לפני קצת יותר מחצי שנה חשף שומרים את מחדל ה-PFAS במי השתייה של תושבי ישראל. נזכיר כי מדובר בתרכובות כימיות סינתטיות הגורמות נזקים בריאותיים קשים וניחנות בעמידות גבוהה מאוד. הן מכונות "כימיקלי נצח" ולא במקרה. באותו תחקיר נחשפו הזיהום כבד במספר רב של קידוחי מים והסגירה של חלק מהם. 

כעת מתברר כי מחדל רודף מחדל. בבדיקה שערכה רשות המים בשלושה קידוחי מי שתיה סמוך לזכרון יעקב - טירלי 1, טירלי 5 ו-טירלי 6 - נמצאו תרכובות PFAS מסוכנות לבריאות בשיעור של פי 2.8 מערך הסף בתקן למי שתיה. לאור הממצאים הורה משרד הבריאות לסגור לאלתר את הקידוחים שסיפקו כמות נכבדה של מים כ-1,500 קוב לשעה, לישובים באזור, בהם זכרון יעקב. 

בנוסף, נמצאו ריכוזי PFAS בעוד חמישה קידוחים: בבקעת יבניאל, קריית חיים, אזור נמל תעופה בן גוריון והשפלה הדרומית - כולם נסגרו בהוראת משרד הבריאות, ובסך הכול נפסלו עד כה 17 קידוחים להפקת מי שתיה בשל נוכחות PFAS מעל לתקן. 

בין האתרים שרשות המים איתרה בהם ריכוזים גבוהים של PFAS בשבועות האחרונים: מתחם שדה דב לשעבר בתל אביב, מתחם פי גלילות ברמת השרון, ובסיס חיל האוויר לשעבר בח"א 27 הצמוד לנתב"ג. כמו כן, בשדה התעופה בהרצליה נתגלו ממצאים ראשוניים לנוכחות תרכובות PFAS בקידוחי ניטור בשדה. מרשות המים נמסר, כי הרחבת החקירה תתבצע לאחר הפינוי המתוכנן של השדה. 

במי הנגר בתחנת הכוח חגית (דוד לוי) נמצאו ריכוזי PFAS בכמות עצומה של מעל 1,000 מיקרוגרם לליטר, כאשר בחסות הגשמים התפשט הזיהום לנחל תות ונחל דליה משם חילחל דרך מי התהום הישר אל שלושת הקידוחים במורד נחל דליה

מתחנת הכוח אל מי התהום וברזי התושבים

PFAS הן כאמור תרכובות כימיות סינתטיות בעלות עמידות גבוהה ביותר. הן עמידות לחום גבוה ובעלות יכולת לדחות מים ושמן, ולפיכך משמשות כחומר מעכב בעירה בקצפי כיבוי המצויים באתרים שבהם מאגרי דלק גדולים, כמו תחנות כח של חברת החשמל. כל אותם גופים, כמו חברת החשמל, תשתיות דלק ושדות תעופה, נדרשים לבצע תרגילי כיבוי אש עם הקצפים הללו ומחזיקים היתר מהמשרד להגנת הסביבה. 

בתום סדרת בדיקות שביצעו ברשות המים, גוברת הערכה כי מקור הזיהום הקשה בשלושת הקידוחים באזור זכרון יעקב הוא בתחנת הכוח חגית ("דוד לוי", בשמה החדש) של חברת החשמל, שם מחזיקים כמות גדולה של קצפי כיבוי מבוססי PFAS בהיתר מהמשרד להגנת הסביבה. במי הנגר בתחנת הכוח נמצאו ריכוזי PFAS בכמות עצומה של מעל 1,000 מיקרוגרם לליטר, כאשר בחסות הגשמים התפשט הזיהום לנחל תות ונחל דליה (בריכוז מעל 700 ננוגרם לליטר) משם חילחל דרך מי התהום הישר אל שלושת הקידוחים במורד נחל דליה - מרחק 7-10 קילומטרים ממקור הזיהום. 

לתחנת הכוח חגית יש היתר הזרמה של שפכים ונגר עילי לנחל תות ודליה מהמשרד להגנת הסביבה, רשות המים ומשרד הבריאות. אולם כל עוד לא נאסר השימוש בקצפי כיבוי עם PFAS, ניתן לצפות כי התרכובות המסוכנות והעמידות עלולות לזרום לנחל ומשם לחלחל אל מי התהום הישר לקידוחי מי השתיה, כפי שאכן קרה. 

לשומרים אף נודע כי אחד משלושת הקידוחים בזכרון יעקב נבדק רק לפני כשנתיים והממצאים הראו כי הקידוח נקי מ-PFAS. משמעות הדבר כי בהעדר רגולציה שתאסור את השימוש ב-PFAS בקצפי כיבוי, הזיהום ימשיך להתפשט בעוד אתרים ברחבי הארץ ועוד אזרחים יהיו חשופים לסכנות בריאותיות חמורות ומוחשיות. 

‍ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "חשוב להדגיש כי אספקת המים מתקיימת כסדרה וכוללת קידוחים, מים מותפלים ומי כנרת. המשרד ממשיך לפעול בהתאם לממצאים ולהבטיח את איכות מי השתיה המסופקים לשמירה על בריאות הציבור".

מה זה PFAS? צפו בכתבה חיים ריבלין שחשפה את הנושא, יולי 2025

"כל עוד לא עוצרים את מקורות הזיהום ואוסרים על שימוש בקצפי כיבוי, נמשיך במרדף סזיפי אחרי אתרים מזוהמים כשבינתיים אנשים שותים מים מאד רעילים", אומרים ברשות המים ובמשרד הבריאות

"כבר משנת 2020 אנחנו מתריעים"

רשות המים היא הרגולטור שמבצע את הבדיקות לגילוי נוכחות תרכובות PFAS במי התהום. בתשובה לשאלת שומרים, מסר דובר רשות המים, איתי דודי, רשימה גדולה של אתרים שבהם נמצאו ריכוזים של הכימיקלים המסוכנים: "ריכוזים גבוהים מאוד נמדדו בחוות מכלים, בתי זיקוק ותחנות כוח. שלושה אתרים שגרמו לסגירת קידוחי מי שתייה נדרשו לבלום את התפשטות הזיהום". לשומרים נודע כי מדובר בקיסריה, קרית חיים ורחובות (חלק מקידוחי מי השתיה באזורים הללו נסגרו על ידי משרד הבריאות). 

באשר למתחמי תעשייה, מסר דובר רשות המים: "בדיקות בוצעו במפעלים רבים, בהם מהתעשיות הביטחוניות, הפרמצבטיות וחומרי הדברה. בחלקם נמצאו חריגות משמעותיות מהתקן. באתרים בהם נדרש שיקום מי תהום, המפעלים נדרשים לטפל גם בריכוזי ה-PFAS החורגים". 

גורמי מקצוע ברשות המים ומשרד הבריאות ששוחחו עם שומרים מותחים ביקורת קשה על המשרד להגנת הסביבה, שלטענתם לא יוזם ומתנהל כאילו לא קיימת דחיפות עליונה לטפל בסכנה. "המשרד להגנת הסביבה לא באירוע", הם אומרים. "כל עוד לא עוצרים את מקורות הזיהום ואוסרים על שימוש בקצפי כיבוי, נמשיך במרדף סזיפי אחרי אתרים מזוהמים כשבינתיים אנשים שותים מים מאד רעילים". 

עו"ד מירב עבאדי, מנהלת תחום רגולציה בעמותת אדם טבע ודין שעתרה לבג"צ לפני ארבע שנים בדרישה לקיים בקרה ופיקוח מחמירים על PFAS אומרת כי הכתובת היתה על הקיר. "כבר משנת 2020 אנחנו מתריעים על כך שחייבים מנוע את הזיהום במקור. כל עוד ממשיכים להשתמש בתרכובות הללו ברור שזה יזלוג לסביבה".

גם עבאדי מפנה אצבע מאשימה לעבר המשרד להגנת הסביבה. לדבריה, "למרות שהמשרד מודע לסיכון ולמרות שמשרד הבריאות דחק בו לעשות רגולציה, הנה אנחנו בתחילת שנת 2026 ועדיין אין כלום. הם הוציאו תנאים מיוחדים בהיתרי רעלים של מפעלים, כשחלק גדול מהתנאים הללו ייכנסו לתוקף רק בעוד זמן. הם מתנהלים כאילו לא מדובר בסיכון חמור ומיידי לבריאות הציבור". 

עבאדי מדגישה, כי יש לאסור שימוש בקצפי כיבוי שמכילים PFAS, "אלא במקרים נדירים שבנדירים, כשאין להם תחליף וגם אז בתנאים מאוד מחמירים". 

מהמשרד להגנת הסביבה טרם התקבלה תגובה לפניית שומרים. 

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים