״לשים הודעה בגלוי ולהצהיר 'אני לא שומע לגדולי הדור ומאורי הדור' זו עזות פנים וחוצפה״ כך בין השאר נכתב בפתק שנדחף מתחת לדלת ביתה של משפחה חרדית, לאחר שתלתה שלט תמיכה במפלגת ״הציבור החרדי״. על הפתק היו חתומים ״תושבי הקריה הנאמנה לגדולי הדור״. למרות שבפתק לא היה איום מפורש, המסר ב"חרדית שוטפת" היה ברור לנמענים - התמיכה הפוליטית לא נעלמה מעיני סביבתם. 

המקרה הזה אינו חריג בנוף המאבק סביב המפלגה החדשה המאיימת על סדרי העולם בחברה החרדית. פעילים ותומכים מספרים על התנכלויות, צעקות והשפלות, ובעיקר על חששות ממחיר חברתי ואישי שהם עלולים לשלם. המקרים הללו - שיפורטו בהמשך הכתבה - בלתי מובנים אם מביאים בחשבון שבסקרים השונים המפלגה מקבלת פחות מחצי אחוז מהקולות, מספר מצביעים שלכאורה לא אמור להטריד את הצמרת החרדית.

ממה חוששים ראש הממשלה ועסקני המפלגות שמפעילים מול הציבור החרדי באינטנסיביות את שיטת המקל והגזר בניסיון להביא לפרישתה מהמירוץ? התשובה כנראה מתחלקת לשניים. החלק הראשון הוא החשש מהצבעת מחאה על רקע הכעס כלפי ההנהגה החרדית הוותיקה, הצבעה שמטבע הקושי לסקור חרדים לא משתקפת בסקרים ותביא לשריפת קולות גדולה מהצפוי. החלק השני הוא החשש העתידי: כמה עשרות אלפי קולות, גם מתחת לאחוז החסימה, יסמנו את הציבור החרדי שתומך בהשתלבות בחברה הכללית ככוח פוליטי חדש ולשינוי ביחסי הכוחות הפנימיים. 

ביום רביעי בערב הודיע יו״ר המפלגה, מוטי לייטנר, כי לא יפרוש מהמרוץ לכנסת, חרף הלחצים שהופעלו עליו, לרבות פגישה לילית עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והבטחה להתמנות ל"פרוייקטור" שילוב חרדים בשוק העבודה לאחר הבחירות. לייטנר טען בהודעתו כי ראשי ש״ס ויהדות התורה ושלוחיהם משגרים איומים קשים נגד מפלגתו. במקביל דווח כי יהדות התורה נערכת להשקת קמפיין נגטיבי נגדו אישית. אלא שבעוד המאבק בין המפלגות מתנהל בזירה הפוליטית, בשכונות החרדיות הוא מגיע עד לפתחי הבתים, למוסדות החינוך ולמקומות העבודה. עבור חלק מתומכיה השקטים המפלגה, השאלה אינה רק למי יצביעו מאחורי הפרגוד, אלא גם הם האם יעזו לבחור בעצמם את הפתק שישלשלו לקלפי.

לייטנר הודיע השבוע כי לא יפרוש מהמרוץ לכנסת, חרף הלחצים שהופעלו עליו, לרבות פגישה לילית עם נתניהו והבטחה להתמנות ל"פרוייקטור" שילוב חרדים בשוק העבודה לאחר הבחירות

"חמש דקות של צרחות"

בחברה שבה העיתונות, תחנות הרדיו ומוסדות הקהילה ממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב השיח הציבורי ולא פעם עושים זאת לפי המגבלות שמציבה ההנהגה, עצם היכולת להגיע לבוחרים היא אתגר משמעותי עבור מפלגה חדשה.

רבים מערוצי התקשורת המרכזיים בחברה החרדית מזוהים עם הממסד הוותיק, ומפלגת הציבור החרדי מתקשה למצוא בהם במה. מקורות במפלגה מספרים כי מועמדיה מתקשים להגיע לתקשורת וכשזה כבר קורה נתקלים ביחס עוין. החסמים הללו מצמצמים מאוד את החשיפה של המפלגה לציבור החרדי הרחב, במיוחד זה שאינו צורך מידע באינטרנט. 

״יש לנו מתנדבת שהיא מורה בסמינר מאוד נחשב, והיא רועדת מפחד שידעו שהיא נמצאת בתוך הקבוצה שלנו, של המטה״

״המועמדים שעולים לדבר ברדיו חרדי חוטפים חזק. זה לא נורמלי. הצעקות זה ממש בריונות. ראיונות מבזים, ממש מבזים. והם גם לא נכנסים לשום עיתון חרדי״, אומרת שרי קרויזר, מתנדבת במטה המפלגה ודמות מוכרת בציבור החרדי על רקע פעילותה נגד פגיעות מיניות.

עדות אחרת מגיעה מדודי מייבסקי, שפרסם פוסט נרחב בפייסבוק על ההתנכלויות לתומכי המפלגה ומתח ביקורת חריפה על אופן הסיקור שלה. בהתייחסו לראיון שקיים יו״ר המפלגה מוטי לייטנר ברדיו קול חי, כתב כי המראיינים ״מתחילים לתקוף אותו בצורה נבזית לחלוטין״, וכי ״לא נותנים לו לענות ולדבר״. לדבריו, ״צורחים עליו חמש דקות ברצף ומורידים אותו מהשידור״. מייבסקי תיאר גם סיפורים שהגיעו אליו על לחצים המופעלים על תומכי המפלגה, לרבות חשש לפגיעה בפרנסה ובמוסדות החינוך.

גם ברחוב מתקשה המפלגה לבסס נוכחות. ״כל שלט שנתלה בריכוז חרדי, עד הבוקר נתלש. באים באמצע הלילה לתלות, עד הבוקר נתלשים השלטים, כלומר לא נשאר זכר״, מספרת קרויזר.

״יש לנו מתנדבת שהיא מורה בסמינר מאוד נחשב, והיא רועדת מפחד שידעו שהיא נמצאת בתוך הקבוצה שלנו, של המטה״, מוסיפה קרויזר. לדבריה, החשש מפני תגובת הסביבה מקשה על גיוס פעילים שיזדהו עם המפלגה בגלוי. ״היו לנו מתנדבות בהתחלה, אנשים שבהתחלה רצו להיות פעילים בשטח, אבל פרשו. אני חושבת שגם הרבה מראש נמנעים״.

גם מי שבוחרים להשתתף בפעילות מבקשים לא פעם להסתיר את זהותם. ״הן מבקשות לטשטש את הפנים שלהן כשהן עולות לסרטונים״, מספרת קרויזר על מורות וגננות המבקשות להעיד על עוולות במערכת החינוך החרדית, הנשלטת ברובה על ידי המפלגות החרדיות הוותיקות. 

החשש הזה ניכר בכנס שערכה המפלגה בשבוע שעבר בבנייני האומה בירושלים, בהשתתפות מאות בני אדם. ״אנשים מגיעים לכנס, הם כולם התחננו שלא יצלמו אותם. היו הרבה מאוד אנשים שממש נלחצו מאוד מזה שיש שם צלמים״.

עוד עדות על השלכותיה של ההזדהות מגיעה מרשת X. כך בחילופי דברים פומביים שאל גולש את אברהם יוסטמן, העוסק בתחום התעסוקה החרדית, מדוע אינו קורא להצביע ללייטנר. ״ומה אני אעשה ביום שאחרי? אתה תקבל אותי לעבודה?״, ענה יוסטמן בכנות. 

גם ברחוב מתקשה המפלגה לבסס נוכחות. ״כל שלט שנתלה בריכוז חרדי, עד הבוקר נתלש. באים באמצע הלילה לתלות, עד הבוקר נתלשים השלטים, כלומר לא נשאר זכר״, מספרת קרויזר

"הם שכחו שהם נציגי ציבור"

גורמים בחברה החרדית ששוחחו עם שומרים מסבירים כי מאחורי הקושי להזדהות עם המפלגה עומדת מערכת של תלות במוקדי הכוח של הממסד הוותיק. מוסדות החינוך, מקומות העבודה והמסגרות הקהילתיות הם מוקדים בהם עשויה להיות משמעות מעשית לחריגה מהקו המקובל. אלא שבין הפחד מהבעת עמדה פוליטית בגלוי לבין ההצבעה החשאית בקלפי עשוי להתקיים פער ניכר.

״יכול להיות שהם לא יעברו כמו שהסקרים מראים אבל יש גם סיכוי טוב שהם יהיו הפתעת הבחירות. כי אני אגיד לך, המון המון אנשים פשוט מפחדים להזדהות בגלוי״, אומר בשיחה עם שומרים רב בעל השפעה ופעיל חברתי בציבור החרדי, העוקב מקרוב אחר פעילות המפלגה ואוהד אותה, אך אינו פעיל בה. הרב ביקש שלא לפרסם את שמו.

הוא מותח ביקורת חריפה על הממסד הפוליטי החרדי, שלדבריו הפך את המוסדות הקהילתיים לכלי לשימור כוחו. ״הם השתלטו על הציבור, על המוסדות ועל התקשורת והם שולטים בה״, הוא אומר. ״כל הצורה של השלטון החרדי היום, זה קבוצה קטנה וסגורה ששולטת בציבור. הם שכחו שהתפקיד של נציגי ציבור, שליחי ציבור, הוא להיות שליחים של הציבור״.

עם זאת, הרב סבור כי כוחם של מנגנוני הלחץ אמנם קיים ונוכח אך במקביל ובתהליך איטי הוא הולך ונחלש. הוא מצביע על התפתחותן של מסגרות חינוך חרדיות ממלכתיות, המאפשרות למשפחות להשתחרר במידה מסוימת מהתלות במוסדות המזוהים עם הממסד הוותיק. ״אתם לא מקבלים את הילדים של המודרניים, מה שנקרא, לבתי הספר שלכם? בסדר, אנחנו הולכים לממלכתי חרדי״, הוא אומר. לדבריו, גם הנכונות היחסית לפנות לבתי המשפט ולמשרד החינוך מעידה לדבריו על שינוי ביחסי הכוחות. 

השינוי הזה, להערכתו, עשוי לבוא לידי ביטוי גם בקלפי. לדבריו ישנם חרדים שלא יצהירו על תמיכתם במפלגה, אך ירצו להצביע עבורה בחשאי. גם אם לא תעבור את אחוז החסימה, מספר הקולות שתקבל יוכל, לדעתו, לשמש מדד לכוחה של ההתנגדות למפלגות הוותיקות. ״אי אפשר להחזיק את הציבור בגרון כל הזמן״, הוא אומר, ״זה ייקח זמן. אבל אני בהחלט רואה שינוי״.

בינתיים, הפער בין הנוכחות המוגבלת של המפלגה ברחוב לבין התמיכה האפשרית בה מאחורי הפרגוד נותר בלתי ידוע. סביר להניח שרק תוצאות הבחירות יאפשרו להעריך את היקף התמיכה בה.

״יכול להיות שהם לא יעברו כמו שהסקרים מראים אבל יש גם סיכוי טוב שהם יהיו הפתעת הבחירות. כי אני אגיד לך, המון המון אנשים פשוט מפחדים להזדהות בגלוי״, אומר בשיחה עם שומרים רב בעל השפעה

מבית ומבחוץ

עד כה מיעטו המפלגות החרדיות הוותיקות להתייחס באופן רשמי למפלגת ״הציבור החרדי״, אך לאחר הודעתו של מוטי לייטנר כי לא יפרוש מהמרוץ לכנסת, נראה שהגישה משתנה. לפי דיווח של העיתונאי מיכאל שמש, יהדות התורה נערכת לקמפיין שלילי נגד המפלגה החדשה, שיתמקד בשני מסרים - הנחיות הרבנים וזריקת קולות לפח.

החשש מבזבוז קולות אינו נחלתן של המפלגות החרדיות בלבד. גם עבור נתניהו, המתמודד עם האפשרות שקולות מגושו יזלגו לרשימות שלא יעברו את אחוז החסימה, המשך התמודדותו של לייטנר הוא חלק מבעיה פוליטית רחבה יותר. 

כך מוצאת עצמה המפלגה החדשה במאבק בשתי חזיתות: מבית, מול התנכלויות לתומכיה, לחצים חברתיים וקמפיין שנועד להרתיע בוחרים מלתמוך בה, ומבחוץ, מול החשש שתסומן כאחראית לפגיעה בסיכוייו של גוש הימין להרכיב ממשלה. עוד לפני שהתברר כמה קולות תצליח לגייס, עצם ניסיונה להציע לציבור החרדי ייצוג פוליטי אמיתי ונאמן לבוחר כבר גובה מחיר.