״אתם יכולים להגיד תעמולה – לא מעניין אותי. תשלחו מכתבים לרשות השנייה״, הכריז מנחם טוקר בשידור ברדיו קול חי מסוכתו של יו״ר ש״ס אריה דרעי, בסוף ספטמבר האחרון, פחות מחודש לפני הבחירות. לאורך השידור התארחו בסוכה בכירי המפלגה, שיבחו את דרעי וקראו למאזינים להביא מצביעים נוספים לקלפי. טוקר עצמו לא ניסה להסתיר את העדפותיו. ״אני הצבעתי ש״ס כל השנים״, הזכיר לדרעי, והבטיח: ״את הפתק שלי גם תקבל בבחירות הבאות״.

טוקר הסביר את תמיכתו בש"ס בכך שדרעי פעל למען אמנים ובחורי ישיבות, ובכך שכשר לפיתוח הפריפריה הוביל דרעי שינוי כשדאג לקיומן של הופעות, קומזיצים ומפגשי שירה ("זיצים") עבור בחורי הישיבות. טוקר אינו היחיד שמשבח את דרעי: לאורך השנים הוזרמו מיליוני שקלים מכספי ציבור, בעיקר דרך משרדו, לאירועי תרבות והופעות במגזר החרדי. השקעה זו סיפקה פרנסה לאמנים ובילוי לבחורי ישיבות, והניבה לדרעי תמיכה והכרת תודה פומבית מכוכבי המוזיקה החסידית – שאותה טוקר מתרגם לתמיכה פוליטית מוצהרת.

ש"ס זיהתה את הביקוש הגובר של צעירים חרדים לתרבות פנאי ומוזיקה – צורך שההנהגה החרדית האשכנזית נרתעה מלענות עליו. בעזרת תקציבים ציבוריים פיתחה המפלגה את התחום, צברה אהדה בקרב אמנים ושדרנים, וכך סללה דרך להשפעה ולתמיכה בקרב הציבור החרדי האשכנזי, בעיקר בקרב צעירים. במקרה של טוקר - שדרן עם עשרות אלפי עוקבים ומאזינים – הדרך הזאת מובילה ישר לקלפי.

מצעד התודות לאריה דרעי

בסדרת ראיונות שערך ב-2020 עם כוכבי המוזיקה החרדית, ביקש מנחם טוקר מהזמר החסידי שלומי גרטנר להקדיש שיר לאריה דרעי. גרטנר, חסיד ויז'ניץ מלונדון, נענה ואלתר שיר שבח לדרעי על פועלו למען הבחורים, לאחר שהסביר מדוע דרעי ראוי למחווה זו.  גרטנר ציין כי בעבר כמעט ולא היו אירועי מוזיקה בארץ וכי מגיעה על כך "הכרת הטוב" לאריה דרעי. בסדרת הסרטונים, שנראית לעיתים כמו מצעד הצדעה ליו״ר ש״ס, חוזר טוקר על אותה שאלה בניסוחים שונים: איך קרה שבשנים האחרונות התרבו כל כך ההופעות והאירועים למגזר החרדי? הזמרים, כמעט ללא יוצא מן הכלל, מגיעים לאותה תשובה. לעיתים הם עושים זאת בעצמם, ולעיתים טוקר מסייע להם להגיע אליה.

במפגש בנתב"ג עם אברהם פריד, הוא הודה לדרעי על כך שהוא מארגן לציבור שפע של הופעות, ומוטי שטיינמץ, מגדולי הזמרים החרדים, הדגיש כי "בלי פוליטיקה" ברצונו להודות לדרעי על השגת התקציבים לישיבות. מרדכי בן דוד סיפר כי הופעותיו התרחבו לערים רבות ברחבי הארץ שלא הגיע אליהן בעבר, וייחס זאת למשרד הפריפריה בראשות דרעי. גם מנדי ג׳רופי, משה לוק ושוקי סלומון מצטרפים לתודות, כל אחד בדרכו.

בתוך חגיגת התודות נשכחה עובדה מרכזית: ההופעות מומנו מכספי ציבור של משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. אף על פי כן, הקרדיט כולו הופנה אל דרעי וש״ס, וכך הפכה התמיכה בתרבות החרדית למנוף לצבירת הון פוליטי.

הופעות ומוזיקה חסידית התקיימו עוד לפני דרעי, אבל מופעי הזמר ההמוניים עוררו לא פעם התנגדות מצד רבנים ומנהיגי ציבור, בעיקר בחברה החרדית האשכנזית. המחלוקת לא נגעה רק להפרדה בין גברים לנשים. גם הופעות שנועדו לבחורי ישיבות בלבד נתקלו בהתנגדויות ובניסיונות ביטול.

ב-2017 ניסו גורמים רבניים להביא לביטול מופע בבנייני האומה בירושלים, לאחר שאירוע דומה בביתר עילית כבר בוטל בעקבות התנגדות רבנים. המופע התקיים לבסוף בהשתתפות אלפי בחורי ישיבות. לא כל ההנהגה האשכנזית התנגדה להופעות, וגם נציגי יהדות התורה היו שותפים לארגונן. אלא שהמאבקים סביבן חשפו פער בין הביקוש הגובר לתרבות פנאי בקרב צעירים חרדים לבין המענה שהיו מוכנים חלק ממנהיגיהם לספק. בתוך הפער הזה מצא דרעי הזדמנות שמאפשרת קשר עם בוחרים פוטנציאליים, חשוב במיוחד בחברה החרדית, שבה השימוש שעושים פוליטיקאים חילונים במדיה חברתית, מצומצם יותר.

כבר מ-2016 הציג דרעי את ההשקעה באירועי תרבות וקומזיצים לבחורי ישיבות כאמצעי למניעת נשירה ומענה לצורכי הצעירים. בהמשך, משרד הפריפריה בראשותו סייע במימון אירועים רבים ברחבי הארץ, בהם קומזיץ באלעד בהשתתפות עשרות אלפי בחורי ישיבות. לקראת בחירות 2019 כבר התגאתה ש״ס במאות אירועים שנערכו לדבריה בחסות דרעי כשר משרד הפריפריה.

ההשקעה בתרבות אפשרה לש״ס לבסס השפעה בקרב הציבור החרדי האשכנזי, שנאמן מסורתית ליהדות התורה. ולא רק בחורי הישיבות היו קהל יעד אפשרי. בראיון לערוץ 7 באוקטובר 2022 הסביר טוקר כי הוא מצביע לש״ס בין היתר בזכות השקעתה בתרבות, ושיבח את יחסה לחרדים העובדים והמודרניים, שהוא עצמו נמנה עמם.

לדבריו, ש"ס מעניקה יחס מכיל לצעירים חרדים שעובדים, משלמים מסים ולומדים ליבה – בשונה מהמפלגות האשכנזיות. מהלכים אלה, לצד יחסי הציבור הנלווים, חיזקו את מעמדו של דרעי מעבר לבסיס כוחו המסורתי, ותרמו להמרת הכרת התודה לתמיכה פוליטית, מפורשת יותר או פחות, שהולכת וגוברת ומתפשטת.

כשהופעת הענק הופכת למבצע פוליטי

לקראת אירוע ענק באצטדיון טדי בפסח 2017, הטיל מטה ש"ס מכסות לגיוס עשרות אוטובוסים מערים שונות על נציגיו ברשויות המקומיות; לפי דיווח של העיתונאי יעקב ריבלין, מי שלא עמד במכסה ספג לחצים ורמיזות מאיימות באשר לעתידו הפוליטי.

למשתתפים באירוע הוצג יום פעילות בירושלים והופעת ענק במחיר סמלי. את מרבית עלויות ההסעות, כך דיווח ריבלין לפני האירוע, היו אמורות לממן מחלקות התרבות ברשויות המקומיות. לא ידוע כמה מההסעות אכן מומנו כך. את העצרת עצמה מימנה עיריית ירושלים. האירוע הוצג כאירוע תרבותי, אבל לפי ריבלין, מאחורי הקלעים פעלו אנשי ש״ס במרץ למלא את היציעים. השיווק הרשמי נעשה באמצעות תנועת ״אל המעיין״ המזוהה עם המפלגה.

על הבמה הופיעו מוטי שטיינמץ, משה לוק, שלמה כהן, ישי ריבו ושולי רנד. בקהל ישבו אלפים שהגיעו מכל הארץ, ועל במת הכבוד התייצבו הרבנים ובכירי ש״ס. את החשבון שילמו כאמור, בין היתר, תושבי ירושלים. העירייה הקצתה לאירוע מיליון וחצי שקל, כ-60% מתקציבו השנתי של אגף ״מורשת מן המזרח״. ״אל המעיין״ העניקה חסות בסך 600 אלף שקל. כשביקשו לדעת בדיון עירוני במה מדובר, התשובה של אחת מבכירות העירייה הייתה קצרה: ״של ש״ס״. בעירייה טענו בהמשך כי הדברים נאמרו בטעות וכי לא מדובר באירוע מפלגתי.

בית המשפט המחוזי בירושלים היה פחות סלחני וקבע כי מימון האירוע במתכונת הזאת היה בלתי תקין. זו הייתה כבר הפעם השלישית בשלוש שנים שבה נפסל מימון עירוני לאירועים המזוהים עם ש״ס ו״אל המעיין״. בסך הכול העבירה העירייה 2.6 מיליון שקל לשלושת האירועים במתכונת שנמצאה לא תקינה. באחת הפסיקות הקודמות הבהיר בית המשפט כי לא מדובר למעשה באירוע עירוני לתושבי ירושלים, אלא באירוע המזוהה עם ש״ס או עם ״אל המעיין״. בעירייה טענו שהבעיה נגעה לאופן העברת הכספים ולא לעצם קיום האירוע. עם זאת, התמונה שעלתה מהדיווח ברורה: העירייה מימנה את החגיגה, בעוד שפעילי ש"ס גייסו את ההמונים ובכירי המפלגה עמדו בראש מקבלי הפנים.

העירייה מימנה את החגיגה, בעוד שפעילי ש"ס גייסו את ההמונים ובכירי המפלגה עמדו בראש מקבלי הפנים

האירוע בטדי שיקף תופעה רחבה יותר, שבה המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל בראשית דרעי שימש כמקור מימון מרכזי להופעות חרדיות. המהלך התאפשר לאחר שדרעי ויתר ב-2015 על משרד הכלכלה בעקבות מתווה הגז, ובתמורה הוענקה למשרדו סמכות מיוחדת על "פריפריה חברתית". ואפשרה לצרף לרשימת מקבלי התקציבים ערים חרדיות מובהקות שאינן בנגב או בגליל.

המהלך הגדיל משמעותית את התקציבים, ולפי תחקיר מ-2017 כרבע מתקציב אירועי התרבות הופנה למגזר החרדי. תנאי התמיכה הותאמו למגזר – אירועים בערים מעורבות הותנו בהפרדה מגדרית ואירועי יום העצמאות ויום הזיכרון נפסלו מחלק מהמסלולים – אך בעקבות סערה ציבורית ביטל המשרד ב-2019 את חובת ההפרדה.

ניתן לראות את העדויות הטובות ביותר לחגיגות התקציבים ולנוכחותן בשיח הציבורי הפנים-מגזרי. בינואר 2019 פרסם העיתונאי יוני קדם באתר הכלכלי החרדי ״ביזנעס״ כתבה שכותרתה ״דרעי ביקש לפנק את הפריפריה המוחלשת, וגשל (מפיק וסוכן אומנים, ל״ס) היה הביצועיסט״. קדם תיאר כיצד גדולי הזמר החסידי החלו להופיע בפני בחורי ישיבות בחינם או במחירים סמליים, ואיך ש״ס הספרדית מילאה את אירועי בין הזמנים שלה בכוכבי המוזיקה האשכנזית. הוא כינה את משרד הפריפריה ״משרד התרבות החרדי דה פקטו״. כך גם בסיקור התקשורתי ניכר כי האמנים קיבלו עבודה, בחורי הישיבות קיבלו בילוי, ודרעי קיבל קרדיט.  אלא שהאירועים הגדולים לא נעלמו כשדרעי עזב את המשרד. תקציבים המשיכו להגיע ממקורות אחרים, בהם המשרד לשירותי דת והרשויות המקומיות.

האמנים קיבלו עבודה, בחורי הישיבות קיבלו בילוי, ודרעי קיבל קרדיט

באוקטובר 2025 התקיימו בבנייני האומה אירועי ענק לזכר הרב עובדיה יוסף, שכללו בין השאר את השתתפותם של אמנים בולטים כמו יעקב שוואקי, חיים ישראל ויונתן רזאל ומיצגים מחיי הרב. עיריית ירושלים אישרה לאירוע התקשרות בהיקף של 3.95 מיליון שקל כמיזם משותף עם המשרד לשירותי דת. מדובר בסכום ההתקשרות שאושר, ולא בנתון על התשלום הסופי.

באירוע, שהפיק דוד פדידה, נכחו דרעי, חברי כנסת מש"ס ובכירי משרד הדתות. אף שמורשתו הרחבה של הרב עובדיה אינה זקוקה לש״ס כדי להצדיק אירוע לזכרו, המקרה ממחיש את היתרון הפוליטי שיכול להיווצר למפלגה שמייסדה הרוחני ממשיך להיות הסמל המרכזי שלה, ובכיריה נוכחים באירועים לזכרו, כשהמימון מגיע מקופת הציבור.

במקביל התפתחה סביב ההילולות תעשיית הפקות של מיליונים. ביוני האחרון חשף עמרי מניב בחדשות 12 כי דודי עזריאל, שבעבר הפיק מודעות עבור דרעי במאבקיו נגד אלי ישי ועלונים של ״אל המעיין״, זכה מאז 2023 בשני מכרזים של המשרד לשירותי דת להפקת הילולות הבבא סאלי ורבי מאיר בעל הנס, שכל אחד מהם נאמד בכעשרה מיליון שקל.

התחקיר העלה שאלות לגבי יחסיו של המפיק עזריאל עם מנכ״ל המשרד יהודה אבידן ושהות משפחותיהם באותו מלון יוקרה, אף ששניהם הכחישו מימון צולב והדגישו כי המכרזים היו כחוק. אמנם לא הוכחה העדפה פסולה, אבל התחקיר חשף מפגש נוסף בין מפיק שפעל בעבר בשירות ש״ס לבין תקציבים ציבוריים גדולים המיועדים לאירועים דתיים.

הקשר בין אירועים במימון ציבורי למקורבי ש"ס ניכר גם בהילולת הבאבא סאלי בנתיבות, המתוקצבת במיליוני שקלים. בשנה שעברה ניהל דרעי מעל הבמה מכירה פומבית של נרות בסכומים שהגיעו למאות אלפי שקלים לטובת עמותה פרטית המזוהה עם הרב ברוך אבוחצירא, הבאבא בארוך, מקורבו של יו"ר ש"ס. ״הציבור נרדם לגמרי״, נזף דרעי במשתתפים, ודרש לשמוע סכומים גבוהים יותר.

אף שגורמי הייעוץ המשפטי הזהירו מפני מעורבות במגבית לעמותה פרטית באירוע, האיסור לא חל במפורש על דרעי (שלא כיהן כשר), והוא טען כי פעל כחוק וכי העמותה מממנת בעצמה חלק ניכר מעלויות האירוע. ובכל זאת, התמונה כמעט מסבירה את עצמה: המדינה מממנת את ההילולה, יו״ר ש״ס עומד על הבמה ומגייס תרומות לטובת עמותה המזוהה עם מקורבו. גם בהילולה שנערכה בינואר 2026 נמשכה מסורת מכירת הנרות. במחאה על תחקיר חדשות 12, דרש דרעי מחיר פתיחה של מיליון שקל עבור הנר הראשון.

בספטמבר נערך באצטדיון העירוני בעכו ערב סליחות בהשתתפות זמרים ופייטנים. דרעי והרב יצחק יוסף הגיעו למקום במסוק ונשאו נאומים פוליטיים. לפי תחקיר חדשות 13, הרב יוסף אף אמר למשתתפים כי "על פי ההלכה" אסור להצביע לעוצמה יהודית אלא רק לש"ס. התחקיר העלה כי האירוע נערך בחסות ובסיוע של העירייה, אף שהפך לבמה למסרים מפלגתיים. בעיריית עכו דחו את הטענות והבהירו כי מדובר באירוע דתי ולא פוליטי.

המחלוקת החריפה ביותר נגעה דווקא לאירוע שלא התקיים. המשרד לשירותי דת תכנן לערוך כנס עיוני במימון ממשלתי לזכר הרב עובדיה יוסף שבועות ספורים לפני הבחירות, אך היועצת המשפטית לממשלה התנגדה לכך בטענה שלא ניתן לנטרל את ההיבט התעמולתי בסמיכות למועד ההצבעה. למרות התנגדות ש"ס, הכנס בוטל בסופו של דבר, ובג״ץ לא הכריע בשאלה אם ניתן היה לקיימו במימון ממשלתי לפני הבחירות.

הכסף מגיע מהציבור, אבל התודה גם אם הגבול בין אירוע דתי לתעמולת בחירות שנוי במחלוקת ולא בכל המקרים הופרו חוקים הנוגעים לתעמולה אסורה, התופעה עצמה מובהקת: לאורך השנים מממנים משרדי ממשלה ורשויות מקומיות הופעות, הילולות וכנסים שבכירי ש״ס מזוהים איתם, משתתפים בהם ולעיתים זוכים לקרדיט על עצם קיומם. הכסף מגיע מהציבור, אבל התודה אינה מתחלקת בין משלמי המסים.

הרדיו החרדי עולה לבמה לצד ש"ס

התודה הזאת לא נשארת רק באולמות ההופעות. חלק ממי שמחזיקים במיקרופון יודעים גם להסביר למאזינים למי הם חייבים אותה. החיבור בין ש"ס, עולם המוזיקה החסידית ותחנות הרדיו החרדיות אינו חדש. ב-2016 חגג רדיו קול חי 20 שנות פעילות במופע ענק בהיכל ארנה בירושלים, בהשתתפות כ-7000 גברים וכמה מכוכבי הזמר החסידי.  לצד הזמרים עלו לבמה גם בכירי ש״ס, ובהם דרעי וצביקה כהן, דאז סגן ראש עיריית ירושלים ומחזיק תיק מורשת מן המזרח.

"אני אוהב, מכבד, מוקיר ויש לי הרבה הכרת הטוב לקול חי", הכריז דרעי על הבמה, והבטיח למנהליה ולשדרניה: "נהיה שותפים איתכם עוד המון שנים". בהמשך פנה לבחורי הישיבות  והסביר להם מדוע בחנוכה "כולנו אשכנזים", בהתייחסו למנהג הרמ"א להרבות בסעודות ובשירים. דוח מבקר המדינה מ-2020 חשף כי עיריית ירושלים מימנה את חגיגות התחנה בסכום של לפחות 660 אלף שקל – כמעט פי שלושה מהמאושר – ותוך חריגה מכללי מינהל תקין.

הקשר ההדוק בין התחנה לדרעי בלט ביום הבחירות במרץ 2020: כשדרעי התריע על אחוזי הצבעה נמוכים, קרא השדרן מנחם טוקר בשידור חי למאזינים "להחזיר" לו ולמפלגות החרדיות בקלפי על ההטבות שקיבלו ממנו.  התבטאות זו המחישה ישירות את מנגנון יחסי הגומלין – אלא שהפעם לא מדובר בזמר שמודה על עוד הופעה, אלא בשדרן רדיו שפונה למאזינים ביום הבחירות.

המתרחש אינו פוסח על התחנה החרדית המתחרה. בעבר החרימה ש"ס את תחנת "קול ברמה" בשל זיהויה עם יריבו של דרעי, אלי ישי, ואף נטען כי המפלגה פועלת במכוון בצורה שפוגעת כלכלית בתחנה. אלא שבהמשך עקב פיוס הסתיים החרם, והתוצאה – ביום הבחירות במרץ 2020, גם קול ברמה אפשרה לדרעי להעביר בשידור מסרים שנחשדו כתעמולת בחירות אסורה. בסוכות האחרון כבר שידרו שתי התחנות מסוכתו של דרעי.

בסוף ספטמבר שידרו שתי התחנות – עמי מימון מ"קול ברמה" ומנחם טוקר מ"קול חי" – ישירות מסוכתו של דרעי, בהשתתפות בכירי ש״ס וזמרים, מהלך שחיבר פעם נוספת בידור ומוזיקה עם מסרים פוליטיים של יו"ר המפלגה. במהלך השידור שחזר דרעי אירוע מ-1988 בסוכתו של הרב עובדיה יוסף, לשם הגיע הרב שך כדי להסביר את פרישתו משיתוף הפעולה עם ש"ס והקמת "דגל התורה". לפי דרעי, הרב עובדיה התקשה להבין כיצד אחרי ארבע שנים שבהן פעלו יחד למען עולם התורה, החליטו הליטאים להיפרד מהמפלגה הספרדית.

הפגישה הסתיימה, תיאר דרעי, בהסכמה לפיה הרב שך יורה לכל הספרדים להצביע לש"ס בעוד האשכנזים יצביעו לדגל התורה. לבקשת הרב עובדיה עוגן הסיכום במסמך מודפס שעליו חתם הרב שך, במעמד שדרעי תיאר כבלתי נשכח. 

אלא שהחלוקה המדוברת לא תמיד נשמרה בש"ס: ערב בחירות 2013 פנה הרב עובדיה יוסף ישירות לציבור האשכנזי בקריאה להצביע למפלגה מתוך "הכרת הטוב" על סיוע משרד השיכון בתקופה שבה היה בשליטת ש״ס. ״זה לא עניין ספרדי אשכנזי, תורה אחת יש לנו״, הוסיף, וקרא להם להצביע למפלגה ואף לשכנע אחרים לעשות זאת.

הקריאה להכרת הטוב מהדהדת גם בהשקעה הנוכחית של ש"ס באירועים ובהופעות: אם בעבר נדרשו האשכנזים להכיר טובה על דיור ממשלתי, כיום מעניקים אמנים ושדרנים אשכנזים קרדיט ותמיכה פוליטית לדרעי על מימון תרבות הפנאי לבחורי הישיבות. בשני המקרים שירותים במימון ציבורי מנוכסים כמנוף להכרת תודה פוליטית,  כלפי מפלגה ששלטה בתקציבים או פעלה להקצאתם עבור ציבור שאינו נמנה באופן מסורתי עם מצביעי המפלגה.

מקלטות התשובה ועד לבמות המוזיקה: התרבות ככלי פוליטי של ש״ס

פרופ׳ נסים ליאון, ראש המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן חקר כבר ב-2012 את השימוש הפוליטי של ש״ס בתרבות, ובחן כיצד רתמה המפלגה את תרבות קלטות התשובה סביב הרשעת דרעי ערב בחירות 1999. קלטת ״אני מאשים״, שבה הציג דרעי את גרסתו לפרשה, לא הייתה רק אמצעי להפצת מסר פוליטי. ליאון הראה כיצד ש״ס רתמה את הקלטות, שהיו מזוהות עם ז'אנר החזרה בתשובה, כערוץ אותנטי לחשיפת "האמת שהתקשורת הממוסדת מסתירה".

כעת, כשנשאל בשיחה עם שומרים על ההשקעה של ש״ס בהופעות ובאירועי תרבות חרדיים, זיהה ליאון היגיון פוליטי דומה. ״זה חלק מהניסיון לקבל שליטה וסמכות על אזורים שבהם לא הייתה לך סמכות בעבר״, אמר. ליאון רואה בפעילות הזאת חלק מתהליך רחב יותר שבו ש״ס מבססת את מעמדה בתוך החברה החרדית ומרחיבה את השפעתה גם מעבר לציבור הספרדי.

ליאון מסביר כי ש"ס נועדה במקורה לשמש כלי פוליטי ו"פוליסת ביטוח" לשימור חברת הלומדים החרדית בחסות הרב שך, תוך גיוס קולות של ציבור מסורתי. אלא שהקמת דגל התורה ב-1988 והקרע עם ההנהגה הליטאית, שהעמיק בשנים הבאות, שינו את מעמדה. עם הזמן ש״ס החלה לבסס כוח עצמאי באמצעות תנועת התשובה וקהל מצביעים משלה.

בבחירות 1999 הגיעה ש"ס לשיא של 17 מנדטים, כששני שלישים ממצביעיה היו מסורתיים. אולם בעשורים הבאים חל שינוי עמוק עם "מהפכת המכללות" בפריפריה, שפתחה בפני צעירים מזרחים מסלולים חדשים למוביליות חברתית, לצד מסלולי הקידום שהציע העולם הדתי.

לדברי ליאון, הרחבת האופקים האקדמית והמחשבתית היוותה את אחד הבלמים המרכזיים בצמיחת ש"ס, לצד התמסדותה והתחרות הגוברת על הקול המזרחי. כתוצאה מכך, המפלגה נאלצת כיום להיאבק קשה על בסיס התמיכה שלה ו"לירות לכל הכיוונים" כדי לשמר אותו.

לפי ליאון, ביטוי בולט למאבק על האלקטורט היה מהלך שהוביל דרעי לקראת בחירות 2022 לקירוב מחדש של קהילות ורבנים ספרדים מהזרם הליטאי, שהתרחקו מהמפלגה מאז הקרע עם הרב שך. מהלך זה אמנם "עצר את הדימום" האלקטורלי, אך גבה מחיר פוליטי בדמות דרישתם לנציגות ולסמכות במועצת חכמי התורה.

ההשקעה בתרבות החרדית פועלת בזירה אחרת. לצד הייצוג הפוליטי, מוסדות החינוך ושירותי הדת, ש״ס נוכחת גם בתחומי הפנאי, ההופעות והמוזיקה, באמצעות תקציבים ציבוריים ואירועים שהיא מקדמת. אלה תחומים שבהם היא יכולה לזכות בהכרה גם בקרב חרדים אשכנזים, שאינם רואים בה באופן מסורתי את מפלגתם.

לדברי ליאון, במציאות של פוליטיקה מגזרית שבה הבוחר שואל "מי נותן לי יותר?", מימון ההופעות אינו רק בידור אלא אמצעי לצבירת נוכחות, הכרה וסמכות במרחבים שבעבר לא היו מזוהים עמה. ״לדעתי מה שזה גורם בסופו של דבר זה דווקא להתחרדות של ש״ס״, אומר ליאון. ״ש״ס הופכת ממפלגה מזרחית למפלגה חרדית. חרדית מגוונת״.

ש"ס הופכת ממפלגה מזרחית למפלגה חרדית. חרדית מגוונת"

כך, השבחים שמרעיפים על דרעי אמנים ושדרנים אשכנזים משרתים מטרה פוליטית רחבה: ש״ס אינה נדרשת להפוך את כל קהל המאזינים למצביעיה כדי להרוויח מההשקעה בתרבות. די בקרדיט מכוכבי המוזיקה החסידית, בדברי הלל ובהצהרות תמיכה בקלפי כדי לבסס למפלגה מעמד והשפעה גם מחוץ לגבולות הציבור שהיה מזוהה עמה בעבר.

ממפלגה ספרדית למפלגה חרדית: המאבק של ש״ס על מעמדה

אף שליאון נזהר מלקבוע אם השפעה זו מתורגמת ישירות לקולות בקלפי – נוכח הנאמנות הקהילתית והרבנית הנוקשה במגזר החרדי – הוא מדגיש כי מדובר ב"מהלך של הישרדות״: התבססות זו מעניקה לש"ס לגיטימציה רחבה כמפלגה חרדית, ולא רק כמפלגה ספרדית.

אם ב-1988 חתמו הרב שך והרב עובדיה על חלוקה עדתית חדה בין מצביעי ש״ס לדגל התורה, כמעט 40 שנה לאחר מכן הגבול הזה מיטשטש על במות המוזיקה החסידית. ההופעות שמסייעת ש״ס לממן מכספי ציבור אינן רק הזדמנות לבילוי, אלא גם זירה שבה נצברת הכרת תודה ונבנית תשתית להרחבת השפעתה של המפלגה בקרב קהילות חרדיות שונות. השידור מסוכתו של דרעי המחיש כיצד ההכרה הזו יכולה להפוך גם לתמיכה פוליטית מפורשת, וכיצד התרבות עשויה להיות לכלי אשר באמצעותו מרחיבה ש״ס את אחיזתה בעולם החרדי, גם מעבר לגבולות העדתיים שהגדירו אותה בעבר.

‍

.מאריה דרעי ורדיו קול חי לא התקבלה תגובה עד מועד פרסום הכתבה