במושגים של הרחוב החרדי, ‏הדיווח בערוץ החדשות העצמאי "פרגוד" ביום חמישי האחרון, היה רעידת אדמה שזעזעה את אמות הסיפים. לפי הערוץ הפופולרי, שמתבסס על הפצה נרחבת מאוד ברשתות טלגרם ו-ווטסאפ, ה"רבנים", מושג מעורפל משהו שמתייחס בדרך כלל לרבנים המנווטים את המפלגות החרדיות, העבירו מסר לראשי ישיבות הנושרים ("הקייטנות") שמשמעותו הוא שמכסת החרדים שיתגייסו לצה"ל תגיע משורותיהן. ברקע הדברים עומדים חוק ההשתמטות שמקודם בימים אלה בכנסת והקושי - בהיעדר התקציבים שעצר בג"ץ - להמשיך לממן את הישיבות הללו שבהן לומדים לפי הערכות כשליש מתלמידי הישיבות החרדיים. 

לקורא החילוני המשוואה שבבסיס הדיווח אולי נראית פשוטה, אך מבחינת הקורא החרדי ישנם בין השורות עוד מסרים רבים. החשוב שביניהם הוא שלמרות התנגדות מוצהרת ותקיפה של ההנהגה הרבנית לגיוס של כל צעיר, לומד או נושר, בפועל התקבלה הכרעה ולפיה עדיף לסיים את המשבר, לקבל חזרה את תקציבי המדינה ולשמור באמצעותם על ישיבות העלית וה"ביניים". זאת גם במחיר גיוסם של הנושרים על כל המשתמע מכך בתפיסה החרדית. המספרים הגדולים של הנושרים הופכים את האפשרות הזאת לגלולה מרה מאוד מבחינתו של כמעט כל חרדי. 

על גודל הדרמה והלחצים בעקבות הפרסום תעיד העובדה שלאחר זמן קצר שיגר פרגוד לרשתות מעין "עדכון" לידיעה שנחתם על ידי "אחד שיודע". לא התקבלה החלטה חדשה ביחס לגיוס, טען "אחד שיודע" והסביר כי הדיווח התייחס למעשה לסוגיות תקציביות הנוגעות לישיבות הנושרים ולהעדפתם של "גבירים" לתרום לישיבות הגדולות. כאן הדגיש "אחד שיודע", כי חלוקת הכספים שגויסו במקום תקציבי המדינה (באמצעות קרן בשם עולם התורה) נעשית על פי כללים נוקשים וכל ישיבה שהיא תפסל, אם לא תעמוד בביקורות הנדרשות.

פרגוד יש לציין, לא הסס בעבר לדקור טאבואים חרדיים ופרסום הבהרה הוא עניין נדיר מבחינתו. בסוגריים צריך גם לציין שבעיניים חרדיות ידיעת ההמשך לא באמת משנה את השורה התחתונה, שכן בלי תקציבי המדינה ישיבות הנושרים לא יכולות לשרוד ללא הזרמות כספים משמעותיות.

לפני כחודש וחצי פורסם בשומרים ובמאקו ניתוח כלכלי שחשף את המספרים ואת הקושי החרדי במימון הזה. לפי הניתוח, ישיבות העלית וישיבות הביניים יכולות להתמודד עם הקפאת התקציבים באמצעות גיוסים עצמאיים, כספים מקרן עולם התורה והעלאת שכר הלימוד. לעומתן ישיבות הנושרים, שמשמשות כמסגרות עבור מי שמתקשים ללמוד וקיים חשש כי ינטשו את אורח החיים החרדי, מתקשות לגייס בעיקר כיוון שהלימוד בהן משני ובחלקן התלמידים אפילו יוצאים לעבוד. מטבע האידיאלים החרדיים התורמים מעדיפים שהכספים שלהם יגיעו ל-"עילויים" ולא למי שנתפסים כ"שבאבניקים". 

אופציה אחרת לסתימת הבור באמצעות העלאת שכר הלימוד אינה ריאלית, שכן כבר עתה מדובר על אלפי שקלים בחודש, הרבה יותר מאשר בישיבה סטנדרטית וסכום שמטיל נטל כבד על רובן המכריע של המשפחות החרדיות. הניתוח עסק גם בהערכות המתבקשות, כי בשל הקושי הכלכלי תלמידי הקייטנות יהיו הראשונים שישלחו לצבא. 

ההנהגה החרדית סבורה כי בעת הנוכחית לא ניתן להעביר פטור לכלל הצעירים החרדים, ומכסה כלשהי של מתגייסים מתבקשת כדי "להרגיע קצת את הציבור החילוני והדתי לאומי. סוג של אקמול עד יעבור זעם", טוען גורם בעולם הישיבות

המסר: אולי כך יירדו מהציבור החרדי

בשיחה עם שומרים מסביר מקור בעולם הישיבות, כי הרקע לפרסום היה תהליך ארוך שהתפוצץ השבוע לאחר שמנהלי חלק מישיבות הנושרים הציפו את העובדה שלא קיבלו כספים שגויסו לישיבות. לדבריו, הדבר התרחש במעין "שולחן עגול" שהתקיים סביב הנושא ושבו נכחו גם גורמים שונים שמתפעלים את קרן עולם התורה ושאותם הוא מזהה כנציגי רבנים מרכזיים במגזר. 

לטענתו, המסר שעלה מהתשובות שניתנו לסוגיה התקציבית הוא שאם הציבור החרדי אכן יידרש לעמוד במכסות גיוס (כפי שעולה מהצעת חוק ההשתמטות שאותו מקדמת הקואליציה, ל"ס), הרבנים מעדיפים כי הן ימולאו משורות ישיבות הנושרים. "בתכלס אמרו להם אנחנו לא באמת צריכים את הישיבות הללו ואולי כך יירדו מהציבור החרדי בעניין הגיוס", הוא אומר.

המקור מוסיף, כי אפשרות מעניינת שנזרקה בדיון הייתה העתקה של ישיבות למקומות שבהם קיימים צרכים ביטחוניים שיצדיקו את קיומן מבחינת הציבור הישראלי, כמו למשל גבול הצפון. "אמרו להם לכו לגבול ירדן, לגבול הצפון, תפתחו שם את הישיבה מחדש בסגנון של ישיבת הסדר, שהתלמידים ישמרו על הגבול; לזה אנחנו מוכנים ונסכים לתת לכם (תקציבים, ל"ס)".

גם אם הדברים האמורים מוקצנים על ידי המצטטים אותם, עדיין מדובר בשינוי מהותי בהלך הרוח שהופגן עד כה על ידי ההנהגה ושלל באופן מוחלט גיוס. השינוי עולה בקנה אחד עם טיוטת חוק ההשתמטות, שאותו דורשים החרדים להעביר כבר בשבועות הקרובים. לפי טיוטת החוק מכסות הגיוס בשנתיים הקרובות יעמדו על 4,800 ו-5,700 צעירים, ולכל המעורבים ברור כי אלה "מספרי פתיחה" שיגדלו עד שהחוק יגיע לקריאה שלישית. מהיכן יגיעו הצעירים החרדים ללשכת הגיוס? לפחות על פניו נראה שהפור נפל על ישיבות הנושרים. 

המקור מוסיף וטוען כי זה לא הסתיים שם. לדבריו, מנהלי הישיבות ניסו לטעון כי תלמידיהם אינם כשירים לשירות צבאי והשתמשו בהגדרות כמו "בחורים מסכנים ואומללים", דיברו על משברים נפשיים ועל חשיבות המסגרות לאיכות חייהם של הצעירים. "ענו להם שזה לא משנה ושהצבא ייתן להם פטור בעצמו", הוא אומר ומוסיף שלדעתו ההנהגה החרדית סבורה כי בעת הנוכחית לא ניתן להעביר פטור לכלל הצעירים החרדים, ומכסה כלשהי של מתגייסים מתבקשת כדי "להרגיע קצת את הציבור החילוני והדתי לאומי. סוג של אקמול עד יעבור זעם".

בדיווחים קודמים של שומרים על סוגיית הגיוס נשאלו תלמידי ישיבות מכל הסוגים על האפשרות שבסופו של דבר יהיה גיוס והתייחסו לכך בזלזול. הדיווח בפרגוד סדק, לפחות בשוליים, את הביטחון הזה. כך למשל, צעיר חרדי מודרני שלמד באחת מישיבות הנושרים אומר, כי גם בתוך הישיבה שלו נפוצו שמועות על הקשיים התקציביים. "אמרו שקרן עולם התורה נמצאת במצוקה ומחפשת איפה לקצץ ובמקביל הולכים להתחייב בכנסת על מכסות לצבא", הוא אומר בכעס. "מחפשים להקריב אנשים אבל מי ירצה למלא את המכסות האלה? אז מנסים להפסיק תקציבים לישיבות החלשות בתקווה שהן יתפרקו והבחורים שלהן ילכו לצבא מחוסר ברירה".

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים