היעד לסיכול: שירות הביטחון הכללי

"הדיפ-סטייט חדר עמוק", "המהפכה מחלחלת לשב"כ", "עובדים אצל המחבלים", ואיך אפשר בלי, "תיסע!". היעד הטרי במתקפה של ממשלת ישראל על שומרי הסף של מדינת ישראל, הוא השב"כ. בכירי הארגון לשעבר מסמנים את הנזק לגיוס סוכנים, את הפגיעה במוטיבציה של המשרתים לסכן את חייהם, ואת השחיקה ההרסנית באמון הציבור בארגון, ממש כפי שקרה למשטרה ולבתי המשפט. "נתחיל לשמוע, מי זה בכלל ראש השב"כ, בסך הכל פקיד". דוח מיוחד של שומרים

ראש השב"כ רונן בר. צילום: חיים צח - לע"מ

"הדיפ-סטייט חדר עמוק", "המהפכה מחלחלת לשב"כ", "עובדים אצל המחבלים", ואיך אפשר בלי, "תיסע!". היעד הטרי במתקפה של ממשלת ישראל על שומרי הסף של מדינת ישראל, הוא השב"כ. בכירי הארגון לשעבר מסמנים את הנזק לגיוס סוכנים, את הפגיעה במוטיבציה של המשרתים לסכן את חייהם, ואת השחיקה ההרסנית באמון הציבור בארגון, ממש כפי שקרה למשטרה ולבתי המשפט. "נתחיל לשמוע, מי זה בכלל ראש השב"כ, בסך הכל פקיד". דוח מיוחד של שומרים

ראש השב"כ רונן בר. צילום: חיים צח - לע"מ
ראש השב"כ רונן בר. צילום: חיים צח - לע"מ

"הדיפ-סטייט חדר עמוק", "המהפכה מחלחלת לשב"כ", "עובדים אצל המחבלים", ואיך אפשר בלי, "תיסע!". היעד הטרי במתקפה של ממשלת ישראל על שומרי הסף של מדינת ישראל, הוא השב"כ. בכירי הארגון לשעבר מסמנים את הנזק לגיוס סוכנים, את הפגיעה במוטיבציה של המשרתים לסכן את חייהם, ואת השחיקה ההרסנית באמון הציבור בארגון, ממש כפי שקרה למשטרה ולבתי המשפט. "נתחיל לשמוע, מי זה בכלל ראש השב"כ, בסך הכל פקיד". דוח מיוחד של שומרים

ראש השב"כ רונן בר. צילום: חיים צח - לע"מ

ראש השב"כ רונן בר. צילום: חיים צח - לע"מ

חן שליטא

יחד עם

21.9.2023

תקציר הכתבה

כששרת התחבורה מירי רגב התעמתה עם אנשי שב"כ, אחרי שהורתה לנהג שלה לנסוע לתוך חבורת מאבטחי שב"כ, היא ביקשה לתקן את הרושם שנגרם מהציווי האלים ומדריסת רגלו של אחד מהם, והסבירה כי היא זו שחשה מאוימת. "זה מפחיד. שב"כ במקום להגן על שרים, תקף אותנו", קוננה רגב, "המהפכה מחלחלת לשב"כ. הרגשתי לינץ', ביזו אותנו, ואני בטוחה שיטייחו את האירוע, כמו שהם מטייחים כל דבר".

קמפיין חדש המערער את אמינות השב"כ הושק השבוע על ידי חברי קואליציה, לשחרורו של עמירם בן אוליאל, רוצח בני משפחת דוואבשה. למרות שהטענות כי ההודאות נמסרו לשב"כ תחת עינויים כבר התבררו בבית המשפט, ואף שבן אוליאל הורשע על ידי שתי ערכאות, בימין הקיצוני עובדים במרץ על הפיכת בן אוליאל לרומן זדורוב החדש. 

ח"כ סון הר-מלך (עוצמה יהודית) פצחה בגיוס תרומות עבור "עמירם הצדיק הקדוש הזה שהוא חף מפשע", והחתימה 14 חברי כנסת מהקואליציה, שמונה מהם מהליכוד, על מכתב שדרש לשפר את תנאי כליאתו. זאת בניגוד לעמדת השב"כ שמתנגדת להוצאתו מבידוד, בטענה שבן אוליאל ממשיך לשמש מודל חיקוי לאנשי ימין קיצוני.

ח"כ טלי גוטליב (הליכוד), מחותמות המכתב, האשימה כבר בעבר את שב"כ, בראיון לתוכנית "הצינור", כי הארגון מעביר למחאה מידע על מקום הימצאם של שרים וח"כים, כדי שידעו היכן להפגין. בתשובה לשאלה אם שב"כ יסכן את ביטחונם של מאובטחים בהדלפת מיקומם, השיבה "כן, הדיפ-סטייט חדר עמוק". מטבע לשון שבו השתמשה גוטליב גם אחרי שארגוני הביטחון מתחו ביקורת על הנחיית השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, לצמצם את ביקורי משפחות האסירים הביטחוניים. "טוב לדעת שהשב"כ וצה"ל עובדים אצל המחבלים והאסירים הביטחוניים. כל הדיפ-סטייט נגד השר בן גביר", צייצה.

גם התגובות לאזהרתו של ראש השב"כ רונן בר, כי טרור יהודי ילבה טרור פלסטיני, לא איחרו לבוא. השרה להתיישבות אורית סטרוק (הציונות הדתית) אמרה, כי זו "אמירה אומללה", וח"כ סון הר-מלך, שעוזרה לשעבר נעצר באותם ימים בחשד להרג פלסטיני, טענה כי "מדובר בדעות מאוד הרסניות לעם ישראל". 

בן אוליאל, רוצח בני משפחת דוואבשה. צילום: רויטרס
"גיוס סוכנים מהימין הקיצוני תמיד היה קשה, אבל אלה שמגוייסים הם אידיאולוגים, הם רוצים למנוע טרור מתוך האוכלוסייה שבה הם חיים. הם לא דומים לסוכן המשטרתי שפועל מטעמים אישיים, ולא לסוכן המחבל מהחמאס שחי בקונפליקט נצחי. סוכן השב"כ היהודי רוצה לשמור על הקהילה שלו נקייה מעשבים שוטים"

על הכוונה: המחלקה היהודית

המתקפה של הקואליציה את שומרי הסף, כבר מזמן לא עוצרת בבית המשפט העליון וביועצת המשפטית לממשלה. גם ראשי מערכת הביטחון תחת התקפה, אולם זו שסופג השב"כ מעניינת במיוחד, מכמה סיבות שטרם דובר בהן. הנזק שעושה הדה לגיטימציה הזו לארגון, והמניעים מאחורי ההתבטאויות הללו כלפי ארגון שלמרות המחדל הזכור מרצח רבין, עדיין זוכה להילה ביטחונית בציבור הרחב. איזו מוטיבציה יש לממשלה לחבוט בו כך, מלבד סגירת חשבון עם ראשי הארגון לשעבר? בעיקר אלה הממעטים להתראיין, ובכל זאת התריעו בחודשים האחרונים נגד ההפיכה המשטרית.

הראיון של נדב ארגמן, ראש השב"כ עד לפני שנה וחצי, שמונה ע"י נתניהו, זכה לתהודה כשהתריע ביולי ב"עובדה": "לא כדאי לגמד את זה. זו הפיכה של מדינת ישראל לדיקטטורה, וזה לא דומה לשום דבר שהכרנו… נתניהו איבד את הברקסים ודוהר לתהום". ראש השב"כ לפניו יורם כהן, התריע ב"הפגנת הימין למען ההידברות", כי "מטרתה של הרפורמה המשפטית אינה לשפר את מערכת המשפט, אלא לנטרל אותה…היא תהפוך את ישראל מ"מדינה דמוקרטית" למדינה שאינה כזו. הביקורת השיפוטית צפויה להיחלש באופן דרמטי, עד שתעלם לחלוטין". 

ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, בנאומו האחרון בקפלן הזכיר לראשי הארגונים הביטחוניים להעדיף את הפרשנות של היועמ"שית ושל בית המשפט לחוק, לחשוד במבצעים התקפים שהממשלה יוזמת, ולא לשמש כזרוע הביצועית של הממשלה למהלכים בעלי אופי פוליטי. 

המחאה נגד ההפיכה. צילום: רויטרס
"אני לא פוסל את האפשרות שיש בקואליציה אנשים שמפחדים מהסעיף הזה (סעיף 7א לחוק השב"כ), והפחד מניע אותם לצאת כנגד השב"כ, אבל זה חסר בסיס. אף אחד לא חשב שהדרג הפוליטי יהיה נגד המדינה, והסעיף לא חוקק במטרה כזו"

ועדיין, יש תמריצים נוספים מלבד נקמנות. אבל נתחיל מהנזק. המתקפות הללו, אומרים אנשי השירות, גורמות נזק לגיוס סוכנים לשב"כ, בפרט למחלקה היהודית. לחברי "עוצמה יהודית" ו"הציונות הדתית" זה כנראה לא יפריע, אבל לציבור הרחב זה אמור. "אין ספק שיש לזרם המשיחי בקואליציה רצון להחליש את המחלקה היהודית", אומר לשומרים בכיר לשעבר בשב"כ. "מקרב קהל הבוחרים שלהם יש יעדים של המחלקה. בן גביר עצמו הוא לקוח חוזר".

הימין המשיחי תמיד ראה בשב"כ אויב. אז עכשיו הוא גם "דיפ סטייט שמאלני", זה משנה מבחינתו?

"אנחנו לא מסכימים איתך. גיוס סוכנים מהימין הקיצוני תמיד היה קשה, אבל אלה שמגוייסים הם אידיאולוגים, הם רוצים למנוע טרור מתוך האוכלוסייה שבה הם חיים. הם לא דומים לסוכן המשטרתי שפועל מטעמים אישיים, ולא לסוכן המחבל מהחמאס שחי בקונפליקט נצחי. סוכן השב"כ היהודי רוצה לשמור על הקהילה שלו נקייה מעשבים שוטים. הוא פועל מדאגה לחברה". 

אז אין בעיה.

"יש, מי שקורא את עלוני פרשת השבוע בבתי הכנסת ברחבי הארץ, חשוף לקמפיין אינסופי נגד השב"כ. האם הוא סופג את זה באותה עוצמה שסופגים את זה בגב ההר? לא, אבל תוסיפי לזה את הקמפיין של הקואליציה על השב"כ שחבר לשמאל, ורודף את הציבור הדתי ימני ללא הצדקה - הוא יגיד לעצמו, 'אני ממלכתי, אני נגד טרור יהודי, אבל אני לא מוכן לשרת גוף פוליטי. גם אם חצי מזה נכון, אני לא מוכן להתגייס לזה".

אלה אמירות של פופוליסטית מקצועיים שהוא אמור לדעת לסנן, אם הוא מספיק ביקורתי כלפי עשבים שוטים.

"הרעילות של זה היא עצומה. אנשים סופר נורמטיבים בציבור הדתי ימני מהדהדים את המסרים הקשים האלה. זה פוגש גם את האנשים הכי ממלכתיים ונוטים לאמון במוסדות השלטון. הרי ביקורת יש לכל אחד, אז זה תופס".

אתם מזהים פה דף מסרים?

"לא, וגם אין צורך. אם זה פופולרי וראש הממשלה לא נוזף ולא שם גבולות. אז זו רוח המפקד. פעם בכמה זמן הוא מרים ראש, ואומר לא להגזים, אבל זה לא מפריע להשתוללות". 

צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
"תפקיד המאבטחים האלה, שהיא (רגב) הורתה לנהג שלה לנסוע לעברם, הוא לחצוץ בין הכדורים לבין המאובטח עליו הם שומרים. זו התרגולת המיידית שלהם. מה הממשלה הזו רוצה, שמאבטח כזה ישאל את עצמו, בשביל מי אני מסכן את החיים שלי, בשביל שר שטוען שאני שמאלן קיצוני? בשביל מי אני חוטף כדור?"

טפטופי הרעל והשחיקה באמון 

ניר זמיר, עד לפני חמש שנים ראש מחלקה בשב"כ (מקביל לדרגת אל"מ בצה"ל), מסמן מקום נוסף לפגיעה בתפקוד השירות: שיתופי הפעולה שלו של הארגון עם גופי ביטחון אחרים. לדבריו, "כששב"כ מבקש מהמשטרה לקחת חלק במעצר, הנחת המוצא היא שזו פנייה שעומדת בתבחינים המקצועיים. על זה יחסי האמון בין הארגונים בנויים. אם ההחלטות שלו יתפסו מוטות פוליטית, ועל כל בקשה יטילו ספק וישאלו שאלות, אנחנו בבעיה".

"הממשלה צריכה להבין שאין אנחנו והם. בסוף השב"כ, צה"ל וכל שומרי הסף, מה שהם קוראים 'הדיפ סטייט', זה התשתית שעליה כולנו עומדים"

ניר זמיר. צילום פרטי

זו לא ספקנות שממילא קיימת בין ארגונים? מטעמי אגו, כבוד, ביקורתיות. 

"השב"כ חושף ארגונים אחרים למידע, ברמה מוגבלת, כדי לא לחשוף כלים ושיטות, ולכן האמון עדיין משחק תפקיד משמעותי. בעיקר כשמדובר בסיכול טרור, שאז למהירות יש חשיבות עצומה. כשיש כמה דקות לסכל פיגוע מתגלגל, להקפיץ כוחות, לפרוס אותם ולתת הנחיות. אין לי זמן ויכולת לתת תמונת מצב מלאה". 

זמיר, מראשי תנועת יוצאי שב"כ להגנת הדמוקרטיה, המונה מעל 800 יוצאי שירות מרחבי הקשת הפוליטית המתנגדים להפיכה המשטרית, מקפיד להדגיש שהוא מדבר בשמו. "אני לא רוצה שינצלו את הדברים כדי לפגוע בשב"כ ולטעון שהשירות מחובר למחאה". 

הקישורים שהקואליציה עושה פוגעים גם בגיוס עובדים?

"אני לא יודע. אני רק יכול להעריך שברגע שצובעים ארגון ממשלתי בצבע פוליטי, בין אם זה נגיד בנק ישראל או השב"כ, אנשי מקצוע איכותיים שלא רואים עצמם כבעלי אותה נטייה פוליטית פשוט לא יבואו. בסוף אתה הולך לתפקידים כאלה גם מתחושת השליחות".

מי שמתגייס לשב"כ לא אמור לזהות שהתיוג הזה הוא מניפולציה?

"לאנשים חשובה התמיכה של המעגל הקרוב, של המשפחה והחברים שיודעים שהם משרתים בשב"כ. תחשבי על אדם שגר ביו"ש, מהקהילה שלו, שסופגת את טפטופי הרעל כל הזמן, יגידו לו, 'מה אתה עושה בכזה מקום, איך אתה חושב לשרת שם', זה עלול לערער אותו. גם עובדי שב"כ שרואים שהמדינה מתיישרת לפי הקו של בן גביר וסמוטריץ' ולא לפי הקו המסורתי שמייצג גלנט, עלולים לפקפק אם זה כדאי. גם אם הם לא יצהירו שזו סיבת העזיבה, השחיקה באמון משפיעה עליהם".

בן גביר. צילום: רויטרס
"כשאתה מפזר צ'קים בלי כיסוי, וכשמגיע הזמן לפרוע אותם, אין לך מושג מה לעשות. אתה אומר, תביאו את השב"כ. יכול להיות שבן גביר ידע שלא יביאו את השב"כ, כי זה לא תפקיד השירות לחקור פשיעה של אזרחים ישראלים, אבל היה לו נוח להגיד, ניסיתי, והם לא רוצים לבוא"

השחיקה באמון גובה מגוון מחירים, כפי שמסביר גורם בכיר ששירת בשב"כ: "מירי רגב שטענה ללינץ' היא דוגמה מצוינת. תפקיד המאבטחים האלה, שהיא הורתה לנהג שלה לנסוע לעברם, הוא לחצוץ בין הכדורים לבין המאובטח עליו הם שומרים. זו התרגולת המיידית שלהם. מה הממשלה הזו רוצה, שמאבטח כזה ישאל את עצמו, בשביל מי אני מסכן את החיים שלי, בשביל שר שטוען שאני שמאלן קיצוני? בשביל מי אני חוטף כדור, בשביל מי שחושב שצריך לדרוס אותי? הארגון עושה כל הזמן עבודה לשמור על הממלכתיות ולנטרל רעשים, אבל אין ספק שזה מצב משברי". 

מה האינטרס של הפוליטיקאים לפגוע במוטיבציה של המאבטח שיגן עליהם?

"הם לא חושבים על זה. הם מדברים לבייס. למה שמשרת אותם פוליטית. אם מסתמן שיהיה פופולרי בפריימריז לתקוף את השב"כ, אז זה מה שעושים". 

הבייס של הליכוד לא מורכב מאנשים שאוהבים את צה"ל ואת מערכת הביטחון? 

"את רמי בן יהודה ואיציק זרקא את מכירה? אלה האנשים שהיא (רגב) מדברת אליהם. חברי מרכז וקבלני קולות. האנשים שישימו אותה ברשימה או ימחקו אותה מהרשימה. היא לא מדברת לאזרח ברחוב שהצביע ליכוד".

אלה אנשים שיש להם עימות ישיר עם השב"כ?

"אלה אנשים שנלחמים בממלכתיות. זה האירוע. פרשת אלאור אזריה מסמלת את הרגע בו החל הקרע בין העם לאליטה. בין החיילים לבין הפיקוד הבכיר -  איזנקוט (הרמטכ"ל דאז) שגינה והפצ"ר שהעמיד את אזריה לדין. עכשיו יצרו קרע מכוון בין הטייסים למכונאים, כשאת הטייסים הפכו מגיבורי האומה לפריבילגים ואת המכונאים לפועלים, שלא יכולים לסרב". 

גם המתיחות בין המתנחלים לבין אלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס עולה מדרגה.

"כל מי שהיה בתפקיד ספג מתקפות ארסיות מצידם, אבל כן, כשסון הר-מלך אומרת שהאלוף מגבה מחבלים ומתעלל בתושבי יו"ש, אתה מבין שמה שפעם האנשים האלה אמרו בחדרי חדרים, יש להם היום לגיטימציה לצעוק בקול".

אז עכשיו השב"כ על הכוונת? יאיר נתניהו כבר צייץ שהוא "מעורב בהפיכה נגד ראש הממשלה", ואנשיו צריכים "להישלח לכלא לשנים רבות". 

"ועל מה זה נכתב? על עדות של נהג במשרד ראש הממשלה שהוזכרה במשפט נתניהו, ויאיר נתניהו חשב בטעות שהוא מהשב"כ. המשקעים האלה נוצרים בכוונה, הם לא מקריים, הם באים לפרק את כל מי שיש לו כוח לאיים על השלטון. אני מזהה מאמץ מודע לגרום לכך שהפיקוד הבכיר יבין מצוין, שאם הם לא יצייתו הם יעופו, ובמקומם נציב אנשים שמבינים ת'ראש שלנו. לא נשיג שיתוף פעולה מרונן בר? נמצא סיבה להחליף אותו ומי שיבוא אחריו, כבר יבין מה קורה למי שלא מתיישר". 

אלאור אזריה. צילום: רויטרס
"אלה אנשים שנלחמים בממלכתיות. זה האירוע. פרשת אלאור אזריה מסמלת את הרגע בו החל הקרע בין העם לאליטה. בין החיילים לבין הפיקוד הבכיר -  איזנקוט שגינה והפצ"ר שהעמיד את אזריה לדין. עכשיו יצרו קרע מכוון בין הטייסים למכונאים, כשאת הטייסים הפכו מגיבורי האומה לפריבילגים"

סעיף 7א? "אנחנו לא בסרט"

במשטרה המסר כבר הופנם, המפכ"ל קובי שבתאי הסיר מפקודת הצדעה את שופטי בית המשפט העליון ואת שרי הממשלה, פרט לאחד, בן גביר (אחרי הפרסום בהארץ, במשטרה ישקלו שוב). ניצב יורם סופר, המועמד המוביל לתפקיד המפכ"ל סירב להשיב בצורה ברורה, כשעמד ליד בן גביר במסיבת עיתונאים, אם במקרה של משבר חוקתי יציית לבג"ץ או לממשלה (רק כעבור שבוע פרסם הבהרה).

"המשטרה היא הארגון החלש והמוחלש מבין כולם", אומר בכיר שב"כ לשעבר. "עמי אשד, מפקד מחוז ת"א לשעבר, הוזז וכולם מבינים מה צריך לעשות, כדי שזה לא יקרה להם. לא סתם מחליפו (ניצב פרץ עמר) התייצב במוצ"ש ליד הבית של השר וסרלאוף, לעמוד בראש כוח משטרתי, מול כמה עשרות מפגינים לא אלימים. המסר של באתי לרצות נקלט, בפרט שהשר (בן גביר הוא יו"ר מפלגתו של וסרלאוף) מאשר מינויים של סגני ניצב ומעלה". 

ובשב"כ? הוא כפוף נזכיר ישירות לראש הממשלה. 

"בשירות מקודמים בלי אישור פוליטי של ראש הממשלה, אבל לא לעולם חוסן. האם לאורך עשור זה יכול לקרות? בוודאי, אפילו פחות. איפה שיש בני אדם יש 'אלרונים', שמוכנים לחצות את הקווים. לזה הממשלה חותרת. כמו שערערו את האמון בבית המשפט, כי 'מי הם בכלל השופטים שיקבעו, אנחנו לא בחרנו בהם'. נתחיל לשמוע, מי זה בכלל ראש השב"כ, בסך הכל פקיד". 

ראש השב"כ הוא לא סתם חלק משלטון הפקידים שהממשלה מבקשת להקטין. לפי סעיף 7א לחוק השב"כ, "השירות מופקד על סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו". הסעיף הזה עלה לכותרות בחודשים האחרונים, כשלא מעט אנשים שנלחמים עבור דמוקרטיה וזכויות אדם, ובכלל זה גם אנשי אקדמיה, החלו להאמין שהשב"כ יהיה הגוף שיעשה פה סדר, ויוציא עבור מתנגדי ההפיכה את הערמונים מהאש, והכל כתלות באותו סעיף.

"תרדי מזה", אומר בכיר לשעבר בשב"כ, שמכיר את ההתפלפלויות המשפטיות סביב סעיף 7א. "אלה חלומות באספמיה. אנחנו לא בסרט. כל עוד ראש הממשלה לא מרגל עבור איראן, שום דבר כזה לא יקרה".

בהמשך לאותו סעיף נכתב שתפקיד השב"כ להגן מפני חתרנות. מה עם חתירה נגד שיטת המשטר הדמוקרטי, שמייצרת משבר חוקתי? 

"השב"כ הבין כבר מזמן שחתרנות היא מילה מסוכנת, ובסדרת דיונים אצל היועמ"ש, שקיבלה בהמשך גם גיבוי בפסיקה הוגדרה חתרנות כפעולה חשאית, המביאה לתוצאה בלתי חוקית. נגיד, שראש ממשלה לא יקיים את פסיקת בג"ץ, הוא לא יעשה את זה בחשאיות, זה על השולחן. אם רוצים שהשירות יעשה דברים שהם לא בסמכותו ואין לו כלים לעשותם, קוראים לזה הפיכה צבאית. אני לא פוסל את האפשרות שיש בקואליציה אנשים שמפחדים מהסעיף הזה, והפחד מניע אותם לצאת כנגד השב"כ, אבל זה חסר בסיס. אף אחד לא חשב שהדרג הפוליטי יהיה נגד המדינה, והסעיף לא חוקק במטרה כזו". 

והנה יש פעם ראשונה.

"הרבה יותר סביר שהדרג הפוליטי ישתמש בשב"כ כדי לפקח עלייך ועלי, מאשר להפך. שב"כ הוא ארגון מאוד ריכוזי, לא צריכים להתחלף הרבה אנשים בצמרת הארגון כדי שזה יקרה. אם לא מחר, אז בעוד שנה". 

רה"מ נתניהו והשרים רגב וקרעי. צילום: רויטרס
"בשירות מקודמים בלי אישור פוליטי של ראש הממשלה, אבל לא לעולם חוסן. האם לאורך עשור זה יכול לקרות? בוודאי, אפילו פחות. איפה שיש בני אדם יש 'אלרונים', שמוכנים לחצות את הקווים. לזה הממשלה חותרת. כמו שערערו את האמון בבית המשפט. נתחיל לשמוע, מי זה בכלל ראש השב"כ, בסך הכל פקיד"

"השלטון כבר מסודר עם אליבי"

אז השב"כ אולי "לא יעשה סדר", אבל גם התייצבותו בצד הנכון של ההיסטוריה, מאיימת כשלעצמה. סיבה טובה לבנות לו וליתר שומרי הסף, סוג של תיק."אם ביום הדין של המפץ החוקתי, ראשי הארגונים יעמדו לצד הרשות השופטת, השלטון כבר מסודר מראש עם אליבי", מסביר זמיר. "למה השב"כ לצד הרשות השופטת? לא בגלל שהוא ממלכתי וחושב על טובת המדינה, אלא כי הוא חלק מ'הדיפ סטייט', שנלחם בימין ולא נותן לו למשול. יש הכנה של הקרקע לתרחיש כזה". 

ומה הרווחים היותר מיידיים?

"גלגול האחריות להיעדר המשילות לשירות, ונרמול השוליים ההזויים שהוכנסו לקואליציה, באמצעות פגיעה בנמסיס שלהם, שהוא השב"כ. אחת הדרכים להפוך אותם ללגיטימים, היא לערער את האמינות של מי שרואים בהם גורמים לא לגיטימים, כמו השב"כ ומערכת המשפט". 

השב"כ חקר את סמוטריץ' בתקופת ההתנתקות.

"סמוטריץ' הוא דוגמה מעולה, כי אם השב"כ עצר וחקר אותי, יש שתי אפשרויות. או שהייתה סיבה טובה לחקור אותי או שהשב"כ הוא דיפ סטייט שמאלני. היום כשהוא בעמדת מפתח, הוא יכול לבחור איזה סיפור לספר לציבור". 

אפשרות שלישית, שזו הייתה טעות.

"שופט לא מאריך סתם מעצר לשלושה שבועות". 

סמוטריץ'. צילום: רויטרס

הזכרת את גלגול האחריות, למשל בניסיון לגרור את השב"כ לחקור את הרציחות בחברה הערבית.

"למשל. כשאתה מפזר צ'קים בלי כיסוי, וכשמגיע הזמן לפרוע אותם, אין לך מושג מה לעשות. אתה אומר, תביאו את השב"כ. יכול להיות שבן גביר ידע שלא יביאו את השב"כ, כי זה לא תפקיד השירות לחקור פשיעה של אזרחים ישראלים, אבל היה לו נוח להגיד, ניסיתי, והם לא רוצים לבוא. 

"הקואליציה הזו מתכחשת לכך שזו המשמרת שלה והאחריות שלה. היא משלה את הציבור שיש פתרונות פשטניים באפס מחיר למציאות מורכבת. וכשהסיסמאות פוגשות את המציאות, היא לא לוקחת אחריות, במקום זה מאשימים את שומרי הסף". 

בביוגרפיה " ביבי-סיפור חיי", שפרסם ראש הממשלה ערב הבחירות באוקטובר שעבר, טען נתניהו כי השב"כ הוא זה שהדפיס את הכרזה בו נראה רבין במדי אס.אס. 350 גמלאי שב"כ בהם חמישה ראשי ארגון ו-18 ראשי אגפים דרשו ממנו להתנצל. דוברו יונתן אוריך לא השיב לפניית שומרים, אם בכוונת נתניהו לפרסם הבהרה לדברים. 

"כבר תשעה חודשים אנחנו בעידן של אנחנו והם", מלין זמיר, "הממשלה צריכה להבין שאין אנחנו והם. בסוף השב"כ, צה"ל וכל שומרי הסף, מה שהם קוראים 'הדיפ סטייט', זה התשתית שעליה כולנו עומדים. השלטון לא יכול לומר, אני לא צריך אותם. כולנו צריכים אותם כדי לחיות פה". 

התחנה הבאה בקמפיין? 

"כרגע המוסד עוד נהנה מדימוי של פרה קדושה"

המוסד עדיין לא סופג אש כמו השב"כ, בין השאר כי הוא פועל בחו"ל ולא בתוככי החברה הישראלית, אבל גם הוא על הכוונת. לפני חודשיים דווח ב"עובדה", כי ראש המוסד, דדי ברנע אמר במפגש עם עובדי הארגון, בו נידונו השלכות החקיקה על עבודת המוסד, כי אם המצב יגיע למשבר חוקתי אהיה בצד הנכון, אבל כרגע זו לא העת".

עוד בפברואר אישר לעובדים עד דרגת ראש מחלקה להשתתף בהפגנות. ברנע הסתמך על תקנון שירות המדינה וחוות דעת של היועץ המשפטי של המוסד. על העובדים שישתתפו בהפגנות נאסר להתבטא באופן פוגעני נגד רשויות המדינה, או להשמיע התבטאויות שיכולות להתפרש כבעלות שיוך פוליטי. לעובדי השב"כ אין אישור כזה. 

ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו התבטא לאחרונה בחריפות כנגד ההפיכה המתוכננת. לתוכנית "פגוש את העיתונות", אמר פרדו שבועיים אחרי שעבר החוק המבטל את עילת הסבירות: "את המחיר של החוק שעבר, אנחנו נשלם בעתיד. זה חוק דיקטטורי ואנחנו נבין את זה רק יותר מאוחר". ואילו בראיון לסוכנות הידיעות AP, אמר פרדו בספטמבר, "בשטח שבו שני עמים נשפטים תחת שתי מערכות משפט - יש מדינת אפרטהייד".

"בסוף זה יושב על אותו מכניזם", אומר זמיר, "מי שמציג את הממשלה באור קיצוני, מקבל מיתוג מחדש, שמבוסס על ערעור מעמדו ואמינותו בעיני הציבור. כרגע המוסד עוד נהנה מדימוי של פרה קדושה, אבל לא מן הנמנע שזה יקרה גם לו".