במרכז מטולה ניצב מבנה חדשני, שבחזיתו חלונות זכוכית גדולים המוקפים מסגרות ירוקות. בימים כתיקונם משמש המבנה בית לכ-95 תלמידי בית הספר היסודי "הנדיב" – שהוקם לפני יותר מ-120 שנה, נדד בין מבנים, ונחנך מחדש לאחר שיפוץ יסודי כשנה לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". בית הספר, שהפך לסמל של עמידה איתנה על הגבול הצפוני, שוקם והוכשר מחדש לאחר שספג פגיעת טיל ישירה במלחמה. אף שבמועצה עבדו במרץ על השיקום, המבנה נותר השנה שומם בשל מיעוט הילדים שחזרו למושבה.

ראש המועצה, דוד אזולאי, מספר לשומרים שמתוך כ-2,000 תושבים, 55% חזרו עד כה, ושבנוסף הצטרפו השנה למטולה כ-30 משפחות. לדבריו, מדובר בהתארגנות עצמאית של משפחות מהמגזר הדתי-לאומי, שהגיעו בעקבות משפחה שהתגוררה במטולה לפני המלחמה, ועודדה חברים ומכרים לעבור למושבה.

אזולאי מספר שעל אף שמטולה שמחה על הצטרפות המשפחות, קיים בקרב התושבים הוותיקים חשש מפני ניסיונות לשנות את אופייה החילוני של המושבה. בדומה להתבטאויות עבר שלו בנושא, גם הפעם אזולאי מקפיד להדגיש כי הוא אדם מסורתי, אך קיבל למשמרתו מועצה חילונית וכך הוא מתכוון להשאירה: "כשמישהו אומר לי אולי תסגור את הרחוב מול בית הכנסת בשבת או שאולי העסק הזה יסגור בשבת, אני מאוד נחרץ בעניין".

לשאלה אם נוכחותן של המשפחות החדשות מסייעת ליישוב להשתקם, אזולאי משיב: "המשפחות שהצטרפו הגיעו לעזור לנו מבלי שביקשנו מהן עזרה, ועכשיו אנחנו נדרשים לדאוג להסעות של עשרות תלמידים נוספים לקריית שמונה מדי יום (למסגרות חינוך דתיות – קכ"ק). זה לא באמת עוזר". גם למסחר, הוא טוען, התושבים החדשים לא יכולים לתרום באופן משמעותי, מפני שהם לא קונים בעסקים שפתוחים בשבת. אזולאי מעריך שרוב המשפחות לא יישארו במטולה בטווח הארוך, אלא שנים ספורות בלבד.

מטולה היא מהיישובים שספגו את הפגיעות הקשות ביותר במלחמה, אך היא מודרת משורה של תקציבי שיקום שיזמה הממשלה בחודשים האחרונים. בדיקה מעמיקה של שומרים מצביעה על נסיקה בתקצוב יוזמות בעלות אג'נדה דתית מובהקת, על ידי שריון כספים ציבוריים לעמותות המפעילות גרעינים תורניים. בעקבות המהלך, יישובים שלא פועל גרעין תורני רשמי בתחומם ויישובים שאין בהם רוב יהודי, סובלים מאפליה בחלוקת התקציבים ונותרים בעמדת נחיתות מול מנגנוני השיקום.

האם נוכחותן של המשפחות החדשות מסייעת ליישוב להשתקם? "המשפחות שהצטרפו הגיעו לעזור לנו מבלי שביקשנו מהן עזרה, ועכשיו אנחנו נדרשים לדאוג להסעות של עשרות תלמידים נוספים לקריית שמונה מדי יום. זה לא באמת עוזר"

הקריטריונים לתקציב: לימודים תורניים ביישוב

ב-22 בדצמבר החליטה הממשלה על תוספת כספים קואליציוניים בסך 10.7 מיליון שקל למשרד החינוך עבור פעילות גרעינים תורניים. בחוות הדעת שהוציאה היועצת המשפטית של משרד החינוך למחרת, היא ביקשה להבהיר כי הסכומים נמסרו לה בעל פה, וכי לא הועבר אליה נוסח רשמי של ההחלטה. בין ההצדקות שמנה המשרד לתוספת התקציב, צוין כי "יש גידול מתמשך בפעילות הגרעינים החינוכיים-תורניים" וכי "הם הוכיחו את יעילותם בתרומה משמעותית לחברה בשנים האחרונות".

התוספת מצטרפת להחלטת ממשלה שהתקבלה כחודשיים קודם לכן, ובה אושרה הצעת שר החינוך יואב קיש להוסיף עשרות מיליוני שקלים לחיזוק והרחבת פעילות הגרעינים התורניים. בסיכום כלל ההחלטות, משרד החינוך לבדו צפוי לתמוך בגרעינים התורניים בכל רחבי הארץ בסכום העולה על 42 מיליון שקל בגין השנה החולפת. 

יום לאחר ההחלטה על תוספת התקציב האחרונה, פורסם באתר משרד המשפטים מסמך תבחינים מעודכן של משרד החינוך לחלוקת כספי תמיכה לגרעינים תורניים הפועלים ביישובים שפונו בצפון, ובו מצוין כי תנאי הסף הראשון לזכאות הוא הפעלת בית מדרש שבו מתקיימים לימודים תורניים ביישוב היעד.

בעוד שגרעינים חילוניים או מעורבים זכאים להגיש בקשה לתמיכה רק מתוקף התקנה ל"גרעינים משימתיים" של משרד ההתיישבות, הגרעינים התורניים נהנים גם מתקנה ייחודית של משרד החינוך, ובנוסף – הישיבה שבמרכזם זכאית לתקצוב השמור למוסדות תורניים. בדיקת שומרים במאגר התמיכות של החשב הכללי חושפת דומיננטיות דתית-חרדית מוחלטת גם ברשימת הארגונים הנתמכים מתוקף תקנת "הגרעינים המשימתיים", המיועדת לכלל האוכלוסיות, וזאת בשל ריבוי הגרעיניים התורניים.

כך נוצר עוול משולש: כלפי עמותות לא-דתיות שמתחרות על קופה אחת, כשלמקבילותיהן הדתיות עומדות קופות תמיכה נוספות, כלפי יישובים שהמדינה מתנה את שיקום קהילותיהם בקליטת ארגונים להפצת אג'נדה דתית; וכלפי יישובים שעבורם העמותות לא רלוונטיות, כי רוב תושביהם לא יהודים.

סעיפי התמיכה האלה הם רק קצה הקרחון. במחקר שפרסם מרכז אדוה בסוף שנת 2024 ניסו החוקרים לאמוד את התמיכות הממשלתיות במפעל הגרעינים התורניים. על פי נתוני המחקר, בשנת 2022 עמדה התמיכה הממשלתית ב-96 עמותות גרעין על כ-97.1 מיליון שקל (מתוך 111.4 מיליון שקל כולל ארגוני גג), ובין השנים 2020–2022 הועברו בסך הכול כ-400.3 מיליון שקל מכספי הציבור לאותן עמותות. התקצוב בפועל גבוה בהרבה, שכן הוא כולל גם תמיכות עקיפות – שאינן ניתנות לאומדן מדויק.

לפי מסמך התבחינים הייעודי לשיקום הצפון, חצי מסכום התמיכה יחולק לעמותות לפי מספר המשפחות שהעתיקו מגוריהן ליישובים המפונים: משפחה חוזרת מקנה נקודה אחת, משפחה חדשה ארבע נקודות, ומשפחה שהובילה פעילות חינוכית-קהילתית מקנה חמש נקודות. החצי השני מיועד לתמוך באיגודים המלווים את העמותות – ארגוני גג, שהבולט והמרכזי בהם היא עמותת "הקרן להתחדשות קהילות". בשנתיים האחרונות קיבלה הקרן לבדה תמיכות ממשלתיות בסכום מצטבר של יותר מ-5.5 מיליון שקל.

"משרד החינוך מאוד משמעותי בחיזוק הגרעינים התורניים, המקום והמשמעות של הגרעינים נעשו חשובים הרבה יותר בכל הארץ ובוודאי בצפון", אמר קיש והבטיח לאנשי הגרעינים כי משרד החינוך פועל במרץ להגדלת התקציבים עבורם

"לייהד את הגליל – ללא חשש, ללא מורא"

את כנס הגרעינים התורניים האחרון, שהתקיים ביולי, ערכו אנשי הקרן בקריית שמונה, בסימן שיקום הצפון. את הכנס הנחה יו"ר הקרן, עו"ד יצחק לקס – לשעבר יו"ר עמידר. בשנה שעברה קרא לקס לעצור לאלתר את כל ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה, בטענה כי בימים קריטיים למדינה, הוא "נאלץ לשבת בחקירה על בובת באגס באני, סיגרים ושמפניות".

בכנס נכחו הרב שמואל אליהו, שאביו נחשב לאחד ממייסדי הגרעינים הראשונים, וכן שורת שרי ממשלה וחברי כנסת. בדברי הפתיחה שלו הצהיר לקס כי מטרתה הנוכחית של הקרן היא "לייהד את הגליל", והוסיף: "אני בכוונה משתמש בביטוי הזה ללא חשש, ללא מורא, באומץ ובאמת גדולה". בנאומים שנישאו מעל בימת הכנס הוזכרה מטרה מרכזית נוספת של הגרעינים – הפחת "רוח יהודית" בתושבים המקומיים.

השר זאב אלקין ציין כי הגרעינים קמו מתוך תובנה על פיה "יש ללכת למקומות הכי קשים... אבל גם למקומות שלכאורה הכול טוב בהם ורק חסרה בהם רוח יהודית." ח"כ אבי מעוז טען בנאומו כי עם הקמת הרשות לזהות לאומית יהודית, הצעד הראשון שעשה היה להפנות חלק נכבד מתקציביה לרשות הגרעינים. לדבריו, הוא ואנשיו גילו כי "העם קם כלביא גם לגבורת המלחמה וגם לגבורת הזהות היהודית שלו".

גם השר קיש, שהפך לאחרונה לגורם מרכזי ומוביל בתקצוב העמותות, ניצל את נאומו בכנס כדי להתגאות במהלך שקידם. לקהל סיפר כי "משרד החינוך מאוד משמעותי בחיזוק הגרעינים התורניים", והסביר כי "המקום והמשמעות של הגרעינים נעשו חשובים הרבה יותר בכל הארץ ובוודאי בצפון". לדבריו, מדובר ב"עבודה סופר חשובה ואסטרטגית" בהחזרת הצפון למצבו טרם המלחמה. קיש הבטיח לאנשי הגרעינים כי משרד החינוך פועל במרץ להגדלת התקציבים עבורם.

בדצמבר השיקה הקרן להתחדשות קהילות תכנית שמטרתה למשוך זוגות צעירים ומשפחות להצטרף לגרעינים התורניים בצפון. בעמודים המקדמים את התוכנית ברשתות החברתיות, נקראים המתעניינים להשתלב ביישובים בעלי צביון מעורב, כמו קריית שמונה וכרמיאל. האותיות הקטנות מבטיחות התיישבות ב"קהילה דתית חמה ומגוונת" ובהזמנה למפגש מצוין שהאירוע יתקיים ללא שירת נשים, זאת למרות שבתגובת הקרן לכתבה זו הודגש כי הפנייה היא לחילונים ולדתיים כאחד.

במקביל הודיע משרד הנגב והגליל על כוונתו להתקשר עם הקרן במיזם בעלות כוללת של 10 מיליון שקל. במסגרת המיזם תפעל הקרן לעודד תלמידי ובוגרי ישיבות להתיישב ברשויות המקומיות שבהן למדו, עד 9 קילומטרים מהגבול הצפוני, תוך הבטחה כי "בזכות ניסיונה הייחודי של הקרן, היא תשלים את פעילות הממשלה ותביא לידי ביטוי יכולות ייחודיות שאינן קיימות במנגנון הממשלתי". לצורך כך מבקשת הקרן מימון ממשלתי של מחצית מעלות המיזם.

"הם יזמים? עצמאיים שפותחים עסקים? או שמדובר בכל מיני ג'ובים של אורית סטרוק ועסקני דת? כל שכבת היזמים והעצמאים הקטנים שעברו מפה, לא חזרו ולא יחזרו כי הם פתחו את העסק הקטן שלהם במקום אחר"

"איך הגרעינים האלה שבאים להטיף על דת יעזרו?"

קריית שמונה היא היישוב הצפוני הגדול ביותר שפונה במלחמה, והעיר מככבת בקמפיינים של הקרן להתחדשות קהילות. לפי פרסומי הארגון, לאחרונה הצטרפו לגרעין התורני המקומי, המופעל בידי עמותת "ביצור לחיזוק קריית שמונה והגליל בערכי תורה", עשרות משפחות, ורבות נוספות התעניינו במעבר לעיר.

על אף שאנשי "ביצור" מדגישים כי מטרת הגרעין היא עשייה חברתית, בדיקת שומרים חושפת פעילות נוספת בשטח: העמותה מפעילה את הסניף המקומי של ארגון "זהות", המתמקד בהפצת תכנים להעמקת הזהות היהודית במערכת החינוך הממלכתית באמצעות בנות שירות לאומי. הארגון, שזכה לתמיכה ממשלתית מצטברת של יותר מארבעה מיליון שקל בשנתיים האחרונות, פועל ביותר מ-700 כיתות ברחבי הארץ.

מנהלת עמותת "ביצור", שולמית טימסית, ציינה בשיחה עם שומרים כי קהילת הגרעין משולבת באוכלוסיית העיר ומפעילה מיזמים שונים, כמו הקמת מרכז תעסוקה ויזמות לבני הגיל השלישי. באשר לפעילות "זהות", טימסית מדגישה שהיא מתנגדת בתוקף לניסיונות להחדיר תכנים דתיים למוסדות חילוניים, אך לשיטתה, התכנים המועברים בבתי הספר רלוונטיים לכל יהודי באשר הוא.

בנובמבר פרסם יובל חובב, ראש מיזם עידוד ההתיישבות בצפון מטעם הקרן להתחדשות קהילות, טור דעה באתר "כיפה", שבו האשים את התקשורת בהצגת מצג שווא עגום של קריית שמונה משיקולי רייטינג וטען שסיקור העיר לוקה בעיוותים, שכן "הכי קל לקחת מרכז קניות צדדי, שבחלקו היה סגור כבר לפני המלחמה, ולהציג אותו כחזות הכול". אלא שהנתונים בשטח ושיחות עם תושבים, מחזקים את האווירה הקודרת העולה מהסיקור התקשורתי.

עד כה חזרו לקריית שמונה פחות מ־18 אלף מ-26 אלף תושביה. בישיבת ממשלה שהתקיימה בעיר השבוע, הוחלט על תכנית שיקום חדשה שתתבטא בחלוקת מענקים לעסקים ולתושבים, ובהקצאת משאבים נוספים לעידוד ההתיישבות. מובילי המחאה הבהירו שהם לא קונים את "מצג השווא".

בפוסט שפרסמה הפעילה החברתית שירן אוחיון, היא תיארה את הביקור הממשלתי כ"סיבוב פוליטי על גב התושבים": "מה שקורה כאן הוא התיישבות חדשה על גב התושבים… כל המענקים שהיו אמורים להגיע לתושבי קריית שמונה הופנו בפועל לתושבים חדשים".

דרור, תושב ויליד קריית שמונה בשנות ה-40 לחייו, מתאר את המצב: "אין שינוי מאז יולי. כל מי שרצה לחזור – חזר, שזה בערך שני שלישים.  פחות משפחות צעירות חזרו".

"אנשים מפחדים ולא מרגישים ביטחון. כל פיצוץ העירייה מוציאה הודעה שזה תקין כי כל הקבוצות העירוניות מתחילות להריץ שמועות. צריך לזכור שבמשך 15 שנה שיקרו לתושבים באזור ואמרו להם שהם משוגעים ושומעים קולות – זו הייתה תגובה של צה"ל ושל פוליטיקאים, ואחרי 15 שנה אמרו לכולם שיקרנו לכם – יש מנהרות", הוא מוסיף.

כשהוא נשאל אם לדעתו הגרעינים התורניים יתרמו לשיקום העיר, דרור מתקומם: "הם יזמים? עצמאיים שפותחים עסקים? או שמדובר בכל מיני ג'ובים של אורית סטרוק ועסקני דת? כל שכבת היזמים והעצמאים הקטנים שעברו מפה, לא חזרו ולא יחזרו כי הם פתחו את העסק הקטן שלהם במקום אחר".

"איך הגרעינים האלה שבאים להטיף על דת יעזרו? איזו תמיכה כלכלית הם יתנו? הם ייצאו לפאב בערב? ילכו לראות סרט? יפתחו עסק קטן?" לשאלה אם הוא שוקל לעזוב את העיר, משיב דרור, "לא כרגע. כולם בלחץ ממה שהולך לקרות. נחיה ונראה, כמו שאומרים".

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים