לראשונה מאז 2017 נבלמה העלייה בצריכת האופיואידים בישראל, כך עולה מנתוני משרד הבריאות. חלק מהנתונים הוצגו בשבוע שעבר לוועדת הבריאות של הכנסת, אך לבקשת שומרים, שעוקב התפשטות מגפת האופיואידים בישראל בסדרת תחקירים מזה כשנתיים, מסר המשרד את הנתונים המלאים, ואלו מתפרסמים כאן לראשונה.

על פי הנתונים, צריכת האופיואידים הכוללת בישראל עלתה בין השנים 2017-2021 ב-70%, והגיעה ל-874 אלף OME (יחידת המרה שמשתמשים בה כדי להשוות בין אופיואידים שונים בעוצמות שונות. ד"ד). אולם ב-2022 מסתמנת בלימה: 873 אלף OME נצרכו בישראל בשנה שעברה, ירידה של 0.2%, כאשר מספר המטופלים שקיבלו לפחות מרשם אחד לאופיואידים במשך השנה, נשאר דומה לשנה שקדמה לו ועמד על 94,674 מטופלים.

מנתוני משרד הבריאות עולה גם, כי נבלמה העלייה במספר המטופלים שקיבלו אופיואידים במינון גבוה ומספרם בשנה שעברה עמד על 5,882 (בגילאי 18-64). עם זאת, בקבוצה הזו 73% היו מטופלים "ממושכים" שקיבלו מרשמי אופיואידים למשך שישה חודשים או יותר ושלגביהם הסיכון להתמכרות הוא הגבוה ביותר. כך, מגמת העלייה הגיעה ב-2022 ל-22%, לעומת 16% בשנת 2017. 

משרד הבריאות אף הודה בשנה האחרונה, כי שימוש ממושך באופיואידים גורם בוודאות לתלות פיזית. המשמעות היא שהפסקת השימוש תביא את המטופל לידי תסמיני גמילה (ובשפת הרחוב: קריז).

ד"ר הדר אלעד: "הבעיה הזו לא תיפטר ביום או ביומיים, אבל בפעם הראשונה יש סימן חיובי בשנה הזו. זו השנה הראשונה שאנחנו רואים בלימה, זו כמובן סנונית ראשונה וצריך לראות מה יהיה בשנה הבאה, אבל זה חשוב"

החוקר אורן מירון: "כרגע הדבר הקריטי הוא להגדיל את הנגישות לגמילה, ולוודא שהורדת המינונים של מי שכבר מכור תיעשה בהדרגה. ההורדה חייבת להיות הדרגתית, כי אחרת מי שכבר התמכר יעבור 'קריז' מטורף ויפנה לסמי רחוב. זה מה שקרה בארה"ב"

אופטימיות, אבל עם כוכבית

האופיואידים הם משככי כאבים עוצמתיים. מבחינה כימית הם "קרובי משפחה" של ההרואין והמורפיום, אך חלקם חזקים וממכרים הרבה יותר. שיווק רשלני ופושע שלהם בארה"ב הוביל בשני העשורים האחרונים ליותר מ-600 אלף מתים ממנות יתר. 

כפי שנחשף בסדרת תחקירי שומרים "מגפה במרשם", גם בישראל כשלה המדינה בפיקוח על התופעה ובעשור האחרון נרשמה עליה עקבית בשימוש ובהתמכרות לתכשירים. דוח של ה-OECD מ-2019 מצא כי מבין המדינות הארגון, בישראל הייתה העלייה החדה ביותר בשימוש בתכשירים, ובדוח של מרכז טאוב שפורסם לאחרונה אף נטען כי ישראל עברה את ארה"ב בצריכת אופיואידים לנפש.

במשרד הבריאות החלו בשנים האחרונות לאסוף נתונים מקופות החולים, כדי לנסות ולהבין את היקף התופעה. הנתונים שאוסף המשרד נועדו לנטר בראש ובראשונה את תופעת היד הקלה על מרשמי האופיואידים המסוכנים והממכרים ביותר, ולכן הם לא כוללים מרשמים לשני אופיואידים חלשים יחסית – טרמדול וקודאין. 

לא נכללים בהם גם מרשמים לחולי סרטן, שהטיפול בהם באופיואידים נחשב קונצנזוס, ולא מרשמים שניתנו בבתי חולים, שכן אלו בדרך כלל קצרי מועד. בנוסף, הנתונים נאספים מקופות החולים, ולכן חסרים בהם גם מרשמים שרשמו רופאים פרטיים. ועדיין – הם מספקים את התמונה הטובה ביותר שיש כיום.

אף שהנתונים בהחלט עשויים לספק מקום לאופטימיות זהירה, יש לסייג כי הם עדיין עלולים להשתנות. השוואת הנתונים שהוצגו בכנסת לאלו שמסר המשרד בשנה שעברה לבג"ץ מראה כי הנתונים מעודכנים בדיעבד. כך, הנתונים שהוצגו בשבוע שעבר בוועדת הבריאות לגבי מספר המטופלים באופיואידים בשנים 2017-2020, גבוהים יותר מאלו שהוצגו בבית המשפט, בעוד נתוני הצריכה הכוללת דווקא עודכנו כלפי מטה. מדובר בפערים של כ-7% בנתוני הצריכה, ושל עד כ-3,000 מטופלים בחלק מהשנים.

במשרד הבריאות הסבירו כי "אחת מקופות החולים דיווחה שחלה טעות בהעברת הנתונים בתחילת שנת 2021, ועל כן בוצע חישוב מחודש על בסיס הנתונים שהועברו בשנית. במידה ויעלה שחלה טעות בנתוני השנה האחרונה, הדבר יתוקן. יצוין כי הנתונים שהוצגו במסגרת העדכון לבג"ץ בחודש אוגוסט תואמים לאלו שהוצגו בכנסת".

עוד נמסר כי "משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בשימוש מושכל באופיואידים ועל כן, מקדם מספר פעולות בכדי לצמצם את התופעה, בהן ההמלצות על צעדים המפחיתים אפשרות לרישום אופיואידים, מחשוב המרשמים באופן שיאפשר ניטור מדויק יותר ועוד. בנוסף, פורסם חוזר חטיבת רפואה לטובת הערכה, ניטור ושימוש מושכל באופיואידים על מנת להביא לצמצום השימוש באופיואידים".

"אנחנו מאמינים שהנתונים אמינים ומשקפים פעילות שבוצעה בשנתיים האחרונות בקופות החולים", אמר לאחרונה בוועדת הבריאות של הכנסת ד"ר הדר אלעד, יו"ר ועדת האופיואידים שמינה משרד הבריאות. "זה גם בזכות משאבים שתעלנו וגם בזכות העלאת המודעות. המספר הכולל של מקבלי המרשמים הוא יציב בשנים האחרונות ועומד על בערך 91-94 אלף מטופלים, אבל שיעור המטופלים הממושכים גדל, וגם שיעור המטופלים שמקבלים מינונים גבוהים. אלו שתי האוכלוסיות הבעייתיות שעדיין גדלות".

עוד אמר אלעד: "הבעיה הזו לא תיפטר ביום או ביומיים, אבל בפעם הראשונה יש סימן חיובי בשנה הזו. זו השנה הראשונה שאנחנו רואים בלימה, זו כמובן סנונית ראשונה וצריך לראות מה יהיה בשנה הבאה, אבל זה חשוב". 

האזינו ל"תחקיר" - פודקאסט שומרים וגלצ בנושא מגפת האופיואידים

"להיות עירניים לטרנדים של השוק השחור"

אורן מירון, דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון שחוקר את השימוש באופיואידים בישראל, מעודד גם הוא מנתוני משרד הבריאות. מירון חשף במחקר שלו כי עיקר העלייה בצריכת אופיואידים בישראל בשנים 2008-2018 נבעה מעלייה ברישום של פנטניל – שחזק פי 50 מהירואין - בקרב מטופלים צעירים ללא סרטן. לא מן הנמנע כי הירידה שנראית כעת נובעת ממגבלות שהטילו קופות החולים דווקא על רישום פנטניל למטופלים חדשים, שכפי שפורסם בשומרים לפני כחודשיים, דורש כעת אישור של דרג בכיר. "מכיוון שהדבר הזה קורה בהדרגה, אני מעריך שב-2023 נראה ירידה חדה אפילו יותר", אומר מירון.

למרות זאת, מירון מצרף לדבריו אזהרה: "מצד אחד, אני כבר הרבה זמן מקווה למגבלות על רישום פנטניל מיותר ולראות את הירידה הזו. מצד שני זה משהו שקיוויתי שיקרה ב-2019, לפני שהצטברו בישראל כל כך הרבה מכורים. לכן, כרגע הדבר הקריטי הוא להגדיל את הנגישות לגמילה, ולוודא שהורדת המינונים של מי שכבר מכור תיעשה בהדרגה. ההורדה חייבת להיות הדרגתית, כי אחרת מי שכבר התמכר יעבור 'קריז' מטורף ויפנה לסמי רחוב. זה מה שקרה בארה"ב, כשהטילו מגבלות על רישום אוקסיקונטין ב-2010. המונים עברו להרואין, וכשנגמר ההרואין התחילו להבריח אבקת פנטניל".

בהקשר הזה מוסיף מירון כי בשנים 2021-2022 דווח על שני ניסיונות הברחה של אבקת פנטניל, שסוכלו. לדבריו "צריך להיות מאוד עירניים כדי להבין את הטרנדים של השוק השחור בתחום הזה, וגם להיות מוכנים מראש לדברים האלה".