לפני שבוע צירפה המחנה הממלכתי את חתימות חבריה להליך הדחתו מהכנסת של יו"ר חד"ש, ח"כ איימן עודה. מה שאיפשר לקואליציה להגיע לשבעים חתימות ולפתוח רשמית בהליך ההדחה בוועדת הכנסת. סביר שעודה, על התבטאויותיו בגנות המלחמה בעזה, לא יודח. דרושים תשעים חבר כנסת שיצביעו בעד הדחתו במליאה, כדי שיתרחש הצעד התקדימי הזה ולכנסת הבאה הוא כבר במילא הודיע שלא יתמודד. 

זה לא אומר שלצעד ההצהרתי שנקט ח"כ בני גנץ לא יהיו משמעויות מרחיקות לכת, ולאו דווקא באופן שיסייע לו. אמנם ממשלת השינוי הוקמה בתמיכת רע"מ, אבל הברית בין גוש המרכז שמאל לחברה הערבית לוותה תמיד בחשדנות הדדית. לא רק בגלל הצהרתו של יאיר לפיד בבחירות 2013, כי לא יקים גוש חוסם עם ה"זועביז", (בעקבות הסערה שקמה, הבהיר לפיד שהתכוון רק לח"כ דאז חנין זועבי ולא לכלל הח"כים הערבים) או נאומו של גנץ בכנס ההתיישבות של העיתון "מקור ראשון" בעופרה בחודש שעבר, שבו הפליג בשבח ההתנחלויות. 

"היחסים האלה מאוד נזילים", אומר הסוציולוג ד"ר אמיר פאח'ורי, חוקר קהילות פוליטיות ממכון ון-ליר. "מוכנות היהודים לצירוף ערבים לממשלה עולה כשהם זקוקים להם בגלל אינטרסים פוליטיים. ראו את זה בסקרים שעשינו בזמן ההפיכה המשטרית. הנימוקים המוסריים תמיד באים רק אחר כך". 

צירוף חתימות המחנה הממלכתי מאיים לסדוק לא רק את החיבורים שהתרופפו עוד יותר אחרי השבעה באוקטובר, אלא גם את אמון המצביעים הערבים באפשרות שתוקם ממשלה שתשרת אותם כאזרחים. 

"אני לא יודעת אם גנץ מבין שבצעד הזה הוא תומרן להצטרף לקמפיין פעיל, שמנסה לדכא את ההצבעה הערבית בבחירות", אומרת ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש). "כשהמצביעים הערבים רואה שחברי הכנסת שלהם מושתקים ומורחקים, והממסד קובע בשבילם מי ייצג אותם בכנסת ומי לא, הם ישאלו את עצמם מה הטעם להצביע, אם מנסים לכפות עלינו ייצוג של 'ערבי טוב'. בזמן שגנץ מנסה בצורה פאתטית לרצות מצביעי ימין, הוא גורם לציבור הערבי לאבד את שרידי האמון שנשארו לו במערכת הפוליטית הישראלית. ואם הציבור הזה ישאר בבית, גנץ ישאר באופוזיציה. אנחנו לא נהיה הגשר שהמרכז-שמאל הציוני דורך עליו כדי להגיע לשלטון". 

את מה שגנץ ספק הבין, "נתניהו מבין מצוין", אומר ד"ר סאמר סוויד, מנכ"ל המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי שיזם את קואליציית הארגונים לעידוד הצבעה בחברה הערבית. "לפי החישובים שלנו, אם אחוז ההצבעה בחברה הערבית יהיה מעל שישים אחוז, אין סיכוי לממשלת ימין בישראל. הבעיה היא שהגוש שמתמודד מול נתניהו, לא מתנהג כאילו הוא מבין ששיעור הצבעה גבוה בחברה הערבית, יביא לו את הניצחון בבחירות. מלבד יאיר גולן, כל המפלגות בגוש הצהירו שיקימו ממשלה ללא ערבים או רק אחרי שהקול ה-61 יגיע ממפלגה ציונית".

ניסיתם להסביר להן?

"פנינו לכל מפלגות המרכז-שמאל, כדי להסביר את החשיבות של עידוד הצבעה אצלנו גם עליהן. עם גולן הצלחנו לשבת. מכל מנהיגי הגוש, הוא השחקן שהכי מבין את ההשפעה האסטרטגית של האמירות שלו על גודל הגוש. עם גנץ ולפיד לא הצלחנו לשבת, רק עם יועצים או ח"כים אחרים מהרשימה, שאמרו שהם מבינים אבל יש עוד שיקולים".

"למנהיגי המרכז-שמאל השפעה דרמטית על החלטת הציבור הערבי לצאת להצביע", אומר גרליץ. "כשגנץ אומר שהוא תומך בהגירה מרצון מעזה או שהקואליציה עם רע"מ היא 'ניסוי שנכשל', הוא לא רק מדכא הצבעה, הוא גם יורה לעצמו ברגל"

הצבעה או דיכוי הצבעה | "המנדטים יתחלקו אחרת"

הדה לגיטימציה העמוקה, שנתניהו עשה לכוח הפוליטי של האזרחים הערבים לאורך השנים, משתווה רק לזו שעשה לשמאל, אותו הפך מעמדה לגיטימית לכינוי גנאי. "נתניהו מאוד רוצה שהערבים ישארו בבית", אומר רון גרליץ, מנכ"ל מרכז אקורד, "כי הפעם היחידה מאז 2009, שבה לא כיהן כראש ממשלה הייתה ב-2021 כשמפלגה ערבית, רע"מ, נכנסה לקואליציה. לזכותו יאמר, שהוא הבין כבר בשנות התשעים שהקול הערבי הוא המפתח להפסד או ניצחון בבחירות".

‍הצהרתו בבחירות 2015 שהערבים שנוהרים לקלפיות הייתה אחד מרגעי השיא של תהליך הדה לגיטימציה.

"נכון, תחשבי איזה טירוף זה, שמי שעומד בראש מפלגת השלטון כמעט כל השנים האלה עסוק בלפסול ייצוג של מיעוט פוליטי. זה התבטא בנסיונות לפסול מפלגות ערביות, כי פסילה כזו מעלה את חלקו היחסי של הימין בטבלת המנדטים. וכשזה לא עבד, עברו לקמפיינים ששוללים הקמת ממשלה שנסמכת על המפלגות הערביות בטענה שהן תומכות טרור, למרות שנתניהו בעצמו ניהל עם מנסור עבאס משא ומתן". 

"נתניהו מאוד רוצה שהערבים ישארו בבית, כי הפעם היחידה מאז 2009, שבה לא כיהן כראש ממשלה הייתה ב-2021 כשמפלגה ערבית, רע"מ, נכנסה לקואליציה"

בבחירות האחרונות זה כבר היה מתוחכם יותר.

"נתלו שלטי חוצות ביישובים הערביים עם הכיתוב 'לא מתאחדים? לא מצביעים', בשלב שממילא אי אפשר היה להתאחד. תחקיר ערוץ 13 חשף כי השלטים ממומנים על ידי גורמי ימין, שביקשו לדכא הצבעה כמחאה כביכול על הריצה הנפרדת". 

דה לגיטימציה יכולה גם להגביר את המוטיבציה להצביע. היא בהכרח מדכאת?

"הציבור הערבי מחפש השפעה על החיים שלו. בכל המחקרים שנעשים רואים עד כמה השפעה היא מניע חזק אצלו, בעיקר אחרי שהממשלה הנוכחית הייתה רעה אליו בכל היבט, החל מהטיפול באלימות ובפשיעה, ועד להעמקת העוני והאבטלה. למנהיגי המרכז-שמאל השפעה דרמטית על החלטת הציבור הערבי לצאת להצביע. אם הם יתחייבו לטפל בבעיות האלה ולשלב את נציגי הציבור הערבי בקואליציה, תוך הסכמה על קווי יסוד משותפים, הוא יצא מהבית. כשגנץ אומר בניו יורק שהוא תומך בהגירה מרצון של פלסטינים מעזה או שהקואליציה עם רע"מ היא 'ניסוי שנכשל', הוא לא רק מדכא הצבעה, הוא גם יורה לעצמו ברגל".

גנץ ולפיד בטח חוששים שהחיבוק הזה ירחיק מהם מצביעי מרכז-ימין מתון.

"לא רק שהם לא ישלמו על זה מחיר פוליטי, כי המחנה שלהם תומך בזה ומי שלא, ממילא מצביע למחנה הנגדי - זה בדיוק מה שיעביר אותם מהאופוזיציה לקואליציה. כששיעור ההצבעה אצל המצביעים הערבים יעלה, המנדטים יתחלקו אחרת". 

"אני בטוח שבנט לא רוצה להקים ממשלה עם ערבים, כמו שלא רצה בפעם הקודמת ובכל זאת הקים", אומר סוויד. "אם נצביע באחוזים גבוהים, אז גם אם לא נהיה בממשלה, תהיה פה קואליציה שאפשר יהיה לעבוד איתה ולא של בן-גביר וסמוטריץ"

לא לבזבז קולות | שלוש ואחת או שתיים-שתיים

הציבור הערבי תמיד הצביע באחוזים נמוכים יותר מהציבור היהודי. "אנחנו 21 אחוז מהאוכלוסיה אבל מהווים רק 17 אחוז מהמצביעים, כי הרבה אצלנו מתחת לגיל 18", מסביר סוויד, "ועדיין אנחנו יכולים להגיע ל-18-19 מנדטים, אם אחוז ההצבעה אצלנו יגיע לשבעים אחוז כמו אצל היהודים. בתסריט כזה 15 מנדטים ילכו למפלגות הערביות, שניים וחצי מנדטים ערבים יקבלו מפלגות המרכז-שמאל והיתר לשאר המפלגות". 

התסריט הזה אופטימי מאוד, בהתחשב בכך שלמפלגות הערביות יש כיום עשרה מנדטים - חמישה לרע"מ וחמישה לחד"ש-תע"ל. אמנם בל"ד לא עברה את אחוז החסימה ושלושה מנדטים הושלכו לפח, ועדיין יש פער בין 13 המנדטים שיצאו להצביע בנובמבר 2022 לההערכות האופטימיות של סוויד. בפרט כשאף אחד לא באמת יודע אם ברגע האמת המצביעים הערבים יתעלו לגודל השעה וילכו להצביע, או שמדיניות הממשלה הנוכחית רק תגביר אצלם את הייאוש. 

"כולם מבינים שאסור שירוצו שלוש רשימות ערביות נפרדות, כדי שלא ישרפו 140 אלף קולות כמו בפעם הקודמת"

"כולם מבינים שאסור שירוצו שלוש רשימות ערביות נפרדות, כדי שלא ישרפו 140 אלף קולות כמו בפעם הקודמת", אומר סוויד. "גם הרחוב לוחץ לאיחוד. הדיבור הריאלי הוא ריצה בשתי רשימות עם הסכם עודפים ביניהן, כך שגם אם יהיה אותו אחוז הצבעה שהיה בבחירות הקודמות נשיג 12 מנדטים ולא רק עשרה". 

ואיך יתחלקו שתי הקבוצות האלה? 

"מדברים על חלוקה של שלוש-אחת. חד"ש, תע"ל ובל"ד ירוצו ברשימה אחת ורע"מ תרוץ בנפרד, כי זה מסתדר יותר אידיאולוגית. אבל יש גם אפשרות לשתיים ושתיים, שאז עוד לא ברור איך תהיה החלוקה. בסוף פוליטיקה זה אילוצים, אני בטוח שנפתלי בנט לא רוצה להקים ממשלה עם ערבים, כמו שלא רצה ממשלה כזו בפעם הקודמת ובכל זאת הקים. אם נצביע באחוזים גבוהים, אז גם אם לא נהיה בממשלה, תהיה פה קואליציה שאפשר יהיה לעבוד איתה ולא קואליציה של בן-גביר וסמוטריץ". 

יו"ר בל"ד סמי אבו-שחאדה ויו"ר תע"ל ח"כ אחמד טיבי נמנעו מלשוחח עם שומרים בנושא. ח"כ תומא סלימאן מדווחת מהמשא ומתן: "סיימנו סבב שיחות שבו כל מפלגה ישבה בנפרד עם כל אחת מהשלוש האחרות, כדי להבין על מה מסכימים ועל מה לא. ברע"מ מתעקשים לנהל משא ומתן על ישיבה בקואליציה עם כולם, ושאר המפלגות רוצות לסכם על קווים אדומים שלא נרצה לחצות. כמובן שאם תהיה ממשלה שאפשר לסכם איתה על קווים פוליטיים, נשקול את זה, אבל ככה על בליינד לבוא בכזו גישה?".

אולי אין לכם את הפריבילגיה להיות בררנים.

"אנחנו מבינים שאנחנו בנקודת זמן מסוכנת וחייבים להתפשר כדי להגדיל את הכוח והייצוג של האוכלוסייה הערבית, אבל לא במחיר פגיעה בקווים שלנו. אחרי כל מה שעברנו מבחינת דיכוי והשתלחות בשנתיים האחרונות, אנחנו לא נסכים לקבל קצת תקציבים ולשתוק. הפוליטיקה של החרדים היא לא דרכנו". 

"אחרי כל מה שעברנו מבחינת דיכוי והשתלחות בשנתיים האחרונות, אנחנו לא נסכים לקבל קצת תקציבים ולשתוק. הפוליטיקה של החרדים היא לא דרכנו"

עאדל חמאמדה, מורה לאזרחות בתיכון מקיף שגב שלום ובעל עמוד פייסבוק פופולרי שמספק פרשנויות פוליטיות מפרט: "הכי טוב היה אם כל המפלגות הערביות ירוצו יחד. זה לא קורה בינתיים בגלל משחקי אגו בין רע"מ לחד"ש. יו"ר רע"מ מנסור עבאס אומר, אני הייתי מקום שני בפעמים הקודמות, עכשיו הגיע זמני להיות ראשון, מה עוד שאני המפלגה הכי חזקה במגזר הערבי כיום, ויש צדק מסוים בדבריו. חד"ש עדיין בוחנת את כל האפשרויות". 

מזכ"ל חד"ש אמג'ד שביטה מסרב לראות במחלוקת הזו סימן למאבקי כוח. אלא "ויכוח פוליטי רציני". לדבריו, "חד"ש רוצה רשימה שתהיה אפקטיבית גם אחרי הבחירות ותתבסס על מצע פוליטי משותף, וברע"מ מתעקשים שנלך לבחירות, נוציא כמה שיותר מנדטים, ואז נפרק את המשותפת וכל אחד יפעל לפי הקו שלו והאינטרסים שלו. הם לא מסתירים את הכוונות שלהם להכנס לכל ממשלה. זה לא ויכוח בלתי פתיר, אבל זה המצב כרגע". 

השאלה איך יתחברו מפלגות עם שונות אידיאולוגיות נתפסת שולית, ודאי בבחירות הקרובות. "ממש לא מעניין את הבוחר שהתיאוריה של בל"ד היא קולוניאליזם התיישבותי ושל חד"ש - מעמד מרקסיסטי לניני", נוחר בבוז פאח'ורי. "כל הפילוסופיה הפוליטית הזו היא בין זניחה לאקדמית כשמתמקדים בדרישות הערביות הבסיסיות לגבי פשיעה, תכנון ובנייה והפסקת הכיבוש. התביעות הן אותן תביעות אצל כולם כשזה מגיע לפרגמטיזם פוליטי". 

הבחירות הקרובות נתפסות כגורליות אצל היהודים על רקע התמשכות המלחמה וההפיכה המשטרית. הערבים מחזיקים באותה גישה? 

"הערבים משני צידי הקו הירוק לא רואים בהן בחירות גורליות, כי הממשלה הבאה לא תביא איתה שום שינוי בנושאים שהיהודים מסרבים להכיר בהם. יקח שנים, עד שהאסון הזה ישקע ותצמח פה הנהגה שתציע משהו אחר". 

"הכי טוב היה אם כל המפלגות הערביות ירוצו יחד. זה לא קורה בינתיים בגלל משחקי אגו בין רע"מ לחד"ש"

גם חמאמדה מציע לא לפרוט על בחירות גורליות שיצילו את המדינה. "השמאל לא צריך להגיד 'צאו להצביע לנו', אלא 'צאו להצביע, כדי שיהיו לכם חיים נורמלים במדינה הזו, כדי להגן על הזכויות שלכם'. זה מה שישפיע".

מה הכי חשוב מבחינת הזכויות? 

"ערביי הדרום הכי כועסים על הריסות הבתים, ערביי הצפון כועסים יותר על הפשיעה הגואה. שיתוף הפעולה עם השמאל צריך להתבטא בעידוד לצאת להצביע ועזרה ביום הבחירות. שתהיה נוכחות בכפרים הערביים". 

איש העסקים אבי שקד רוצה להקים מפלגה משותפת יהודית ערבית. איך תופסים את זה בשטח? 

"היא לא תעבור את אחוז החסימה, הערבים קודם כל יצביעו למפלגות ערביות. חבל על שריפת הקולות". 

עאדל חמאמדה מציע לא לפרוט על "בחירות גורליות" שיצילו את המדינה: "השמאל לא צריך להגיד 'צאו להצביע לנו', אלא 'צאו להצביע, כדי שיהיו לכם חיים נורמלים במדינה הזו, כדי להגן על הזכויות שלכם'. זה מה שישפיע"

במגרש או ביציע | "אנחנו רוצים רשימה משפיעה"

מנסור עבאס לא השיב לפניית שומרים, אבל שני ח"כים מרשימתו, ווליד טאהא וואליד אלהואשלה לא פסלו את האפשרות שרע"מ תשב בממשלת ימין אחרי הבחירות. "אחרי הבחירות נדבר על זה", השיבו שניהם לשאלה אם זו אופציה מבחינתם. 

שניהם גם לא הסתירו את ההעדפה להצטרף לבלוק טכני, שיתפרק אחרי הבחירות או לרוץ מלכתחילה לבד. "אם חד"ש, תע"ל ובל"ד ירוצו יחד ואנחנו לבד, נהיה מבסוטים", אומר יו"ר הסיעה ח"כ טאהא. "אם זה לא יסתדר, נרוץ בשתי רשימות של שתיים ושתיים, אבל לא מעבר לזה. נחליט עד ספטמבר לגבי ההרכב". 

אלהואשלה מוסיף כי "בכל הסקרים שנעשו לאחרונה, רואים ששמונים אחוז מהציבור הערבי רוצה רשימה שהיא חלק מהממשלה או לפחות מגוש חוסם. לרע"מ ברור, וזה גם עלה בשיחות שלנו עם חד"ש בנצרת לפני שבועיים, שיש משחק פוליטי שצריך להשתתף בו, ואי אפשר לעשות את זה מהיציע. אנחנו רוצים רשימה משפיעה, שלא באופן אוטומטי יושבת באופוזיציה. רשימה שתשיג דברים כמו שרע"מ השיגה בממשלת השינוי. אנשים תולים תקוות בממשלה הבאה בגלל שכיום אנחנו חברה מוכה מבחינת אלימות והריסת בתים". 

 גם אם נתניהו יישאר ראש הממשלה, תרצו להצטרף לקואליציה?

"אנחנו נקבל החלטה בזמן אמת, לא עכשיו. יש מוסדות מפלגה, יש רוח של החברה הערבית - הרבה פרמטרים. גם ב-2021, רע"מ קיבלה את ההחלטה אחרי הבחירות, בהתאם לאינטרסים של החברה הערבית, ובאמת לא הייתה אז הסתה כמו היום, והפשיעה הייתה במגמת ירידה. מבחינתנו אין שום דבר רע בבלוק טכני".

"בכל הסקרים שנעשו לאחרונה, רואים ששמונים אחוז מהציבור הערבי רוצה רשימה שהיא חלק מהממשלה או לפחות מגוש חוסם"

הסיכוי של עבאס להיכנס לקואליציה אינו גדול. "אם משיגים ממשלה בלעדיו אף אחד לא ירים לו טלפון", אומר פאח'ורי. "גם לא אם זו תהיה ממשלת מרכז-שמאל. השבעה באוקטובר ריסקה את היחסים בין המרכז הליברלי לערבים. מי שנשאו את השלטים של דמוקרטיה במאבק על המבנה המשטרי, הם גם אלה שהפציצו בעזה ולא עמדו לצד הערבים כשהשתיקו אותם. את שמעת את לפיד או גנץ אומרים, תנו להם להפגין נגד המלחמה בעזה?". 

לפעמים צריך לבחור בין אפשרויות לא אידיאליות כדי להשפיע.

"אחוז ההצבעה בקרב הערבים יעלה בבחירות הקרובות בגלל פחד ולא בגלל ישראליזציה שלהם. הם מסתכלים על מה שקורה בעזה ובגדה המערבית ומבינים שהאזרחות מגנה עליהם מגורל דומה. אני מסכים שאנשים למדו להבחין טוב יותר בין הפוליטיקאים היהודים. יומיים לפני הבחירות האחרונות אמר איזה פוליטיקאי ערבי, שאלוהים יסלח לו, שאין הבדל בין גנץ לבן גביר". 

מי זה היה? 

"לא נעים לומר. היום אף פוליטיקאי ערבי לא יגיד שטויות כאלה. ואני לא רואה בזה אנקדוטה, אלא שינוי תודעה עמוק. המצביעים הערבים למדו להבחין טוב יותר בין הגוונים של הפוליטיקה היהודית הציונית, ולא להקל ראש בשוני, כי חוסר האבחנה הזה עלה לנו במחיר גדול בבחירות האחרונות". 

לאיזה יחס זוכה יאיר גולן שמצד אחד נמצא על הקצה השמאלי של הסקאלה ומצד שני היה סגן רמטכ"ל עם איקסים על הנשק.

"מסתכלים עליו בעין רכה יותר, כקול שפוי או שותף אפשרי, אבל לא יצביעו לו במקום למפלגה ערבית". 

"אחוז ההצבעה בקרב הערבים יעלה בבחירות הקרובות בגלל פחד ולא בגלל ישראליזציה שלהם", אומר פאח'ורי. "הם מסתכלים על מה שקורה בעזה ובגדה המערבית ומבינים שהאזרחות מגנה עליהם מגורל דומה"

כוננות פסילות | העיניים לוועדת הבחירות 

בריתות מוצהרות עם הגוש הדמוקרטי-ליברלי לא יוכרזו בקרוב. "אין לנו הרבה ציפיות לבריתות עם המרכז-שמאל לפני הבחירות", אומר שביטה. "לאף אחד שם אין אומץ לומר בקול, שהמפלגות בחברה הערבית הן פרטנר. גם אם גולן משמיע קולות כאלה לאחרונה, הוא לא זה שירכיב את הממשלה הבאה וגם לא ברור אם הוא אומר את הדברים האלה מאמונה שלמה או מרצון לבדל עצמו מאחרים. הציפיות היחידות שיש לנו מהגוש הזה הן לקחת אחריות על הנציגים שלו בוועדת הבחירות המרכזית, שלא ישתפו פעולה עם נסיונות לפסול מועמדים ורשימות, וימנעו גם מהצעות חוק כאלה לעבור בכנסת".

לא במקרה נבחר יו"ר הקואליציה אופיר כץ (ליכוד) בעל השליטה הנרחבת בעבודת החקיקה, להיות זה שיקדם את תיקון 7א לחוק יסוד הכנסת המבקש להרחיב את הסיבות לפסילת אדם או מפלגה מלהתמודד לכנסת ולצמצם את הביקורת השיפוטית של בג"ץ על החלטת ועדת הבחירות המרכזית. שומרים כבר סקר בהרחבה את משמעות הצעת החוק הזו כחלק מחקיקה שנועדה לגרום לכך, שהבחירות הבאות יהיו פחות חופשיות והוגנות. 

הצעת החוק של כץ מנוסחת כך שתביא לפסילת מועמדים ערבים ולא יהודים, כיוון שהוא אינה נוקטת אמות מידה אחידות בהתייחסות לטרור פלסטיני ולטרור יהודי, ומאפשרת גם להתבטאות ספורדית להוות עילה להדחה. היא עדיין נמצאת בהכנות לקריאה ראשונה והדיון האחרונה בה התקיים בדצמבר. "הצלחנו לבלום את המשך הדיונים בזכות שיתוף פעולה של כמה ארגונים", מתגאה ינאל ג'אברין, מנהל קשרי ממשל בארגון יוזמות אברהם. "אם הכנסת תתפזר בכנס החורף והם יעבירו את החוק הזה בחקיקת בזק, נוכל לפסול אותו בבג"ץ, כי הוא יחשב לחוק פרסונלי".

"בבחירות הקודמות הימין דווקא לא ביקש לפסול את בל"ד, כי רצו שתתמודד לבד ותשרוף קולות. אנחנו מעריכים שזה יכול לקרות גם הפעם, ורק אם בל"ד תרוץ ברשימה עם עוד מפלגות ערביות, יגישו נגדה בקשת פסילה"

"אנחנו נערכים לכל מיני אפשרויות", אומר ח"כ טאהא מרע"מ. "בבחירות הקודמות הימין דווקא לא ביקש לפסול את בל"ד, כי רצו שתתמודד לבד ותשרוף קולות. אנחנו מעריכים שזה יכול לקרות גם הפעם, ורק אם בל"ד תרוץ ברשימה עם עוד מפלגות ערביות, יגישו נגדה בקשת פסילה. מצד שני יהיה קשה יותר לפסול את הרשימה המאוחדת". 

חשש נוסף הוא שפסילה של מפלגה אחת, תגרום לאנשים להחרים כליל את מערכת הבחירות ולהישאר בבית. בפרט שבל"ד, יעד מועדף לפסילה אצל הימין, סוחפת אחריה הרבה צעירים, ואלה גם ככה מפגינים תחושת ניכור וכעס כלפי המדינה. "זו נקודה שמאוד מטרידה אותנו", מתייחס סוויד. "בסקר שעשינו, רק ארבעים אחוז מהצעירים עד גיל 24 אמרו שהם מתכננים להצביע, כשאחוז ההצבעה הכללי באותו סקר היה 54 אחוז, ויש עוד סקרים שמצביעים על מגמות דומות". 

מה אתם עושים כדי לשנות את זה? 

"הקמנו תנועת נוער ערבית עצמאית, שמעודדת מעורבות אזרחית ויש לה כבר 25 סניפים". 

"הפחד שלנו הוא שהצעירים לא יראו כאן אופק", מסכמת תומא סלימאן הוותיקה, שלפי חוקת חד"ש, תזדקק לתמיכת שני שליש מצירי המפלגה כדי להתמודד גם בכנסת הבאה. "אנחנו אומרים להם, שכל ממשלה שתקום לא תהיה בדיוק ממשלת החלומות שלנו או שלהם אבל יהיה עם מי לדבר. אנחנו חייבים להציע להם תקווה, שיהיה פה משהו יותר טוב". 

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים