במאי 2024, יותר מחצי שנה אחרי פרוץ מלחמת שבעה באוקטובר, כבש צה"ל את רפיח ואת ציר פילדלפי. ארבעה חודשים לאחר מכן נשא ראש הממשלה בנימין נתניהו נאום על חשיבות ציר פילדלפי כ"צינור החמצן של חמאס" ונתלה בו כדי להסביר מדוע אין עסקת חטופים. אלא שהסיבה לעיסוק בפילדלפי באותה נקודת זמן לא הייתה לגמרי ברורה. חודשים ארוכים קודם לכן אגף מזרח תיכון של המטה לביטחון לאומי הציע לכבוש את הציר. "כשבוע אחרי פרוץ המלחמה באנו עם הצעה שאומרת - בואו קודם נשתלט על רפיח וציר פילדלפי, כדי לייצר סוג של חנק סביב החמאס. זה הוצג לראש המל"ל צחי הנגבי והועבר גם לרון דרמר, השר לעניינים אסטרטגיים. גם בכירים בצבא ראו את זה", מספר גורם שנכח בדיונים. 

צה"ל כזכור פעל אחרת בתחילת הדרך ודחק את תושבי הרצועה דרומה לכיוון המואסי. אותו גורם מוסיף שבתחילת המלחמה גורמים ביטחוניים שונים, כולל שרי קבינט, ביקשו לדחוק כמה שיותר מתושבי הרצועה לכיוון הגבול בדרום עזה מתוך מחשבה שהדבר ידחוף את מצרים להסכים לקבל לשטחה פליטים עזתים. כזכור, בתחילת המלחמה שרת המודיעין גילה גמליאל, אף העלתה את רעיון גירוש העזתים לסיני במפורש. 

במל"ל התנגדו לרעיונות מסוג זה. "בתוך המל"ל ידענו שגם אם תהפוך את העולם והאדמה תתחלף בשמיים, כמו שאומרים בערבית, המצרים לא יקבלו את זה", אומר אותו גורם. "אנחנו מכירים היטב את המצרים. המל"ל נמצא במשך שנים בקשר שוטף עם הגורמים הרלוונטיים במצרים, לכן הבנו שאין לזה שום היגיון". 

המל"ל - המטה לביטחון לאומי - שנועד לחזק את קבלת ההחלטות בתחום המדיני-ביטחוני, כמעט לא מורגש במלחמה הזו, שבה היו ועוד יהיו צמתים רבים של קבלת החלטות אסטרטגיות. זאת למרות שבעידן הנוכחי המל"ל אמור היה להיות חזק יותר, אחרי מספר אירועים ודוחות שבהם כבר נחשפה חולשתו בעבר. כך למשל בדוח ועדת וינוגרד לחקר מלחמת לבנון השנייה, נמתחה ביקורת על תפקודו של המל"ל (אז נקרא המועצה לביטחון לאומי), בתקופת המלחמה. 

בהמשך, בדוחות מבקר מדינה מהשנים 2012 ו-2017 נמתחה ביקורת נוספת. הדוח הראשון שביניהם עסק באירוע משט המרמרה, והשני בדיוני הקבינט בעת מבצע צוק איתן. בשניהם נאמר בפשטות שהמל"ל לא ביצע את תפקידו. ביקורת נוספת הגיע מכיוון ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון בשנת 2017 על הכנת תוכנית רב-שנתית של צה"ל שבה נקבע שהמל"ל לא הורגש בדיונים על התוכנית. 

"יש שמועה שיש מל"ל אבל אני לא ראיתי את ההשפעה שלו בכלום. ראיתי שלט ראש המל"ל אבל לא הייתה שום עבודת מטה. היו דיונים של שרי מטה עם ראשי הארגונים, אלה דיונים משמעותיים, אך הם היו ספורים", כך תיאר השר וחבר הקבינט לשעבר רב-אלוף במיל' גדי איזנקוט, שפרש מהממשלה ביוני 2024, את תפקוד המל"ל במלחמה. 

הדברים החריפים הללו נאמרו בנובמבר האחרון, בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה. כעבור שבועיים, בישיבת הוועדה לביקורת המדינה בכנסת אמר איזנקוט: "יש אנשים מצוינים במל"ל. אבל המל"ל הוא נוכח נפקד במציאות האסטרטגית של מדינת ישראל. ראיתי מאמצים, לא ראיתי את ההשפעה שלהם במילימטרים". 

"המל"ל הוא נוכח נפקד במציאות האסטרטגית של מדינת ישראל. ראיתי מאמצים, לא ראיתי את ההשפעה שלהם במילימטרים"

חבר מפלגתו דאז, השר לשעבר חילי טרופר, שיבח באותה ישיבה את האופן שבו המל"ל היה זמין לשרים בכל הנוגע לעדכון והעברת חומרים, אך באופן מהותי, הצטרף לביקורת של איזנקוט כאשר פנה לרן פלד, ראש אגף מודיעין ועדות שרים במל"ל, שנכח באותו הדיון: "היו מעט מאוד, אם בכלל, דיונים אסטרטגיים בקבינט הזה. יכול להיות שנורא רציתם. אבל לצערי, כמעט ולא היה סטטוס עמידה אל מול מטרות, למרות שאתה זוכר שביקשנו את זה לא מעט פעמים. תפיסה אסטרטגית כוללת, של כלל החזיתות, זה היה הרבה יותר מדי אופרטיבי. כנראה שלא בגללכם, אני רוצה להגיד בהגינות. אנחנו יכולים לשער בגלל מי. אבל כן, צריך להגיד גם את זה".

במהלך המלחמה, במאי 2024, התפטר ד"ר יורם חמו, סגנו של הנגבי. לפי פרסום בחדשות 12, חמו כתב מכתב התפטרות בן עשרה עמודים ובין היתר כתב דברים שמהדהדים גם כיום, למעלה משנה אחרי: "אי הצבת תחליף שלטוני בטווח הקצר מקשה על ההתמודדות מול ניסיון חמאס להישאר בשלטון. בתנאים אלו, זה עלול לחייב שליטה ישראלית עמוקה יותר בעזה, עד כדי ממשל צבאי. אתגר האחריות על ממשל צבאי ברבות הימים עלול להשיב את חמאס לשלטון (…) ללא פתרון מהיר ובפרט אם המהלכים העצימים בעזה יסתיימו, יש חשש מהפיכת סוגיית החטופים לרב-שנתית". 

על פי אותו פרסום, אחרי ששלח את המסמך עיקריו הוצגו במצגת שאותה הציג חמו בפני שרי הקבינט, ואולם הנגבי אמר במהלך הדיון שזו לא עמדת המל"ל אלא דעתו האישית של חמו. גורם שנכח באותו הדיון אומר על כך: "היו עוד אנשים במל"ל שהיו מעורבים בכתיבת המסמך, אבל לדעתי הנגבי נבהל בגלל התוכן כי ידע שנתניהו לא אהב את זה, ולכן התנער ממנו. היה פה לפחות ניסיון לעצב דיון אסטרטגיה קדימה, וזה בדיוק מה שהיה חסר בעבודת המל"ל לאורך המלחמה. זה בסדר לא להסכים עם רעיונות אבל באופן מדהים, הדיון הזה בכלל לא התנהל".

מלבד חמו, עזבו בתקופת הנגבי שני בכירים נוספים את המל"ל - האחד הוא נמרוד גז, ראש אגף מזרח-תיכון, שלפי בירור של שומרים עזב בעיקר על רקע סיבות אישיות. השני הוא רפי מירון, ראש אגף טכנולוגיות. לאחר עזיבת גז אוחד אגף מזרח-תיכון עם האגף למדיניות חוץ. בראש אגף זה עומד יוסף דרנזין, שב-2017 היה מנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי תחת הנגבי. 

הנגבי עצמו נעדר במשך תקופה מעבודתו, מבלי שפורסמו על כך הודעה לציבור מלבד פרסום לקוני בחודש ספטמבר 2024 על כך שיעבור תהליך רפואי וייעדר למשך מספר שבועות, בעוד שבפועל ההיעדרות הייתה למשך מספר חודשים. בתקופה זו מילא את מקומות בדיונים מול ממשלה סגנו גיל רייך, ולא נראה שחסרונו של הנגבי הורגש במיוחד. 

"ביבי בשנים האחרונות שנמך את המל"ל ולא מפעיל אותו באופן שצריך", אומר פרופ' עוזי ארד, לשעבר ראש המל"ל תחת נתניהו. "הוא מטיל משימות שהמל"ל צריך לעשות על גופים אחרים. נראה שהוא מזלזל בגוף הזה ותופס אותו ככלבוניק"

"בשנות נתניהו החל ניוון מוחלט"

המל"ל הוקם על-ידי נתניהו, בשלהי כהונתו הראשונה כראש ממשלה, ב-1999. כוונתו הייתה להקים גוף של מומחי חוץ וביטחון, שיהווה משקל נגד הצבא וגופי הביטחון האחרים. ואולם נדמה שמעולם המל"ל לא הצליח להגשים את החזון הזה. 

שנים ספורות אחר כך היה חיזוק המל"ל אחת ממסקנותיה של ועדת וינוגרד לבדיקת מלחמות לבנון השנייה, ובעקבותיה קם צוות היגוי בראשות הרמטכ"ל המנוח אמנון ליפקין-שחק. ב-2008 נחקק חוק המל"ל, ובו 11 סעיפים. בין היתר, נקבע שהמל"ל הוא שמרכז את עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני ומכין את החומרים לקראת הדיון. כמו-כן, נקבע שהמל"ל הוא זה שצריך להכין את החלופות השונות בפני הקבינט לפני קבלת ההחלטה ומציג את המלצתו המנומקת בנוגע לחלופה הטובה ביותר.

ישיבת הקבינט האחרונה, שבה הוחלט על כיבוש עזה, היא דוגמה לאופן שבו החוק הפך לאות מתה. נתניהו ביקש לכבוש את עזה, הצבא התנגד, אולם לא ברור מדוע לא הוצגה עוד חלופה והאם המל"ל הציג את המלצתו המנומקת לפני הדיון. נתניהו מצדו, התראיין כמה שעות לפני הישיבה ל"פוקס ניוז", וחשף כי ההחלטה כבר התקבלה. אגב, זו לא הפעם הראשונה במלחמה שהחלטות הוצגו עוד לפני שהקבינט התכנס. 

בחוק נקבע שהמל"ל הוא זה שצריך להכין את החלופות השונות בפני הקבינט לפני קבלת ההחלטה ומציג את המלצתו המנומקת בנוגע לחלופה הטובה ביותר

אחרי הישיבה פורסם בתקשורת שהנגבי דווקא התנגד להחלטה ותמך בעמדת הרמטכ"ל. אולם מהפרסומים, הנשענים על הדלפות, לא ברור האם זו עמדתו האישית של הנגבי או עמדה רשמית של המל"ל. הנגבי סירב לענות על שאלה בנושא שהעביר לו שומרים.

סעיף אחר בחוק קובע שראש המל"ל כפוף אישית לראש הממשלה ומוגדר כיועץ לביטחון לאומי שלו. גם אם כוונת המחוקק הייתה טובה נראה שבסעיף זה נטמן הזרע לחולשתו של המל"ל. זאת משום שהלכה למעשה, ראש המל"ל הפך גם לשליחו האישי של ראש הממשלה במטלות מדיניות שונות, כמו למשל פגישתו של הנגבי עם נשיא סוריה אחמד א-שרע לפני כחודש באבו-דאבי. לקודמיו בתפקיד גם היו פגישות עם בכירים במדינות שאין להן קשרים דיפלומטיים עם ישראל, אבל היו גם שליחויות מסוג אחר. 

בדצמבר 2015 יוסי כהן, אז ראש המל"ל, הופיע בפני ועדת הכלכלה של הכנסת וטען כי ישנם שיקולים ביטחוניים באישור מתווה הגז, בזמן שהמוסד וצה"ל לא הביאו חוות דעת כזו. זאת כדי לעקוף את חוות הדעת של הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, פרופ' דיוויד גילה שקבע שמדובר בהסדר כובל. בלי קשר, ויום אחרי ההופעה בכנסת, מונה כהן לתפקיד ראש המוסד שבו חשק עניין המדגים את החיבור ההדוק שלו עם נתניהו. דוגמה אחרת היא מאיר בן-שבת, שמונה לראש המל"ל אחרי שהיה סגן ראש השב"כ, שנשלח ב-2018 על-ידי נתניהו לרב דרוקמן המנוח, כדי לתת לו תדריך ביטחוני במטרה למנוע מנפתלי בנט ואיילת שקד לפרוש מהממשלה. 

לדברי שלח, "ראש מל"ל, בייעודו בחוק, הוא האיש שצריך להגיד לראש הממשלה - 'אתה חייב לדון בנושאים שאין לך חשק לדון בהם', ולהיות מבקר התהליכים שראש הממשלה עושה"

"ראש המל"ל הפך להיות שליח אישי של נתניהו, אם זה לדברים טובים או לדברים פחות טובים", אומר עפר שלח, מנהל תוכנית המחקר "הביטחון הלאומי של ישראל" ב-INSS. "לפני שבן-שבת מונה לתפקידו הוא ביקש להתייעץ איתי, הייתי אז חבר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת. אמרתי לו שזו שיש סתירה מובנית בתוך התפקיד בין להיות ראש המטה לביטחון לאומי לבין להיות שליח של ראש הממשלה. הוא יצטרך לבחור בין אחד לשני ושנינו יודעים איך יבחר. בן-שבת הניד בראשו".

לדברי שלח, "ראש מל"ל, בייעודו בחוק, הוא האיש שצריך להגיד לראש הממשלה - 'אתה חייב לדון בנושאים שאין לך חשק לדון בהם', ולהיות מבקר התהליכים שראש הממשלה עושה. אנשים יבחרו בלהיות השליח של ראש הממשלה, כי זה קרוב יותר לשררה, כי בישראל אף אחד לא באמת מעריך תהליכים וכי בתקופת נתניהו הכל זה אמון אישי וחשדנות. המל"ל אף פעם לא מילא את תפקידו, אבל בשנות נתניהו החל ניוון מוחלט. אין למל"ל שום אינפוט ביצירת תהליכי קבלת החלטות טובים יותר זה בנושאים מדיניים-ביטחוניים, וזה הייעוד המרכזי שלו".

פרופ' עוזי ארד, ראש המל"ל תחת נתניהו בין השנים 2009 ל-2011, ומחבר הספר "המל"ל - המאבק להקמתה של המועצה לביטחון לאומי", נחרץ לא פחות. "ביבי בשנים האחרונות שנמך את המל"ל ולא מפעיל אותו באופן שצריך", הוא אומר. "הוא מטיל משימות שהמל"ל צריך לעשות על גופים אחרים. נראה שהוא מזלזל בגוף הזה ותופס אותו ככלבוניק - בוא תכתוב לי נייר למה צריך לנסוע השבוע לאיזשהו מקום. הקשר עם מל"לים בעולם צריך להיות בידי המל"ל הישראלי. אבל בישראל זה לא קורה, מי שמחזיק קשר עם המל"ל האמריקאי זה דרמר. אלו דברים שפוגעים בעבודת המל"ל". 

"לפני שבן-שבת מונה לתפקידו הוא ביקש להתייעץ איתי, הייתי אז חבר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת", אומר עפר שלח. "אמרתי לו שזו שיש סתירה מובנית בתוך התפקיד בין להיות ראש המטה לביטחון לאומי לבין להיות שליח של ראש הממשלה"

הפתק מסינוואר וחלקו של המל"ל בקונספציה

על האופן שבו תופס את ראש הממשלה נתניהו את המל"ל העיד רוני ברט, שהיה ראש החטיבה לבניין הכח במל"ל, בוועדת החקירה האזרחית לחקר השבעה באוקטובר. בדיון שעסק בדוחות מבקר שנכתבו על המל"ל אמר ברט: "לפעמים כתובים בדוחות דברים לא מסווגים, אבל שלא רוצים שישמעו עליהם. ממה שאני זוכר, היה במסווג פירוט לפחות חלקי של העדות שנתן ראש הממשלה עצמו לביקורת. הוא אמר להם (לאנשי המבקר, ש.ש), ואני עכשיו מצטט מילה במילה: 'אני מתייחס למל"ל כאל משרד החוץ הקטן של משרד ראש הממשלה".

האלוף במיל' גיורא איילנד, שעמד בראש המל"ל בין השנים 2004 ל-2006, הצביע בפני ועדת החקירה האזרחית לחקר אירועי השבעה באוקטובר על נדבך בעייתי אחר בקרבת היתר של ראש המל"ל לראש הממשלה. "מה שקרה בישראל בחודשים שלפני השבעה באוקטובר זה שכמעט כל נושא שרצו לדון בו התחבר ישירות לרפורמה המשפטית. ואז ראש המל"ל אמר 'זה פוליטי ולכן בזה אני לא עוסק בזה'", אמר איילנד בעדותו. "כתוצאה מזה לא היה אפשר לעשות הערכת מצב לאומית שמראה שיש חיבור בין איומי המודיעין, מוכנות הצבא והמשבר הפוליטי (…) כשראש המל"ל אמר שבזה הוא לא עוסק כי זה פוליטי, הוא השאיר ואקום מאוד גדול (...) אם אתה רק שליח של, ורק כשאומרים לך, אז אתה מצמצם את התפקיד לרמת יועץ פוליטי". 

"כשראש המל"ל אמר שבזה הוא לא עוסק כי זה פוליטי, הוא השאיר ואקום מאוד גדול (...) אם אתה רק שליח של, ורק כשאומרים לך, אז אתה מצמצם את התפקיד לרמת יועץ פוליטי"

ועדת חקירה ממלכתית טרם קמה, אבל תפקודו של המל"ל בנוגע לקונספציה שהובילה לשבעה באוקטובר עלה בוועדת החקירה האזרחית. זו קבעה שהמל"ל היה חלק מהקונספציה מעצם זה שלא אתגר את מדיניות ההסדרה עם חמאס. מאיר בן-שבת היה מי שעמד בראש המל"ל כאשר עוצבה מדיניות זו - אותו הבנה שקטה ולפיה חמאס עסוק בבניית השלטון האזרחי ברצועת עזה וישראל לא תתקוף אותו. 

בראיון ל'ידיעות אחרונות' באפריל 2022, לאחר שעזב את תפקידו, בן-שבת אף התגאה במדיניות ההסדרה. בראיון נחשף הפתק 'סיכון מחושב' שאותו דאג סינוואר להעביר לנתניהו, דרך המצרים. "זה היה אחד הרגעים היפים בתהליך", אמר בן-שבת על קבלת הפתק. כיום, בן-שבת סבור שמבין האפשרויות שעמדו אז על הפרק, ובהיעדר לגיטימציה פנימית ובינלאומית למתקפה יזומה על חמאס, הסדרה הייתה האופציה הסבירה ביותר. 

מאיר בן-שבת היה מי שעמד בראש המל"ל כאשר עוצבה מדיניות זו - אותו הבנה שקטה ולפיה חמאס עסוק בבניית השלטון האזרחי ברצועת עזה וישראל לא תתקוף אותו

אגב, את הפוטנציאל של המל"ל חשף דווקא משבר אחר, לא ביטחוני, כאשר נתניהו הטיל על המל"ל בראשות בן-שבת, את האחריות לטיפול במשבר הקורונה ב-2020. הצעד זכה ללא מעט ביקורת בזמן אמת, בשל החולשה המובנית של המל"ל, אולם באופן יחסי "המל"ל הפתיע לטובה בקורונה", אומר בכיר לשעבר בצה"ל. "היה כאן סוג של משבר שאף אחד לא ידע איך לטפל בו, אבל מעבר לכך ראיתי שברגע שהם מקבלים גיבוי מראש הממשלה, אז המל"ל נהיה גוף הרבה יותר אפקטיבי". 

מצד שני, אולי משבר הקורונה, אזרחי במהותו, המחיש דווקא עד כמה מערכת הביטחון, ובמיוחד צה"ל, היא מערכת חזקה מדי, שהמל"ל לא באמת יכול לעמוד מולה. לדברי מקור שהכיר את פעילות המל"ל בחודשים הראשונים של המלחמה, כך בדיוק קרה בתקופה שבו עוצבה אסטרטגיית הלחימה ברצועת עזה. "כשהצבא בא, אחרי השבעה באוקטובר והתחיל לתכנן את המהלכים קדימה, איך להשתלט על הרצועה ומה לעשות איתה, אז הצבא קבע את הטון. לא היה מכניזם שאפשר השפעה אחרת או הסתכלות אחרת על מה שהצבא מתכנן", הוא אומר. 

"ראש המל"ל עושה גם שליחויות מדיניות עבור ראש הממשלה וזה בסדר", מתייחס ראש השב"כ לשעבר יורם כהן בשיחה עם שומרים. "אבל בסוגיות הכבדות, סוגיות מדיניות-ביטחוניות, מי שצריך לשים את הנייר לדיון זה המל"ל, לא הצבא ולא השב"כ. כגוף מטה, הוא הגוף הכי חשוב ליד ראש הממשלה. האם הוא הכי חזק? בחלק מהמקרים לא. למה? זה תלוי בראש הממשלה, באישיות של ראש המל"ל ובקשיים של ארגונים אחרים שלא נותנים לו לפרוח".

"בסוגיות הכבדות, סוגיות מדיניות-ביטחוניות, מי שצריך לשים את הנייר לדיון זה המל"ל, לא הצבא ולא השב"כ. כגוף מטה, הוא הגוף הכי חשוב ליד ראש הממשלה. האם הוא הכי חזק? בחלק מהמקרים לא"

"ברגע שאין מל"ל יש וואקום" 

בהיעדר מל"ל חזק, נכנסים לוואקום שנוצר גורמים אחרים בתוך המערך הממשלתי וגם מחוצה לו. כך, מאז פרוץ המלחמה שורה של עמותות, מכוני מחקר, אקדמאים ו"לשעברים" מסוגים שונים מעלים רעיונות משלהם בפני מקבלי ההחלטות. 

משיחות שערך שומרים עולה שבתוך הממשלה הגורם החזק ביותר שנמצא על "משבצת" המל"ל הוא כאמור דרמר, השר לעניינים אסטרטגיים וכיום גם ראש צוות המשא-ומתן לשחרור חטופים. "דרמר הוא היועץ האסטרטגי של נתניהו, כבר הרבה מאוד שנים, כשיש לו תפקיד רשמי וכשאין לו תפקיד. הוא המוציא והמביא. הוא זה שנתניהו מתייעץ איתו וסומך עליו", אומר ערן עציון, לשעבר סגן ראש המל"ל. האם זה הולך להשתנות? בשבוע שעבר פורסם בישראל היום, כי דרמר מתכוון לפרוש מהחיים הפוליטיים בחודשים הקרובים.

"דרמר הוא היועץ האסטרטגי של נתניהו, כבר הרבה מאוד שנים, כשיש לו תפקיד רשמי וכשאין לו תפקיד. הוא המוציא והמביא. הוא זה שנתניהו מתייעץ איתו וסומך עליו", אומר ערן עציון, לשעבר סגן ראש המל"ל

גורם אחר שהתחזק מאוד בתקופת המלחמה הוא המזכיר הצבאי של נתניהו, האלוף רומן גופמן. קודם לכן היה גופמן קצין במתפ"ש (מנהלת תיאום וקישור) ברצועת עזה, ובמאי 2024 מונה להיות מזכיר צבאי של נתניהו, כלומר הגורם שאמור לקשר בין הצבא לממשלה. אלא שאצל גופמן, לפי מספר מקורות שעמם שוחח שומרים, זה יותר מכך. אלו טוענים שגופמן מעלה ביוזמתו הצעות עצמאיות לנתניהו בסוגיות שונות. כך היה על פי תחקיר של הניו יורק טיימס בנושא הסיוע ההומניטרי בעזה, ולאחרונה פורסם, כי הוא תומך בכיבוש כלל רצועת עזה גם במחיר סיכון חיי החטופים. "זה בכלל לא במסגרת תפקידיו של גופמן", מתייחס לכך ארד. "המזכיר הצבאי הוא קצין קישור בין קהילת המודיעין וצה"ל לראש הממשלה, הוא לא פונקציית מטה ועל זה נכתב כבר במספר דוחות".

מלבד האישים ישנם גם גופים שנכנסו אל הוואקום ולוחשים על אוזנו של ראש הממשלה. ביניהם ניתן למנות את "פורום מקווה ישראל", שהקימו יזם ההייטק לירון טנקמן והיועץ האסטרטגי יותם הכהן, בנו של אלוף במיל' גרשון הכהן, בעצמו יו"ר עמותת הביטחוניסטים, שאנשיה נפגשים עם ראש הממשלה. 

רעיונות אחרים הגיעו מהאקדמיה. כך למשל, בפברואר 2024, פרופ' דני אורבך ופרופ' נטע קורן-ברק מהאוניברסיטה העברית, וד"ר הראל חורב מאוניברסיטת תל-אביב וד"ר נתנאל פלמר מבר-אילן, כתבו מסמך בשם 'ממשטר רצחני לחברה מתונה', שבו הציעו רעיונות בנוגע לעתיד רצועת עזה והדרך להגיע לשם, בהתבסס על ניסיונות היסטוריים ממקומות שונים בעולם כמו גרמניה, יפן, עיראק ואפגניסטן. המסמך, שנכתב אופן וולונטרי על-ידי הארבעה, הגיע לגורמים שונים בקרב מקבלי ההחלטות וגם למל"ל. הנגבי התבטא בנוגע למסמך ואמר עליו "מבריק", אך לפי בירור של שומרים עולה שבמל"ל לא נפגשו עם הארבעה כדי לבחון איך אפשר להמשיך לפתח את הרעיונות. 

"החלום שלי זה שיהיה מל"ל טוב שעובד. היום, לצערי אני עושה עבודות שאנשים אומרים לי, אתה עושה את העבודה של המל"ל"

גופים נוספים שהעלו רעיונות, הצעות וניירות בפני הממשלה הם מכון תכלית בראשות עורך הדין יניב כהן, ועמותת מיינד ישראל בראשות האלוף במיל' עמוס ידלין. כך למשל, לפי פרסום של הוושינגטון פוסט, ב-2024 הניח תכלית בפני גורמים ביטחוניים מסמך ששרטט רעיונות מעשיים באופן לאופן חלוקת המזון לאוכלוסייה ברצועת עזה, ללא מעורבות חמאס, כאשר בהמלצות יש דמיון מסוים למה שמאוחר יותר בוצע באמצעות קרן ה-GHF. אנשי מיינד ישראל מצדם, כתבו עבור איזנקוט מסמך בנוגע ליום שאחרי ברצועת עזה, שאותו הציג בקבינט בשלהי חודש מרץ 2024 לפני פרישתו מהממשלה. 

"לדעתי זה הסיפור - ברגע שאין מל"ל יש וואקום, ואז לשם נכנסים אנשים בחברה האזרחית, כמו בדברים אחרים שקרו בשבעה באוקטובר", אומר ד"ר אבנר גולוב, בעבר בכיר במל"ל וכיום סגן נשיא במיינד ישראל ואחד ממחברי אותו מסמך עבור איזנקוט. "מיינד ישראל עד השבעה באוקטובר היה אמור להיות משהו קטן, עם כיוון יותר עסקי. אבל ראינו את הוואקום, אמרנו עזבו כסף הולכים לעזור למדינה והפכנו לעמותה. אני בטוח שכמונו יש עוד. החלום שלי זה שיהיה מל"ל טוב שעובד. היום, לצערי אני עושה עבודות שאנשים אומרים לי, אתה עושה את העבודה של המל"ל".

מהמל"ל, ממשרד רה"מ ומהשר דרמר לא התקבלו תגובות.

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים