בתמונות שמתנוססות בימים אלה בקמפיין של עמותת אנימלס, נראים אפרוחים בלולי תעשיית הפטם. הצילומים המלווים את הקמפיין, המתעדים את המתרחש בלולים, קשים אף יותר לצפייה: צפיפות, תמותה – ועיוותי גדילה הנגרמים מפיטום שנועד להביא את האפרוחים במהירות למשקל רווחי. דוח של המשרד להגנת הסביבה תרגם את התנאים הללו למחיר סביבתי ובריאותי כבד שכולנו משלמים. מסיבות שאינן ברורות, הדוח, שהוכן בלשכת המדען הראשי של המשרד, נגנז – ומובא כאן לראשונה.

בזמן שהרשתות מלאות בחוות דעת על שניצלים יקרים, ואנשים עומדים בתור במסעדות טרנדיות בשביל מנת עוף ופירה, אלה המספרים האמיתיים על התעשייה: תעשיית העוף בישראל היא מהגדולות בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה. בשנת 2023 לבדה, ייצרה התעשייה המקומית 675.5 אלף טון של בשר עוף. על פי נתוני הלמ״ס שמופיעים בדוח, הצריכה הממוצעת לנפש עומדת על קצת יותר מ-52 ק״ג עוף בשנה, יותר מפי שניים מהממוצע העולמי.

למעשה, ישראל היא צרכנית בשר העוף הגדולה בעולם לנפש – יותר מארצות הברית (34.9 ק״ג לנפש) פרו (33.1 ק״ג) ואוסטרליה (31.5 ק״ג). מדובר גם בכמות גבוהה פי שלושה מהמלצות משרד הבריאות. לצריכה הזו, קובע הדוח, יש גם מחיר כבד.

זיהום אוויר: בדוח, שכותרתו ״השפעות סביבתיות של גידול בעלי כנף למזון״, נכתב שתעשיית העופות אחראית לכמחצית מפליטות האמוניה לאוויר בישראל – התורמות להתחממות האקלים, להחמצת קרקעות, לזיהום מקורות מים ולמפגעי ריח. כלכלנים סביבתיים מעריכים את נזקי זיהום האוויר בכ-1.7 מיליארד שקל בשנה, אך התעשייה הריכוזית, הנשלטת בידי שישה תאגידים, אינה נושאת בעלויות.

זיהום קרקע ומים: התעשייה מייצרת כמיליון טונות זבל עופות וכ-36 אלף טונות פגרים בשנה. זבל העופות ומי השטיפה מהלולים מכילים תרופות ופתוגנים, ופיזורם מזהם את הקרקע ואת מי התהום. השלכת הפגרים מספקת מקור מזון זמין לשועלים, תנים וחיות בר נוספות, גורמת להתרבותן ופוגעת במערכת האקולוגית. לפי הדוח, היא גם מגבירה סיכון להתפשטות מחלות כמו שפעת העופות וכלבת.

צער בעלי חיים: כדי לעמוד בביקוש העצום ולהבטיח רווחיות, נדרשת התעשייה ״לייעל״ את הייצור באמצעות זני עופות שעברו ברירה מלאכותית לגדילה מהירה של איברים בעלי ערך מסחרי. העופות סובלים מצליעות, מקשיי נשימה, ומפגיעות כואבות הנגרמות משהייה ממושכת על מצע הלול, לצד תנאי צפיפות ועומסי חום קשים.

בריאות הציבור: גם בריאות הציבור מושפעת, לפי הדוח. כדי לשרוד את תנאי הגידול, הצפיפות והמחלות, האפרוחים מקבלים כמויות גדולות של תרופות. ישראל נמצאת במקום הראשון באירופה בשימוש באנטיביוטיקה לחיות משק, כשענף העופות הוא הצרכן המרכזי.

ישראל היא צרכנית בשר העוף הגדולה בעולם לנפש – יותר מארצות הברית (34.9 ק״ג לנפש) פרו (33.1 ק״ג) ואוסטרליה (31.5 ק״ג). מדובר גם בכמות גבוהה פי שלושה מהמלצות משרד הבריאות. לצריכה הזו, קובע הדוח, יש גם מחיר כבד

"המדינה שלנו מכוסה בצואת עופות"

השימוש אנטיביוטיקה מוביל להתפתחות חיידקים עמידים, בהם אי-קולי סלמונלה וקמפילובקטר, העלולים לעבור לבני אדם. "אנחנו מפטמים את העוף לא רק באוכל אלא גם בתרופות שיתחרו עם החיידקים שתוקפים אותו, משום שהוא חי בתנאים כל כך גרועים", אומרת ד״ר גל זגרון, ממחברות הדוח, לשעבר מנהלת בכירה למדע ומחקר בלשכת המדען הראשי.

לדבריה, כ-90% מהאנטיביוטיקה שהעופות מקבלים מופרשת לסביבה ומחלחלת לסביבה – ומשם גם אלינו. "בדגימות שתן של כ-85% מהישראלים נמצאו שאריות תרופות שהם מעולם לא צרכו בעצמם. מיליון טון בשנה של זבל עופות פירושם שהמדינה שלנו מכוסה בצואת עופות״, היא אומרת.

"ביום ששפעת העופות תעבור מוטציה ותדביק מאדם לאדם, נהיה בבעיה גדולה מאוד. אי אפשר לדאוג לבריאות שלנו ולפגוע בבריאות של בעלי חיים אחרים או בסביבה"

למרות השימוש בתרופות, שיעור החיידקים המסוכנים במוצרי העוף נותר גבוה במיוחד: יותר מ-80% ממוצרי העוף נגועים בקמפילובקטר או סלמונלה. לפי הדוח, כמיליון ישראלים בשנה לוקים בתחלואת מעיים זיהומית שמקורה בחיידקים ממוצרי עוף, הגורמים לשלשולים, כאבי בטן, חום, הקאות ובחילות.

ילדים ותינוקות הם האוכלוסייה הפגיעה ביותר, כשתחלואת מעיים היא אחת הסיבות המרכזיות לאשפוז תינוקות. ״איך תינוקות נדבקים במחלות שמקורן בעוף? מספיק שהכנסנו עוף למטבח והכנסנו איתו 'פצצת' חיידקים״, אומרת ד״ר זגרון. ״בבתים רבים שוטפים עוף בכיור, וזו הדרך המהירה ביותר להפיץ חיידקים, שמתפזרים עם הנתזים. ומה נמצא ליד הכיור בבית עם תינוק? מוצצים ובקבוקים". לדבריה, מחקרים מראים ששטיפת עוף בכיור מפזרת את חיידק הקמפילובקטר למרחק של מטר וחצי. "כך מזהמים את המטבח בחיידקים שהם הגורם המרכזי לשלשולים ולהקאות אצל תינוקות״.

הדוח קובע עוד כי התנאים בלולים מחלישים את המערכת החיסונית של העופות והופכים את הלולים ל"חממה" להתפתחות וריאנטים אלימים של שפעת העופות, ש״יעברו מוטציה שתאפשר הדבקה יעילה של בני אדם, מה שעלול להוביל לפנדמיה עולמית עם שיעורי תמותה גבוהים״, נכתב. "ביום ששפעת העופות תעבור מוטציה ותדביק מאדם לאדם, נהיה בבעיה גדולה מאוד״, מזהירה ד״ר זגרון. "אי אפשר לדאוג לבריאות שלנו ולפגוע בבריאות של בעלי חיים אחרים או בסביבה. כל מה שאנחנו עושים למי שסביבנו, חוזר אלינו. אין חיים בריאים בסביבה חולה", היא אומרת.

״הופתענו״, אומר עו״ד אמנון קרן, שהיה שותף לכתיבת הדוח מטעם הפורום לתזונה בת-קיימא. ״נעשתה כאן עבודה רצינית שמאגדת נתונים והיבטים שכמעט אינם זוכים להתייחסות בשיח המקצועי״

"תעשיית העוף כרוכה בסיכונים ממשיים לבריאות הציבור"

לכתיבת הדוח היו שותפים, לצד ד״ר זגרון, גם חברי הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא – גוף המאגד אנשי מקצוע מתחומי הסביבה, המשפט החברה והכלכלה ופועל לקידום מדיניות מזון בת-קיימא.

הדוח הופץ לאנשי מקצוע במשרד ומחוצה לו, והערות שהתקבלו שולבו בטיוטה. בפברואר אשתקד הושלמה הכנתו, אך מאז לא פורסם ואינו מופיע במאגרי המידע של המשרד. לטענת מחבריו, הדוח נגנז. ״הופתענו״, אומר עו״ד אמנון קרן, שהיה שותף לכתיבתו מטעם הפורום לתזונה בת-קיימא. ״נעשתה כאן עבודה רצינית שמאגדת נתונים והיבטים שכמעט אינם זוכים להתייחסות בשיח המקצועי״.

״מצער אותי שהדוח שעמלנו עליו עם הפורום לתזונה בת-קיימא לא קודם ולא פורסם על ידי המשרד״, מוסיפה ד״ר זגרון, שסיימה את עבודתה במשרד זמן קצר לאחר הגשת הטיוטה. ״אני משוכנעת שאם היה רצון, ניתן היה בקלות להביא את הטיוטה לכדי דוח סופי, שנוגע בחיים ובבריאות של כולנו".

בעמותת אנימלס מבהירים כי "תעשיית בשר העוף כרוכה בפגיעה קשה בבעלי החיים, בזיהום סביבתי חמור ובסיכונים ממשיים לבריאות הציבור. אנו מאמינים שרבים שייחשפו למציאות הזו יבחרו להפסיק את צריכת בשר העוף״. 

תגובת המשרד להגנת הסביבה: "מדובר בטיוטת דוח שלא הבשילה לכדי מסמך סופי ולא אומצה כעמדת המשרד. בבחינתה עלו הערות, ובהן על תחומי אחריות שאינם בסמכות המשרד. לפיכך, המסמך לא פורסם".