לעשות סיבוב נדלני, לכן חשוב לבחון את הרצון והיכולת הכלכלית, את ההתאמה של המשפחה ליישוב, על-מנת שתצליח להיקלט בצורה טובה". 

חממות לא פעילות במושב תלמי אליהו. צילום: אילן אסייג
"יש כאן אפליה בחסות החוק הנובעת משאלת השליטה על הקרקע", אומרת יעל בן-יפת. "יש כאן תפיסה ממוסדת שצריך לשנות מהיסוד ונובעת מכך שאחרי כל השנים המדינה עדיין מאפשרת למושבים וקיבוצים לשלוט על קרקעות המדינה. קרקעות של כולנו, שבהן הם מחזיקים כרגע לכאורה לשימוש חקלאי, אבל עושים בהן כבשלהם"
1.

שיטת המקורבים:

הקצאה לחברים בלבד, גם כשיש עודפי קרקע

בשבועות האחרונים סוערות הרוחות במושב הדתי תקומה שבעוטף עזה ובמפתיע לא בשל ירי הרקטות של הג'יהאד האסאלמי, אלא סביב הרחבה קהילתית שמתוכננת במושב הוותיק. "נוצרו כאן שני מעמדות", מספר לשומרים אדם המתגורר בו בשכירות. "חברי מושב מול שוכרים. לאחרונים אין סיכוי להיות בעלי בית משלהם. איך דבר כזה יכול להיות הוגן? החיים בעוטף עזה, כולם יודעים, מורכבים. עצם ההגעה לכאן ממקומות אחרים בארץ היא ויתור. אם לי אין זכות לרכוש בית, לא אשאר כאן. מצד שני, לאן אלך כבר? בכל מקום יקר. אם רוצים לחזק את העוטף למה מתנהלים ככה?". 

תושב אחר מספר, כי "יש כאן כמה משפחות שקנו מגרשים בהרחבה הקודמת וחלק גם מכרו אותן. אז יהיה להם עכשיו שני מגרשים. הם גם החליטו שמי שאין לו בן לתת לו את המגרש, ייתן את הזכויות למי שירצה - בן-דוד, חבר. מותר ככה לספסר בקרקעות של המדינה?".

תקומה הוקם ב-1946, כחלק מתוכנית '11 הנקודות', והיו בו 79 נחלות. בהרחבה שנעשתה בו לפני מספר שנים נוספו למושב 57 בתים ואילו ההרחבה המתוכננת כעת כוללת 99 מגרשים נוספים. הקרקע, כפי שקבעה המדינה ביחס לעוטף, ניתנת חינם והתשלום היחיד הם דמי פיתוח של כ-250 אלף שקלים.

כשהמושב החל לתכנן את ההרחבה, נשקל הרעיון להקצות קרקעות גם בין כ-50 המשפחות המתגוררות בו בשכירות, עם קריטריונים של ותק ושל מספר ילדים למשפחה. זה קרה לאחר שהתברר כי גם לאחר שהוקצו קרקעות לכל חברי המושב שרצו בכך, נותר "עודף" של לפחות עשרים מגרשים.

מחיר של רבע מיליון שקל הוא אטרקטיבי למי מבין 50 המשפחות שמתגוררת במושב בשכירות, חלקן למעלה מעשור. אולם רעיונות לחוד ומעשים לחוד, וההחלטה לבסוף הייתה להקצות את המגרשים רק לחברי האגודה החקלאית, כלומר לחברי המושב. 

"גם במושבים שכנים לנו זה פועל כך", מנסה בעל נחלה במושב להסביר לשומרים את ההחלטה ומכוון את "האשמה" אל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שקבעה את כללי המשחק. "כאן בתקומה, כרבע מבעלי המשקים לא קשורים למייסדי המושב המקוריים (שקיבלו את הנחלות בחינם בשנות המושב הראשונות - ש"ש), והם אנשים שקנו בעשור האחרון במחירים שכבר גילמו את הזכויות הכלכליות של המשק. הם לא קיבלו שום מתנה. אי-אפשר לקחת להם זכויות שהם שילמו עליהם". ב"זכויות", צריך להדגיש, מכוון הדובר את ה"זכות" לקבל מהמדינה בחינם קרקע נוספת במושב. 

שטחים חקלאיים במושב תקומה. צילום: אילן אסייג
 "נוצרו כאן שני מעמדות", מספר לשומרים אדם המתגורר בשכירות בתקומה. "חברי מושב מול שוכרים. לאחרונים אין סיכוי להיות בעלי בית משלהם. איך דבר כזה יכול להיות הוגן? החיים בעוטף עזה, כולם יודעים, מורכבים. עצם ההגעה לכאן ממקומות אחרים בארץ היא ויתור. אם לי אין זכות לרכוש בית, לא אשאר כאן"

אחד המושבים השכנים לתקומה הוא נתיב העשרה, הנמצא בסמוך לגדר המערכת. אחרי 70 מגרשים שהוקצו לחברי המושב בהרחבה הראשונה, הגיעה הרחבה נוספת, וגם שם כמעט כל המגרשים חולקו בין חברי המושב. כעת, עומד המושב בפני הקצאה שלישית של כ-70 מגרשים נוספים, כאשר כמו בתקומה שוכרים המתגוררים ביישוב, מעלים טענה שגם כאן הם לא יקבלו הזדמנות. "הילדים שלנו לומדים בגנים ובבתי-הספר אנחנו חלק מן הקהילה, אבל בפועל ללא יכול לרכוש שטח או בית", אומר לשומרים אחד מהם. "המחשבה ששוב יחולקו קרקעות באותו אופן מבאסת...מה גם שבעלי הנכסים מקפידים להעלות את מחירי השכירות כל תקופה".

מנגד, טוען מזכיר המושב איתי לוי, כי עדיין לא נקבע דבר לגבי ההקצאה הבאה, וייתכן שגם לשוכרים יוקצו מגרשים. לדבריו, "אנחנו מבקשים לחזק את הקהילה, לא למסחר את הקרקעות. זו הדרך היחידה לחיות במקום כל-כך מיוחד ורגיש כמו נתיב העשרה". לדבריו, "בהרחבה השנייה כן ניתנו למספר משפחות שוכרים, עם ותק של מעל חמש שנים, עדיפות בהקצאת הקרקע על-פני משפחות שלא רצו לחזור לנתיב העשרה. הרחבה ג' עוד רחוקה, והתקנון עדיין לא נקבע  על-ידי האגודה, כך שעדיין אי-אפשר לדעת איך יוקצו מגרשים ובהתאם למה שייקבע, ייתכן שמגרשים יוקצו גם למשפחות שוכרים".

איך זה נראה מאחורי הקלעים? בשביל זה צריך לחזור רגע אל תקומה ואל נחלה שנמכרה במושב לאחרונה תמורת כ-6.5 מיליון שקלים. לדברי אחד התושבים השוכרים, חברי המושב הסבירו למתעניין בנחלה שבאמצעות ההטבות הממשלתיות הרוכש יוכל לממן חלק נכבד מהעיסקה. כך, לדבריהם, יוכל הקונה למכור בשוק הפרטי את המגרש הנוסף שיקבל בהרחבה, ובנוסף, ולאחר שיעשה תהליך של "פיצול מגרש מנחלה" במחיר כמעט אפסי (שוב בשל ההטבות של העוטף), יוכל למכור מגרש נוסף בשוק הפרטי. לפי החישוב שני המגרשים יכניסו לרוכש כשני מיליון שקלים כל אחד, שאותם יוכל לקזז מעלותה של הנחלה. קשה להאמין שהממשלה שהתכוונה לתת הטבות ליישובי עוטף עזה התכוונה לספסרות קרקעות כה בוטה. 

ממושב תקומה נמסר בתגובה: "המושב פועל על פי החלטות האסיפה הכללית של האגודה תוך בחינת כל השיקולים הרלבנטיים, ואין מקום לדון בעניינים הפנימיים של האגודה מחוץ לאגודה".

בית במושב תקומה. צילום: אילן אסייג
כשהמושב החל לתכנן את ההרחבה, נשקל הרעיון להקצות קרקעות גם בין כ-50 המשפחות המתגוררות בו בשכירות, עם קריטריונים של ותק ושל מספר ילדים למשפחה. זה קרה לאחר שהתברר כי גם לאחר שהוקצו קרקעות לכל חברי המושב שרצו בכך, נותר "עודף" של לפחות עשרים מגרשים. אולם רעיונות לחוד ומעשים לחוד
2.

פיצול מגרשים מנחלות - והרחבות: 

בוננזה לחברי מושב, עם עסקאות של עד פי 7 למגרש

באמצע שנות התשעים עתרה הקשת הדמוקרטית המזרחית לבג"ץ נגד שלוש החלטות של רמ"י (החלטות 717, 727, 737), שנתנו הטבות קרקעיות מפליגות לקיבוצים ומושבים וזכתה. ההחלטות בוטלו אולם במקומן באו אחרות, מסובכות משפטית, מורכבות להבנה ובעיקר מיטבות גם הן עם המושבים והקיבוצים. 

אחת ההחלטות הללו היא האפשרות לפצל מגרש מגורים נוסף מנחלה במושב. מטרתה של ההחלטה הייתה, בין היתר, לפתור עוול שיצר המצב הקודם בו בעל נחלה יכול היה להורישה רק לבן אחד במשפחה - מה שגרם לסכסוכים בתוך המשפחות. עתירה שהוגשה לבג"ץ ב-2011 נדחתה ולאחר שינוי מסוים היא נכנסה לתוקפה. ההליך הזה וההנחות על מחירי הקרקע שהוא כולל, ממחישים היטב את חוסר השוויון בין בעלי נחלות במושבים לבין תושבי הערים, כאשר למחזיקי הנחלות ניתנת האפשרות לקנות קרקע מהמדינה בשליש ממחיר השוק ולאחר מכן גם למכור אותו במחיר מלא בשוק החופשי. 

"הפרדת מגרש מנחלה היא החלטה שאושרה בבג"ץ בשנת 2011 לאחר שנטען כי היא מקפחת", מתייחס יפרח מתנועת המושבים. "אם מישהו מקבל את 'בג"ץ הקשת המזרחית', אז הוא צריך לקבל גם את הבג"ץ הזה, שקבע שזו החלטה מידתית. אם כבר, המושבים קופחו בהחלטה הזו לעומת העיר כי שיעור ההיוון (התשלום על רכישת הקרקע. ש"ש) בעיר הוא בין 3.75% ל-5.5% ובמושבים ההיוון עומד על 33% (טענה שנדחתה בבג"ץ בנימוק שלאורך השנים המגזר העירוני שילם יותר דמי חכירה ואילו במושבים מקבלים יותר זכויות על הקרקע, ש"ש). אי-אפשר להשוות באופן כזה בין עיר לכפר".

בתים במושב היוגב. צילום: שלומי יוסף
עמית יפרח, מזכיר תנועת המושבים: "מושב זה יישוב קהילתי קטן, שהמשקל הסגולי של אדם הוא מאוד משמעותי, ולכן יש הליך קבלה וקליטה לפי קריטריונים ברורים ולא גזעניים. הרעיון שלנו בקליטה הוא שהמשפחה באה ורוצה לגור במושב ולא רוצה לעשות סיבוב נדלני"

האם במושבים קופחו? סיפור שהתרחש במושב היוגב שבצפון מדגים איך הפכו המגרשים לסיבוב נדלני מכניס. כך, ממידע שהגיע לשומרים, בני מושב שקנו קרקע בפטור ממכרז ובהנחה גדולה, בהיותו של יוגב אזור עדיפות לאומית, מכרו את המגרשים כעבור מספר שנים ובמקרים מסוימים, אפילו מבלי שנבנה אפילו שלד לבית. באוקטובר 2017 למשל, הוקצה בפטור ממכרז מגרש של 500 מ"ר בהרחבה, תמורת סכום של 291 אלף שקלים (לא כולל הוצאות פיתוח). בפברואר 2022, לפי נתוני רשות המיסים, מגרש זהה של 500 מ"ר, נמכר תמורת 2.3 מיליון שקל, כלומר יותר מפי 7.5. בדיקת שומרים מעלה כי ישנן עוד כמה עסקאות דומות שבוצעו ביישוב באותן השנים. 

חשוב לציין כי החל מ-2012 הקצאה מפטור ממכרז למגרשים בהרחבה אפשרית רק במושבי הצפון והדרום ואינה אפשרית במושבי המרכז, שם נרשמו בעבר לא מעט 'סיבובים' מהסוג שתואר. בחלק ממושבי המרכז מצדם, לא ויתרו על התקווה להחזיר עטרה ליושנה, או במילים אחרות, הכנסות לבעלי נחלות. כך לדוגמה, במושב משמרת שבשרון מקדמים ברשויות התכנון תוכנית שבעיקרה מאפשרת פיצול של 76 מגרשים מנחלות, לצד עוד עשרה מגרשי מגורים - ובסך הכול 86 מגרשים. בשיחת טלפון עם מזכירת המושב נאמר לשומרים, שהמושב מתכוון לשלוט בעצמו על הקצאת עשרת המגרשים הנוספים, ואולם עד כה המושב סירב לענות לשאלה איך הדבר מתיישב עם הוראות רמ"י. 

בניה במושב משמרת. צילום: שלומי יוסף

ממושב משמרת נמסר בתגובה: "האמור בשיחה לא פורש כנדרש ו\או לא נמסר באופן ברור מספיק. בכל מקרה מדובר בשיחה מלפנים משורת הדין שאין ללמוד ממנה דבר. בכל מקרה, יובהר כי האגודה פועלת ותפעל בהתאם לכל דין ובהתאם להוראות והחלטות רשות מקרקעי ישראל. אין באמור על-מנת לפגוע בטענות ו\או זכויות האגודה". 

ממושב היוגב נמסר ששאלות בעניין זה יש להפנות לרמ"י (כך גם עשינו - ראו בהמשך). 

במקרה אחר, במושב שדה יצחק שליד חדרה, מקודמת תוכנית שעיקרה היא פיצול מגרש מנחלה בכל הנחלות במושב. בנוסף לכך, מקדמים במושב תכנית ל- 27 מגרשים חדשים לבנייה למגורים. מזכירת המושב טענה בפני שומרים שהמושב מתכוון לבקש מרמ"י שאותם מגרשים יוקצו בפטור ממכרז, לפי המלצת האגודה. ואולם, היא לא הרחיבה ופירטה כיצד הדבר אפשרי לפי הוראות רמ"י. 

גם אם פיצול מגרש מנחלה אינו אפשרי במושבי המרכז, לבעלי הנחלות יש הטבות אחרות. הכירו למשל את תקנה 8.5.2 של רמ"י המופיעה תחת הכותרת "המרת נחלות פנויות", שקבעה ב-2015 שניתן לבטל נחלות לא מאויישות (ולפי הערכות יש בישראל, באזורי המרכז, כ-2,500 כאלה) ולקבל במקומה אישור לעד שלוש יחידות מגורים. האפשרות הזו פתוחה עד סוף 2024.

כך לדוגמה, בפברואר השנה אישר משרד החקלאות ביטול של 24 נחלות בכפר מונש שליד נתניה. במקביל, המושב מקדם במוסדות התכנון תוכנית ל-48 יחידות דיור שיוקמו במקום אותן 24 נחלות. המגרשים אמנם ירכשו במחיר שוק כמעט מלא (91%), אך הנגישות אליהם תהיה למקורבים בלבד. 

בתים במושב היוגב. צילום: שלומי יוסף
חשוב לציין כי החל מ-2012 הקצאה מפטור ממכרז למגרשים בהרחבה אפשרית רק במושבי הצפון והדרום ואינה אפשרית במושבי המרכז, שם נרשמו בעבר לא מעט 'סיבובים' מהסוג שתואר. בחלק ממושבי המרכז מצדם, לא ויתרו על התקווה להחזיר עטרה ליושנה, או במילים אחרות, הכנסות לבעלי נחלות
3.

הוספת נחלות

מנוחה ונחלה: "אנשים כאן קנו נחלות ובכלל גרים באזור המרכז"

השכבה השלישית של הפריבילגיה הקרקעית במושבים היא הוספת נחלות. כלומר, מצב שבו אדם מקבל נחלה חקלאית חדשה ואת האפשרות להיות חבר אגודה. מעמד אשר מגיע עם כל הזכויות הנוספות של פיצול מגרש מנחלה ומגרש בהרחבה, בבוא היום. 

עד כמה רווחת התופעה? על פי נתוני משרד החקלאות, מאז 2011 נוספו בהליך זה כ-130 אלף דונם לשטחי מושבים ו-86 אלף דונם לקיבוצים. במושב היוגב, למשל, נוספו לפני מספר שנים 19 נחלות שחולקו בין משפחות החברים לפי מתווה שנקבע עוד בשנות השבעים. במושב נהלל הסמוך אליו נוצר מעגל שני למעגל המפורסם, אחרי שחלק מהמשפחות במושב קיבלו נחלה נוספת לזו שבה הן מחזיקות. 

במושב תלמי אליהו שבעוטף עזה, מתכווננים בימים אלו להכפלת מספר הנחלות במושב ל-120, כאשר חברי המושב קיבלו לאחרונה התראה מהאגודה החקלאית שאם לא ישלמו כעשרת אלפים שקלים הוצאות עבור קידום התוכנית, הם לא יוכלו להמליץ מי יקבלו את הנחלות. ובמילים אחרות, לא יוכלו להוסיף למשפחתם נחלה. במושב ביקשו שלא להגיב על הדברים. 

פסל במושב תלמי אליהו. צילום: אילן אסייג
ניתן לטעון כי ראוי לתת את ההטבות המפליגות הללו לחקלאים המתמודדים תדיר עם קשיי התחום, אולם הנתונים מלמדים כי אין כל קשר בין ההטבות לבין עיסוק בחקלאות. דוח של משרד החקלאות מ-2015 מצא שבמושבים כמעט ולא נותרו חקלאים

ניתן לטעון כי ראוי לתת את ההטבות המפליגות הללו לחקלאים המתמודדים תדיר עם קשיי התחום, אולם הנתונים מלמדים כי אין כל קשר בין ההטבות לבין עיסוק בחקלאות. דוח של משרד החקלאות מ-2015 מצא שבמושבים כמעט ולא נותרו חקלאים. לפי הדוח, רק 10% מכוח העבודה במושבים, עיקר פרנסתו בחקלאות. בנוסף, הדוח מצביע על כך שבממוצע אזורי, 16.5% מתושבי המועצות האזוריות בדרום הארץ עוסקים בחקלאות, רק כ-10% בצפון, ורק כ5% במרכז (נתונים המתייחסים לתושבי מושבים וקיבוצים). 

זה גם הבסיס להתנגדותו להוספת הנחלות של שמעון מגן, ממייסדי תלמי אליהו, שפרש מהאגודה החקלאית. לטענתו, רוב המתגוררים במושב כלל לא עוסקים בחקלאות ובכל זאת מוסיפים למושב נחלות. "למה שלא יאפשרו למי שגר באופקים גם לקבל נחלה?", אומר מגן לשומרים. "תן לאנשים הזדמנות. אם עושים הגדלת נחלות, למה לא לקבל חברים חדשים?". לדבריו, "הוספת הנחלות הפכה להיות עסק נדל"ן, אפשר למכור אותם אחר-כך ברווח של מאות אלפי שקלים. אנשים כאן קנו נחלות ובכלל גרים באזור המרכז, אינם עוסקים בחקלאות, מספסרים באדמות ויקבלו נחלה נוספת".

שמעון מגן, ממייסדי מושב תלמי אליהו. צילום: אילן אסייג
למה שלא יאפשרו למי שגר באופקים גם לקבל נחלה?", אומר מגן לשומרים. "תן לאנשים הזדמנות. אם עושים הגדלת נחלות, למה לא לקבל חברים חדשים?". לדבריו, הוספת הנחלות הפכה להיות עסק נדל"ן, אפשר למכור אותם אחר-כך ברווח של מאות אלפי שקלים. אנשים כאן קנו נחלות ובכלל גרים באזור המרכז"

בתחילת השנה הגיש מגן עתירה מינהלית לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע וטען שרשות מקרקעי ישראל ומשרד החקלאות צריכים להשיב למדינה נחלות בבעלות חברים שלא מעבדים אותן. לפי העתירה, חלק מחברי המושב משכירים את הנחלות שלהם לצדדים שלישיים, לכאורה בניגוד לחוק חוק ההתיישבות החקלאית, הקובע שאסור להשכיר שטחים של נחלות חקלאיות אלא באישור משרד החקלאות. 

"מספר בעלי הזכויות בנחלה העוסקים בחקלאות זעום ואינו עולה על 10%", כותב מגן בעתירתו, "מבין בעלי הזכויות ישנם כאלו שמעולם לא עסקו בחקלאות, ישנם כאלו שעשרות שנים אינם עוסקים בחקלאות וישנם אף כאלו שכלל אינם מתגוררים במושב". 

המושב דחה את הטענות בכך שמגן לא הביא ראיות להוכיח את טיעוניו, ואולם, מכתב התגובה עולה גם כי בתלמי אליהו ישנם 25 חקלאים בלבד. רמ"י מצידה, דרשה לסלק את העתירה על הסף מטעמים משפטיים שונים והדיון בתיק טרם הסתיים. 

בנייה במושב תלמי אליהו. צילום: אילן אסייג

יפרח, מזכיר תנועת המושבים, אשר גדל במושב אוהד הסמוך לתלמי אליהו, אינו מתייחס באופן נקודתי למקרה תלמי אליהו, אולם מצדיק בשיחה עמו את הוספת הנחלות באופן עקרוני, גם במצב שלא כל המשפחות במושב מתפרנסות מחקלאות. "אין תור כדי לבוא למקום כמו אוהד או ליישובים צמודי גדר בצפון", הוא מסביר. "כשמקצים משהו - נהייה תור. המטרה היא למשוך את הבנים לחזור לפעילות חקלאות שיוכלו להתפרנס ממנה".

אבל רובם לא עוסקים בחקלאות. 

"הרבה פעמים חוסר העיסוק בחקלאות נובע מהגיל של בן-אדם, זה לא משהו קבוע. ברגע שאתה מחזיר בן חזרה לתור מושב, מייצרים כדאיות לעבד את הנחלה או פעילויות אחרות כמו אירוח כפרי, צימרים, יקבים, בתי-בד. 

"כשאני גדלתי באוהד, אופקים הייתה אטרקציה. מה מנע ממישהו באופקים במשך 40 השנה האחרונות לבוא ולקנות משק באוהד? רוב השנים בית באופקים היה שווה יותר מנחלה באוהד. אין סיבה שהמדינה תוציא נחלות למכרז, כי אחרת יהיה מצב שבו מישהו יקנה את הנחלה כנדל"ן ולא כאמצעי התגוררות". 

גדר מושב תקומה. צילום: אילן אסייג

בין אם זה מה שמתרחש בכל מקרה, ובין אם לא, נסכם דווקא בדבריו של ראש העיר רעננה חיים ברוידא, ששוחח עם שומרים בנושא וטוען שאם כבר המדינה מחלקת הטבות אז שתעשה זאת באופן שוויוני לא רק לילדי הכפר. "אמרתי לאנשי רמ"י שאותה מתכונת של בן ממשיך שעשו במושבים או הנחות אחרות לקרובי משפחה, צריך לעשות גם בערים", כך ברוידא. "בעיר כמו רעננה, שרמת המחירים בה גבוהה מדי, לילדים שלנו אין סיכוי לקבל בהנחה יחידת דיור ליד ההורים. ילדי רעננה, שהיו ביחידות קרביות, ממודרים מהעיר שלהם ולא זוכים לשום הטבות. אם כבר יש הטבות, שיעשו הטבות לכולם". 

גילוי נאות: הכותב גדל במושב במרכז הארץ ובני משפחתו עדיין מתגוררים שם.

תגובות

"באף יישוב חקלאי אין 100% חקלאים"

מרשות מקרקעי ישראל נמסרה לשומרים התגובה הבאה. 

"בנוגע להפרדת מגרש מנחלה ואפשרות להנחה דומה בערים - הפרדת מגרש מנחלה הינה מנחלה שלבעל הזכויות יש זכויות בה ואינה דומה להקצאה של קרקע חדשה.

"בנוגע לטענות שוכרים על הקצאות מגרשים בהרחבה - בהקצאת מגרשים בהרחבה הסינון נעשה באמצעות ועדת קבלה אזורית מקום בו מתקיימים התנאים שבתיקון 8 לפקודת האגודות השיתופיות (חוק ועדות הקבלה, ש"ש). 

"בנוגע למושבים משמרת ושדה יצחק - רמ"י לא מכירה אפשרות להקצאה בפטור ממכרז בתכנון חדש למעט במסגרת המרת נחלות למגרשים. 

"בנוגע ל 'סיבוב נדלני' ומושב היוגב - החלטות המועצה קובעות תשלום שבעיקרו הינו השבת הנחת האזור באזורי עדיפות (כולו או חלקו באופן יחסי לפי התקדמות הבניה) במקרה של בקשה להעברת הזכויות קודם שחלפו 5 שנים מסיום הבניה.

"בנוגע להוספת נחלות - משטר הנחלות מבוסס על ההתאגדות השיתופית. החלטות המועצה צמצמו את סמכות שר החקלאות להגדלת תקן נחלות לאזורי פריפריה רחוקה בלבד. בשאר האזורים גם הקצאת הנחלות המאושרות הופסקה בחלקה כליל ובחלקה הוגבלה עד תום שנה זו. 

"בנוגע לתלמי אליהו - השאלה אם אכן קיימות הפרות כנטען טרם התבררה ותדון בהליך המשפטי המתאים".

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "באף יישוב חקלאי אין 100% חקלאים. משכך, תוספת הנחלות מיועדת לאפשר, בנוסף להרחבת הפעילות החקלאית, גם קליטת תושבים ביישובי הפריפריה. בתוך כך, ניתן לראות כי בעשור האחרון למעלה מ-95% מהנחלות התווספו ליישובים בפריפריה. 

"זאת ועוד, הקליטה לאגודות המושבים מורכבת גם מקליטת תושבים חיצוניים, בנוסף לבני המקום, ומשרד החקלאות מסתייג משמירת הנחלות כנכס לבני המקום בלבד. 

"בנוגע לתלמי אליהו, הרי שבשלב זה מדובר בפרוגרמה אזורית לקידום ופיתוח של 32 יישובי המועצה האזורית אשכול, המהווה את אחת המועצות האזוריות החקלאיות הגדולות בישראל. בכל מקרה, כדי להגדיל את תקני הנחלות גם ביישובים אלה, יש להגיש בקשה פרטנית לוועדת הפרוגרמות כנהוג, ולעמוד בכל הקריטריונים הרלוונטיים ובהחלטות ועדת הפרוגרמות מהשנים האחרונות".